רשתות השיווק עתרו לבג"ץ: "לא לקנוס אותנו על אי סימון מחירים"

בשנים האחרונות הודקה האכיפה על רשתות המזון שמפרות את חובת הסימון ■ הרשתות טוענות בעתירה כי "הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק באופן הנגוע בחוסר סבירות קיצוני אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית ברשתות"

הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סניף טיב טעם בתל אביבצילום: תומר אפלבאום
הדר קנה

לשכת המסחר ותשע רשתות שיווק עתרו היום (א') לבג"ץ בבקשה לבטל את נוהל הטלת הקנסות בגין אי סימון מחירים. הרשתות שעתרו הן ויקטורי, טיב טעם, חצי חינם, יינות ביתן, קשת טעמים, מגה, מחסני השוק, מעדני מניה וסופר דוש. סימון מחירים נועד לאפשר השוואת מחירים נגישה ונוחה, ולהגן על הצרכנים מפני שינויי מחירים שרירותיים.

אחד מסעיפי חוק הגנת הצרכן קובע כי חובת הצגת מחיר חלה על כל מוצר בבית עסק. על פי החוק,  אם קיים פער בין המחיר שהוצג על המוצר לבין המחיר בקופה, המחיר המחייב הוא זה שהוצג על המוצר, גם אם מחירו בקופה גבוה יותר. רשתות שלא עומדות בחוק זה חשופות לקנסות מצד הרשות להגנת הצרכן ולתביעות צרכניות פרטניות, שכן אי עמידה בחוק יכולה לשמש עילה לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק  של עד 10,000 שקל.

בשנים האחרונות הודקה האכיפה בנושא סימון המחירים מול רשתות המזון. לפני כשנה גזר בית משפט השלום בתל אביב על רשת טיב טעם קנס של 235 אלף שקל בגין אי סימון מחירים על מוצרים בסניפיה והטעיית הלקוחות במחירים. גם על רמי לוי (שאינו בין העותרים) נגזר באפריל האחרון קנס בגובה 165 אלף שקל על אי סימון מחירים על מוצרים.

הרשתות פנו הבוקר (א') לבג"ץ כנגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן, בדרישה לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנהלי האכיפה המתייחסים לסימון מחירים על גבי מוצרים. הן מבקשות לקבוע במקומם הוראות שירחיבו את השימוש בכלי האכיפה של התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה, ויקנו לרשות שיקול דעת להפחית את סכומי העיצום הכספי במקרים הראויים לכך.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, ד"ר ישגב נקדימון, שרון קיסר ושי פניני, טוענות לשכת המסחר ורשתות השיווק כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן הנגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק.

העותרות טוענות כי הרשות להגנת הצרכן מטילה על עוסקים עיצומים כספיים בסכומי עתק של מאות אלפי שקלים בגין אי סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים, אשר במקרים רבים נובע מטעויות אנוש שנעשו בתום לב.

לטענתן, פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק שאינן מתועדות כראוי, וזאת בניגוד להתחייבויות שניתנו בעניין זה לכנסת לפני חקיקת החוק. כך מוטלים עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על סמך תמונות לא בהירות המצולמות על ידי פקחי הרשות, אשר אינן מוכיחות כראוי את ההפרות הנטענות, ותוך שלילת זכות טיעון ראויה ממנהלי הסניפים בנוגע לממצאים.

סניף סופרמרקט מגה בתל אביבצילום: אייל טואג

עוד הן טוענות כי הרשות להגנת הצרכן אף אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית העסק. כך מוטלים עיצומים כספיים בסכומי עתק בגין טענות להפרות של אי סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים בבתי עסק שבהם נמכרים מאות אלפי מוצרים.

על-פי העתירה, הרשות להגנת הצרכן מרוקנת למעשה מתוכן את הכלים המידתיים שניתנו בידה לאכיפת הוראות החוק בעניין סימון מחירים על גבי מוצרים ובוחרת לנקוט באמצעי הקיצוני של הטלת עיצומים כספיים, שהיא הסנקציה החריפה ביותר הקבועה בחוק. זאת, במקום כלים מתונים יותר שהחוק מאפשר להפעיל, כמו הטלת התחייבות להימנע מהפרה או התראה מינהלית (שהיא מעין אזהרה לפני נקיטת פעולה- ה.ק).

לטענת הרשתות, כלי אכיפה אלה משיגים את אלמנט ההרתעה תוך פגיעה פחותה בבתי העסק בהשוואה לסנקציה הקיצונית של הטלת עיצומים כספיים. העותרות מוסיפות כי תקנות האכיפה אינן מותירות שיקול דעת להפחתת העיצומים הכספיים במקרים הראויים לכך.

מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמסר: "הרשות תמשיך לעשות עבודתה נאמנה ולפעול על פי החוק, ובין היתר להגן על הצרכן הישראלי על פי הסמכויות המוקנות לה בחוק".   

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker