בעקבות תחקיר כלבוטק: שופרסל ורמי לוי יסירו את הדגים המיובאים מהמדפים

התחקיר ששודר אמש חשף כי דגי פילה המיובאים מסין ונמכרים בשופרסל ובמגה בול עוברים תהליך "כיבוס" שנועד להחדיר לתוכם מים וחומר כימי - בניגוד לתקן המותר בישראל ■ כמו כן, היבואנים לא מציינים על האריזות כי הדגים מעובדים ולא קפואים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בהכנת הכתבה השתתפו אופיר בר-זהר, רינה רוזנברג ועדי דברת-מזריץ

>> "ראינו את האקדח המעשן, את מה עושים לפילה דג" - כך תיאר ל-TheMarker עורך תוכנית התחקירים "כלבוטק", משה כץ, את התחקיר שחשף אמש כי חלק גדול מהדגים המיובאים מסין לישראל, בעיקר פילה דגים (לא דגים שלמים), עובר "כיבוס" במכונה מיוחדת המכניסה לתוכו מים.

לפי ממצאי התחקיר, בתהליך הכיבוס מוחדר לדג חומר כימי בשם פוספט (STPP - סודיום טריפולי פוספט), רכיב הנמצא בחומרים המשמשים למדיחי כלים, מכונות כביסה והלבנת שיניים. כמו כן נמצא כי בתהליך הכיבוס מוכנסים לדגים מים בניגוד לתקן הישראלי, וכי מוצרי דגים מיובאים מכילים יותר מ-20% קרח - בניגוד למותר. רשתות שיווק רבות כבר הודיעו כי אף שהן סומכות על ספקיהן, יסירו את המוצרים החשודים מהמדפים על לבירור יסודי יותר. "למעשה, מכבסים את הדג במכונה מיוחדת עם פוספטים ומים. הדג מושרה בפנים, משוקשק ומנוער עד שהוא מתנפח. עולה קצף כתוצאה מניעור הפוספט", מסביר כץ. "התחקירנית ראתה שקים של החומרים הכימיים שמצאנו עוד בבדיקות שנעשו בישראל, ואיך דגים תופחים להם בתוך מכבסה, איך ממסמרים דגים כדי שההתפחה תהיה מהירה".

במסגרת התחקיר נשלחה תחקירנית התוכנית, מיכל דניאל, לסין והתחזתה לבעלת חברה המעוניינת לייבא דגים. דניאל הצליחה לחדור לכמה מפעלים ולתעד את השיטה. "בדקנו את מרבית היבואנים בישראל ואת כל הגדולים - דלידג, פסקוביץ', שילה, גולדג ווינרפוד - אלה הספקים הגדולים בתחום הזה", סיפר כץ. "הכל נקנה משופרסל וממגה בול - דגי סול, סלמון, נסיכת הנילוס, זהבון ואמנון".

לדברי ד"ר הרברט זינגר, לשעבר מנהל היחידה הווטרינרית של רשות המזון הארצית במשרד הבריאות, "מטרת הפוספט לאפשר את החדרת המים לדג ולשפר את איכותו ומרקמו. החדרת החומר הופכת אותו לרך ובשרני יותר".

לדברי זינגר, "פוספט נמצא באופן טבעי בבשר ובדגים בכמויות נמוכות, ואין שום מחקר רציני שמוכיח שהוא יכול לגרום לבעיה בריאותית. הכמות בדגים גדולה קצת יותר מזו שבעוף, אך בכל מקרה החומר קיים במזון מן החי. פוספט זה חומר שמשתמשים בו בהרבה מוצרים והוא לא רעיל. כל עוד הכמות אינה עוברת את התקן, אין כל בעיה בריאותית".

התחקיר היה כרוך בדפיקות לב מואצות מצד העובדים במערכת "כלבוטק", מאחר שריגול תעשייתי בסין עלול לסבך את העוסקים בו. "זה היה שבוע של פחד", אמר רפי גינת, מנחה התוכנית. "זאת מדינה שזכויות אזרח לא בדיוק בראש מעייניה, ופחדתי שיגלו את המצלמה. כבר נערכנו למקרה של פגיעה בתחקירנית".

לדברי דניאל, "לא הופתעתי בכלל, ידעתי שזה מה שאני הולכת לראות, אבל לא ציפיתי שזה יהיה אולמות שלמים של מכבסות והשריות. בגלל שזו מדינה שמפחדת מריגול תעשייתי ורוצה להיות קודם כל יצואנית מובילה, זה מפחיד לבוא ולפגוע בדיוק בנקודה הרגישה שלהם".

השיטה הזו עובדת בכל העולם?

"אני מניחה שכן. הם לא עושים את זה במיוחד עבור ישראל. זאת שיטה".

חובת הדיווח על היבואן

התקנות בישראל מאפשרות להכניס פוספט לדג עד רמה של 0.5% לקילוגרם דג, אך בדגים שנבדקו בתחקיר "כלבוטק" נמצאו כמויות גבוהות יותר. בכל מקרה, הוספת פוספט או כל חומר אחר שנחשב תוסף מזון מחייבת את היבואן לסמן כי מדובר במוצר מעובד ולא בדג קפוא. "אם תופיע תווית כזאת, הצרכן ידע שמדובר בתרכובת ולא בדג נטו", אומר כץ. "כמו כן, על הדג צריכה להיות רשימת הרכיבים שהוספו לדג והכמות שלהם".

לפי התחקיר, משרד הבריאות כבר גילה לפני כחצי שנה בבדיקות פנימיות כי יבואנים עושים שימוש בפוספטים ביבוא דגים, ולא מציינים זאת על המוצרים. במשרד ניסו למגר תופעה זו על ידי קביעה חדשה הדורשת כי ליבואן המבקש להוסיף פוספט חייב להיות אישור ליבוא מזון מעובד.

"מכניסים את הפוספט לדג לאחר המסתו במים. ברגע שמוסיפים את הפוספט לדג הוא נהפך לדג מעובד, וצריך לסמן את זה ברכיבים התזונתיים", מסביר זינגר. "זה לא משהו יוצא מגדר הרגיל. ניתן לראות את זה בכל מיני מוצרים כמו שניצלים מדגים, אבל לעולם לא בדג כחומר גלם או בפילה שצריך להיות ללא תוספי מזון".

בעיה נוספת בהכנסת מים וחומרים לדג היא תוספת המשקל של המים לדג, שעליה משלם הצרכן לחינם. "כבר בהצעות המחיר הראינו את אלמנט הרווח הראשוני", אומר כץ. "יש הפרשי מחיר של עשרות סנטים בין קילוגרם דג נקי לכזה שעבר טיפול. הדג עצמו יקר והתהליך הכימי זול. ביבוא עשרות אלפי טונות בשנה יש הפרש עצום".

לפי ממצאי התחקיר, בדגים הקפואים המיובאים המגיעים לרשתות מגיעים ריכוזי המים ל-50% מהדג כך שהצרכן הישראלי, לטענת כץ, קונה מים. "לפי התקן הישראלי, מותר שקרח יעטוף את הדג אך אסור שיימצא בתוכו. במוצר צריך להיות מקסימום 20% קרח ו-80% דג, לפי התקן", מסביר כץ. "מצאנו באופן כללי ציפויי קרח שהגיעו גם ל-35%, ובמקביל בתוך הדג תוספות מים שהגיעו אפילו ל-60% ויותר". ספקי הדגים, לדברי כץ, "מסתתרים מאחורי התגובה של איגוד יבואני הדגים" (ראו מסגרת).

זינגר מסביר לגבי ציפוי הקרח החורג שגילה תחקיר "כלבוטק" כי "עוטפים את הדגים בציפוי קרח כדי להגן עליהם מפני התייבשות, וגם כדי למנוע את המגע של שומן הדג עם חמצן, שעלול להוריד משמעותית את איכות הדגים. זאת טכניקה ידועה שקיימת שנים. בחו"ל אין שום תקנה הקובעת את אחוז הציפוי, אך בישראל היא מוגדרת - 20%. אמורים לבדוק את העניין הזה בכניסה לנמל, ואם מגלים שקיימת חריגה לא אמורים לתת למשלוח להיכנס. אך גם כאן אין כל משמעות בריאותית לחריגה".

בארגון אמון הציבור טוענים כי עולה חשש להטעיית הצרכן. "על פניו, ומהמידע שפורסם, עולה חשד לעבירה על החוק ולהטעיה. המשקל של הדג שמפורסם הוא לא המשקל האמיתי שלו. מעבר לכך, צריך לבדוק את ההשלכות הבריאותיות של ההליך הזה", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית הארגון. "הכי מדאיג זה שהמוצרים האלה עשו דרכם לשווקים וכי מי שחושף את הפרשות האלה הם כלי התקשורת ולא משרד הבריאות".

תוצרת הארץ בטוחה יותר

90% ואף יותר מהדגים ברשתות השיווק בישראל מיובאים, בעוד דגים טריים נמכרים יותר בשווקים. לפי נתוני המדגם השנתי ל-2009 שערך משרד החקלאות, בעת שיווק דגים מקומיים לצרכן לא היו בהם שום עקבות של הורמונים, אנטיביוטיקה או תרופות כלל, גם לא ברמה המותרת לשיווק.

לדברי יוסי יעייש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים, השימוש בפוספט נעשה בעיקר בדגים קפואים ולא בדגים טריים של מגדלים מקומיים. "הפוספט אמור לשפר את המרקם של הדג, לשפר את החזות שלו והמראה שלו לאורך זמן ולשמור על אחדות התאים של הדג. מאחר שאנחנו עוסקים בדגים טריים אין לנו צורך בשימוש בפוספט. אין לנו סיבה להקפיא את הדגים, כי אנחנו יכולים למכור דגים טריים במחיר גבוה יותר".

קטגוריית הדגים הקפואים מגלגלת כ-316 מיליון שקל בשנה. השחקן הגדול ביותר בקטגוריה הוא קבוצת נטו עם המותג דלידג. נטו רוכשת את הדגים מיבואנים ומשווקת אותו לנקודות המכירה. חברת פסקוביץ' היא השנייה בגדולה עם נתח שוק של כ-12%, ותנובה שלישית עם 4% (נתוני נילסן).

שתי השחקניות הגדולות בקטגוריה סירבו להגיב לממצאי "כלבוטק" והפנו לתגובת איגוד מייבאי הדגים. שחקנים אחרים בקטגוריה שנבדקו מסרו כי כלל לא פנו אליהם מ"כלבוטק" בנוגע לכימיקילים, אלא רק בנוגע לשיעור המים במוצר. מ"כלבוטק" נמסר כי תנובה לא נבדקה משום שהתחקיר לא התמקד בשחקנים הקטנים בשוק. עם זאת, תנובה מחזיקה ב-4% בעוד ששילה, נבדקה על ידי "כלבוטק", מחזיקה בנתח של 1.7%.

ממתינים לבירור סופי

שופרסל, שבדיקת "כלבוטק" נערכה גם בסניפיה, מסרה כי היא "בוטחת שהספקים המדוברים עושים הכל כדי שהסחורה תעמוד בכל התקנות והחוקים של משרד הבריאות". עם זאת, הרשת הגדולה בישראל העדיפה לא לקחת סיכון ותסיר לעת עתה את המוצרים, "עד לבירור הנושא". שופרסל היא בעצמה שחקנית בתחום הדגים הקפואים עם המותג הפרטי שהיא משווקת, אך אין בכוונתה להוריד את המותג הפרטי שלה בתחום. זאת, לאחר שככל הנראה אף הוא נבדק בתחקיר "כלבוטק" ונמצא תקין.

רמי לוי, הבעלים של רשת רמי לוי שיווק השקמה, משווק חלק מהמוצרים שנמצאו בעייתיים אך לא נערכה בדיקה בסניפי הרשת בבעלותו. לדבריו, לא ידע עד כה על בעייתיות כלשהי וגם אליו לא הגיעה פנייה - לא מהספקים, לא מ"כלבוטק" ולא ממשרד הבריאות. "אם חס וחלילה יש משהו פגום ויצרן עשה עבירה - עליו לתת את הדין", אמר לוי. "קודם כל אוריד את המוצרים הבעייתיים מהמדף עד שהדבר יתברר. כמו כן, במידה שיש דברים בגו, על משרד הבריאות למצות את הדין עם אותם ספקים".

מרבוע כחול נמסר בתגובה: "למיטב ידיעתנו, מוצרי חברות אלה עומדים בדרישות התקן ובהתאם לדרישות משרד הבריאות. אם יוצגו ממצאים המעידים על חריגה מדרישות התקנים, נבחן את הממצאים וננקוט צעדים מתאימים, לרבות הורדת המוצרים מהמדפים".

ממשרד הבריאות נמסר: "סוג הבדיקות הבטיחותיות והאיכותיות משתנה בהתאם לפרמטרים כמו סוג הדג, מדינת המקור והיסטוריה. בשונה ממוצרי מזון אחרים מן החי, קיימים עשרות אלפי זנים של דגי מאכל ולישראל מיובאים יותר מ-100 סוגים שונים מיותר מ-80 מדינות. לא ניתן לפקח בחו"ל.

"בהתייחס להוספת פוספטים לדגים, הוכרה מעבדה אחת לביצוע הבדיקה והיא צורפה כבדיקה שגרתית ליתר הבדיקות המבוצעות לדגי היבוא. כנמצאים משלוחים עם סימון ליקוי או שעלול לגרום להטעיית הציבור היבואן נדרש לתקנו כתנאי למתן ההיתר להכנסת המשלוח ארצה. לאחר שמשרד הבריאות החליט להוסיף את בדיקת הפוספטים למערך הבדיקות, כל משלוחי הדגים שנמצאו עם פוספטים ללא ציון מפורש בתווית, נדרשו לתקן את התווית ובמידת הצורך גם את 'האישור המקדמי'".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker