תעשיית התווים בישראל: מה שעומד מאחורי תווי האיכות המרכזיים בשוק ומי הם המרוויחים הגדולים - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית התווים בישראל: מה שעומד מאחורי תווי האיכות המרכזיים בשוק ומי הם המרוויחים הגדולים

בישראל יש אינפלציה בתווי שירות ואיכות הגורמים לצרכן להאמין שבעליהם מחויבים לסטנדרטים מסוימים ■ בפועל התו לא מבטיח שבעסק לא יהיו ליקויים או שמוצרים ללא תו הם פחות איכותיים ■ קבלת התו לרוב מותנית בתשלום, ולכן קיומו לא חף מאינטרסים כלכליים

>> בשנים האחרונות יש בישראל אינפלציה בתווי איכות ושירות. מדובר בתווים שמקורם באוטו-רגולציה. מוצרים ובתי עסק נושאים תווים, תעודות, מדבקות ולעתים אפילו שלטים מאירי עיניים, שמטרתם לגרום לצרכן להאמין שהוא נמצא במקום שמחוייב לתנאים שירותיים מסויימים או לקריטריונים של איכות המוצר.

עו"ד זאב פרידמן, יועץ משפטי של המועצה לצרכנות, טוען כי אחת הסיבות להתפשטות התווים האלו היא בתי עסק בעייתיים, שפוגעים בצרכנים ובכך משפיעים על התדמית של הענף כולו. כתוצאה מכך נאלצות החברות הלגיטימיות בתחום להשקיע יותר כסף בפרסום, בשימור לקוחות ובניסיון למשוך את הלקוחות לפתח העסק, כשאחת הדרכים לכך היא הצגת תו איכות.

"ככל שהתחרות יותר גדולה ולצרכן יש יותר אלטרנטיבות לקנייה, כך בעצם עולה החשיבות של התווים בקבלת ההחלטות שלו", אומר ד"ר ירון תימור, מנהל אקדמי בבית הספר הבינלאומי למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. "יש מיליון מוצרים ועסקים בשוק והצרכן לא יכול לבדוק כל אחד ואחד מהם לעומק, והוא מתחיל לצמצם אפשרויות, גם באמצעות התו". תימור הוסיף כי "הבעיה היא שהצרכנים כלל לא מבינים את המשמעות של תו זה או אחר, ולעיתים אף לא מבחינים בקיומם ולכן החשיבות שלהם יורדת".

פרופ' דוד מזורסקי, ראש קתדרת Kmart בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסיף כי "מעט מאוד מתייחסים למידע הזה. אם התו קיים זה טוב, אבל אם הוא לא קיים הלקוח לא יודע שהוא חסר. זה לא בסט השיקולים שלו".

תומר בקלש, פסיכולוג חברתי, מומחה בהתנהגות צרכנים ומנהל פלנינג במשרד הפרסום ברוקנר נטע יער, טוען כי לעתים קיומו של התו על המוצר דווקא יוצר אצל הלקוח חשדות לגבי הענף ולפעמים אפילו לגבי המותג עליו הוא מתנוסס: "ערכנו קבוצת מיקוד לגבי פרסומת ששקלנו להעלות על מוצר ספציפי של תפוחים, וגילינו שהתו רק מעלה אצל הלקוח תהיות לגבי תעשיית התפוחים - שאלות כמו אם הכל עובד שם כשורה ומה רמת הפיקוח - וכך המשמעות החיובית של התו חוזרת כריקושט".

כבדהו וחשדהו

"רגולציה עצמית של השוק, שמקורה אינו בפיקוח ממשלתי, היא מבחינתי דבר מבורך, אך כמובן שהיא לא יכולה לבוא במקום החוק", אומר יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, "מדובר בהתארגנות וולנטרית של ענפים, שמחתימה את החברים בהם באמנה משלהם, קובעת מה הקריטריונים לקבלה כחבר ומהו אופן הטיפול בתלונה. צריך לקדם תופעה זו וליצור יותר אמנות וולנטריות שכאלה, כי הן יוצרות מחויבות של אותם עסקים לשירות ואיכות נאותים".

עם זאת, מסייג קמחי וטוען כי אסור לצרכן להסיק באופן אוטומטי כי עסקים נטולי תו זה או אחר הם עסקים פחות טובים מאלו שמחזיקים בתו זה. "עצתי לציבור היא כבדהו וחשדהו. בדקו את הדברים בפועל, וודאו שאין בתו זה כדי להטעות אתכם - כלומר שעסק יתכסה בתו ויפעל בניגוד למצופה ממנו כמחזיק בתו זה".

אומנם התעודה שהוענקה לאותו בית עסק קובעת שהוא עמד באותה נקודת זמן ספציפית בה היא ניתנה בתנאים הדרושים, אך לחלק מהגופים שהעניקו את התו אין יכולת פיקוח ובקרה על קיומם של אותם תנאים גם לאחר מכן, הלכה למעשה, וזאת נקודת התורפה שלהם. "הפואנטה זה האכיפה, הסנקציה והביקורת החיצונית. נראה כי עקב אכילס של כל התווים נמצא בבקרה", אומר עו"ד פרידמן.

קמחי מציין בעיה נוספת: "חלק מהארגונים לא יכולים להפעיל סנקציות על בתי העסק במידה ויחטאו, אלא רק מקווים שמי שמצטרף אליהם יפעל לפי הכללים שלהם כפי שמתחייב לעשות. לכן על הצרכן לפעול בחשדנות". קמחי גם מזהיר כי ייתכן ויהיו עסקים שיחזיקו תו איכות או תו שירות ויפשטו את הרגל יום למחרת, וזאת מכיוון שמרבית התוים לא בוחנים איתנות פיננסית אלא ממשקיים צרכניים ואיכות מוצר בלבד.

משלמים עבור התו

בנוגע לתווים המעידים על איכות ושירות עולה תמיד השאלה, ולעתים אף הביקורת, אם ראוי שאלו יעלו כסף לבית העסק או לחברה המייצרת את המוצר המעוניינים באותו תו, שכן ייתכן ויהיו עסקים וחברות שלא יהיו מוכנים להתחיל את ההליך בשל ההוצאה הכספית הכרוכה בעניין. עלויות כספיות אלו נדרשות כדי לממן את הביקורת והפיקוח על העסקים והמוצרים.

טענה נוספת שעולה בסוגיה זו היא שלא ראוי להכניס אינטרס כספי וכלכלי לארגון המעניק תווים. "ארגונים רבים יגידו שהם יסירו את התו במקרה שתתגלה תקלה, אבל בפועל נדמה כי הם לא ימהרו לוותר על התו, כשחלק מהקיום שלהם הוא הכסף שהם מקבלים מבית העסק", אומר עו"ד פרידמן.

תו איגוד הריהוט

משמעות התו: החברה מחוייבת לאמנת שירות המתייחסת לאיכות המוצר, חומרי הגלם, שימוש בחומרים שאינם מסוכנים. החברה מוכרת תוצרת כחול לבן ונותנת לפחות אחריות בת שנה על המוצר.

ממתי קיים? מאוגוסט 2009

בראשות: איגוד תעשיות הריהוט בישראל בחסות התאחדות התעשיינים.

איך מקבלים? יצרני רהיטים חברים באיגוד תעשיות הריהוט שחתמו על הצהרות האיכות והשירות הכלולות באמנה, ורק אחרי שמועמדותם נבדקה תוך בחינת היסטוריית השירות.

פיקוח לאחר מתן התו: רק במקרה ומתקבלות תלונות מצרכנים דרך המועצה לצרכנות וארגון אמון הציבור.

ממי נלקח התו לאחר הינתנו? אף אחד.

כמה עולה? החברות באיגוד עולה 1,200 שקל. אין תשלום נוסף בגין קבלת התו.

למי יש? כ-60 חברות רהיטים, ובהן מטבחי דקור ו"חמישה נגרים".

תו מועצת הדבש

מה אומר התו? אישור להיותו טבעי, איכותי, טהור, מבוקר, מפוקח ובטוח לצרכן. ניתן רק לדבוראים ומשווקי דבש שעמדו בדרישות תכנית האיכות והבקרה של מועצת הדבש וחברת אגריאור.

ממתי קיים? 2006

בראשות: מועצת הדבש.

איך מקבלים? חייבים להיות דבוראים רשומים במועצת הדבש ועובדים ברישיון. צריכים לחתום על הסכם הצטרפות לתוכנית ולעמוד בתוכנית האיכות והבקרה.

פיקוח לאחר מתן התו: אגירת הדבש מתבצעת באביב ובקיץ ואז מתבצעות הביקורות.

ממי נלקח התו לאחר הינתנו? מאף אחד, אבל שני יצרנים לא עמדו בתנאים ולא קיבלו אותו.

כמה עולה? כ-1,000 שקל לשנה.

למי יש? כ-70 דבוראים - כמעט 50% מהענף.

התו הירוק

משמעות התו: המוצר ידידותי לסביבה יותר ממוצרים אחרים באותה קטגוריה.

ממתי קיים? 1995

בראשות: מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה.

איך מקבלים? החברה מעבירה את המוצר לבדיקה של מכון התקנים לגבי רמת הידידותיות שלו לסביבה. בנוסף בודק המכון אם לא מדובר בחברה או מפעל שפוגעים בסביבה.

פיקוח לאחר מתן התו: המכון מוודא שיש לחברה מערכת בקרת איכות על המוצר. הבקרה כוללת בדיקת פרוצדורות עבודה ומעקב אחר בדיקות מעבדה. בנוסף עובר המוצר כמה בדיקות במהלך השנה.

ממי נלקח התו לאחר הינתנו? בעבר התו נלקח ממפעל שהתגלה כעבריין סביבתי, אך באחרונה לא היו מקרים כאלה. כמה עולה? אלפי שקלים למוצר. תלוי בכמות הבדיקות הנדרשות. התשלום הראשוני שכולל את כל הבדיקות הוא גבוה יותר מהתשלום השוטף שנדרש פעם בשנה.

למי יש? כ-100 מוצרים, וביניהם צבעים על בסיס מים של טמבור, נוזל שטיפת רצפות מסוים של סנו, טונרים ממוחזרים למכונות צילום ועוד.

התג הירוק

משמעות התו: וטרינרים מוסמכים בתחום הרפואה הציבורית ערכו ביקורת במקום וקבעו כי הוא עומד ברמת איכות ייצור המזון והובלתו, מעבר לכללים שנקבעו על ידי הרשויות.

ממתי קיים? 1997

בראשות: הסתדרות הרופאים הוטרינרים בישראל

איך מקבלים? מתבצעת בדיקה על ידי הוטרינרים של הארגון למערכות הייצור והשיווק של העסק. במידה והתגלו ליקויים במהלך הבדיקה מועבר לעסק דו"ח ליקויים ולאחר מכן תיערך בדיקה נוספת.

פיקוח לאחר מתן התו: אין. אבל ברוב המקומות יש וטרינרים שעובדים במערכת וההסתדרות נמצאת איתם בקשר רצוף.

ממי נלקח התו לאחר הינתנו? אף אחד. יש כ-30 חברות שבמהלך השנים נבדקו ולא קיבלו את התו.

כמה עולה? 500-1,000 שקל. לפי מיקום העסק ושטחו.

למי יש? כ-100 חברות, ובהן שופרסל, מקדונלד'ס, רמי לוי.

תו איגוד המוסכים

משמעות התו: המוסך הוא מוסך מוסמך, דהיינו מוסך מורשה מטעם חוק על ידי משרד התחבורה ועל ידי איגוד המוסכים. הקוד האתי קובע כללי התנהגות ראויה, לרבות עבודה עם רישוי והסמכה מתאימים בלבד, אחריות לעבודות ולחלפים, עבודה לפי כללי הבטיחות, התחייבות לגביית תשלום הוגן ועוד.

ממתי קיים? 2007

בראשות: איגוד המוסכים.

איך מקבלים? אוטומטית עם החברות באיגוד.

פיקוח לאחר מתן התו: תלונות מטעם הלקוחות מובילות את בעלי המוסכים לוועדות בוררות או ועדות אתיקה במקרה ומדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה.

ממי נלקח התו לאחר הינתנו? אף אחד, אבל מתקיימות כ-700 ועדות בירור בשנה ומספר ועדות אתיקה.

כמה עולה? החברות באיגוד עולה 700-5,000 שקל, תלוי במספר העובדים. אין תשלום נוסף בגין התו.

למי יש? 2,200 מוסכים, כמחצית מהמוסכים בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#