בשל הבצורת הדבורים כמעט ולא ייצרו כלל דבש בקיץ האחרון; נטיעה של מיליון עצים אמורה לשנות זאת - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשל הבצורת הדבורים כמעט ולא ייצרו כלל דבש בקיץ האחרון; נטיעה של מיליון עצים אמורה לשנות זאת

פרוייקט חדש במטרה למנוע את התמוטטות ענף הדבש ■ יינטעו 200 אלף עצי אקליפטוס, שקד, שיזף וחרוב ■ לפני 30 שנה היו נטועים בישראל חצי מיליון דונם פרדסים המשמשים להפקת צוף ■ הפיתוח העירוני והמשבר בחקלאות גרמו לכך שכיום נותרו רק 200 אלף דונם

תגובות

>> 100 אלף עצי אקליפטוס וחרוב ניטעו השנה ברמת הגולן כדי לספק לדבורים צוף לייצור דבש. 100 אלף עצים נוספים, בהם שקד, שיזף וכליל החורש, יינטעו בשנה הבאה במרכז ובדרום הארץ ויחליפו, כך מקווים מגדלי הדבורים, את "מדבריות האורן", כלשונם, שנטעה קק"ל במרבית יערותיה.

יובל לין, מגדל דבורים מכפר ביל"ו, הוא הרוח החיה בפרויקט "נטיעות צופניות", או "נטיעת מרעה דבורים" בשמו הרשמי, עליו הכריזו מגדלי הדבורים בניסיון להחזיר לישראל את תוארה ההיסטורי - "ארץ זבת חלב ודבש". צמודי קרקע במקום פרחים

ייצור דבש הוא אחד מענפי החקלאות העתיקים ביותר בעולם ובמזרח התיכון בפרט. בשנת 1330 לפנה"ס כבר הוזכרו הדבורים והדבש בספר החוקים החיתי ונקצבו עונשים חמורים לגונבי דבורים. נחיל דבורים היה שווה בערכו לכבשה.

ב-100 השנים האחרונות היה הדבש ענף מוביל בחקלאות הישראלית, עד שהגיע הנדל"ן ודרס תחת שלמת בטון ומלט את שטחי המרעה הטבעי של הדבורים ואת פרחי הבר שמהם אספו צוף לדבש. כל יישוב נוסף, כל כביש או אזור תעשייה צימצמו את שטחי המרעה של הדבורים, ובמקום מרבדי הפרחים שהכירו אלפי שנים, מצאו שיכונים, כבישים וצמודי קרקע. להתכווצות שטחי המרעה נוספה מכת הבצורת, הפוקדת בעשור האחרון את ישראל: כשאין גשמים, אין פרחים - ואין צוף לדבורים.

"פרויקט 'נטיעות מרעה דבורים', שמטרתו לנטוע מיליון עצים צופניים, משותף למגדלי הדבורים ולקק"ל, וכן שותפים בו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות", אומר לין. "הפרויקט הוא גם תוצאה של זהות אינטרסים בין הקק"ל למגדלי הדבורים: קק"ל פועלת לייער את הארץ, והמטרה שלנו היא לספק מרעה לדבורים. הם מגדלים בעבורנו ללא כל תשלום שתילי עצים ושיחים צופניים, ואנחנו נוטעים, משקים ושומרים על הנטיעות הצעירות".

בנוסף לשותפות עם הקק"ל, עוסקים מגדלי הדבורים באיתור חלקות קרקע בשולי יישובים חקלאיים כדי לנטוע בהן עצים צופניים, ובעיקר אקליפטוסים. הנטיעות לא פוסחות גם על יישובים גדולים וערים: "אנחנו מתכוונים לשכנע את הרשויות המקומיות ואת רשות הגנים הלאומית לנטוע לצדי הכבישים, בפארקים ובשמורות הטבע צמחי מרעה לדבורים", הוסיף לין.

הפרדסים חוזרים

בנוסף לנטיעות, מעודדים הדבוראים נטיעות חדשות של פרדסים. לפני 30 שנה היו נטועים בישראל חצי מיליון דונם פרדסים. כיום נותרו מהם 200 אלף דונם. את היתר חיסלו הפיתוח העירוני והמשבר הכלכלי בחקלאות. בשנים האחרונות החלו החקלאים לחזור לנטוע פרדסים מפני שרווחיותם עלתה עם המעבר להשקיה במי קולחין ופיתוח זנים חדשים ורווחיים (קלמנטינות למיניהן). חידוש הפרדסים החזיר גם את הדבורים, שחזרו לייצר דבש מפרחי ההדרים - הדבש הפופולרי ביותר בישראל.

בפרויקט שותפה גם מועצת הדבש, גוף סטטוטורי המספק פיקוח על איכות הדבש, מניעת זיופים וויסות הייצור. מנכ"ל המועצה, הרצל אבידור, מדגיש את תפקידו של ענף הדבש באספקת שירותי האבקה למגזר החקלאי: "רוב מגדלי הפירות והירקות זקוקים לשירותי האבקה, שאותם הם קונים מהכוורנים. פגיעה בענף בשל מחסור בשטחי איסוף צוף היא פגיעה קשה בחקלאות כולה. אפשר להעריך את שווי שירותי ההאבקה שמספקים הכוורנים למגדלי הירקות והפירות, לפרדסנים ויצרני הפרחים במיליארד דולר בשנה".

אבידור מזכיר גידול חקלאי נוסף שכמעט ונעלם מישראל ושהיעלמותו פגעה בענף - פרחי הכותנה, שהיוו בעבר מזון צופני לדבורים. ואולם, מכחצי מיליון דונם כותנה שגודלו בישראל לפני 30 שנה, נותרו כיום 40 אלף בלבד. השנה, לדברי אבידור, היא אחת הקשות שעוברת על הענף. בשל היובש שפקד את מרכז הארץ ודרומה וכן בשל הקטנת שטחי המרעה, הפריחה הקיצית כמעט ולא הורגשה, והדבורים כמעט שלא ייצרו דבש בקיץ האחרון ובסתיו הנוכחי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#