הביישנים משלמים מחיר מלא

בלוגרית אמריקאית פתחה במבצע: בקשת הנחה פעם ביום

עזרא אוחיון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עזרא אוחיון

>> בני אדם הם יצורים של הרגלים, ונדרש להם יותר מאשר סוף שבוע בלונדון כדי לשנות כיוון. אולי בגלל זה הייתי כל כך מופתע כשביום שישי אחד נכנסתי עם רוברט, החבר הבריטי שלי, לחנות עטים יוקרתית שבה רצפת פרקט, ריהוט כבד, מוכר בחליפה וקופאית מחויטת. לאחר שבחרנו את המון בלאן הזול ביותר בחנות, ניגש רוברט למוכר ופנה אליו בנימוס לונדוני: "זה מאוד יעזור לי להחליט אם תוכלו לתת לי הנחה".

התרבות הישראלית אינה מעודדת משא ומתן, אנחנו רואים בהתמקחות פעולה זולה, אולי אפילו גסות רוח. התוצאה היא שהישראלי הממוצע חסר ניסיון והוא לא יודע להתווכח על המחיר - לא פנים מול פנים לפחות.

"אפשרויות שלא דימיינו"

"מדוע אני עושה זאת?", היא שואלת ועונה: "אולי כדי לחסוך כסף, אולי כדי לשפר את יכולות המיקוח שלי, אולי כדי לצבור חוויות, ואולי זה בכלל עניין של העצמה מגדרית. אבל מה שבאמת גיליתי בשנה הזו הוא שהבקשה פותחת בפנינו אפשרויות שלא דימיינו. אנשים הם נדיבים במידה שלא תיאמן. ומעולם, אפילו פעם אחת, לא קרה שדחו אותי בצורה לא נעימה.

"בהתחלה הייתי לחוצה ונבוכה, והייתי מופתעת בכל פעם שנענו לבקשתי. בשלב כלשהו זה נהפך להרגל: במקום לפחד מהמשימה, עברתי למצב של חיפוש הזדמנויות. כיצד אני יכולה להשיג הנחה או איזו הטבה שלא הייתי משיגה בלי לבקש. עברתי ממצב של 'זה לא היה מזיק לבקש', למצב של 'מה אני יכולה לבקש'".

הניסוי החל ביולי 2008 והסתיים ביוני השנה, לאחר 12 חודשים שבהם היא ביקשה הנחות, שדרוגים, מתנות והטבות. היא מסכמת: "הכל פתוח למשא ומתן. רק תשאלו ותופתעו כמה אפשר לקבל. אבל הכי חשוב זה להיות נחמד. שיעורי ההצלחה הנמוכים ביותר שמורים למי שפונה בגישה מתנצלת. התוקפניים מקבלים טיפה יותר - אבל הנחמדים, המאוד נחמדים, הם אלה שזוכים בכל הקופה".

-

הכותב הוא מהנדס תוכנה ועורך הבלוג איזהו עשיר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker