פרשנות |

חברות המזון הפסידו בגדול - הציבור ניצח

המאבק בסימון המזון הביא לשיא את פעילות הלוביסטים וחשף את אחורי הקלעים של תהליך החקיקה ■ למרות המשאבים הרבים שהשקיעה תעשיית המזון מול הממשלה, הכנסת והציבור - היא הפסידה בכל המאבקים הגדולים שניהלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סופגי מתוך ארץ נהדרת ניר וגלי
צילום: ניר וגלי, מתוך ארץ נהדרת

אחרי כמעט שנתיים של מאבק מול משרד הבריאות, הממשלה והכנסת, תעשיית המזון רשמה היום (ד') הפסד משמעותי. וועדת הבריאות, העבודה והרווחה בכנסת אישרה את תקנות סימון המזון המזיק, ומלבד מספר פרסי ניחומים קטנים ההפסד שנרשם לתעשיית המזון היה צורב.

למעשה, למרות המשאבים הרבים שהוציאה בפעולות של לוביסטים ושל ראשי התעשייה מול הממשלה, הכנסת, הציבור ומדינות בעולם, תעשיית המזון הפסידה בכל המאבקים הגדולים שניהלה. היא רצתה סימון וולנטרי וקיבלה חובת סימון מנדטורית בחוק, היא רצתה שבישראל יישמו מודל סימון חיובי - כפי שנהוג באירופה - וטענה כי המודל הצ'יליאני שישראל מסתמכת עליו, שמדבר על סימון שלילי באדום של מוצרים עתירי סוכר, נתרן או שומן רווי - שגוי. גם המאבק על סימון בגב האריזה להבדיל מחזיתה נחל כישלון, אף כי גוייסו לטובתו מדינות רבות שאיימו בפגיעה בהמשך שיתוף הפעולה עם ישראל.

בנוסף, העובדה שהתקנות ייכנסו לתוקף רק בתחילת 2020 לא באמת פותרת לתעשיית המזון את הבעיות. לפי התכנון המקורי של משרד הבריאות, שלב א' והלא מחמיר של התקנות היה צריך להיכנס לתוקף בעוד כשלושה חודשים, וכשנה וחצי לאחר מכן היה אמור להיכנס לתוקפו שלב ב' המחמיר יותר. אולם שלב א' היה כה מקל, עד כדי היותו מגוחך ממש, כך שהוא שיחק לידיים של יצרנים רבים שמוצריהם לא היו מקבלים סימון אדום, על אף היותם מזיקים - ובמשך שנה וחצי הם היו נתפסים על ידי הציבור בטעות כבריאים. כעת, הוחלט כי בתחילת 2020 ייכנס לתוקפו הרף המחמיר יותר, והוא אף הוחמר בכל הנוגע לכמות הסוכר המצריכה סימון. במצב דברים זה היצרנים צריכים להתחיל כבר עכשיו בתהליכי רפורמולציה (שינוי הרכב) של מוצריהם כדי להרגיל את הצרכן בהדרגה לכמויות המופחתות.

הדבר היחיד שבו התעשייה יכולה להתנחם, הוא שגרירת הרגליים של הוועדה להגבלת פרסום מזון מזיק לילדים של משרד הבריאות מאפשרת ליצרנים וליבואנים להמשיך ולפרסם מזון מזיק לילדים בלי לתת על כך דין וחשבון בפני איש, בין אם זה במופעי חנוכה או בטלוויזיה המסחרית.

אנימציה של סופגי מהפינה ניר וגלי בארץ נהדרת
צילום: ניר וגלי, מתוך עמוד היוטיוב של ארץ נהדרת

בנשימה אחת אפשר להצהיר שההפסד לתעשייה הוא ניצחון לציבור. ציבור שסוף סוף ידע את האמת – שהמוצרים שמוכרים לו בסופרמרקט הם ברובם מזיקים. שהמסרים השיווקיים שמעבירים לו בפרסומות ועל גבי האריזה, בדבר היתרונות לכאורה במוצרים, באים לא אחת להסוות כמויות אדירות של סוכר, שומן רווי ונתרן.

מי שעוד ניצחו הם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ורונית אנדוולט מנהלת מחלקת התזונה של המשרד, שהצליחו להעביר רפורמה שגם אם היא לא מושלמת, הרי שהיא מרחיקת לכת וייחודית, וזאת על אף לחצים רבים.

הפעם לחמו גם לוביסטים מטעם הציבור

הסאגה הארוכה של העברת תקנות סימון המזון המזיק הייתה גם קו פרשת המים בכל הקשור ליחסי לוביסטים-תעשייה וכנסת בישראל - הן מבחינת המעורבות והלחץ שהפעיל ההון כדי לטרפד את התקנות, והן מבחינת המודעות הציבורית שנוצרה סביב קשרי ההון שלטון ומאחורי הקלעים של התהליך.

לא בכדי סיים יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), את הדיון בקריאה לחשבון נפש מצד הלוביסטים: הם שברו הפעם אפילו את השיאים של עצמם, לא התאפקו ועמדו בחזית המאבק בכל הכוח. זה קרה למשל כשהגיעו בהרכב ענק לתוך הוועדה, לחשו לאנשיהם באוזן בזמן הדיון אל מול עיניהם של כל הנוכחים, זה קרה כשהחדירו לוועדה נציגים מאיטליה ששכרו את שירותיה של חברת הלובינג פוליסי, והאיטלקים דיברו במשך עשרות דקות ונזפו במחוקקים הישראלים על התקנות שבכוונתם לאשר. וזה קרה כששמענו את חברי הכנסת מדקלמים את הטיעונים של תנובה ובעלי אינטרס אחרים כמו מדף מסרים.

מצד שני, זה גם היה מקרה חריג של מודעות ציבורית הולכת וגוברת למאחורי הקלעים של תהליך החקיקה: ההשפיעה של הלוביסטים על חברי הכנסת דוברה בתקשורת וברשתות חברתיות, והמודעות אליה חילחלה לתוך הוועדה עצמה. חברי הכנסת נדרשו להסביר עם מי נפגשו ואלו מסרים קיבלו, ולנמק התנגדויות. המילה "לוביסטים" הופיעה בכל משפט שני בדיונים האחרונים. השקיפות נתנה את אותותיה והגנה על הציבור מסכנה של דילים מאחורי הקלעים.

והיתה פה עוד תופעה ראויה לציון: לוביסטים של הציבור. הפעם השטח לא היה מופקר רק לאינטרסים של בעלי ההון ושלוחיהם. במאבק השתתפו, מהצד השני, גם פעילים ואנשי בריאות הציבור, כמו רופאים, עמותת "מהיום", הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועוד. כאשר הלוביסטים של התעשייה לחצו להקלות - הם לחצו על משרד הבריאות מהצד השני - וטענו שהתקנות מקלות מדי. כוח הנגד שהם הפעילו, שהיה נטול אינטרסים כספיים אך מלא בלהט - הצליח להשפיע על התוצאה הסופית.

לבסוף, כחוט השערה עמד בין אישור התקנות לבין אפשרות שהן היו נזרקות לפח האשפה של הפרלמנט הישראלי. התפטרותו של ליצמן למשל, היתה עלולה להרוג אותן כבר לפני שבועיים, בטח ובטח אם הממשלה היתה נופלת באותה הזדמנות. העובדה שמשרד הבריאות הצליח להעביר אותן, למרות הדחייה ביישומן וההתקפלות בסוגיית האריזות הקטנות, היא בשורה אמיתית לציבור. ואולם, מגפת ההשמנה לא תחכה שנתיים, והמשרד יצטרך לתת מענה כלשהו גם לטווח הקרוב. המשרד יכול בינתיים לצאת בקמפיינים לאכילה בריאה, לקדם את הגבלות הפרסום של מזון מזיק לילדים ונוער, ובעיקר - לא להרפות מהנושא הכל כך חשוב הזה.








הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker