נבחרת הבריאות: מיהם 10 המשפיעים ברפואה הישראלית? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נבחרת הבריאות: מיהם 10 המשפיעים ברפואה הישראלית?

רובנו מכירים בעיקר את הרופאים שמטפלים בנו, והרבה פחות את האנשים שמעצבים את דמותם של שירותי הרפואה שאנחנו מקבלים; TheMarker בוחר את המושכים בחוטים - מקבלי ההחלטות בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הבריאות של כולנו

תגובות

רובנו מכירים בעיקר את הרופא שמטפל בנו, את המרפאה שלנו ואולי כמה מחלקות שהתאשפזנו או ביקרנו בהן בבית החולים. את האנשים המנצחים על מערכת הבריאות, מעצבים אותה, מתכננים אותה ומשנים אותה - ולמעשה משפיעים ישירות על הבריאות שלנו - כמעט שאיננו מכירים.

 

TheMarker בחר את המושכים בחוטים - האנשים ששולטים בתקציבים, בהחלטות, בפיקוח ובתכנון, ולמעשה מעצבים את דמותה של הרפואה בישראל. חלק מהמשפיעים ברשימה - שגובשה לאחר התייעצויות עם אנשים מכל צדי מערכת הבריאות - נמצאים בה בגלל התפקיד והארגון שבראשו הם עומדים. אחרים התברגו אליה בעיקר מכוח אישיותם, שהפכה אותם לדמויות דומיננטיות במערכת. יש בה ייצוג לרגולטורים, לקופות החולים, לתעשיית התרופות, לעולם הביטוח ולרופאים עצמם.

מובן שיש לא מעט אנשים משפיעים מאוד שמקומם נפקד מהרשימה. קשה לפספס, למשל, את העובדה ששר הבריאות אינו מופיע בה. הסיבה לכך היא שבאופן כמעט מסורתי מדובר בשר שהשפעתו על מהלכים גדולים במערכת הבריאות קטנה לעומת עוצמתם הגדולה של פקידי אגף התקציבים באוצר.

כדאי לשים לב גם לשלישיית אנשים שאינם מופיעה ברשימה, אך תהיה לה בשנה הקרובה השפעה מכרעת על מערכת הבריאות כולה. מדובר בשלושת הבוררים בהליך בוררות הרופאים - דוד בלומברג, רוני מילוא ואורי נייגר.

פסק הבוררות שלהם, שאמור להינתן בשבועות הקרובים, יהיה דרמטי בעבור עשרות אלפי רופאים הממתינים לתוספת שכר כבר משנת 2000 ובעבור שחקנים בולטים נוספים במערכת כמו שירותי בריאות כללית, ההסתדרות הרפואית, משרד הבריאות וכמובן משרד האוצר.

בעלי המאה

1.רביב סובול וראובן קוגן אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר

>> רביב סובול וראובן קוגן הם בלי ספק האנשים הדומיננטיים והמשפיעים ביותר כיום על מערכת הבריאות. מלבד שליטתם בתקציב עתק של 30 מיליארד שקל, הם משפיעים מהותית על דמותה של המערכת, למשל אם תלך לכיוון של הפרטה או לחיזוק המערכת הציבורית, או מה יהיה תקציב התרופות החדשות בכל שנה.

כל ההחלטות החשובות נחתכות אצל סובול וקוגן, החל מאישור של תקן בודד במשרד הבריאות או מיטה חדשה בבית חולים ועד לרפורמות שלמות שברצותם יעבירו וברצותם יטרפדו. לאור זאת, שגרתי למדי לראות את שאר השחקנים המרכזיים במערכת הבריאות - כמו מנכ"לי קופות החולים, אנשי משרד הבריאות ונציגי חברות הביטוח - משחרים לפתחם, לפעמים בתסכול לא קטן.

ראובן קוגן רכז תחום הבריאות

רזומה: בן 32, רווק. עובד באגף התקציבים משנת 2003, תחילה כרפרנט בתחום הבריאות ומאז 2006 כרכז תחום הבריאות. בעל תואר ראשון ושני במינהל עסקים.

מוטו: "להשיג את הדברים שאני מאמין בהם".

שאיפה מקצועית: "לנהל מערכות גדולות ולהשפיע על תהליכים".

ההצלחה הגדולה: "בשנים האחרונות מערכת הבריאות יציבה יחסית. התופעה של מערכת גרעונית כמעט ונעלמה, כתוצאה מבנייה נכונה של מערך תמריצים, הצבת יעדי התייעלות ריאליים וקשב לצרכים האמיתיים של המערכת".

כישלון: "תאגוד בתי החולים (העברתם לבעלות חוץ ממשלתית). אף שאינסוף ועדות ציבוריות ומקצועיות קבעו שזה הדבר הנכון למערכת הבריאות, הממשלה לא הצליחה במשך 17 שנים לפצח את סוגיית העברת העובדים לתאגידים, דבר שהכשיל את המהלך פעם אחרי פעם".

עוד משהו: "הייתי חבר בנבחרת הג'ודו של ישראל".

רביב סובול סגן הממונה על התקציבים

רזומה: בן 38, נשוי + 2. החל את דרכו כעורך דין ועבר לאגף התקציבים ב-2002 - תחילה כרפרנט, לאחר מכן כרכז בריאות, והחל ב-2005 כסגן הממונה על התקציבים. בעל תואר ראשון במשפטים ובמדעי החברה, וכן שני תארים שניים - במינהל עסקים ובכלכלה.

מוטו: "לפעול בנחישות מול בעלי האינטרסים השונים במערכת הבריאות בצורה מקצועית ומאוזנת, תוך הקשבה וזיהוי הצרכים האמיתיים של מערכת בריאות".

שאיפה מקצועית: "להמשיך גם בתפקידי הבאים להשפיע ולהותיר חותם על החברה והכלכלה במקום שיאפשר לי את הדינמיות והיצירתיות שאני יכול לבטא בתפקידי הנוכחי".

ההצלחה הגדולה: "הצלחנו למנוע את הכללת התרופות מצילות החיים בביטוח המשלים ולהרחיק את השר"פ (השירות הרפואי הפרטי) מבתי החולים הממשלתיים. בכך הוכחנו שאגף התקציבים פועל בראש ובראשונה לצמצום כשלי השוק במערכת הבריאות, גם במחיר של תוספת עלות תקציבית".

כישלון: עדיין לא הצלחנו לעשות סדר במבנה הניהולי של קופות החולים, אבל אני יכול להבטיח לציבור שנמשיך להסתער על המשימה הזאת שנה אחר שנה, עד שזה יבשיל".

עוד משהו: "אוהב לבשל, בעיקר אוכל סיני".

יושבים על הקופה

2. אלי דפס ואהוד קוקיה מנכ"לי קופות החולים הגדולות

>> אלי דפס וד"ר אהוד קוקיה הם אמנם שני מנכ"לים חדשים יחסית בתפקיד, אבל כבר נאלצו להתמודד עם שתי סערות גדולות: חוק ההסדרים האחרון, שכלל גזירות על קופות החולים, וכמובן הדרמה סביב הוצאת התרופות מצילות החיים מתוכניות הביטוח המשלים של הקופות - החלטה שמרוקנת מתוכן את הביטוחים המשודרגים ומחייבת היערכות מחודשת בתחום הכל כך קריטי לקופות.

כמנכ"לים של שתי קופות החולים הגדולות במדינה, המבטחות יחד 80% מהאוכלוסייה, וכאחראים על תקציב של 24 מיליארד שקל, לכל החלטה של השניים השפעה מיידית וישירה על איכות שירותי הבריאות שכולנו מקבלים. הם אלה שמעצבים את חוויית הלקוח שלנו בקופת החולים - החל בתור לרופא והתנאים בחדר ההמתנה ועד השאלה אם נקבל הפניה לבית החולים או תרופה שאנו זקוקים לה ואינה בסל.

אלי דפס מנכ"ל שירותי בריאות כללית

רזומה: בן 55, נשוי + 3. בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה.

היה מנהל מחוז ירושלים בשירותי בריאות כללית במשך תשע שנים ולאחר מכן מונה לסמנכ"ל ושימש במשך שנתיים ראש חטיבת הקהילה. לפני שבעה חודשים מונה למנכ"ל הקופה.

מוטו: "חתירה להישגיות ומצוינות בכל מה שבאחריות הארגון שעליו אני ממונה".

שאיפה מקצועית: "להיות תמיד בשורה הראשונה של ארגוני הבריאות בעולם בכל הקשור באיכות רפואית, טכנולוגיות מתקדמות ורמת שירות".

ההצלחה הגדולה: "הכנסת נושא האיכות הרפואית והשירות לראש סדר העדיפויות של הקופה".

כישלון: "העובדה שהתדמית של הכללית בציבור עדיין אינה תואמת את השינויים מרחיקי הלכת בקופה".

עוד משהו: אוהב לתכנן ולבנות בתים - שלו ושל חברים ובני משפחה.

ד"ר אהוד קוקיה מנכ"ל מכבי שירותי בריאות

רזומה: בן 57, נשוי + 2. מומחה ברפואת נשים ובעל תואר שני במינהל רפואי. היה מנהל מחוז הנגב וראש האגף הרפואי במכבי ולאחר מכן שימש ראש חטיבת הבריאות בקופה. התמנה למנכ"ל לפני תשעה חודשים.

מוטו: "זה כבוד להיות משרת, ויש תגמול בנתינה עצמה, בעיקר לאור המצוקה האמיתית של האנשים שנזקקים לשירותי בריאות".

שאיפה מקצועית: "לא לאכזב את מי שנתן לי את האחריות והאמון ולהפוך את המבוטחים לקהל שמקבל שירות ברמה הכי גבוהה".

ההצלחה הגדולה: "ההתמודדות מול חוק ההסדרים. אני חושב שלי אישית ולמכבי יש חלק לא קטן בעובדה שסל הבריאות עודכן בסכום כל כך גבוה השנה".

כישלון: "חוסר ההצלחה שלי לשכנע את קובעי המדיניות שהיה מקום להמשיך במתן התרופות מצילות החיים בביטוח המשלים".

עוד משהו: למד לשחות בגיל 40 כדי לעבור קורס הישרדות בצי האמריקאי.

היועץ המבוקש

3. הרב אלימלך פירר מנהל ארגון עזרה למרפא והיועץ הרפואי המבוקש ביותר בישראל

>> אלפים רבים של ישראלים שלקו במחלה קשה רואים ברב אלימלך פירר את הכתובת הראשונה והבלעדית לקבלת ייעוץ, עזרה והכוונה לרופא ולמרכז הרפואי המתאים לטיפול במחלתם. עובדה זו הפכה את הרב למוסד בפני עצמו ולאחד האנשים החזקים ביותר במערכת הבריאות, המשפיע לא רק על מצבם הבריאותי של חולים, אלא גם על היוקרה וההצלחה המקצועית של הרופאים ואפילו של המרכזים הרפואיים שאליהם הוא בוחר להפנות את החולים.

פירר, שזכה לחיבוק ממסדי כשקיבל לפני כמה שנים את פרס ישראל ועושה את כל עבודתו בלא תמורה, בנה סביבו אימפריה של ממש, הכוללת (מלבד הייעוצים וההפניות) סיוע בהטסה והגעה למרכזים רפואיים בחו"ל שעליהם הוא ממליץ, שירותי השאלה של ציוד רפואי, שירותי אמבולנס, סיוע לילדים חולי סרטן ומעון יום שיקומי. מלה אחת שלו מספיקה כדי להזניק מטוס לאוויר או לפתוח בית מרקחת באמצע הלילה, ומי שלא ראה את בכירי מערכת הבריאות עוברים לדום מתוח כשהוא מתקשר לא יבין מה רבה עוצמתו. הוא אינו מתראיין, ולכן התשובות לשאלות ניתנו באמצעות עוזרו ודובר עמותת עזרא למרפא, מנחם גשייד.

רזומה: בן 54, נשוי + 10. תלמיד ישיבה ואוטודידקט בתחום הרפואה, שבו הוא עוסק כבר יותר מ-25 שנה.

מוטו: "הצלת חיים".

שאיפה מקצועית: "לרב פירר אין שאיפה מקצועית. הוא רואה בפעולותיו דרך חיים, שבמרכזה קדושת החיים, סיוע והענקת מזור לכל הפונים לעזרתו, בלא הבדל גזע, דת או מין".

ההצלחה הגדולה: "בכל רגע שבו הרב פירר מצליח לסייע לכל פונה באשר הוא, הוא רואה בכך את ההצלחה הגדולה ביותר".

כישלון: "כאדם מאמין, הרב פירר נוהג לומר בכל הזדמנות כי הוא מכיר היטב במגבלותיו כאדם. הוא רואה מדי יום לנגד עיניו את תחינתו של דוד המלך 'שגיאות מי יבין' ומתפלל השכם והערב שלא תצא תקלה תחת ידו".

הרופא מספר אחת

4. ד"ר יורם בלשר יו"ר ההסתדרות הרפואית

>> כמי שעומד בראש ההסתדרות הרפואית, ארגון המייצג 20 אלף רופאים, ד"ר יורם בלשר מרכז בידיו כוח והשפעה עצומים במערכת הבריאות.

בחודשים האחרונים הוביל בלשר שני מהלכים משמעותיים - התפטרותו ההפגנתית מוועדת הסל והקמת הפורום הציבורי לעדכון סל התרופות ("ועדת הסל האלטרנטיווית"), מהלך שהציג לראשונה בתולדות מערכת הבריאות אלטרנטיווה וביקורת לתהליך עדכון הסל; והשקת הקמפיין המדובר של הרופאים לקראת הסיום הדרמטי של בוררות הרופאים, שצפוי בשבועות הקרובים, ושבו יוכרע מה תהיה תוספת השכר שיקבלו הרופאים.

רזומה: בן 67, נשוי + 3. רופא ילדים בבית החולים קפלן ועובד גם כרופא ילדים עצמאי בכללית. באחרונה מונה לנשיא ההסתדרות הרפואית העולמית.

מוטו: "לדאוג לשפר את מעמד הרופאים, תנאי עבודתם ושכרם תוך כדי שמירה על מערכת הבריאות הציבורית".

שאיפה מקצועית: "להביא את הליך הבוררות לסיום מוצלח ולהמשיך ולעבוד עוד שנים רבות כרופא ילדים, כי אין דבר מספק ומתגמל יותר מלראות את החיוך של ילד שחלה והבריא".

ההצלחה הגדולה: "הפיכת ההסתדרות הרפואית לארגון שחרת על דגלו את המלחמה הבלתי פוסקת על הרחבת סל התרופות. גולת הכותרת היתה הקמת הפורום הציבורי".

כישלון: "עוד לא השלמנו את המאבק למען הרפואה הציבורית, ואנו נאבקים קשות בפערים ההולכים וגדלים במערכת הבריאות בישראל ובנטייה המסוכנת להפריט כל דבר במערכת".

עוד משהו: שלושת ילדיו של בלשר הלכו בדרכו, אך מזוויות שונות: בנו הבכור הוא רופא רדיולוג ומנהל יחידת הסי-טי באיכילוב, בנו האמצעי הוא סמנכ"ל כספים בטבע, ובתו היא עורכת דין העוסקת ביחסי עבודה ובין השאר מייצגת רופאים.

מלכות הסל

5. אסנת לוקסנבורג וטל מורגנשטיין נשות משרד הבריאות

>> אמנם ועדת הסל רבת-המשתתפים היא שקובעת אילו תרופות חדשות ייכנסו בכל שנה לסל התרופות, אך עבודת ההכנה הממושכת והקריטית לישיבות הוועדה נעשית תחת ניצוחן של ד"ר אסנת לוקסנבורג וטל מורגנשטיין. אין מדובר בעניין טכני, אלא - כמו שמגדיר זאת בכיר במערכת - "ועדת הסל משחקת במגרש שאסנת וטל בונות לה". על סמך המידע שהן אוספות מחברות התרופות, מהאיגודים הרפואיים, מקופות החולים ומשאר השחקנים מתגבשים המסמכים שעל פיהם מדורגות התרופות - תחילה על ידי משרד הבריאות לפי מידת החיוניות, ולאחר מכן בוועדת הסל.

לוקסנבורג עומדת גם בראש ועדת המשנה לסל (שבה חברה גם מורגנשטיין) - ועדה שנותנת תו מחיר לכל תרופה המועמדת לסל, ולמעשה יכולה לחרוץ את גורלה (תרופה שתקבל תו מחיר גבוה מדי תתקשה להיכנס לסל). השתיים אחראיות גם על המעקב השוטף אחר השימוש בתרופות לאחר כניסתן לסל.

ד"ר אסנת לוקסנבורג ראש מינהל הטכנולוגיות הרפואיות

רזומה: בת 43, נשואה + 2. רופאה מומחית בבריאות הציבור ובמינהל רפואי ובעלת תואר שני במינהל עסקים. התמחתה במינהל רפואי בשיבא, הקימה את האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ולאחר מכן מונתה לראש המינהל שכולל את אגף הטכנולוגיות, אגף הרוקחות והאגף לרישוי בתי חולים ומוסדות.

מוטו: "להקפיד על רמה מקצועית גבוהה, להיות מודעת לאחריות הכבדה שבתפקיד ולזכור שההחלטות שלנו נוגעות לבני אדם".

שאיפה מקצועית: "לשדרג ולהרחיב את פעילות ויכולות המינהל לטכנולוגיות כך שיעמוד בשורה אחת עם הגופים הרגולטוריים המובילים בחו"ל כמו FDA האמריקאי, EMEA האירופי ו-NICE הבריטי".

ההצלחה הגדולה: "בנייה והטמעה של תפישת עולם בתחום של הערכת טכנולוגיות בישראל, שמהווה בסיס לפעילות סל הבריאות, תוך גיבוש צוות מקצועי שמוביל את הנושא ברמה הלאומית".

כישלון: "העובדה שמקבלי ההחלטות טרם הטמיעו את העובדה שחוק ביטוח בריאות בישראל חייב לכלול מנגנון עדכון תקציבי קבוע והולם להוספת טכנולוגיות חדשות לסל".

טל מורגנשטיין מנהלת המחלקה לפרמקו-אפידמיולגיה וכלכלת תרופות

רזומה: בת 36, נשואה + 3. בעלת תואר ראשון ברוקחות ותואר שני בנוירו-ביולוגיה. החלה את דרכה במשרד הבריאות כעוזרת מקצועית לראש אגף הרוקחות ולאחר מכן התמנתה לתפקידה הנוכחי.

מוטו: "אמור מעט ועשה הרבה".

שאיפה מקצועית: "כשיקימו גוף גדול להערכת טכנולוגיות שמוציא הערכות קליניות והנחיות שימוש לתרופות וטכנולוגיות (כמו NICE), אשמח להיות אחראית על התרופות".

ההצלחה הגדולה: "להתחיל מכלום וליצור מנגנון מוכר ומקובל מקצועית להערכת טכנולוגיות. כחלק מהתהליך גם קידמנו את מעמדו של הרוקח בכל חברת תרופות".

כישלון: "שנים על גבי שנים מנסים לקדם את נושא הייעוץ הרוקחי לחולים בקופות ובתי חולים. עד היום לא הצלחנו למצוא את הדרך להפוך אותו לחלק מהשירות למבוטחים".

עוד משהו: "בעבר הלא רחוק סבלתי מפחד במה נורא. יום אחד הבוס הקודם שלי, שהיה אמור להרצות בכנס של רוקחות קלינית, ביטל ברגע האחרון את השתתפותו כי אשתו ילדה, ונאלצתי להרצות במקומו. גיליתי שהשד לא כזה נורא, והיום אין לי בעיה לדבר בכל פורום".

לא דופק חשבון

6. יואל ליפשיץ סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות

>> ליפשיץ הוא הדוגמה הקלאסית לביטוי "האדם עושה את התפקיד". השפעתו במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות חורגת בהרבה מהגדרת התפקיד הפורמלית שלו, בזכות הכישרון וגם בגלל האופי המתריס של מי שנאמן לדרכו ולדעותיו ולא דופק חשבון לאיש, גם לא לאנשי האוצר ולשר הממונה עליו.

באחרונה, למשל, הציג בכנסת ופירסם ב"הארץ" עמדה המנוגדת לזו של שרי הבריאות והאוצר, המתנגדת בתוקף להוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים, מה שזיכה אותו בכינוי "הזליכה של משרד הבריאות". הוא זוכה בהערכה מקצועית רבה מצד כל השחקנים במערכת, ובשנתיים שבהן הוא מכהן בתפקידו הידק את הפיקוח על הקופות, הגביר את השקיפות בדיווחים הכספיים שלהן והשליט סדר בתוכניות הגבייה שלהן מהמבוטחים.

רזומה: בן 40, נשוי + 5. החל את דרכו במשרד הבריאות כמתמחה בלשכה המשפטית, ולאחר מכן שימש יועץ משפטי לאגף הרוקחות.

מוטו: "להישאר פשוט, ישר ונגיש לציבור".

שאיפה מקצועית: "לקדם כל יום, ולו במעט, עוד עניין בתחום עיסוקי".

ההצלחה הגדולה: "הוזלת התרופות למבוטחים לאורך חמש השנים האחרונות וחיזוק הרגולציה על קופות החולים".

כישלון: "ביטול נגישות המבוטחים לתרופות מצילות חיים במסגרת תוכניות הביטוח המשלים".

עוד משהו: מחזיק באוסף ענקי של שנות טובות מלפני קום המדינה, שאותן הוא משיג בין השאר בחיפוש בעיזבונות המושלכים לרחוב לאחר מות בעליהם.

הולכים על ביטוח

7. שוקי מדנס ויאיר המבורגר אנשי ביטוח

>> שוקי מדנס ויאיר המבורגר הם האנשים החזקים בתחום ביטוחי הבריאות בישראל.

המבורגר הוא אבי ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל. מדנס הוא סוכן הביטוח הגדול במדינה, האחראי בלעדית על ביטוח הרשלנות הרפואית של אלפי הרופאים שעובדים בקופות החולים ובבתי החולים הפרטיים במדינה.

לפי הערכות, הפרמיות השנתיות שעוברות דרך הסוכנות של מדנס מסתכמות ב-500 מיליון שקל בשנה, ומדנס גוזר קופון של כ-2.5% כעמלה. הוא נחשב האיש המקושר והחזק ביותר בשוק ביטוחי הבריאות בישראל ומומחה עולמי בתחום.

שוקי מדנס יו"ר קבוצת מדנס

רזומה: בן 58, גרוש + 3. עוסק בתחום ביטוחי הבריאות והאחריות המקצועית הרפואית זה 33 שנה. יועץ בכיר להסתדרות הרפואית העולמית ולממשלות בעולם בתחום ביטוחי בריאות.

מוטו: "לאפשר לרופאים שקט תעשייתי והגנה מושלמת מפני תביעות הקשורות באחריותם המקצועית, כדי שיוכלו להתרכז בעשייה הרפואית החשובה כל כך לציבור המטופלים".

שאיפה מקצועית: "להמשיך להוביל את תחום הטיפול באחריות מקצועית רפואית בישראל ולמנוע כניסת גורמים לא מקצועיים שעלולים להזיק לתחום".

ההצלחה הגדולה: "החדרת המודעות לניהול סיכונים ברפואה בישראל ושימוש מעודכן בטכניקות חדישות בתחום".

כישלון: "המאבק הסיזיפי והבלתי פוסק במשקל העודף".

עוד משהו: מדנס הוא נגן אקורדיון מקצועי שמופיע בהתנדבות עם חברים בבתי אבות, בבתי חולים ובבתי קפה. "כשאני פוגש לקוחות במקרה, אני מצטדק ואומר להגנתי שקשה להתפרנס רק מתחום הביטוח", הוא צוחק.

יאיר המבורגר יו"ר קבוצת הראל

בן 61, נשוי + 5. בנה את קבוצת הביטוח המשפחתית הראל והפך אותה לשלישית בגודלה בישראל.

המבורגר היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל האדיר בתחום עוד בזמנים שבהם רק קופות החולים עסקו בכך, והיה במשך שנים מבטח כמעט בלעדי בביטוחים פרטיים. אחריו הגיעו הפניקס וכלל, וביטוחי הבריאות נהפכו למנוע הצמיחה המשמעותי והגדול ביותר בעבור חברות הביטוח. יותר מ-30% מתושבי ישראל מבוטחים באופן פרטי נוסף על הביטוחים המשלימים של הקופות. למרות חדירתן לשוק של כלל והפניקס והתרחבותן, גם כיום נתח השוק של הראל הוא הגדול ביותר בתחום.

המבורגר נמצא בחופשה בחו"ל, ולא ניתן היה לראיין אותו.

הבוס המקושר

8. פרופ' גבי ברבש מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

>> פרופ' גבי ברבש נחשב הבולט, המקושר והמתוקשר מבין מנהלי בתי החולים, וללא ספק ה"פוליטיקאי" שבהם. כמי שהיה גם מנכ"ל משרד הבריאות, הוא נטוע עמוק מאוד במערכת הבריאות ומקושר הן לאנשי המקצוע והן לפוליטיקאים.

יחד עם מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים שיבא ורמב"ם הוא מוביל מהלכים שנועדו "להציל את הרפואה הציבורית בישראל", כגון קריאות לעצירת התעצמותן של אסותא והרפואה הפרטית על חשבון בתי החולים הממשלתיים, ניסיון להחזרת השר"פ לבתי החולים הציבוריים וכן מהלך (שמוביל שיבא) להקמת קופת חולים חמישית בבעלות ותפעול של בתי החולים הממשלתיים, שתסייע להם להתחרות בבתי החולים הפרטיים ובהסדרי הבחירה של קופות החולים. ברבש עוסק גם בפעילות ציבורית מחוץ למערכת הבריאות ולאחר מלחמת לבנון השנייה היה ממקימי תנועת יש תקווה, שקמה במטרה לשנות את שיטת השלטון בישראל.

רזומה: בן 59, נשוי + 3. מומחה ברפואה פנימית, מומחה בניהול רפואי, מוסמך במדיניות וניהול רפואי. היה סמנכ"ל שיבא, מנהל איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות, וב-99' חזר לתפקידו כמנכ"ל איכילוב. נוסף על כך משמש פרופסור מן המניין לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.

מוטו: "לא להתפשר בחתירה למצוינות ולהשתדל להיות בן אדם בכל מצב".

שאיפה מקצועית: "מומשה! כעת: העמקה בביו-טכנולוגיה".

ההצלחה הגדולה: "שלושת ילדי".

כישלון: "מספר (קטן, יחסית) של מינויים שאיכזבו".

עוד משהו: נישא בשנית לאהובתו מבית הספר לרפואה בירושלים.

מקדים תרופה

9. זאב זליג יו"ר פארמה ישראל

>> פארמה ישראל - ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל, שבראשו עומד זאב זליג - מאגד 15 חברות תרופות שמשווקות ביחד יותר מ-1,500 תרופות. בשנים האחרונות נהפך הארגון לשחקן מרכזי ודומיננטי ביותר בשוק התרופות ועמד מאחורי תהליכים רבים.

באופן גלוי מעורב הארגון בסוגיות כמו מחירי תרופות, רגולציה ורישום תרופות, קניין רוחני וניסויים קליניים. עם זאת, חלק ניכר מפעילותו נעשה מאחורי הקלעים - למשל מימון פעילויות משפטיות וציבוריות של ארגוני חולים המפעילים לחץ על הגדלת תקציבי סל התרופות, ייזום של עתירות לבג"ץ סביב נושאים רגולטורים וייזום חקיקה כמו הצעת החוק לעדכון אוטומטי של תקציב סל התרופות.

רזומה: בן 55, נשוי + 2. בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני במינהל עסקים. מנכ"ל ג'נזיים ישראל מאז 97'. חבר זה שש שנים בהנהלת פארמה ישראל. לפני כשלושה חודשים מונה ליו"ר הארגון.

מוטו: "אוהב את אמרתו של ביל קלינטון: בכלכלה הגלובלית הכל נייד - הון, מפעלים ותעשיות שלמות; המשאב היחידי שבאמת מושרש באומה ומקור עושרה הם האנשים".

שאיפה מקצועית: "לקדם תעשיית ביו-פארמה מקומית הכוללת את כל הרצף - רעיון, פיתוח, ייצור ושיווק. רק כך נוכל להיות מעצמה אמיתית בעולם מדעי החיים".

ההצלחה הגדולה: "קידום המאמץ המשותף של כל השחקנים במערכת לקידום המחקר הרפואי, זמינות טכנולוגיות חדשניות לחולים, עדכון סל הבריאות, הגנה על המצאות וחידושים ועידוד ההשקעות הזרות בישראל".

כישלון: "עדיין לא הצלחנו ליצור את האווירה העסקית והתנאים הנדרשים כדי למשוך את תעשיית התרופות והביו-טכנולוגיה העולמית להשקיע בהקמת מרכזי מו"פ וייצור בישראל".

עוד משהו: בצעירותו חרש את אירופה מקצה לקצה בקרוואן יחד עם בת זוגו, שהיא כיום אשתו.

הרופאה שלנו

10. ד"ר דנה פלורנטין מומחית לרפואת משפחה במרפאת שירותי בריאות כללית בפתח תקוה

>> עם כל הכבוד לקודקודים שמנהלים את המערכת, בעבור רובנו האדם שמשפיע יותר מכולם על בריאותנו הוא הרופא או הרופאה שלנו - במרפאה, בקליניקה או בבית החולים. רופא המשפחה הוא הרופא הממיין שלרוב רואה אותנו ראשון ומחליט כיצד להמשיך את הטיפול.

אבחנה נכונה ומוצלחת שלו עשויה להציל חיים; טעות באבחנה עלולה לגרום לנזק. הרופאים אולי לא משפיעים על דמותה הכללית של המערכת, אך בעבור המטופלים שלהם הם עושים את כל ההבדל.

רזומה: בת 36, נשואה + 2. למדה רפואה בטכניון, עשתה סטאז' באיכילוב והתמחתה במחוז דן של הכללית. מלבד עבודתה במרפאה היא מנהלת את פורום בריאות המשפחה באתר הכללית ומשמשת רופאת הבית של האתר.

מוטו: "לא להתפשר על הרמה המקצועית, להתעדכן באופן קבוע בכל החידושים המקצועיים ולא לשכוח שמולי עומד אדם ובן משפחה, ולא אוסף של מחלות".

שאיפה מקצועית: "להישאר כל הזמן עם האצבע על הדופק ולא לפספס אבחנות, ולהמשיך לצמוח וללמוד מכל מפגש עם המטופלים".

ההצלחה הגדולה: "ההצלחה האינטרנטית. אתר הצעירים והפורומים של הכללית מצליחים מאוד ועוזרים להרבה אנשים".

כישלון: "אני מרגישה לפעמים חוסר אונים כשאני לא מצליחה לפתור למטופל בעיה, גם אם באופן אובייקטיווי אין לה פתרון".

עוד משהו: "אצל רופאים רווחת אמונה טפלה שנקראת פרסונליטיס - שפרסונל תמיד מסתבך בטיפול רפואי. לכן, כשאני נדרשת לטיפול רפואי, אני אף פעם לא מספרת שאני רופאה, אלא באה כ'אחד העם'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#