בנק ישראל קובע: אין הצדקה להגביל את העמלות בכספומטים - צרכנות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל קובע: אין הצדקה להגביל את העמלות בכספומטים

לטענת הבנק, תמחור העמלות נעשה במסגרת "התנהגות שוק תקינה, מקובלת ונפוצה" ■ הבנק אף ממליץ להעלות את תקרת המשיכה בכספומטים החוץ בנקאיים מ-400 ל-1,000 שקלים

17תגובות
כספומט בתוך סופר
Mussi Katz

בנק ישראל סבור כי אין סיבה להתערב בגובה עמלות הכספומטים הבנקאיים והחוץ בנקאיים, וכי התמחור שלהן נעשה במסגרת "התנהגות שוק תקינה, מקובלת ונפוצה". כך נקבע בנייר עמדה של הבנק שפורסם היום (ב') בנוגע לזמינות ועלות שירותי הכספומטים (ATM) בישראל.

שוק הכספומטים הלא־בנקאיים והכספומטים הבנקאיים המרוחקים עלה לכותרות באוקטובר השנה, כשהתפרסמה כוונתו של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), לקדם הצעת חוק שתגביל את העמלות במכשירים.

ההצעה, שאמורה להיות מוגשת בקרוב לאישור הכנסת, מבקשת להגביל את העמלה ל-2% מסכום המשיכה או לשלושה שקלים (הנמוך מביניהם). זאת בניגוד למצב כיום, שבו העמלה הנגבית על ידי המכשירים הפרטיים נעה בין  5 ל-8 שקלים למשיכה, והיא גבוהה משמעותית מהעמלה הנהוגה במכשירי הכספומטים של סניפי הבנק - המסתכמים בכ-1.5 שקלים (תלוי בבנק). בנוסף קובעת ההצעה כי תקרת המשיכה בכספומטים החוץ בנקאיים תועלה ל-1,000 שקל. זאת, בניגוד למצב הנוכחי, שבו במרבית המכשירים הפרטיים הסכום מוגבל ל-400 שקל.

כמו רבות מהצעות החוק בנושאים צרכניים, ובעיקר אלו הנתפשות כמגבילות את כוחם של גופים גזלניים, זכתה ההצעה לתמיכה רחבה, גם ממי שבדרך כלל לא רואים עין בעין עם ח"כ ביטן. באופן טבעי, מי שפחות שמחו הן חברות הכספומטים. לטענתן מדובר במכה קשה שאף תוביל להתמוטטות הענף ולסגירתן.

זמינות מכשירים במדינות שונות

בנק ישראל שנדרש לעניין, מפרסם היום, כאמור, כעת נייר עמדה הכולל סקירה של מצב הכספומטים בישראל, ובסופה מסקנה שדווקא תומכת בעמדות חברות הכספומטים הפרטיים. הנייר קובע כי לא מדובר בעמלות מופרזות: "העמלות הנגבות בגין שירות משיכת המזומנים מגלמות את התשומות הכרוכות במתן השירות, ובכלל זה עלות הצבת המכשיר, תחזוקה שוטפת לרבות חידוש מלאי המזומנים, אבטחה וביטוח, ובמכשירים הבנקאיים אף הורחבה הפונקציונאליות של המכשיר כדי לאפשר ללקוחות מגוון פעילויות בנקאיות", כתבו בבנק.

בבנק ישראל מפרטים כי העמלות כיום מתחלקות לכמה דרגות. הנמוכה חלה על משיכה על ידי לקוח הבנק המפעיל את המכשיר, וגובהה הממוצע 1.5 שקלים. ללקוחות שחשבונם פטור מעמלות עו"ש אף ניתן השירות בחינם. עמלה דומה של 1.5 שקלים משלמים מושכים העושים שימוש במכשיר הצמוד לסניף בנק או במכשיר נדרש (כ-84% מהמכשירים הבנקאיים), שאינו מופעל על ידי הבנק שהו הם מנהלים את חשבונם.

עמלה של 7-5 שקלים חלה על משיכה ממכשיר בנקאי המרוחק מעל ל-500 מטר מסניף בנק (כ-16% מהמכשירים), ובכספומטים חוץ בנקאים שאינם מפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים נעות העמלות בין 3.5 ל-6.9 שקלים.

כיום החברה השולטת ברוב הכספומטים הלא־בנקאיים היא כספונט שבבעלות וריפון, המפעילה כ-3,100 מכשירים ברחבי הארץ. חברה נוספת היא SmartATM של חברת קרן התמר, שמפעילה בארץ כ-500 מכשירים. בשוק הכספומטים הבנקאיים המרוחקים - בנק ירושלים מפעיל מחוץ לסניפים כ-100 כספומטים (מתוך 125 כספומטים שבבעלותו), וגובה עמלה של 5.9 שקלים. בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים ובנק לאומי מפעילים כל אחד מעט יותר מ-50 כספומטים מרוחקים, ובנק דיסקונט מפעיל כ-10 מכשירים מרוחקים.

על פי הנייר, בישראל יש כמות גדולה של כספומטים ביחס לממוצע במדינות OECD, ובהתחשב בשטח המדינה מתברר שזמינות המכשירים גבוהה במיוחד בהשוואה למצב במדינות המפותחות. למעשה, מאז 2012 חל גידול של 33% בכמות מכשירי הכספומטים הבנקאיים, שב-2017 מגיע ל-2,063, וכן גידול עצום של 162% במכשירים החוץ בנקאיים, שמספרם מגיע כיום ל-3,691 (כמעט כפול). בבנק ישראל צופים שהגידול יימשך גם ב-2018.

הנתון מעניין לאור מגמת הצמצום והסגירה של סניפי בנקים מטעמי חסכון ומעבר לשירותים דיגיטליים, שמאפיינת את השנים האחרונות. בבנק מציינים כי הפיקוח על הבנקים בוחן בין היתר את הצורך לחייב השארת מכשיר כספומט במקום שבו סניף נסגר, ואף שוקל להבטיח שעמלת המשיכה במכשיר זה תיוותר נמוכה.

עוד מצוין בנייר כי למרות שהמכשירים החוץ בנקאיים מהווים 64% מכלל המכשירים למשיכת מזומנים, המזומן הנמשך מהם מהווה 7% בלבד מסך סכומי המשיכה. "משמעות הדבר היא שהציבור מבין את הפער במחירים ומכלכל את מעשיו בתבונה", נכתב בנייר העמדה.

מכך מסיק בנק ישראל כי כמות הכספומטים המוצעת לציבור תקינה ואף גבוהה ביחס לעולם. חשוב יותר, בנק ישראל סבור כי התמהיל המוצע לציבור הוא נכון וטוב לצרכנים. זאת בניגוד לעמדה לפיה מדובר בעמלות מופרזות העושקות את הציבור.

הבנק תומך את עמדתו בקיומה של תחרות ואפשרות בחירה לצרכנים: "קיימת שונות ב'מוצר' בין משכיר ה-ATM הבנקאי ל-ATM החוץ בנקאי. שונות זו נובעת מתמהיל של פרישה ומחיר - המכשיר הבנקאי זול, אך כמותו פחותה יחסית, אם כי היא גדלה בשנים האחרונות. לעומת זאת המכשיר החוץ בנקאי יקר, אך מוצע בכמות גדולה יותר. שונות זו עונה על צרכים שונים של אוכלוסיות שונות, במגוון נסיבות שונות, ואין סיבה להניח שהיא אינה מהווה התנהלות שוק תקינה, המקובלת ונפוצה גם בשווקים של מוצרים אחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#