לנחל בקריית שמונה אין מים - למפעל "נביעות" דווקא יש: 230 אלף מטר מעוקב בשנה מועברים למפעל - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לנחל בקריית שמונה אין מים - למפעל "נביעות" דווקא יש: 230 אלף מטר מעוקב בשנה מועברים למפעל

כ-3 מיליון מטר מעוקב צורכת העיר; ובאפיק היבש החליפה פסולת את חיות המים

תושבי קרית שמונה שרוצים לפרוש לרגע מהמולת העיר ולזכות בשקט בתוך פינת טבע קסומה, צריכים רק לפסוע בערוץ נחל שכמוהו ודאי לא קיים באף עיר אחרת בישראל. מדובר בנחל עין זהב, שחוצה את העיר מצפון לדרום.

הנחל, 2.5 ק"מ אורכו, זורם בפארק הזהב, ששטחו כ-100 דונם. אולם המציאות הנחשפת בהליכה לאורך הערוץ, היא שבנחל לא זורמים מים בקיץ וחלקים גדולים מגדותיו ומפארק הזהב מלוכלכים ומוזנחים.

באחד מימי השבוע שעבר התיישבה משפחת מטיילים מבני עייש לפיקניק בפארק, ליד שחזור צריפי המעברה של העיר. "אני לא מאמין שזורמים מים בנחל", אמר האב שהביע את צערו על ההזנחה והלכלוך במקום.

מעיינות עין זהב בוקעים בקרית שמונה, בין נתיבי הנסיעה של שדרות תל-חי, רחובה הראשי של העיר. לפי נתוני רשות המים, כמות המים הנשאבת מהמעיינות היא כ-3.6 מיליון מטר מעוקב בשנה. כמעט כל המים שנובעים מהמעיינות נצרכים על ידי העיר וכ-230 אלף מטר מעוקב, כלומר כ-6.3%, מועברים למפעל המים המינרליים "נביעות" באזור התעשייה הצפוני של העיר.

"עין זהב? אולי אין זהב אפשר לקרוא לנחל", אמר תושב מתוסכל שחצה את הנחל החרב בנקודה שבה הוא נכנס לפארק. "זהב אתה רוצה לקרוא לנחל? לפני שלושה שבועות זרקו כאן ממול, ליד החומה של אצטדיון הכדורגל, גופה של אדם לתוך הערוץ היבש".

מול האצטדיון גם המוזיאון העירוני. תמונות בשחור לבן משנות ה-50 מספרות את סיפור הנחל: הנה פאול שמילוביץ, מראשוני העיר, עומד מחייך מול המצלמה. מאחורי גבו מפל מים שוצפים וילדים רוחצים בבריכה שמעליו.

זמיר עשור, עיתונאי שנולד וחי בעיר, מספר שכילד בשנות ה-60 דג ושחה בנחל. "היה גם מקום שהזקנות הכורדיות היו מכבסות בו ובקיץ היינו עושים קייטנות על גדות הנחל. היום הנחל עדיין זורם בחורף, אבל בימי הקיץ הוא הפך לדלוח. תראה בקיבוצים הסמוכים, דפנה והגושרים, איזה יופי זה שמים זורמים בלב היישובים. יש לנו פוטנציאל אדיר שהולך לאיבוד".

יוהנה נזרי, אדריכלית נוף מקרית שמונה, עומדת בראש עמותה סביבתית בשם "קסמי טבע ונוף". לנזרי תוכניות רבות כיצד להחזיר את הפארק ואת הנחל ללב מרקם החיים העירוני ורצון גדול לנצל את המתנה הגדולה שהעניק הטבע לעיר. "תראה", היא מצביעה בהתלהבות על גפן שהשתרגה וטיפסה על עץ בערוץ הנחל. עשרות אשכולות ענבים תלויים עליה. מסביב עצי תאנה וריח מתוק של בוסתן נטוש.

מרכז הנחל מכונה בפי תושבי קרית שמונה "הג'ונגל" וטיול עם נזרי במקום מגלה כי השם ניתן בזכות. עצים שגדלים בצפיפות, שבילים יפים, גשרוני עץ וספסלים קטנים שנבנו על ידי קרן קיימת לישראל. בחלקו הדרומי של הנחל מתגלה מחזה מעודד - ערוץ צדדי שמזדחל מתוך סבך הקנים מזרים לערוץ החרב מים. "זה נחל שושן", מסבירה נזרי, "על שם משפחת שושן שמחצר ביתה הוא נובע".

אולם נזרי חוששת שהשינוי שעובר על הנחל בחודשי הקיץ עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים והיא מתכוונת להזמין סקרים על החי והצומח במקום. לדוגמה: לוטרות, דרבנים, מכרסמים, צבי ביצה, דגים ושלדגים כבר לא נראים בנחל.

עמית דולב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע, מסביר כי "בריכות שאין בהן רציפות לא יכולות להתקיים, לא ישרדו שם חיים. אם יהיו בנחל מים, יהיו גם לוטרות". לדברי דולב, "צריך להחליט על שפיעה שתוגדר כ'מנת הברזל' של הנחל. נחל זורם בתוך העיר זה נכס שחייבים לשמר". גם סמי מלול, ממלא מקום וסגן ראש העיר קרית שמונה, אומר כי "יש חשיבות גדולה מאוד לשמור על הנחל כגוף חי".


הפתרון: להחיות את הנחל במים מבחוץ

אורי שור, דובר רשות המים, אומר כי "רשות המים רואה חשיבות רבה בקיום משק מים בר-קיימא, ובמסגרת זאת הטבע הוכר כצרכן מים לגיטימי. עניין הקצאות המים לטבע נמצא בדיונים עם רשות הטבע והגנים, כשהמטרה היא להכין כרטיסי נחל ושמורות טבע שיגדירו את כמויות המים הנחוצות לשימור בר-קיימא לכל אתר ואתר".

הלל גלזמן, ראש מדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים, הגיב כי "הרשות לא נדרשה לעניין החייאת הנחל כי מדובר בפארק עירוני". עם זאת, הוא חושש לפגיעה בבתי גידול לחיים בנחל.

לדבריו, "נוכח תגבור אספקת המים לעיר אני רואה מקום לדבר על החייאת הנחל. בעבר הטבע לא נלקח בחשבון ונחלים יובשו. משנות ה-80 כבר מדברים על הקצאת מים לטבע ועכשיו זה כבר הליך חוקי. יש תוכנית רשמית של אספקת מים לטבע כצרכן".

ממפעל "נביעות" נמסר כי "על פי הנתונים המעודכנים שבידינו ובידי מקורות, נכון לשנים האחרונות ובפרט לשנה זאת בחודש זה, תפוקת מעיין עין זהב יציבה ועומדת על כ-350 מטר מעוקב לשעה. נביעות צורכת כ-5% בלבד מתפוקת המעיין. באופן טבעי נחל עין זהב אינו זורם בכל ימות השנה. כל הנחה כי תפוקת המעיין נפגעה אינה נכונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#