ההמלצות להקלות בקניות באינטרנט: פחות סחבת - בלי בשורה במסים

ועדה ממשלתית ממליצה לאפשר לצרכנים לייבא עד 30 יחידות מאותו פריט - בלי הרגולציה החלה על יבוא מסחרי ■ הזמנות מזון וקוסמטיקה לא ידרשו אישורים ממשלתיים ■ במשרד הכלכלה תומכים בהרחבת הפטור ממס, ושכרו חברת ייעוץ שתבחן את השפעותיה האפשריות

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחסן לוגיסטי של אמזון
מחסן לוגיסטי של אמזוןצילום: RALPH D. FRESO/רויטרס

הוועדה הבין־משרדית להסרת חסמים ליבוא אישי תגיש את המלצותיה הסופיות בימים הקרובים לשר האוצר, משה כחלון, ולשר הכלכלה, אלי כהן.

הוועדה תמליץ, בין השאר, כי הכמות הסבירה ליבוא אישי תהיה 30 יחידות של אותו מוצר במשלוח בסך של עד 1,000 דולר, או עד חמש יחידות של מוצר במשלוח בסך של יותר מ–1,000 דולר. עוד יומלץ כי מזון, תמרוקים ותוספי תזונה לא יעוכבו יותר על ידי המכס במשלוחי בלדרות, ולא תיגבה אגרה בגינם. בנוסף, מספר מוצרי התעבורה (מוצרים לרכב) הנעצרים במכס לצורך בדיקה יופחת מ–20 אלף מוצרים בשנה כיום ל–70 בלבד.

דווקא בנושא החשוב במיוחד - הגדלת הפטור ממס ביבוא אישי - לא צפוי שינוי בקרוב. הוועדה אמנם דנה בנושא אך לא קיבלה מנדט להחליט לגביו - ולכן הקרבות בזירה זו צפויים להימשך.

בימים אלה משרד הכלכלה שכר חברת ייעוץ חיצונית שעובדת על גיבוש מסמך עמדה בנושא הפטור ממס. המסמך יוגש לקראת אוקטובר, ובמסגרתו תיבחן השפעתם של סכומי הפטור על הכלכלה המקומית.

כיום, תקרת הפטור ממס לחבילה היא 75 דולר בלבד (כ–270 שקל) ונחשבת נמוכה יחסית, לעומת ממוצע של כ–200 דולר במדינות המערב, לפי נתוני דואר ישראל. התומכים בהעלאת הפטור, ובהם ארגוני צרכנים, חברות בלדרות, וחברות לקניות מקוונות, טוענים כי הוא יטיב עם הצרכנים ויפחית את יוקר המחיה בישראל. לעומתם, המתנגדים, שעמם נמנים איגוד לשכות המסחר, הקמעונאים ובעלי הקניונים, טוענים כי הזמנת מוצרים באינטרנט גרמה לפגיעה במכירותיהם, וכי קיים אי־שוויון בנטל המסים. הם מאיימים שהעלאה של הפטור תוביל לפגיעה בעסקים — עד כדי סגירת חנויות ופיטורים של עשרות אלפי עובדים.

במשרד הכלכלה תומכים בהרחבת הפטור, ומבינים שיש צורך להתקדם ולהקל על הצרכנים המתמודדים עם יוקר המחייה באמצעות הקניות באינטרנט. עם זאת, המשרד מבקש לוודא כי העלאת הפטור אינה פוגעת בעסקים הקטנים, שגם הם תחת אחריותו.

שירה גרינברגצילום: אייל טואג

גם ברשות ההגבלים העסקיים ממליצים להעניק פטור מלא ליבוא אישי מחו"ל, כאמצעי להגברת התחרות במשק.

לעומתם, ברשות המסים טוענים את ההפך. לטענתם, המגמה העולמית היא דווקא ביטול פטורים במדינות OECD. הם מתבססים על עבודה שביצעה רשות המכס האירופית, שבה נטען כי הפטור ממס פוגע בכלכלות המדינות ויש להורידו לאפס. לטענת רשות המסים, המדינות משלמות מחיר על הפטור — סגירת עסקים, פיטורי עובדים ואובדן מסים. ברשות מביאים כדוגמה את אוסטרליה, שבה הוחלט לבטל בשנה הקרובה לחלוטין את הפטור — שחל עד כה על יבוא אישי של מוצרים בשווי הנמוך מ–761 דולר.

בשלב זה הפערים בין עמדות המשרדים גדולים, ולאחר שיוגשו העבודות בנושא יצטרך שר האוצר להכריע.

הוועדה להסרת חסמים ליבוא אישי לא עסקה בפטור, אך במשך שלושה חודשים גיבשה שורה של צעדים שיקלו על הציבור לבצע רכישות באמצעות היבוא האישי, ובכך יסייעו להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחיה בישראל.

אלי כהןצילום: מוטי מילרוד

המלצות הוועדה התבססו על הנתונים שלפיהם המשק הישראלי מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה, שהיא אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת המחירים של חלק נכבד ממוצרי הצריכה בישראל גבוהה מרמת המחירים הממוצעת במדינות OECD. על פי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיעור היבוא המסחרי של מוצרים לצריכת משק הבית ביחס להוצאות משק הבית הוא 10%, לעומת ממוצע של 19% ב–OECD. בוועדה סבורים כי נתון זה מעיד בין השאר על חסמי סחר שקיימים במשק הישראלי לשם הגנה על התעשייה המקומית. כמו כן, הם מציינים כי בשווקים שבהם היבוא הוא ערוץ מרכזי, קיימת פעמים רבות דומיננטיות של יבואן או יבואנים רשמיים, כמו משווקי המזון והתמרוקים, שמגבילה את התחרות. אלה, והעובדה שפערי המחירים בישראל לעומת ה–OECD משמעותיים במוצרי צריכה רבים, תורמים לאטרקטיביות של היבוא האישי, לצד עידוד היבוא המסחרי. בהיבט זה, היבוא האישי עשוי להיות ערוץ נוח המספק אלטרנטיבות זולות, וכן מגוון רחב של מוצרים בעבור הצרכן הישראלי. לפי הוועדה, היבוא האישי יתרום לתחרות ולהפחתת הריכוזיות בשווקים.

פחות רגולציה, יותר קניות באינטרנט

הוועדה, בראשות סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, תגבש את המלצותיה לדו"ח סופי בימים הקרובים, תגיש אותו לשרי האוצר והכלכלה, ולאחר מכן הוא יתפרסם לשימוע ציבורי. המלצות הוועדה כוללות קביעת כלל אחיד, ודאי וברור ליבוא אישי. כיום לא קיימת הגדרה ברורה ופשוטה לכמות סבירה ביבוא אישי, והדבר מקשה על הצרכנים בביצוע הרכישות, יוצר חוסר ודאות לצרכן בעת הזמנת המוצרים, משפיע על קצב שחרור הטובין מהמכס וגורר עלויות המושתות על הפרט.

לכן, המליצה הוועדה, בין השאר, על ביטול דרישות רגולטוריות עודפות שגורמות לעיכובים במשלוח ולעלויות רבות שלעתים אף הופכות את המשלוח ללא כדאי כלכלית. המלצה זו צפויה להוזיל את משלוחי היבוא האישי בחברות הבלדרות במאות שקלים למגוון מוצרים.

הוועדה החליטה על הפחתת הרגולציה. כיום ישנם מוצרים רבים הדורשים אישורים מהמשרדים הממשלתיים השונים כדי לייבאם באמצעות ייבוא אישי. הוועדה המליצה להוריד חסמים מעין אלה ככל הניתן, וכך, למשל, משלוחי מזון ותוספי תזונה לא יעוכבו יותר במשלוחי בלדרות ולא תיגבה אגרה בגינם. במוצרי תמרוקים ממליצה הוועדה כי לא ידרשו אישורים מיוחדים. לגבי מוצרים אלחוטיים, שעליהם אחראי משרד התקשורת, הוועדה המליצה כי משרד התקשורת יפעל ליצירת מנגנון שלפיו לא יידרשו אישורים ליבוא של 90% לפחות מהמוצרים שעליהם מוטלת הגבלה כיום.

בנוסף, מבקשת הוועדה כי נושא היבוא האישי יהיה שקוף יותר לצרכנים, ולכן מציעה שיוקם אתר אינטרנט שבו יוכלו הצרכנים לקבל את כל המידע הרלוונטי בנושא לפני שהם מזמינים את המוצרים. האתר יכלול פרטי קשר של המשרדים הרלוונטיים לצורך בירורים, קישורים לטפסים מקוונים, וכן את עלויות המיסוי והאגרות הצפויות. כמו כן, מומלץ כי אישורי המשרדים יהיו מקוונים, וכי המערכות יהיו מסונכרנות עם מערכות המכס לצורך פישוט וזירוז שחרור המוצר מהמכס.

בבדיקה שנעשתה בעבור משרד הכלכלה עלה כי היקף שוק הקמעונות המקוונת בישראל נאמד ב–7 מיליארד שקל, מתוכו היבוא האישי בישראל מוערך ב–2.9 מיליארד שקל ב–2016, שהם כ–40% מסך המסחר המקוון בישראל, ששהתבצע על ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה ל–2013 השוק גדל בשיעור צמיחה שנתי של 22% ומספר הקונים גדל ב–5%.

מקורב לוועדה אמר: "באופן כללי, אם צרכן רוצה לקנות תוסף מזון שהוא צורך בשלוש השנים האחרונות בארה"ב, כי שם הוא זול ב–50%, הוא יוכל להזמין אותו, ובניגוד למצב כיום, הוא לא יצטרך לקבל את אישור משרד הבריאות על כל תוסף ולשלם בדרך מאות שקלים. כיום, ברגע שחברת הבלדרות רואה שעשו משלוח של תוסף מזון, אוטומטית היא עוצרת את המשלוח ושולחת נציג לטפל באישורים, וזה עולה לה הרבה כסף וזמן שהיא מגלגלת לצרכן. הדבר הזה יוזיל במאות שקלים את היבוא האישי שמבוצע על ידי חברות הבלדרות בכל המוצרים הדורשים אישורים. אותו הדבר לגבי תמרוקים ומוצרים נוספים.

"רשות המסים הציגה בפני הוועדה נתונים שלפיהם מאז 2013 יש גידול של 75% ביבוא אישי של מוצרים שהם מעל רף המס (75 דולר), מכיוון שפערי המחירים בין ישראל לעולם הם כל כך משמעותיים. בתוספי תזונה יש פערים של 50% בין המחיר בישראל למחיר בארה"ב, ובתמרוקים יש פערים של 40%–60%. גם כשמוסיפים על זה מע"מ, זה לא מוריד בכדאיות הכלכלית של היבוא האישי. הציר של היבוא האישי הוא חשוב כדי לעודד את התחרות ולהוריד פה את המחירים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker