האם עלות הכשרות תיחתך באלפי שקלים? בעלי מסעדות: "שיתנהגו יפה ברבנות – או שלא יהיו אצלנו בעסק" - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם עלות הכשרות תיחתך באלפי שקלים? בעלי מסעדות: "שיתנהגו יפה ברבנות – או שלא יהיו אצלנו בעסק"

בג"ץ אישר למסעדות "להציג מצג אמת" על הסטנדרטים של הכשרות שעליהם הם מקפידים ואופן הפיקוח עליהם ■ ברבנות הראשית אותתו כי בכוונתם לקדם חקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ

55תגובות
הרב אהרון ליבוביץ
אמיל סלמן

פסיקת בג"ץ שפורסמה שלשום מטלטלת את ענף הכשרות, הנשלט היסטורית על ידי הרבנות הראשית. בג"ץ קבע כי בית עסק כמו מסעדה יוכל, לראשונה, לפרסם מודעה שתחליף את תעודת הכשרות של הרבנות הראשית, שתפרט מהם הסטנדרטים של הכשרות שעליהם הוא מקפיד. עם זאת, העסק לא יוכל להציג תעודת כשרות חלופית, כדי לא לגרום להטעיית הצרכנים.

בענף המסעדות הביעו שביעות רצון מפסיקת בג"ץ וכינו אותה "פריצת דרך מול המונופול הדורסני של הרבנות". עלות הכשרות בישראל בכל מוצרי המזון והקוסמטיקה (כגון משחת שיניים) נאמדת בסכום של עד 4 מיליארד שקל בשנה. המחיר שמשלם בית קפה או מסעדה כדי לזכות בחותמת הכשרות הוא 20–40 אלף שקל בשנה, תלוי בגודלו.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות ובתי הקפה, אמר: "עד עכשיו, הרבנות התעמרה בנו וכל הזמן המציאה תקנות חדשות, ומסעדות שהשתמשו בכשרות אלטרנטיבית נתבעו על ידי הרבנות. עכשיו זה לא יקרה יותר. אמנם לא נוכל להשתמש במלה 'כשר', אבל נוכל להשתמש במלה 'מפוקח', וזה יפתח את השוק לתחרות. עכשיו ברבנות יצטרכו להתנהג יפה יותר, או שהם לא יהיו אצלנו בעסק. יש זרמים שלא מאמינים במוסד הרבנות — חלקם לקולא וחלקם לחומרא. להערכתנו, כתוצאה מהמהלך יהיו יותר מסעדות כשרות, כי הרבה מסעדות נמנעו מכך עקב אי־הרצון להיות בקשר עם מוסד הרבנות האנכרוניסטי". ברמן סבור כי ההחלטה גם תביא להורדת מחירי תעודת הכשרות.

מנכ"ל איגוד המסעדות, 
שי ברמן
דניאל צ'צ'יק

בפסק הדין של בג"ץ משלשום נקבע: "אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר". פסק הדין ניתן בעקבות בקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם של בג"ץ, שבו נדחתה עתירתם של שני בעלי מסעדות בירושלים נגד הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית ירושלים. העותרים ביקשו לאפשר לגופים נוספים, מלבד הרבנות, להעניק תעודות כשרות. עד כה, לעסקים כשרים שאינם בהשגחת הרבנות מותר היה להציג את הסטנדרטים רק בעל פה, ונאסרה עליהם הצגת תעודת כשרות חלופית שאינה באישור הרבנות.

ברבנות הראשית התייחסו אל פסיקת בג"ץ כ"יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות", וגם העיתונות החרדית סערה בעקבות ההחלטה. הרבנות אותתה כי בכוונתה לחסום את החלטת בג"ץ באמצעות קידום שינוי בחוק בנושא הכשרות, שאושר בקריאה טרומית ואינו מקודם כיום. הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, קרא אתמול לחברי הכנסת להמשיך בתיקון החוק באופן שלא יאפשר להציג מצג שיטעה את הציבור בנושאי כשרות.

ח"כ רחל עזריה (כולנו), מיוזמי החוק להפרטת מערך הכשרות, העריכה כי החוק החוסם לא יעבור, מכיוון שמונופול הרבנות נחשב גורם שמעלה את יוקר המחיה, ואף שר לא ירצה להיות חתום על חוק שמעלה מחירים.

לתת קרדיט לצרכן

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור, קבעה בפסק הדין: "בית אוכל שאינו בעל תעודת הכשר לא יוכל לתלות תעודה הנושאת את הכותרת 'כשרות אלטרנטיבית' ולא יוכל להציג כל 'מצג כשרותי', כלשון העותרים, מכל סוג שהוא. הביטויים 'על פי כללי ההלכה' ו'משגיח כשרות', למשל, הם לדעתי 'מצג כשרותי', ולפיכך אסור לבית אוכל ללא תעודת הכשר להשתמש בהם במצג בכתב". 

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור
אוליבייה פיטוסי

עם זאת, נאור לא קיבלה את קביעת הרבנות הראשית כי יש לבית אוכל רק שתי אפשרויות — להיחשב כשר, על בסיס תעודה מטען הרבנות, או לא־כשר, וכי קיימת גם דרך שלישית: "יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו. אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר', אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת — יבחר הוא כטוב בעיניו". לדבריה, הבחירה אם לאכול באותו בית אוכל צריכה להיות בידיו של הצרכן, לפי רמת הכשרות שמעניינת אותו.

השופט אורי שהם קבע: "אין כל מניעה כי בית האוכל יציג תעודה המעידה על אופן הכנת המזון על ידו, יציין מהיכן הוא נרכש, ויבהיר את אופן הפיקוח על הסטנדרטים שהוא נוקט, ובלבד שיאמר מפורשות ובכתב כי אין בידו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית".

לא כל המסעדנים מרוצים

ואולם גם לכשרות האלטרנטיבית יש מחיר, וקבלתה היא עסקת חבילה שאינה מתאימה לכולם. השף אריק דרחני, ממסעדת אונזה ביפו, דתי לשעבר המפעיל מסעדה לא כשרה, אמר שהוא לא ישתמש באופציית הכשרות החלופית: "גם לגופים אלטרנטיביים יש חוקים וכללים משלהם, ואני לא אסכים לוותר על הפרנסה של שישי־שבת ולסגור את המסעדה, ועוד כל מיני פרוצדורות שאיני מוכן לקבל. הייתי מוכן שכל המוצרים שאני מוכר יהיו כשרים. אולי זה יקרה בהמשך. אם יהיו גופים שייתנו לי תעודת כשרות בתנאים שיתאימו לי, אעשה זאת".

תמיכה בכשרות פרטית בבית קפה בירושלים
אמיל סלמן

בפסק הדין הקודם של בג"ץ בסוגיית הכשרות, מ–2016, התייחס השופט אליקים רובינשטיין גם לעלויות הכשרות המגולגלות על הצרכן, ואמר: "ניתן רק להביע צער שנושא שמשמעו מתן ביטחון הוגן בכשרות נהפך לתעשיית כסף ענקית, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף". רובינשטיין התייחס להתנהלות פסולה של משגיחי כשרות, שחלק ממנה נחשף בדו"ח של מבקר המדינה. המבקר הביא בדו"ח דוגמאות להתנהלות פסולה של נציגי הרבנות, בהן דיווח כוזב על שעות עבודה, גביית אגרות שלא כדין, גביית תשלומים בגובה משתנה ומשיקולים זרים, והפרשת מעשר כפול (משגיחי הכשרות בחנויות המזון ממונים גם על הפרשת תרומות ומעשרות מכל הפירות והירקות הנמכרים בו).

לדבריו, התופעות האלו מבטאות הסדרה לא יעילה של תחום הכשרות מצד המשרד לשירותי דת, הרבנות ומשרד האוצר, ומביאות לידי עלויות כשרות עודפות. המשרד לענייני דת אף אישר למבקר כי "יש גורמים במערכת הכשרות שמנצלים אפשרות זו על מנת להקל או לפגוע בבתי עסק מטעמים שאינם קשורים לכשרות".

"צפוי שיקומו גופי כשרות רבים"

בתגובה לפסיקת בג"ץ אמרה עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שייצגה את העותרים נגד הרבנות: "זהו צעד חשוב בקידום חופש הדת בישראל והכרה באוטונומיה של כל אזרח ואזרחית להחליט מה כשר על פי צו מצפונם הדתי. פסק הדין מעגן את חופש העיסוק של בתי האוכל בישראל ולא מאפשר לרבנות הראשית לכפות עליהם השגחה שהם אינם מעוניינים בה".

תעודת כשרות של הרבנות במסעדה בתל אביב
אייל טואג

לדבריה, "בעקבות פסק הדין יכול לקרות מה שקרה בתחום הטיסות, כשנפתחה האפשרות לחברות תעופה לטוס לישראל ברפורמת השמים הפתוחים. "שוק הכשרות נפתח לגופים נוספים, שיוכלו להציע שירותי השגחה לבעלי מסעדות. המשמעות היא תחרות בתחום ההשגחה על הכשרות, שיש לצפות כי תוביל להוזלת מחירי ההשגחה, ובעקבות כך להוזלת יוקר המחיה בתחום המזון. יש לצפות שיקומו גופי כשרות רבים עם דגשים של תפישות כשרות שונות, שירבו פלורליזם דתי בישראל".

הרב אהרון ליבוביץ, מייסד ארגון השגחה פרטית, ממובילי המאבק על הכשרות בבתי עסק, אמר בתגובה: "הכשרות חוזרת לידי הציבור. זהו ניצחון חשוב לקהל שומרי הכשרות, ולחברה הישראלית כולה. השלב הבא חייב להיות שינוי החקיקה ופתיחת שוק הכשרות לתחרות מלאה". אילה פלק, מנכ"לית השגחה פרטית, אמרה כי הארגון נערך לגיוס משגיחים ומשגיחות חדשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם