הלוביסטים, היבואנים והח"כים: כך נקברה התחרות שיכלה להוריד את יוקר המחיה - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלוביסטים, היבואנים והח"כים: כך נקברה התחרות שיכלה להוריד את יוקר המחיה

לחצים שהפעילו יבואנים בלעדיים ולוביסטים שסידרו פגישות עם חברי כנסת, וטענו כי הקלות על יבוא מקביל עשויות לפגוע בבריאות הציבור - כל אלה גרמו למשיכתה של רפורמת התמרוקים, שהיתה אמורה להקל על היבוא המקביל ולהוריד את יוקר המחיה

27תגובות
בוריס קרסני
מוטי קמחי

ההודעה של מנכ"ל משרד הבריאות ביום חמישי האחרון כי הוא מושך את תקנות התמרוקים, שנועדו לטפל ביוקר המחיה באמצעות קיצור ופישוט הליכי היבוא של תמרוקים, הפתיעה את כל המעורבים בדבר — משרדי הכלכלה והאוצר, והיבואנים הבלעדיים והמקבילים. אפילו בכירים במשרד הבריאות, שכתבו והגישו את התקנות, לא ידעו כי הם עומדים להודיע על משיכתן עד לרגע שבו זה קרה.

בעת דיון של ועדת הבריאות של הכנסת בנושא התקנות, שנערך ביום חמישי, גילתה נציגת משרד הבריאות כי המשרד קיבל פניות מארה"ב, מאירופה, ממשרדי ממשלה אחרים ומהיבואנים בישראל נגד התקנות, והמשרד "לא רוצה להתקדם עם מודל, שגורמים רבים טוענים כי הם לא יכולים להתמודד אתו". מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, כלל לא נכח בדיון בשלב זה, והצטרף רק כדי להישלח במיידית על ידי ראש הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), לבדוק מהי עמדת שר הבריאות בנושא. לאחר הפסקה של חצי שעה, חזר בר סימן טוב והודיע — מושכים את התקנות.

מדפי תמרוקים בסופר-פארם
דניאל בר און

אלאלוף ומשרדי הבריאות והכלכלה אמנם הודיעו כי לא מדובר במותה של הרפורמה החשובה, שזכתה לכינוי "רפורמת הקולגייט", וכי המשרדים יפעלו ליישמה בהקדם, מיד לאחר "שיחזרו מסיור התרשמות באירופה וארה"ב". ואולם כבר ברור כי הרפורמה — שעברה בחוק ההסדרים בסוף 2016, וצריכה היתה להיכנס לתוקף כבר ביולי, אך התעכבה לבקשת משרד הבריאות עד לאוקטובר — תידחה שוב לפרק זמן לא ידוע, ואף לא ברור אם בכלל תעבור ומה יהיה נוסחה לאור המחלוקות הכבדות סביבה.

"לא ניתן יד למשהו שיסכן את הציבור"

אילו לחצים הופעלו על משרד הבריאות, והובילו להודעה המפתיעה? בין היתר הופעלו לחצים מכיוון היבואנים הבלעדיים, שפנו ליצרנים בחו"ל. אלה גייסו את משרדי הסחר במדינות שונות, שפנו למשרד הכלכלה הישראלי — וזה פנה למשרד הבריאות כדי שיבדוק את טענותיהם.

בנוסף, משרד הלובי פוליסי, שייצג עד החודש שעבר את חטיבת הקוסמטיקה באיגוד לשכות המסחר — כלומר את היבואנים הרשמיים — אירגן פגישות בין יו"ר החטיבה ראובן בילט לחברי כנסת מוועדת הבריאות והרווחה, כדי שישמעו מהיבואנים הרשמיים על הסכנות הבריאותיות הטמונות לכאורה ביבוא המקביל. איגוד לשכות המסחר מייצג בין היתר את ש.שסטוביץ, המפיצה בבלעדיות מותגים כמו קולגייט, פלמוליב וספיד סטיק, ודיפלומט, שמייבאת את מוצרי הענקית האמריקאית פרוקטר אנד גמבל, יצרנית ג'ילט. דברים דומים נאמרו גם למשרד הבריאות, ונגעו בעצב רגיש של המשרד, שעוד לא התגבר סופית על טראומת רמדיה.

הדרישות שקוממו את יבואני התמרוקים

לדברי בילט, "פוליסי אכן ארגנו לי פגישות עם מספר חברי כנסת, והסברתי להם את הבעייתיות בתקנות, אבל למיטב זיכרוני הם אפילו לא נכחו בדיונים בכנסת".

גורם בכיר במשרד הבריאות המעורב בפרטים אמר ל–TheMarker כי "בניגוד למה שנהוג לחשוב (שרפורמת התמרוקים היא יוזמה של משרד הכלכלה), רפורמת התמרוקים היתה יוזמה של משרד הבריאות, שרצה לייעל את יבוא התמרוקים לישראל. בדקנו מודלים שקיימים בעולם, והחלטנו ללכת על המודל האירופי. עשינו לו התאמות קלות שתואמות את השוק בישראל, והתחלנו להשיט את הסירה. ואז לאט־לאט, ואחר כך מהר־מהר, כל מיני גורמים עשו לנו חורים בסירה, עד שהיא כבר היתה מחוררת לגמרי".

לדבריו, "מכיוון שהתקנות מעבירות את האחריות למוצר המיובא ממשרד הבריאות ליבואן, דרשנו בתקנות שכל יבואן רשמי יצטרך להציג את תיק המוצר, שכולל את כל הפרטים עליו. בשבועיים האחרונים קיבלנו מכתבים ממשרד הסחר האמריקאי, מהגוף של האיחוד האירופי האחראי על יישום הסכמי סחר בינלאומיים ומדרום קוריאה (שהתרעמה על כך שהתקנות החדשות יחסמו את היבוא ממנה, משום שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות), שאומרים שהם לא רוצים להעביר את תיק המוצר לישראל, והם מפחדים מזליגה של נתונים סודיים על המוצר, אף שלמדינות באירופה הם כן נותנים תיק מוצר. זאת בעיה מהותית עבורנו, כי זה כבר משהו שעלול לפגוע בבריאות הציבור. בנוסף, הם טענו שדרושה היערכות של שלוש־ארבע שנים עד תחילת יישום התקנות, כי השווקים שמעורבים בדבר לא בנויים לזה.

"עם זאת, השבוע קיבלנו פנייה ממשרד הכלכלה, שלפיה האמריקאים והאירופאים רוצים לפתוח את התקנות ולקבל בהן הקלות. הם גם הודיעו לנו כי שגרירות דרום קוריאה פנתה למשרד, והם רוצים לשבת איתנו על התקנות. משרד הכלכלה ביקש שנקיים דיונים עם כל הצדדים, וחשבנו שזה הדבר האחראי לעשות. בשבועות הקרובים נוציא משלחת לאירופה, ובשבוע הבא נשב עם משרדי הממשלה האחרים ונראה איך מתקדמים, אבל לא ניתן יד למשהו שיסכן את בריאות הציבור", אמר הגורם הבכיר במשרד הבריאות.

לפי התקנות, במקום תיק תמרוק שמועבר למשרד הבריאות, דרש משרד הבריאות שהיבואן הרשמי יחזיק תיק תמרוק מהיצרן, עם נתונים על המוצר עד רמת הפטנט, כולל אישורי עמידה בתנאי ייצור מחמירים ובבדיקות תקינות. היבואן צריך למנות נציג אחראי מטעמו, שיהיה אחראי לכך שהמוצר המיובא תואם את תיק המוצר. במקרה של תקלה, האחריות נופלת על נציג מטעם היבואן, כולל הטלת אחריות פלילית (ראו תיבה).

במגעים עם משרד הבריאות, אמרו יבואנים רשמיים כי היצרנים מסרבים למסור להם את תיק המוצר המלא, וביקשו שיאשרו להם להחזיק תיק תמרוק מקוצר, הכולל סעיפים כלליים יותר, המעידים על תהליך ייצור מיטבי ועמידה בתקני בריאות ובטיחות. מהאיחוד האירופי נמסר למשרד הכלכלה כי גם באירופה חברות אינן מוסרות תיקי תמרוק, אך מתחייבות להעבירם בתוך 72 שעות במקרה של תקלה בריאותית.

אלי כהן
אייל טואג

פדיחה לעיני המצלמות

גורמים שפועלים מול משרד הבריאות כינו את הצעד של המשרד "תסמונת פוסט־טראומה של רמדיה". לדברי אחד מהם, "הפקידות של משרד הבריאות מפחדת לקחת אחריות. משרדי הכלכלה והאוצר רוצים שמשרד הבריאות ימתן את הדרישות שלו מהיבואנים, והמשרד לא רוצה לעשות זאת בתנאים שמשרדי הכלכלה והאוצר מציבים. כמובן שגם הלחץ מהאירופאים והאמריקאים הוסיף לקלחת הלחצים שבה נתון משרד הבריאות.

"במשרד הבריאות יודעים שאם חלילה יקרה משהו עקב מוצר שיובא לישראל בהתאם לתקנות התמרוקים החדשות — האחריות תיפול על פקידי משרד הבריאות. הטעות שלהם היתה שהם עשו את זה על במה ציבורית, ולא באו מוכנים לדיון בכנסת. אם הם ידעו שיש להם בעיה עם התקנות, למה הם הביאו אותן בפני הוועדה? למה הם לא סגרו את זה מול משרדי הממשלה מראש, במקום לעשות את הפדיחות בדיון שמשודר בטלוויזיה?".

לדברי הגורם, משרד הבריאות וגם משרדי הכלכלה והאוצר מפסידים ממשיכת התקנות. אם הרפורמה לא תצא לפועל, שלושת השרים (הבריאות, האוצר והכלכלה) לא יוכלו להציגה כהישג. זאת פדיחה לכולם — לשר הבריאות יעקב ליצמן, לשר הכלכלה אלי כהן ולשר האוצר משה כחלון", אמר.

מקור ממשלתי אחר אמר: "היה שיח בין משרדי הכלכלה, האוצר והבריאות, ובשלב כלשהו משרד הבריאות עבר להקצנה. לא בהכרח ממניעים זרים, אלא ככל הנראה מחילוקי דעות מקצועיים בתוך המשרד".

בילט אמר: "פנינו לחברות בחו"ל ואמרנו להן שהחל ב–1 באוקטובר נצטרך לספק את כל תיק המוצר. הן ענו לנו שזה משהו שלא קיים בשום מקום בעולם, ואז הגיעו מכתבים מהשוק האירופי המשותף, מהיצרנים בארה"ב וארגון של אלפי יצרנים באירופה, שהודיעו כי אם זאת תהיה הדרישה של משרד הבריאות — לא ייכנס אף מוצר לישראל.

משה כחלון
עופר וקנין

"במשרד הבינו שזאת לא היתה דרישה אפשרית, אבל לצערי הם הבינו את זה קצת מאוחר מדי. התקנות של משרד הבריאות גם יצרו חוסר שוויון בינינו לבין היבואנים המקבילים — הם בעצם לא היו צריכים להציג את כל המידע הזה, אף שבמוצרים שהם מייבאים יש סיכון גדול יותר. אנחנו רצינו שוויון — מה שדרשו מאיתנו שידרשו מהאחר", הוסיף בילט.

ואולם בילט אינו מדייק, בלשון המעטה: על היבואנים המקבילים הוטלו הוראות קשות יותר בתקנות החדשות, מה שעורר במשרדי האוצר והכלכלה את התחושה שהן נועדו לשרת את היבואנים הרשמיים ולטרפד את היבוא המקביל, שהתעורר בעיקר בשנה האחרונה.

גם היבואנים המקבילים התנגדו לתקנות

לא פחות מההודעה של בר סימן טוב בדבר משיכת התקנות, הפתיעה תגובתם של כמה מהנוכחים בדיון, נציגיהם של יבואנים בלעדיים, יבואנים מקבילים, ונציגי משרד הכלכלה והאוצר — שפתחו במחיאות כפיים סוערות למשמע ההודעה. כל אלה היו תמימי דעים כי מוטב שהתקנות של משרד הבריאות לא ייחקקו, שכן במקום להקל, הן מחמירות את הדרישות הרגולטוריות ומכבידות על היבואנים.

ההתנגדות של היבואנים הרשמיים לרפורמה, שאמורה היתה גם להקל על היבוא המקביל, מובנת. אולם גם היבואנים המקבילים, שהרפורמה כביכול באה לעולם בעבורם, שמחו לשמוע כי היא מתמוססת. "אנחנו שמחים שמשכו את התקנות", אומר בעלים של חברה גדולה העוסקת ביבוא מקביל של תמרוקים לישראל. "הדבר האופטימלי היה אם היו מאשרים לייבא מוצרים לפי הצהרת יבואן, שלפיה היבוא עומד בקריטריונים שייקבעו, אבל משרד הבריאות בחיים לא יסכים לזה. התקנות שהמשרד הגיש היו דרקוניות.

"גם כיום יש יבוא מקביל לארץ, וזה עסק חי ובועט, אך התקנות החדשות היו עוצרות אותו, במקום להגדיל אותו. לצערי, מה שמונע את הירידה ביוקר המחיה זה שרשתות מזון גדולות לא משתפות איתנו פעולה ולא מוכרות את המוצרים שלנו, כי הן לא רוצות להסתבך עם היבואן הרשמי", מוסיף אותו יבואן.

יעקב ליצמן
מוטי מילרוד

לדברי אדם פרידלר, מבעלי רשת גוד פארם, שחלק נכבד ממכירותיה מתבסס על מוצרי יבוא מקביל, "היה צורך ברפורמה, אבל הרפורמה כמו שכתבו אותה חוסמת את היבוא המקביל. משרד הבריאות הבין שהוא לא בכיוון, ואני מעריך את זה".

לדבריו, "מה שצריך לעשות כדי להגדיל את היבוא המקביל הוא להעביר תקנות שיקצרו את הזמנים למתן רישיונות ליבוא, ולפתור את סוגיית המחירים ההזויים שמכון התקנים לוקח על בדיקות — כמו 35 אלף שקל כדי לראות שטבליות כביסה 'פרסיל', המקבילות לאלה שנמכרות בישראל, מתפרקות כמו שצריך".

לדברי מקור ממשלתי, "הרצון הוא להתאים את הרגולציה לנהוג באירופה, אולם לפתע צצות דרישות ייחודיות של רגולטור ישראלי. דרישה מיבואן מקביל לתיעוד של שרשרת שינוע מלאה היא פגם מהותי ברפורמה, מכיוון שהיא מונעת יבוא מקביל. הדרישה הזאת, לצד ההחלטה לאסור על יבוא מקביל של מוצרים רגישים, הן מבחינתנו 'ייהרג ובל יעבור'. יש כאן פאשלה של משרד הבריאות, שרצה להרוג את היבוא המקביל".

בנוסף, הוא אומר, האיסור על יבוא ממדינה שאינה מאושרת או מוכרת על ידי משרד הבריאות פוגע ברשתות ישראליות המייצרות מוצרים מהמותג הפרטי שלהן בסין, כדוגמת "ביוטיקייר". לדבריו, "הרשתות האלה, המוכרות מוצרי קוסמטיקה מוזלים, היו נסגרות לפי הקריטריונים של משרד הבריאות". מנכ''ל ביוטיקייר, גולן אלבז, אמר לאחר משיכת הרפורמה: "ביטול התקנות הוא ניצחון עצום לצרכן הישראלי".

דחייה של חצי שנה לפחות

כעת, משנמשכו התקנות, נשאלת השאלה מהו דין היבוא כעת. בינתיים פנה משרד הבריאות למשרד המשפטים וביקש אישור להמשך המצב הקיים, מכיוון שהרפורמה לא תיכנס לתוקף באוקטובר כמתוכנן. מנגד, עד גיבוש עקרונות חדשים לרפורמה, צפויים משרדי הכלכלה והאוצר לנסות לקדם הקלות מוסכמות ליבואנים.

מקור במשרד הכלכלה אמר: "סיכמנו שלוקחים הפסקה כדי להתעמק בתקנות. נבצע חשיבה מחדש, ונבנה את התקנות בהתבסס על התקינה האירופית. כמו כן, נראה אילו הקלות ניתן יהיה להעניק בינתיים. אולי נקצר את לוח הזמנים להנפקת רישיון ליבוא מקביל. לדעתנו, חצי שנה זה זמן סביר להיערכות לתקנות, ושנה זה אידיאלי".

במשרד הכלכלה העריכו, כי הרפורמה תידחה עד מארס־אפריל 2018. "המהלך לא תואם איתנו, אבל כל עוד לא מתקבלות ההערות שלנו לתקנות החדשות שיזם משרד הבריאות, משיכת התקנות אינה חלופה גרועה. הרגולציה הקיימת לא טובה, אבל המוצעת גרועה ממנה", אמרו במשרד הכלכלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם