איגוד לשכות המסחר: לא להסיר את הפיקוח מיבוא אישי - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איגוד לשכות המסחר: לא להסיר את הפיקוח מיבוא אישי

לדברי נשיא האיגוד, אוריאל לין, הגידול ברכישות ישראלים באינטרט כבר פגע בקימעונאים, והרחבת הפטור ממס ליבוא אישי תוביל לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים רחבי היקף

7תגובות
עובדים ממיינים חבילות במרכז הפצה של אמזון בצרפת
PHILIPPE WOJAZER/רויטרס

איגוד לשכות המסחר יוצאת היום (ד') נגד הרשות להגבלים עסקיים, שהמליצה על פטור מלא מרגולציה על יבוא אישי - כאמצעי להגברת התחרות במשק. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הגיב היום בחריפות להמלצות הממונה על ההגבלים. לדבריו ההמלצות הן במקרה הטוב חלקיות, ובמקרה הרע טעות עצומה.

"אפשר גם להמליץ שרכישות עד לשווי של 5,000 דולר יהיו פטורות כליל ממס ומחוקיות היבוא ועל ביטול דרישות לביצוע בדיקות המבטיחות את בריאות ובטיחות הציבור, הפחתת מסים בהיקפים גדולים ובניית מרכזים לוגיסטיים - שיקלטו ביעילות את זרם החבילות שיציף את ישראל ביבוא האישי. אבל השאלה היא מה תהיינה התוצאות וההשלכות של יישום מדיניות זו על המגזר העסקי והתעסוקה", אמר לין.

המלצה נוספת של הרשות היא הפניית משאבים לגורם שיקים ויפעיל מרכז לוגיסטי משמעותי בישראל, ירכז הזמנות מיבוא אישי ויפעיל מערך הפצה ארצי. על פי הרשות, ההקמה של מרכז לוגיסטי ומערך הפצה יפתחו את צוואר הבקבוק הקיים כיום בדואר ישראל.

המלצות הרשות הוגשו לוועדה בינמשרדית הדנה בהקלת היבוא האישי, שבראשה עומדת שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, וחברים בה מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי ונציגים מרשות המסים, רשות ההגבלים ומשרדי הכלכלה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה.

אוריאל לין

עמדת הרשות להגבלים היא אחת מתוך שלל גישות לטיפול בנושא. אפשרות העלאת הפטור ממס מעוררת רגישות רבה, בשל משמעויות הרוחב שיש למהלך כזה על הכלכלה הישראלית ובשל סכומי הכסף האדירים הכרוכים בו. בחמש השנים האחרונות נרשמה צמיחה של כ-20% בשנה בהוצאות הישראלים על קניות באינטרנט, והיא נמשכת גם השנה. על פי נתוני חברת התשלומים באינטרנט פייפאל, ב-2016 הוציאו הישראלים 11.8 מיליארד שקל על קניות ברשת, והשנה הם צפויים להוציא כ-14 מיליארד שקל - עלייה של 18%.

עם התומכים בהעלאת תקרת הפטור נמנים ארגוני הצרכנים וחברות קמעוניות בחו"ל - המתמחות במכירה דרך הרשת. אלה טוענים כי העלאת רף הזכאות תיטיב עם הצרכנים ותפחית את יוקר המחיה בישראל. מן העבר השני ניצבים רשות המסים, איגוד לשכות המסחר, הקמעונאים ובעלי הקניונים. אלה טוענים כי הזמנת מוצרים באינטרנט כבר גרמה לפגיעה במכירותיהם, וכי קיים אי־שוויון בנטל המס. לדבריהם הרחבת הזכאות לפטור תוביל לפגיעה בעסקים - עד כדי סגירת חנויות ופיטורים של עשרות אלפי עובדים בישראל.

לין מדגיש כי המגזר הקמעונאי בישראל מורכב מ-54 אלף עסקים בכל רחבי הארץ, וכי הוא מפרנס לא פחות מחצי מיליון איש, ובהם 267 אלף שכירים. "כבר היום מתמודד המגזר הקמעונאי עם אתגרים עולמיים. הוא נשחק מול רגולציה דורסנית ומתמודד מול יבוא אינטרנטי, כשידיו קשורות מאחור. המגזר הקמעונאי משלם את מלוא מסי היבוא ונושא בעלויות נוספות, בעוד היבוא האישי באינטרנט אינו משלם מסים כלל".

לדבריו, אם אכן רוצים להיאבק ביוקר המחיה, יש לקבוע עיקרון מחייב לפיו על כל מוצר ומוצר יוטלו מסי יבוא שווים, בין שהמוצר מיובא לישראל ביבוא אישי ממקורות חוץ ובין שהוא נמכר בישראל. כמו כן מצין לין כי על המדינה לעצור את הגידול בעלויות התפעול המוטלות על המגזר הקמעונאי, ואף לפעול להפחתת העלויות - הכוללות, בין היתר, ארנונה ותשלום עבור אספקת החשמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#