המאבק על הפטור ממס לקניות באינטרנט: הקמעונאים מאיימים בפיטורי עובדים - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאבק על הפטור ממס לקניות באינטרנט: הקמעונאים מאיימים בפיטורי עובדים

ישראל היא המובילה ב–OECD בקניות באינטרנט ביחס לגודל האוכלוסייה, אף שתקרת הפטור ממס ליבוא אישי היא רק 75 דולר צוות בין־משרדי דן עתה בהקלות שיגביהו את התקרה - אך מהלך זה עלול לפגוע בעסקים ■ מנהל איביי בישראל: "פטור של 200 דולר יאפשר חיסכון משמעותי"

56תגובות
שעובד במחסן חבילות של אמזון בניו גרז'י
Julio Cortez/אי־פי

הקניות באינטרנט נהפכו בישראל לספורט לאומי — לא מפני שהישראלים הם אלופים באימוץ הסחר המקוון, וגם לא בזכות יעילותה של מערכת הדואר המקומית. יש לכך סיבה עיקרית אחת: יוקר המחיה.

רמת המחירים בישראל גבוהה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והישראלים, שמאסו לשלם יותר על מוצרים, התחילו להעביר חלק מהקניות שלהם לאינטרנט. ב–2016 הוכתרה ישראל כמובילת OECD בהזמנת חבילות ביחס לגודל האוכלוסייה, ומגמה העלייה נמשכת גם ב–2017.

באינטרנט ניתן למצוא מגוון רחב של מוצרים במחירים נמוכים בעשרות אחוזים מבחנויות הקמעוניות בישראל — בין היתר ביגוד, הנעלה, ויטמינים, מכשירי סלולר, ג'אדג'טים וקוסמטיקה. עם זאת, קיימים עדיין חסמים משמעותיים המונעים מהצרכנים לעבור לקניות בעיקר או רק באינטרנט, בין היתר זמן המתנה ממושך לקבלת המשלוח.

חסם משמעותי נוסף הוא תקרה נמוכה יחסית של פטור ממס לחבילה — 75 דולר בלבד (270 שקל) — לעומת ממוצע גבוה יותר במדינות המערב. על פי נתוני דואר ישראל, תקרה הפטור הממוצעת במדינות OECD היא 200 דולר (720 שקל), בארה"ב 800 דולר, באוסטרליה 761 דולר וברוסיה 1,000 יורו (1,187 דולר או 4,270 שקל). הפטור ממס כולל מכס, מע"מ ומס קנייה.

כשהעלות היא 75–499 דולר יש פטור ממכס, אך המשלוח (כולל עלות השילוח) יחויב במע"מ ובמס קנייה. מעל 500 דולר נדרשים הקונים לשלם מע"מ, מס קנייה ומכס.

עוברים לקניות באינטרנט
הצמיחה בסחר המקוון ב- 2015-2010 ,OECD *

קניות ישראלים ברשת גדלו ב–20% בשנה

בימים אלה פועל צוות בין־משרדי שאמור לגבש המלצות להסרת חסמים בתחום היבוא האישי. בראשו עומדת סגנית הממונה על התקציבים, שירה גרינברג, וחברים בו נציגים מרשות המסים, רשות ההגבלים העסקיים, משרדי הכלכלה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה.

הצוות מבקש ליצור הגדרות ברורות יותר ליבוא אישי, שכן רק מה שהוגדר יבוא אישי זכאי לפטור ממכס וממע"מ. בין השאר, נדרשת הגדרה לכמות סבירה במשלוח של יבוא אישי; שילוב מסלולים ירוקים, כך שהמוצר שמגיע לא יצטרך לקבל את אישור המכס; הפחת רגולציה ביבוא מוצרים כמו מוצרי תקשורת וחלפים לרכב.

נושא חשוב במיוחד, שהוועדה אמנם דנה בו אך לא קיבלה מנדט להחליט לגביו, הוא הגדלת הפטור ממס ביבוא אישי. שר האוצר, משה כחלון, יכול לקבל החלטה להגדיל את הפטור ממס, כפי שקרה ב–2012, כששר האוצר אז, יובל שטייניץ, חתם על צווים שהעלו את תקרת הפטור מ-50 דולר ל–75 דולר.

העלאת הפטור ממס היא נושא רגיש, בשל משמעויות הרוחב שיש לו על הכלכלה הישראלית וסכומי הכסף האדירים הטמונים בו. בחמש השנים האחרונות חלה צמיחה של כ–20% בשנה בהוצאות הישראלים על קניות באינטרנט, והיא נמשכת גם השנה. על פי נתוני חברת התשלומים באינטרנט פייפאל, ב–2016 הוציאו הישראלים 11.8 מיליארד שקל על קניות ברשת, והשנה הם צפויים להוציא כ–14 מיליארד שקל — עלייה של 18%.

הרוחות סביב תקרת הפטור כבר סוערות. מצד אחד מתייצבים התומכים בהעלאתה, שעמם נמנים ארגוני הצרכנים, דואר ישראל וחברות קמעוניות בחו"ל המתמחות במכירה דרך הרשת. אלה טוענים כי העלאת הפטור תיטיב עם הצרכנים ותפחית את יוקר המחיה בישראל.

מהעבר השני ניצבים רשות המסים, איגוד לשכות המסחר, הקמעונאים ובעלי הקניונים. אלה טוענים כי הזמנת מוצרים באינטרנט גרמה לפגיעה במכירותיהם וכי קיים אי־שוויון בנטל המסים. הם מאיימים שהעלאה של הפטור תוביל לפגיעה בעסקים — עד כדי סגירת חנויות ופיטורים של עשרות אלפי עובדים.

אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של איביי בישראל
אייל טואג

את הצד של הצרכנים מסביר אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של איביי בישראל: "לפי מחקר שלנו, ישראלים מוציאים כיום סביב 60 דולר בממוצע בקניות באינטרנט, בגלל תקרת הפטור הנמוכה. זה אומר שלמרות הפער המשמעותי במחירים בין ישראל לחו"ל, הישראלים קונים מוצרים זולים יחסית. 200 דולר זה סכום שיתחיל לאפשר לאנשים חיסכון משמעותי — כזה שכבר לא יימדד בעשרות שקלים, אלא במאות שקלים למוצר".

בכיר בדואר ישראל טוען כי העלאת תקרת הפטור ב-2012 מ–50 דולר ל–75 דולר, הקפיצה את הקניות של הישראלים באינטרנט: "25 הדולר הללו הכפילו את הקניות — מ–2.2 מיליארד שקל ב–2012 ל–3.8 מיליארד שקל ב–2013. ב–2016 אנחנו כבר נמצאים סביב יותר מ–10 מיליארד שקל, וזה על פי הערכות שמרניות. בכל מדינה שבה פחתו החסמים היקף הקניות טיפס.

"עשינו סקר לא מזמן ושאלנו מה יקרה אם הפטור יעלה ל–200 דולר. 60% מהמשתתפים אמרו שיגדילו את היקף הרכישות שלהם".

מהצד השני של המתרס ניצבים הקמעונאים ובעלי הקניונים. תמיר בן שחר, בעלים ושותף בחברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר, מסביר: "יש אינטרס גדול של הרבה קבוצות שההגדלה של סכום הקנייה ללא מס לא תתבצע. בקבוצה הזו נכליים יבואנים ויצרנים; רשתות בתחומים שהקניות ברשת מתחזקות בהן, כמו אופנה, טכנולוגיה וקוסמטיקה; וקבוצות הקניונים ושטחי המסחר, שאינן רוצות לראות ירידה בפדיונות של הדיירים שלהן".

"תורידו מס לכולם, לא רק לקניות באינטרנט"

הקמעונאים טוענים כי הם נמצאים במצב לא שוויוני, שבו הם צריכים לשלם מכס על יבוא סחורה — כולל מע"מ ומס קנייה בעוד על יבוא אישי לא מוטלות העלויות האלה. לדברי בעל רשת אופנה גדולה, "יש אי־צדק ואי־שוויון. אם שר הכלכלה ושר האוצר באמת רוצים להוריד את יוקר המחיה ולהיטיב עם תושבי ישראל, הם צריכים להוריד את המכס והמע"מ בכל המגזרים — ולא רק למי שיודע להזמין מהאינטרנט. מי כמוהם יודע שמי שמזמין מהאינטרנט בהיקף גדול זה אנשים עשירים".

לדבריו, אם המכס והמע"מ לא יירדו גם לקמעונאים, הענף ייקלע למצוקה. "כבר כיום יבוא אופנה מהאינטרנט מגיע למיליארד וחצי שקל בשנה — 8% מהמכירות הכוללות של הענף — וקצב הגידול מדהים. הפחד הוא ממכת פיטורים בענף המסחר והרשתות, שבו מועסקים יותר ממיליון איש. אם כחלון לא יוריד את המע"מ והמכס גם לנו ולא יאפשר תחרות שוויונית — שמו לא יהיה חתום רק על הורדת מחירי הסלולר בישראל, אלא גם על פיטורים של מאות אלפי אנשים במרכז ובפריפריה כי אלפי חנויות יסגרו. אם רוצים להוריד את יוקר המחיה צריך להוריד את המכס לאפס".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מוסיף: "המגזר הקמעוני בישראל — לא רק הרשתות הגדולות, אלא גם החנויות הבודדות והקטנות — עובר כיום שינוי משמעותי. חלק גדול מהרכישות הקמעוניות נעשה לא בחנויות אלא דרך האינטרנט. החנויות מתמודדות עם עלויות כגון שכירת שטח, תשלומי חשמל וארנונה, ובנוסף הן צריכות לשלם את מסי היבוא ולהוריד מחירים כדי להתחרות באינטרנט. זה מעמיד את המגזר הקמעוני בפני תחרות לא הוגנת ולא שוויונית כלפי מי שהקים עסקים במדינה ומעסיק עשרות אלפי עובדים. לכן אנחנו מציעים בשלב ראשון ביטול מוחלט של המכס".

ברשות המסים, מנגד, לא מעוניינים להרחיב את הפטור ממס. מקור במשרד האוצר אמר כי "העלאת התקרה תפגע בסוחרים, ויש לזה השלכות על התחרות ההוגנת. אם הפטור יעלה תהיה גם פגיעה בהכנסות ממסים, אבל זה לא מה שימוטט את קופת המדינה. העניין המרכזי הוא הפגיעה בעסקים שמשלמים מסים, ומתחרים ביבוא גובר שבו לא משלמים מסים. זה גם יכול לגרום בפגיעה בציות שלהם בתשלומי המס. הדאגה שלנו היא לנטל שוויוני בתשלום המס".

בתווך נמצא משרד הכלכלה. המדיניות המוצהרת של השר, אלי כהן, היא לטובת הצרכנים והורדת יוקר המחיה, אך מכיוון שהמשרד ממונה גם על העסקים הקטנים ולא מעוניין לפגוע בהם, הוא לא הצהיר בעניין זה על עמדה רשמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#