לא להעלות לעשירים את מחירי החשמל

מדוע לגבות מחיר גבוה יותר ממי שצורך יותר? הרי גם במחיר אחיד, מי שצורך כמות כפולה ישלם סכום כפול

עומר מואב
עומר מואב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עומר מואב
עומר מואב

האם רצוי, היכן שהדבר אפשרי, לגבות מחיר גבוה יותר מהעשירים תמורת שירותים שמספק המגזר הציבורי ולהעניק הנחות למיעוטי ההכנסה?

במקרים רבים - תשלומי ארנונה, מעונות ילדים, תשלומי הורים בבתי הספר ושכר דירה בדיור הציבורי - קיימות הנחות לבעלי הכנסות נמוכות. באופן דומה, בתצרוכת מים קיימות מדרגות מחיר, כך שהצרכנים מיעוטי ההכנסה, שצורכים כמויות קטנות, משלמים מחיר נמוך מהמחיר שמשלמים הצרכנים הכבדים, בעלי ההכנסות הגבוהות.

ברם, הטיעון הזה אינו שלם, שכן מנגנון המחירים, בין אם מדובר במוצר או שירות שמספקת חברה ציבורית ובין אם השוק הפרטי, פועל לוויסות הביקוש כך שיתאים להיצע. כלומר, אם מים נמצאים במחסור - הביקוש גדול מההיצע - סימן שמחירם נמוך מדי והעלאת מחירם תצמצם את הפער. אבל מדוע לגבות מחיר גבוה יותר ממי שצורך יותר? הרי גם במחיר אחיד, מי שצורך כמות כפולה ישלם כפול. האפליה במחיר נועדה, לכן, ליצור סבסוד של המחיר לצרכן הקטן, בעל ההכנסה המועטה, על חשבון הצרכנים הגדולים - "העשירים". כך שהצידוק למדרגות מחיר נעוץ בשיקולים של צדק ולא בשיקולי ויסות הביקוש. מדרגות המחיר נועדו לסבסד את מחיר התצרוכת לעניים על חשבון העשירים.

על פי היגיון זה, היכן שרק ניתן ראוי ליצור מדרגות מחיר ולגבות מחיר גבוה יותר מהעשירים, ובכך למסות תצרוכת מותרות שתאפשר הורדת מחירים למדרגות התצרוכת הנמוכות, לרווחת מיעוטי ההכנסה. מדוע להסתפק במים וחשמל? תשלומי ארנונה, למשל, יכולים להיות נמוכים יותר למ"ר ל-100 המטר הראשונים, והעשירים, שגרים בבתים מרווחים, ישלמו יותר על כל מ"ר נוסף, או מיסוי מוצרי חשמל - מדוע על פי היגיון זה לא לגבות מס בשיעור גבוה יותר על מקררים שמחירם יותר מ-5,000 שקל.

מטבע הדברים, לגבי רוב המוצרים קשה לקיים מעקב על הכמות החודשית ובלית ברירה לא ניתן לגבות מחיר גבוה יותר מהעשירים, אבל אם היה אפשר אז מדוע לא? נניח לרגע, לצורך הטיעון, שהדבר היה אפשרי בכל המוצרים והשירותים בסל התצרוכת, כך שתצרוכת מעבר לסף מינימום תהיה יקרה יותר. המשמעות היא ששקל נוסף להכנסתו נטו של בעל הכנסה גבוהה שווה פחות - ניתן לקנות בו פחות - בהשוואה לשקל שנוסף להכנסתו של בעל הכנסה נמוכה.

אבל את זה הרי ניתן ליישם, ובצורה פשוטה להפליא ללא כל צורך בניהול מעקב אחר כמויות נצרכות וללא צורך לכנס ועדות שיחליטו מהו מוצר מותרות ומהן מדרגות המחיר הראויות. העלאת שיעורי המס במדרגות ההכנסה הבינוניות והגבוהות יותירו בידי "העשירים" פחות כוח קנייה וישיגו את התוצאה הרצויה. אבל ברגע שההקבלה מובנת, האיוולת נחשפת. הרי ברור שקריאה נרגשת להעלאת מס ההכנסה כבר נשמעת פחות טוב מהסיסמה הפופולרית "שהעשירים ישלמו יותר", במיוחד לאור העובדה, שבעלי ההכנסות הבינוניות-גבוהות ממילא ממוסים בשיעורים העולים בהרבה על המקובל בארצות המערב.

הכותב הוא פרופ’ לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במרכז שלם

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker