ג'יימס ריצ'רדסון איימה לעזוב את נתב"ג - וזכתה להקלות משמעותיות

התמלוגים שמשלמת החנות הוצמדו במכרז למספר הנוסעים ■ כשהמכירות גדלו לאט יותר מתנועת הנוסעים, החברה דרשה שההצמדה תבוטל, ושתוכל לצאת באמצע החוזה ■ בתגובה קיבלה הקלות למשך יותר משנה ■ מקורות בענף: "זו עקיפה של תנאי מכרז"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"גצילום: עופר וקנין

רשות שדות התעופה (רש"ת) שינתה את תנאי מכרז ההפעלה של חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג לטובת רשת החנויות הפטורות ממס ג'יימס ריצ'רדסון — כך עולה מההסכם בין הצדדים שהגיע לידי TheMarker. השינוי בתנאי המכרז נעשה כשלוש שנים לאחר שג'יימס ריצ'רדסון זכתה במכרז עד 2020 וביקשה לצאת לפני סיומו. המכרז הוגדר אז על ידי בכירים בענף כ"נוקשה מאוד", מה שהרתיע חברות אחרות מלהשתתף בו בזמנו (2013).

מהשינויים בתנאי ההסכם בין רש"ת לג'יימס ריצ'רדסון, שנכנסו לתוקף ב–18 בספטמבר 2016 ויהיו בתוקף עד סוף 2017, עולה כי תנאי מכרז להפעלת החנויות לממכר מוצרי בישום, טבק, אלכוהול וקוסמטיקה — הוגמשו לטובת הזכיינית.

השינוי מעורר ביקורת בענף התעופה ומעלה שאלות בנוגע לפגיעה בתחרות ובשוויון בין הזכיינים. בין השאר, ההסכם המתוקן כולל ויתור של רש"ת על תשלומים שנקבעו בחוזה המקורי המוערכים במיליוני דולרים, הסכמה להפרת ההסכם המקורי בלי שתיחשב הפרה, או שתפגע בסיכויי החברה לזכות במכרזים עתידיים ועוד.

נספח השינויים בהסכם הזיכיון נולד לאחר משא ומתן שהתקיים בין הצדדים סביב הפחתת התמלוגים שמשלמת הזכיינית לרש"ת. כחלק מהמגעים ביקשה חברת ג'יימס ריצ'רדסון לדחות תשלומי תמלוגים מדצמבר 2015 ל–2016, ואף פורסם כי איימה לעזוב את הדיוטי פרי בנתב"ג. העילה למשא ומתן היתה בקשת החברה לנתק את מדד הנוסעים מגובה התמלוגים שהיא משלמת לנתב"ג, שכן מדד הנוסעים עלה בעקבות רפורמת שמים פתוחים, אך ההכנסות של חנויות הדיוטי פרי לא עלו בהתאמה. לפיכך, ביקשה ג'יימס ריצ'רדסון לסיים את ההתקשרות לפני תום תקופת הזיכיון.

ההקלה שהעניקה רש"ת לג'יימס ריצ'רדסון נוגעת לתשלום של דמי זיכיון בכפוף למדד הנוסעים בנתב"ג. מרכיב זה מהווה נטל כבד מאוד על כלל הזכיינים בדיוטי פרי בנתב"ג, ואף היה מהגורמים המרכזיים שהרתיעו חברות מהשתתפות במכרז על הפעלת חנויות הדיוטי פרי. המרכיב הזה היווה בעצם את עיקר המחלוקת בין ריצ'רדסון לרש"ת, שהובילה לסיום ההתקשרות בטרם עת, ולניסוח מחדש של הסכם ההתקשרות, בלי לפתוח את המכרז למתמודדים נוספים עד סוף 2017.

על פי עדכון החוזה, רש"ת מאפשרת לג'יימס ריצ'רדסון להודיע בכל עת על הפסקת ההסכמות, בהודעה מראש של 60 יום. אם לא די בכך, רש"ת מגבילה את הסכום שתשלם הזכיינית בגין דמי ההרשאה לזיכיון, ובעצם מוותרת על תשלום דמי הרשאה משולבים כפי שהוגדרו בחוזה המקורי.

בסעיף המעודכן בנספח השינויים נכתב: "מובהר כי במהלך תקופת ההגבלה לא ישלם המפעיל דמי הרשאה משולבים הגבוהים משיעור XX (הנתון מחוק במכוון) מסך כל פדיון המכירות ברוטו בחנויות, כהגדרתו בהסכם בגין תקופת ההגבלה".

משלמים יותר — מרוויחים פחות

חנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג. התמלוגים זינקו בתוך שנתיים מ–169 מיליון דולר ל–210 מיליון דולרצילום: עופר וקנין

חנות דיוטי פרי של החברה האוסטרלית ג'יימס ריצ'רדסון פועלת בנתב"ג החל ב–1988. ביולי 2013 זכתה החברה, פעם נוספת, במכרז להפעלת חנות הקוסמטיקה והטבק בנתב"ג למשך שבע שנים, והתחייבה לשלם לרש"ת תמלוגים של 169 מיליון דולר בשנה, צמוד למדד ובכפוף לשינויים בתנועת הנוסעים ולפדיון מהמכירות.

בעקבות רפורמת שמים פתוחים נכנסו חברות תעופה חדשות לפעול בנתב"ג, מה שהוביל לעלייה משמעותית במספר הנוסעים. כך, לפי נתוני רש"ת, בשלושת החודשים הראשונים של 2017 נרשמה עלייה של 17% בתנועת הנוסעים לעומת התקופה המקבילה ב–2016 — שיא בהשוואה לחודשים המקבילים בשנים קודמות הנחשבים חלשים בתיירות בישראל. נתונים אלה הם המשך לשיא של כ–18 מיליון נוסעים שעברו בנתב"ג ב–2016, לעומת כ–14 מיליון נוסעים ב–2013.

עם זאת, העלייה במספר הנוסעים היתה חדה יותר מהעלייה בהכנסות של חנויות הדיוטי פרי. כך נוצר מצב שבו דווקא ריבוי הנוסעים נהפך לנטל על החברות הפועלות בנתב"ג. אחת הסיבות לכך היא שאמנם יש יותר נוסעים בנתב"ג, אך רבים מהם נוסעים בתדירות גבוהה ואף כמה פעמים בשנה, מה שהופך את העצירה לקניות בדיוטי פרי — שהיתה בעבר חלק מחוויית היציאה לחו"ל — לדומיננטית פחות.

לפי הערכות, התמלוגים של ג'יימס ריצ'רדסון האמירו ל–210 מיליון דולר ב–2015, כנגזרת מסך המכירות וממספר הנוסעים. הזכיינית פנתה לרש"ת וביקשה להפחית את סכום התמלוגים שהיא משלמת, וכן לנתק את הקשר בין התמלוגים שהיא משלמת לבין מספר הנוסעים. בין הצדדים התקיימו מגעים, ובתחילה סירבה רש"ת להיענות לדרישה, מה שהוביל להכרזה לא רשמית של ג'יימס ריצ'רדסון על סגירת החנות בנתב"ג.

בסמיכות, ביקשה ג'יימס ריצ'רדסון הקלות בתשלומי התמלוגים בגין 2015, והיועץ המשפטי וסמנכ"ל המסחר ברש"ת אף נסעו באותה העת לאוסטרליה לפגוש את בעלי רשת החנויות. בסוף 2016 פורסם בתקשורת כי רש"ת צפויה לפרסם מכרז חלופי לחנות הקוסמטיקה והטבק, בתנאים נוחים יותר ובסכום נמוך יותר ממה ששילמה לה ג'יימס ריצ'רדסון.

בספטמבר 2016 הגיעו הצדדים להבנות מחודשות. אלה סללו את הדרך להישארותה של ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג.

"בעולם רואים שאפשר לשנות את החוזה"

עו"ד יואב ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', המתמחה בדיני מכרזים, טוען כי שינוי בתנאי מכרז לאחר הזכייה הוא בעייתי. לדבריו, "לאור חוק חובת המכרזים, כל הנחה שניתנת על ידי הרשות לזוכה במכרז לאחר הזכייה בניגוד לתנאי המכרז, מהווה פגיעה בדיני המכרזים ולמעשה מהווה מעין עקיפת תנאי מכרז".

חנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"גצילום: עופר וקנין

עורך דין בכיר ממשרד המתמחה בתעופה מחזק גם הוא את הטענה. "הכלל הקבוע בדיני מכרזים הוא כי לא ניתן לשנות באופן מהותי את תנאי ההתקשרות הקבועים בהסכם שנכרת בעקבות מכרז, בשל החשש לפגיעה בשוויון בין המשתתפים", אומר עורך הדין.

עם זאת, עורכי הדין מסבירים כי במקרים מסוימים רשות ציבורית יכולה לבצע שינויים וסטיות מתנאי המכרז — כשהיא מצליחה לשפר את התנאים מול הזוכה או כשהסטייה מתנאי המכרז מתחייבת מכורח המציאות, ולנוכח שינויים ונסיבות שמחייבים את השינוי.

לדברי עורך דין בכיר בענף התעופה, שינוי בתנאי המכרז והפחתת התמלוגים היו הכרחיים אילו, למשל, רש"ת היתה נאלצת, בשל נסיבות חיצוניות ובלתי־צפויות, להקטין את מספר חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג או את שטחן. ואולם לפי דעתו, "במקרה הנוכחי השינויים בהסכם ההרשאה נערכו על רקע בקשתה של ג'יימס ריצ'רדסון להפחית את התמלוגים לנוכח גידול במספר הנוסעים בשדה התעופה. להערכתי, מדובר במקרה שבו השינויים בתנאי המכרז אינם מתחייבים מכורח המציאות, שכן גידול בסך המכירות ובמספר הנוסעים מהווה סיכון חוזי שהיה על ג'יימס ריצ'רדסון לצפות ולהביא בחשבון בעת שהגישה את הצעתה במכרז. לפיכך, קיים ספק אם ביצוע השינויים האלה בהסכם ההרשאה יעמוד במבחן הביקורת השיפוטית".

ביין מוסיף: "ייתכן שמתקיים מצב ביניים נכון יותר שרש"ת תגיע להסכמה עד ליציאה למכרז חדש, במטרה להקטין את סיכוניה ונזקיה. נראה לכאורה שג'יימס ריצ'רדסון מצאה טיעון כזה או אחר שהלחיץ את רש"ת, שחששה כי תיוותר ללא מענה, ועל רקע זה שופרו התנאים לטובתה. דרך המלך בסכסוך כזה היא לצאת למכרז חדש מוקדם ככל האפשר, ולא לעבוד בתנאים חדשים ומופחתים, כדי שהעבודה תהיה בדיוק לפי תנאי מכרז, ולא ייפגע עקרון השוויון. כל סטייה מהמכרז המקורי צריכה להיעשות במשורה ובזהירות רבה, ולזמן קצר ככל האפשר". לדבריו, גם אם נערכת הסכמה עם הזכיין הקיים על שינוי בתנאי המכרז, עליה להיות זמנית, עד לעריכת מכרז חדש, ולכל המאוחר עד המועד שבו היה אמור להיערך מכרז ממילא.

לטענת מקור בכיר בענף התעופה, העדכון בהסכם הוא מהלך חריג. "בעדכון החוזה בספטמבר 2016 כל האופציות הן של ג'יימס ריצ'רדסון — הם גם קיבלו הנחה משמעותית וגם גידור של הסיכון שלהם. הם יכולים לחזור בהם ולבטל את ההסכם. מה בעצם קורה פה? ראיתי התקשרויות קודמות בשדה התעופה ואני לא מכיר דבר כזה. ממתי הזכיין הוא זה שמכתיב את התנאים ולא רש"ת?"

לטענת אותו מקור, "היה מכרז קשה מאוד ב–2013. אין אח ורע בעולם לתשלום דמי זיכיון בסדר גודל כזה. חברות בחו"ל קראו את תנאי המכרז והחליטו לא להתחרות. נכון שמדובר בזכיין שמשלם לרש"ת הרבה שנים, ואפשר להבין למה הם רוצים לשמור את זה, אבל מצד שני — ממתי זכיין מקבל את כל מה שהוא רוצה?

"הנזק הכי גדול שנגרם לנו כמדינה הוא שאנשים בעולם מסתכלים ורואים שיש חוזה ואפשר לשנות אותו. פתאום מתברר שג'יימס ריצ'רדסון מצליחה להימלט ממנו שנתיים אחרי שנחתם. עשו פריש מיש לכל הנייר הזה".

ברש"ת לא ממהרים להסביר מה הוביל לשינויים בהסכם ההתקשרות, שנראים מהותיים. מרש"ת נמסר בנושא: "בשל שינויים אקסוגניים פעלה על פי סמכותה ועדת המכרזים של רש"ת מול כלל הזכיינים".

חנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"גצילום: עופר וקנין

מג'יימס ריצ'רדסון נמסר: "דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון אינו דן בהסכמים המסחריים שלו עם רש"ת או עם כל גורם אחר בפומבי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker