9 מקרים בהם משרד הבריאות לא סיפר לכם את כל האמת על העופרת במים שלכם

משרד הבריאות מסר לציבור לא אחת פרטים חלקיים אודות הנושא במקרה הטוב ומטעים במקרה הרע

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

אין דרך יפה להגיד את זה – מאז שהתפרסם לראשונה ב-TheMarker כי ישנן עדויות לבעיית עופרת גם במי השתייה עצמם ולא רק במכונות הקפה, משרד הבריאות מסר לציבור לא אחת,  פרטים חלקיים במקרה הטוב ומטעים במקרה הרע. למעשה, ספרנו לפחות תשעה מקרים כאלה של מידע חלקי או שגוי שמסר משרד הבריאות בפרשה מאז התפוצצה לפני כשבועיים וחצי:

1. ב-5.2  פירסם TheMarker שבדיקות שבוצעו על ידי מכון התקנים מצאו עופרת גם במי הכניסה (מי הברז) לחלק מהמכונות. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, התראיין בכתבה וניסה להעביר את המסר שהציבור לא צריך להיות מוטרד מבעית העופרת במים. הוא תלה את טיעוניו בתקן שקובע ריכוז מותר לעופרת במים וספר שבבדיקות שבוצעו בבתים בשנת 2011 מצאו חריגה מהתקן ב–2% מהבדיקות ושמתוך 5,200 בדיקות שבוצעו על ידי ספקי המים ב–2014–2016 במערכות הציבוריות נמצאו חריגות מעל התקן רק ב-0.3% מהמקרים.

אולם מצגת של משרד הבריאות משנת 2013 מגלה שהמשרד היה מוטרד מהעופרת במים כבר אז ואף פירט שהתקן לריכוז מותר של עופרת בכלל קשור לסף המדידה של המכשור ולא להגנה מהשפעות בריאותיות שליליות וכי עופרת במי השתייה נמצאה ב-10% מהבדיקות שבוצעות ב-2011. כך, נכתב במצגת של המשרד כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה"; "כל חשיפה לעופרת מסכנת את בריאות הציבור – במיוחד ילדים קטנים", "חשיפה לריכוזים נמוכים מאד של עופרת קשורה לירידה ביכולת שכלית (הנמדדת במנת משכל), ירידה בביצוע אקדמי, ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית" ועוד.

2. גם אחרי שעומת עם המצגת משרד הבריאות טען בתגובה כי "ערך נמוך מהתקן אינו מסכן. הסיכון בערך גבוה מותנה במידת החשיפה ובתכיפותה", ובראיון לערוץ 2 אמר המשנה למנכ"ל גרוטו ש"התקן הוא נקבע בהתאמה גם לנשים הרות וגם לילדים".

3. למעלה משבוע לאחר מכן כבר מסר משרד הבריאות כחלק מנייר עמדה שהוציא כי קיבל את התוצאות ממכון התקנים ואף הנחה לבצע פעולות מתקנות, כמו החלפת צנרת, בחלק מהמקומות.

4. אחרי שפורסם ניתוח של נתונים המופיעים באתר משרד הבריאות עצמו, לפיהם נמצאה עופרת במערכת האספקה של יישובים רבים ברחבי הארץ, מתוכם שמונה ישובים עם עופרת בריכוז הגבוה מהתקן (10 מיקרו גרם לליטר) ו-11 יישובים נוספים עם עופרת בריכוז הגבוה מ-2 מיקרו גרם לליטר, יצא משרד הבריאות בסדרת ראיונות בכלי התקשורת השונים במטרה להרגיע את הפרסומים.

באותן ראיונות המשרד לא אחת הציג נתונים לא נכונים. כך, בראיון בערוץ 1 אמר ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות שבשמונה ישובים נמצאה עופרת בשיעור החורג מהתקן ובכל שאר הייישובים העופרת היתה בריכוז הנמוך מ-2 מיקרו גרם לליטר בלבד. הוא אף הסביר ש" צריך להבין שרמה של שני מייקרו גרם לליטר היא רמה של סף הטעות של המכשיר. ולכן בישראל כמו בכל העולם רמות שנמוכות משני מייקרו גרם לליטר מוגדרות למעשה כאפס" .

אולם, נייר העמדה שמשרד הבריאות  עצמו הפיץ לעיתונאים באותו היום, כמו גם הנתונים המופיעים באתר משרד הבריאות, מלמדים אחרת – מלבד 8 הישובים בהם נמצאה עופרת בריכוז חורג מהתקן, ב-11 יישובים נוספים נמצאה עופרת בריכוז הגבוה מ-2 מיקרו גרם לליטר , כך שלא ניתן לטעון שמדובר בסף הטעות שלל המכשיר. לדוגמא, התקן מדבר על ריכוז של 10 מיקרו גרם לליטר במכשיר – בדימונה נמצאה עופרת בריכוז של 8.1 מקג"ל, באום אל פאחם 3,6, ו-9 מקג"ל במספר בדיקות שונות, כרמיאל-  5 מקג"ל, בחולון  נמצאו 4.5 ו-4.6 מקג"ל, ביהוד 3.8, מגדל – 9 מקג"ל, קרית עקרון 4.2 ו-8 מקג"ל, נתניה – 2.7 מקג"ל ועוד.

5. עוד אמר ד"ר רייכר ממשרד הבריאות בראיון לערוץ 1 כי "כל החריגות שהתגלו טופלו באופן מיידי. המים נבדקו שוב. במקרה אחד הוחלפו מספר אביזרים בצנרת באותו יישוב, במרה אחר הוחלפה כל מערכת הצנרת ביישוב. אבל אפשר להגיד בוודאות שלמעשה נכון להיום אנחנו לא יודעים על חריגה מעופרת באף מערכת בשום יישוב". גם המשנה למנכ"ל גרוטו אמר לערוץ 2 בנושא ש: "באותם מקומות שהייתה חריגה מהתקן דרך אגב המצב טופל ובבדיקות חוזרות המצב היה תקין". 

אולם גם כאן משרד הבריאות התעלם/ייפה את נתוני האמת שמופיעים באתר המשרד ובנייר העמדה הרשמי מטעמו, לפיו בשניים מתוך 8 היישובים בהם נתגלתה עופרת בריכוז חורג מהתקן "הונחו לבצע דיגום חוזר אך לא ביצעו".

6. במשרד הבריאות לא רצו לתת לעדויות על עופרת גם במי הכניסה למכונות הקפה להשפיע על סערת העופרת שהמשרד עצמו ייצר. לכן, כשנשאל המשנה למנכ"ל משרד הבריאות האם ראה את תוצאות הבדיקות של מכון התקנים, לפיהן התגלו ממצאים חריגים בעופרת גם במי הברז שהובילו למכונות, ענה כי הוא לא קיבל את התוצאות ולא ראה אותן וגם אין בכוונתו לבקשן . אולם במקביל השיבו בתגובה רשמית במכון התקנים כי הממצאים החריגים הועברו למשרד הבריאות ולמשרד הכלכלה כבר כמה ימים קודם לכן.

7. עוד בנושא מכונות הקפה:  ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות , אמר בראיון בערוץ 1: "מכיוון שאני מייצג את משרד הבריאות אז אעדיף להיצמד רק לעובדות ונתונים. במכונות קפה מוסדיות אנחנו יודעים להגיד בוודאות גם היום שכל העופרת שנמצאה במים שהופקו מהמכונות האלה מקורה אך ורק במכונות עצמן, כלומר באביזרים שנמצאים בתוך המכונה, ולא במי השתייה שנכנסו למי השתייה. ולכן אני מציע לא להסיט את הדיון".

למעשה, נייר עמדה של משרד הבריאות שפורסם מוקדם יותר באותו יום, מתייחס גם לבדיקות שמכון התקנים ביצע במכונות הקפה ומציין ש: "בחלק מהאתרים התבצעו גם דיגומים בנקודות הכניסה למכונות הקפה (בתוך העסקים), ובמקרים מסוימים נמצאו גם ממצאים חריגים במים אלו. מבדיקה שערכנו, מסתבר שדיגומים אלו נעשו שלא ע"פ נהלי הדיגום של משרד הבריאות, לבדיקות מי שתיה, אשר לו נהלים ברורים ואחידים לדיגום מי שתיה אצל צרכנים פרטיים. גם ממצאים חריגים אלו נמסרו לעסקים או חברות בהן המים נדגמו, אשר אחראים על מערכת המים בעסק, ולפיכך הונחו לנקוט בפעולות מתקנות, כולל החלפת צנרת במקרה הצורך".

8. נתון נוסף לא נכון שמסר משרד הבריאות בפרשה הוא בנוגע לעלות שיידרש אזרח לשלם אם הוא רוצה להזמין מתאגיד המים בדיקת מתכות בביתו. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו, אמר ל- TheMarker שהמשרד הסדיר בחוק אפשרות לאזרח לבצע בדיקת בביתו וכי העלות של בדיקה כזאת היא עשרות שקלים בלבד, בערך 30 שקל. אולם הסכום האמיתי שאזרח יצטרך לשלם על בדיקת מתכות במים גבוה בהרבה - 531 שקל.

9. משרד הבריאות חזר ואמר שמי השתייה בישראל מצוינים וכהוכחה לכך טען בתגובות רשמיות ש"אפילו ה-cdc (המרכז לבקרת מחלות בארה"ב) המליץ על ישראל כאחד המקומות הספורים בעולם שם המים תקינים ומומלצים". רייכר ממשרד הבריאות אמר בערוץ 1 כי "מי הברז בישראל נחשבים למהטובים ביותר בעולם. זה הוכר גם על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות שהגדירו את ישראל כאחת המדינות הבודדות בעולם שבהן המים באיכות מצויינת ובהחלט בטוחה מבחינת צריכה לציבור הרחב". המשנה למנכ"ל גרוטו אף אמר בראיון לרשת ב' ש"ה-cdc  האמריקאי קובע שבישראל המים מצויינים, לא אני".

אולם כש-TheMarker ביקש לקבל את האסמכתא הרשמית לפיה ה-cdc אמר שהמים בישראל הם מצויינים ומומלצים ומהטובים בעולם, כפי שטענו במשרד, במקום אסמכתא רשמית שלח המשרד לינק לבלוג טיולים של מטיילת אוסטרלית, שמציגה מידע שאספה לדבריה מאתר של ה-cdc. לפי הבלוגרית האוסטרלית, ה-cdc קבע שהמים בישראל בטוחים לשתייה, כמו שקבע גם לגבי למעלה מ-30 מדינות נוספות. לפי הבלוגרית האוסטרלית, ישראל גם לא נמנית בין המדינות עם מי הברז הטובים ביותר: ניו זילנד, גרמניה, שבדיה, אנגליה, איטליה, אוסטריה, צרפת, לוכסמבורג, נורווגיה ושווייץ.

לפי בדיקת TheMarker באתר של ה-cdc עולה שבאתר כתוב ש"הסטנדרטים של מים ומזון בישראל, כולל הגדה המערבית ועזה, דומים לאלה בארה"ב. רוב המטיילים לא צריכים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים במים ואוכל מעבר למה שהם עושים בדרך כלל בבית". הערה דומה נאמרה לגבי עוד למעלה מ-30 מדינות. לא מצאנו באתר טענה שהמים בישראל "מומלצים" או "מצויינים" כפי שהגזימו במשרד הבריאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker