המדריך השלם להענקת תשר - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדריך השלם להענקת תשר

נותן השירות שהכי מקובל לתת לו טיפים הוא מלצר (88%); אחריו ברשימה - שליח (57%) ובל בוי של בית מלון; תרבות הטיפים בישראל עדיין רחוקה מהרמה המקובלת בעולם, ובכל זאת יותר ויותר ישראלים פותחים את ארנקם לנותני שירותים; למי לתת, מתי וכמה?

תגובות

האזרח הישראלי נותן טיפ רק לחלק מבעלי המקצוע שמעניקים לו שירות. סקר TheMarker וגיאוקרטוגרפיה מגלה אומנם כי רק 5% מהישראלים מצהירים שאינם משאירים טיפ בכלל, אבל הסקר מגלה גם שהישראלי נותן טיפ רק ל-2.4 בעלי מקצוע בממוצע בחודש, בעוד שבפועל סביר להניח שהוא מקבל שירות ממספר הרבה יותר גבוה של נותני שירותים.

זו סוגיה כאובה", אומרת אורנה ורניק, מומחית לנימוסים והליכות: "בישראל הנוהג אינו ממוסד כמו בחו"ל, ולכן נוצרות סיטואציות לא נעימות". לדבריה, בחו"ל הנוהג מושרש עד כדי כך שפעמים רבות כדי "לשמן" את הדרך, מקובל לתת טיפ בתחילת השירות ולא רק בסופו, כדי להבטיח שירות יותר טוב.

"המילה טיפ היא בכלל ראשי תיבות באנגלית - promptness To insure - כלומר להבטיח דיוק", אומר אילן שנהב, הבעלים של רשת בתי הקפה אילנ'ס. לדבריו, הנוהג לשלשל כמה שקלים לנותני שירות החל במאה ה-18 באנגליה כשבני המעמד האריסטוקרטי היו נפגשים בסניף הבנק הוותיק ללויד ומפטפטים על כוס קפה. הם נהגו להשאיר למלצרים מטבע של פני כדי להודות על השירות, ולא פחות חשוב: כדי להבטיח שירות אדיב ומדויק גם בפעם הבאה שיגיעו.

אלא שבארץ הקודש שבה אין לורדים אנגליים, נוהג הלקוח להשקיע לא מעט התחשבנויות ואנרגיות בסוגיית הסכום הפעוט של הטיפ שעליו להשאיר. הטיפ מייקר כמובן את ההוצאה, והלקוח לעתים לא מת על האפשרות שיצטרך להשאיר 10-5 שקלים לשליח הפיצה על הזמנה שעלותה 40 שקל. "מצד שני", אומרת ורניק, "מה עדיף? להתקמצן על הטיפ ושהפיצה תתקע לנו בגרון?"

"אחד החישובים שאנחנו עושים", מסבירה ורניק, "הוא לשאול את עצמנו האם אנחנו לקוחות קבועים של המקום ונפגוש את נותן השירות הזה שנית, או שמא מדובר בביקור חד פעמי". לקוחות קבועים נוטים לנהוג בנדיבות רבה יותר. אבל זה לא החישוב היחיד: "יש שני כללים שתמיד יפתרו סיטואציות של אי בהירות ומבוכה בכל הקשור לטיפים", מסכמת ורניק את התורה על רגל אחת: "1. אם יש ספק אין ספק. כלומר: אם אתם שואלים את עצמכם אם צריך לתת או לא - תנו. 2. לא יודעים כמה לתת? לכו על חמישה שקלים וחיוך".

לטובת אלה שטיפ לא זר להם לחלוטין אבל רוצים לדעת את כללי הנימוס המקובלים מגיש TheMarker את מדריך הטיפים השלם: מתי כדאי לנהוג בנדיבות, איפה אפשר להתקמצן ומתי רצוי לתת את הכסף עוד לפני קבלת השירות.

מלצרים וברמנים

מהסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור TheMarker (ראו מסגרת) עולה שהמלצרים הם הסקטור שהכי מקובל לתת לו טיפים בישראל: 88% מהישראלים נוהגים לתת טיפ למלצרים. איך כדאי לתת, מתי וכמה? הנה הכללים:

מלצרים במסעדה: "אנשים נותנים היום 15%-10%", אומר סטיבן לובל הבעלים של מסעדת סושי סמבה, ויועץ למסעדות. לדבריו נדיר שלקוחות לא נותנים טיפ בכלל. מומחית הנימוסים ורניק מציעה למי שקיבל שירות רע במסעדה להתלונן על כך בפני מנהל המשמרת: "מתשובתו תשפטו האם מדובר באשמתו של המלצר או שיש בעיה אחרת". לדבריה, זהו הנתון שיסייע לכם להחליט האם לתת טיפ למלצר - כי האשמה בשירות הרע לא תלויה בו - או שמא לא מגיע לו תשר כדי שילמד שהתשר הוא אות הערכה על שירות טוב ולא ניתן באופן אוטומטי.

מלצרים בבתי קפה: לדברי אילן שנהב לקוחות משאירים טיפ בשיעור של לפחות 15% מסכום החשבון, כיוון שמדובר בדרך כלל בחשבונות לא גבוהים יחסית.

עובדי דלפק בבית קפה: לרוב לא מקבלים טיפים בכלל. "אנשים שמים שקל או שניים בכוס הטיפים", מסביר שנהב, "ואם הם כבר שמים חשוב להם שהעובדים יראו, כי זה לא מובן מאליו". לדבריו, עובדי דלפק יצירתיים מוסיפים כיתובים משעשעים לכוס הטיפים כדי לעודד את התזרים, למשל עובדים שהם סטודנטים כותבים: "עוד TIP טיפה וגמרנו את התואר".

ברמנים: "מקבלים בדרך כלל מינימום 15% מההזמנה", אומר לובל. לדבריו, אנשים שיושבים על הבר רוצים להפגין יכולת כלכלית ולארג'יות, ולכן מעגלים את התשלום כלפי מעלה.

מלצרים באירוע: "נכון שהבאתם צ'ק נדיב לבעלי השמחה", אומרת ורניק, "אבל אם אתם רוצים להפיק את המקסימום מהכיבוד באירוע, כדאי לתת למלצר שלכם בתחילת האירוע 20 שקלים טיפ". לדבריה, צריך לתת את הסכום בהיחבא: "הם יודעים להושיט את היד בדיסקרטיות", היא אומרת. הטיפ במקרה הזה נועד להבטיח שירות אדיב מסור ויעיל במהלך האירוע כולו.

עובדי מספרה

"במספרות גדולות נהוג לתת טיפ לכל אחד מהאנשים שטיפלו לך בפדחת", אומר יואל ברמי, בעל מספרה מתל אביב. הבעיה היא שבחלק מהמספרות שלושה אנשים או יותר מטפלים לכם בראש ולכן העסק נהיה יקר למדי. ברמי ממליץ על פתרון טוב למצב הזה - במיוחד אם אתם חוששים שחלוקה לא שוויונית של הטיפ בין אנשי הצוות במספרה תיצור משבר דיפלומטי: תנו לעובדי הדלפק במספרה 10% מעלות התספורת, כדי שיחלקו את הסכום בעצמם בין נותני השירות.

ברמי אומר שלטיפים יש חשיבות רבה והשפעה על מידת הנכונות של הצוות להעניק שירות: "נשות העשירון והמאיון העליון שיודעות לתת טיפים נדיבים ביותר מקבלות במקרים רבים יחס מפנק במיוחד". ברמי מספר על מקרה קיצוני במיוחד שבו נתקל במספרה שבה עבד בעבר: איש עסקים ידוע נתן 100 שקלים טיפ לחופף, 50 דולר למניקוריסטית, 50 שקל למנהלת הקבלה ו-100 דולר לספר. התספורת אגב, עלתה רק 70 שקלים. ברמי מפרט את עלות הטיפים שמקובל לתת לנותני שירות במספרה: חופף: 10 שקלים; פניסט: 10 שקלים; כימאי: (איש הצוות שעושה את הצבע): 20 שקל; ספר: 20 שקל, אבל אם הספר הוא הבעלים אין צורך לתת טיפ כזה.

שליחים ומובילים

שליחים של TA: פעמים רבות אנחנו מזמינים אוכל במשלוח, ומשלמים לבית העסק דמי משלוח כחלק מעלות ההזמנה. מסתבר שהתשלום הזה לא פותר אותנו מלתת טיפ לשליח. לובל מסביר כי לשליח מקובל לתת 10-5 שקלים.

שליחים של הסופר: "גם לשליחים מהסופר, מהמכולת, מחנות החיות או מכל חנות אחרת מקובל לתת 5 שקלים טיפ", אומרת ורניק. גם במקרה הזה יש לתת טיפ אפילו אם שילמתם כבר עבור המשלוח בחשבון הכולל.

סבלים ומובילים: "הענקת טיפ היא זכות, לא חובה", מסביר בני חן הבעלים של חברת ההובלות סטאר. "אם הלקוח שואל כמה לתת אני אומר לו שזה תלוי ברצון שלו", אבל באותה נשימה אומר חן שגובה הטיפ הנהוג לסבל הוא 50 שקל. גם ורניק מסכימה כי טיפ לסבל בתום הובלה צריך להיות 50 שקלים - לא פחות ולא יותר.

כיוון שכל כך ברור שהטיפ הוא חלק מעלות ההובלה, רצוי מאוד לסכם מראש על שיעור הטיפ ולא לחכות לרגע האחרון. אם לא תעשו כך, השירות עלול להתייקר מאוד - תלוי במספר הסבלים ובסכום שיינקב.

מתדלקים ושוטפי מכוניות

מתדלקים: "אם המתדלק ניקה לכם את החלונות בזמן התדלוק, מומלץ לתת לו 5 שקלים", אומרת ורניק, "אם לא - אין צורך לתת טיפ".

שוטפי מכוניות: "בתחום הזה גובה הטיפים תלוי בתזמון שבו הלקוח בא לאסוף את מכוניתו", מסביר תמיר לוי, הבעלים של רננית שטיפה ידנית. לדבריו, אם הלקוח השאיר את האוטו בשטיפה וחזר כעבור כמה שעות, יש סיכוי קלוש שהוא ישלשל שקלים בודדים לקופסת הטיפים. אבל אם הלקוח מגיע לאסוף את מכוניתו בדיוק כשהעובדים מסיימים ניגוב אחרון על האוטו, סביר להניח שהוא ייתן להם לפחות 5 שקלים. גם ורניק ממליצה לתת לשוטפי המכוניות 5 שקלים.

"הלקוחות הקבועים נותנים יותר", אומר לוי, "אך באופן כללי לצעירים יש מודעות גבוהה יותר למתן טיפים". לדבריו הקהל בעל המודעות הנמוכה ביותר הוא נשים צעירות עם ילדים קטנים, "על אף שהן מביאות את כלי הרכב הכי מטונפים", מקונן לוי.

עובדי בתי מלון

בבתי מלון בעולם מקובל מאוד לתת טיפים לנותני השירות במלון, אומר יעקב סודרי מנכ"ל מלון דן תל אביב. עם זאת, הוא מדגיש, מקובל לתת טיפ רק על שירות שמשלמים עליו תשלום נוסף. בארוחת הבוקר, למשל, לא מקובל לתת טיפ. "תרבות התשר של הישראלים מאוד השתפרה", הוא אומר, "כיום הם מחלקים טיפים בסדר גודל דומה לתיירים, ולפעמים אפילו יותר לארג'ים מתיירים".

סודרי מפרט את הטיפים שמקובל לתת לנותני השירות: קונסיירז': תלוי במידת שביעות הרצון מהשירות שנתן. הטיפ יכול לנוע בין 20 שקל לעשרות שקלים לביקור כולו.

חדרנית: יש כאלה שמשאירים לחדרנית בכל יום כמה שקלים, ויש כאלה שמשאירים בסוף הביקור כ-20 שקל. ורניק מחדדת ומסבירה כי כאשר מתארחים כמה ימים, עם ילדים, כדאי לתת לחדרנית ישירות את הטיפ באמצע הביקור, כדי להבטיח שירות מסור יותר.

בל בוי: מומלץ לתת בין 5 שקלים לכמה עשרות שקלים לאדם שסוחב עבורכם את המזוודות מהקבלה לחדר האורחים, תלוי בהיקף הכבודה.

דורמן: 10-5 שקלים, אם סייע לקחת את המזוודות מהכניסה לקבלה.

שירות חדרים: על ארוחת בוקר לחדר נהוג לתת כ-10 שקלים, על ארוחת ערב לחדר נהוג לתת עשרות שקלים, תלוי בגובה ההזמנה ובמורכבות שלה.

רק 5% מהישראלים מצהירים שאינם משאירים טיפ אף פעם

מדוע בכלל נוהג הישראלי לתת טיפ? אם חשבתם שהסיבה היא הכרת תודה והערכה על השירות הטוב שקיבל - טעיתם. סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור TheMarker מגלה כי הישראלים מעניקים טיפים לבעלי מקצוע בגלל ש"כך נהוג לעשות".

מנתוני הסקר עולה כי נותן השירות שהכי מקובל לתת לו טיפים הוא מלצר (88%). אחריו ברשימה - שליח (57%); בל בוי של בית מלון (34%); חופף במספרה (32%), ובמקום האחרון מתדלק (16%).

בסך הכל האזרח הישראלי נוהג לתת טיפ ל-2.4 בעלי מקצוע בממוצע בחודש ורק 5% מהציבור לא נוהגים כלל להעניק טיפ. שיעור נותני הטיפים גבוה ביותר בקרב צעירים, בקרב גילאי הביניים ובקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה. לעומת זאת, בין שיעור נמוך מאוכלוסיית העולים החדשים נותנים טיפ.

מהסקר עולה כי רוב הציבור (55%) נותנים למלצר טיפ בשיעור של 10% מערך החשבון, בבית קפה או במסעדה; 7% נותנים טיפ נמוך מ-5% מערך החשבון; 16% נותנים 12% מערך החשבון; 15% נדיבים מאוד ונותנים טיפ של יותר מ-12%.

כמה טיפ נותנים לשליח? שיעור ניכר מהציבור (48%) נותנים טיפ של 10-6 שקלים; 25% נותנים טיפ של עד 5 שקלים; 19% נותנים טיפ של 20-11 שקלים ו-3% יוצאים מגדרם ונותנים טיפ של יותר מ-20 שקל.

כשנשאלו הנסקרים מדוע הם נותנים טיפ השיבו 57% כי הם עושים זאת בגלל הנורמה שהתפתחה, 38% השיבו כי הם מעניקים טיפ רק אם קיבלו שירות טוב, 5% ציינו כי נתנו טיפ רק בגלל שחויבו.

כשבדקנו מי הם נותני התשרים העיקריים, גילינו שאין אחידות: לכל נותן שירות, יש קהל אוהד אחר: לעובדי בית מלון מעניקים טיפים גילאי הביניים ומעלה, בעלי השכלה ממוצעת וגבוהה; לחופפים במספרה מעניקות טיפים בעיקר נשים. בקרב בעלי הכנסה ממוצעת יש אחוז גבוה של נותני טיפ למלצרים בשיעור של 10% מהחשבון, אחוז נותני הטיפ עולה ככל שהלקוח מבוגר יותר. בקרב בעלי הכנסה גבוהה ובעלי השכלה ממוצעת וגבוהה יש אחוז גבוה יחסית שנותנים למלצרים טיפ מעל 12%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#