"גרם קנאביס עולה כאן כמו גרם זהב": למה ישראל תמשיך להפסיד 900 מיליון שקל בשנה? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גרם קנאביס עולה כאן כמו גרם זהב": למה ישראל תמשיך להפסיד 900 מיליון שקל בשנה?

מה ישתנה בעקבות ההנחיה החדשה של ארדן? לא הרבה ■ בעל חברת קנאביס רפואי: "יש חקלאים שחולמים לעבור מגידול פלפלים לגידול קנאביס, אבל עד שהשוק יוסדר הם עלולים לפשוט את הרגל"

29תגובות
גידול קנאביס רפואי
אי־אף־פי

הודעתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, ביום חמישי, על תמיכתו במדיניות חדשה של אי-הפללה כלפי משתמשי קנאביס, עוררה עניין רב. השינוי העיקרי במדיניות הוא העברת מרכז הכובד מהפן הפלילי להסברה וטיפול, כאשר את הרישום הפלילי של משתמשים שנתפסו על ידי המשטרה יחליף קנס כספי, שיתחיל ב-1,000 שקל למשתמש שנתפס לראשונה. ארדן הדגיש כי מדובר במקרים של עישון במרחב הציבורי בלבד.

הודעתו של השר מסמנת שינוי גישה בקרב גורמי אכיפת החוק וקובעי המדיניות בישראל כלפי צריכת קנאביס, בדומה למהלכים שננקטים במדינות אחרות - אי-הפללה, הסדרה או לגליזציה מלאה.

מגלגלים כספים

המהלך של ארדן הפנה את תשומת הלב הציבורית לשוק הקנאביס, שמתאפיין בפיצול מובנה וחד בין קנאביס לשימוש רפואי - שוק מוסדר, חוקי ואף מתקדם ביחס לעולם - לבין שוק הקנאביס לשימוש אישי ("השוק החברתי"), שהוא שוק פרוץ, מורכב בחלקו מגורמים עברייניים, מגידול ביתי וכן מזליגה של קנאביס רפואי לצרכנים לא־מורשים.

כיום יש בישראל 28 אלף מטופלים המורשים על ידי משרד הבריאות להשתמש בקנאביס למטרות רפואיות, ומשלמים 370 שקל בחודש תמורתו - ללא קשר לכמות הקנאביס שהם צורכים. בשוק הרפואי פועלות שמונה חברות של מגדלי ומפיצי קנאביס ברישיון ממשרד הבריאות. היקף המסחר בשוק זה מוערך בכ-135 מיליון שקל בשנה. שינוי המדיניות שעליו הצהיר ארדן יוצר עבור חברות אלה פוטנציאל עסקי אדיר, במיוחד אם בעתיד תתקדם החקיקה בישראל לכיוון של לגליזציה.

שוק העישון החברתי, שאינו חוקי, קשה למדידה. הערכות שמרניות של הרשות למלחמה בסמים מדברות על כ–600 אלף בוגרים שהשתמשו אי־פעם בקאנביס (כולל התנסות חד־פעמית). הערכות רחבות יותר מדברות על כ-10% מהאוכלוסייה - בין 600 אלף למיליון ישראלים שעישנו קנאביס לפחות פעם אחת.

דו"ח של מכון ירושלים לחקר שווקים מ–2013 מעריך כי מדובר בשוק בהיקף אדיר שמגלגל כ–2.5 מיליארד שקל בשנה. לפי הדו"ח, ההפסד למשק הישראלי משימוש בלתי־חוקי בקנאביס הוא 1.6 מיליארד שקל בשנה, יותר ממחצית ממנו נובע מהפסד מיסוי פוטנציאלי. השאר נובע מעלויות האכיפה והטיפול בתיקי הסמים על ידי המשטרה והפרקליטות - שני עיסוקים שעשויים להצטמצם בעקבות הודעתו של ארדן ביום חמישי.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ), יו"ר ועדת הסמים של הכנסת, סבורה כי ההערכות של מכון ירושלים לוקות בחסר: "לדעתי, ההערכות של מכון ירושלים הן שמרניות. כששואלים אנשים בסקרים אם הם מעשנים, יש הרבה שמעדיפים 'לשכוח'. כששאלו את 120 חברי כנסת אם התנסו בקנאביס - היו רק 12 שהודו כי ניסו זאת אי-פעם, ורובם הרחיקו זאת מעצמם והתייחסו לזה כמעין משובת נעורים.

.

"אגב, 12 ח"כים הם בדיוק 10% מהכנסת, בדומה להערכות המדוברות של מספר המשתמשים בכלל האוכלוסייה".

הגדר בגבול מצרים מעודדת גידול עצמי

לקנאביס בשוק החברתי יש כמה מקורות: גידול מסחרי על ידי גורמים עברייניים; גידול ביתי; זליגה של קנאביס רפואי; והברחות מעטות לתוך ישראל. "בגלל הגדר בגבול שבין ישראל למצרים, כבר אין כמעט הברחות - כולם מגדלים בעצמם", אומר עו"ד שרון נהרי, המתמחה בפלילים ומייצג נאשמים בתיקים רבים בנושא סמים.

גרם קנאביס בשוק הלא־חוקי עולה היום 100–110 שקל. לדברי אורן ליבוביץ', המייסד והעורך של מגזין "קנאביס", "האיסור הפלילי הוביל לכך שגרם של קנאביס עולה בישראל כמו גרם זהב". ליבוביץ' אומר כי יש ממד אבסורדי באכיפה שהיתה נהוגה עד כה: "ברוב המקרים, התיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור - אבל ההוצאות סביבם אדירות". נהרי מוסיף כי הרבה פעמים מדובר באנשים נורמטיביים וצעירים ללא עבר פלילי, שהוגש נגדם כתב אישום שגרם לסבל רב ובדרך כלל מסתיים בסגירת התיק לפני כתב אישום, או בהליך של אי־הרשעה.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול הציגה המשטרה נתונים המעידים על ירידה חדה באכיפה נגד צרכני קנאביס בחמש השנים האחרונות. נציגת המשטרה אמרה כי המשטרה פתחה 3,425 תיקים בגין שימוש בקנאביס ב-2015 לעומת 4,967 תיקים ב-2010 - ירידה של 30%. 54% מהתיקים שנפתחו לבגירים בשנים אלה נסגרו, וכמותם 60% מהתיקים שנפתחו לקטינים בגין שימוש עצמי. לטענת המשטרה, "המדיניות עוברת לאכיפה בתחום גידול הקנאביס".

אוליבייה פיטוסי

לדברי זנדברג, "הנתונים של המשטרה עדיין מראים אלפי תיקים פליליים שנפתחים מדי שנה לאזרחים שהעבירה היחידה שלהם היא שימוש עצמי בקנאביס. לכן אני חושבת שארדן עשה צעד בכיוון הנכון - וגם הוא לא סוף פסוק". היא סבורה כי המגמה תימשך: "מדינות רבות פונות להסדרה או לגליזציה, ואין לי ספק שכל מדינה דמוקרטית תגיע לשם".

"אני לא רוצה לקלקל את השמחה אבל לא השתנה כלום", אמר צבי הנדל, יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. "מה שהשר אמר קיים כבר שנים בהסכמה בינינו לבין המשטרה. השינוי לטובה הוא שהיום לא מטאטאים את זה מתחת לשטיח ואי־אפשר להמשיך לרמות ולהגיד שפותחים תיקים לילדים. עם זאת, אני חושב שלגלזציה זה לא דבר טוב. המחקרים שנעשו עד היום מראים שהנזק הגדול הוא לצעירים עד גיל 25, שנגרם להם נזק מוחי. מעבר לגיל הזה אין נזקים בריאותיים משמעותיים - אבל יש פתח לשער הסמים הגדול וזה מוביל לאלימות, סמים קשים יותר וסכנה לבריאות הציבור".

ד"ר יוסי הראל־פיש, המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, אמר בדיון: "אנחנו עוקבים אחרי המודלים השונים בעולם. בוועדת הסמים של הכנסת היתה תמימות דעים שהמטרה המרכזית היא לא לגרום לאזרחים להשתמש בקנאביס, אלא אם יש צורך רפואי. כל הפעילות בנושא חייבת להיות מלווה בהסברה של הסכנות של הסם".

ההפתעה של שוק הקנאביס הרפואי

שוק הקנאביס הרפואי בישראל התפתח באופן בלתי־צפוי. לפני כעשור יצאו במשרד הבריאות בתוכנית שנועדה לסייע לאוכלוסיית חולים המתאימים לקריטריונים של שימוש בקנאביס רפואי. ב-2006 נתן משרד הבריאות רישיון לחברת תיקון עולם - חלוצת הקנאביס הרפואי בישראל - ובהמשך ניתן רישיון לחברות נוספות. כיום, יש בישראל שמונה חברות שאחראיות על כל שרשרת האספקה - מגידול הצמח ועד מסירת המוצר הסופי ללקוח.

גלעד ארדן
מוטי מילרוד

בשנים האחרונות נשמעת ביקורת על מחסור ברופאים שמורשים לתת מרשמים לקנאביס רפואי ועל הסחבת הביורוקרטית שמעכבת את הטיפול, גם לחולים שקיבלו אישור לכך ממשרד הבריאות - מצב שמאלץ חולים לרכוש את הסם באופן לא־חוקי עד שיוכלו לרכוש אותו דרך המגדלים המורשים. רוב החולים בעלי האישור הם חולים הסובלים מכאבים קשים, חולי סרטן, קרוהן וקוליטיס, פוסט טראומה, טרשת נפוצה, פרקינסון ומחלות סופניות אחרות.

בנוסף לשמונה החברות המורשות, משרד הבריאות מחזיק במאות בקשות ופניות מצד מגדלים המבקשים להיכנס לשוק הקנאביס הרפואי. בתחילת ינואר הודע שר הבריאות, יעקב ליצמן, כי משרדו יכשיר כ-100 רופאים נוספים שיוכלו לנפק מרשמי קנאביס לחולים הזכאים לכך.

שינוי המדיניות של המשרד לביטחון פנים, ריבוי הבקשות מצד חולים וכן פניות של מגדלים מעידים כי שוק הקנאביס עתיד לצמוח משמעותית - בין אם בתוך ישראל ובין אם ליצוא. על פי התחזיות של בנק אוף אמריקה, עד 2020 צפוי שוק הקנאביס האמריקאי לבדו לגלגל יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה.

ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל ובעלים של BOL פארמה העוסקת בייצור ופיתוח תרופות מצמח הקנאביס, אומר: "כולם מבינים שזו תעשייה שהולכת לכיוון לגיטימי. בארה"ב בלבד יש לה מחזור של 7 מיליארד דולר בשנה. זו תעשייה שצומחת ביותר מ-30% אחוז בשנה. השוק בקנדה ובאוסטרליה מגלגלים יחד 8 מיליארד דולר בשנה, ובאירופה מדובר ב–9.3 מיליארד דולר בשנה. וזאת רק תחילת הדרך".

לפי גדו, כיום כוללת תעשיית הקנאביס החוקית מאות עובדים - אך מספרם צפוי לעלות בחדות בזכות ההסדרה. עם זאת, הוא מזהיר מהתלהבות יתרה של יזמים שיבקשו לקפוץ על העגלה: "ברור שמדובר בתעשייה שהולכת לצמוח. זה יוצר באזז ורבים מנסים להצטרף בלי הבנה אמיתית של התחום. להרבה חקלאים יש משאת נפש שהקנאביס יחליף את הגידולים הקונבנציונליים של פלפלים ועגבניות, אבל צריך להבין שתחום הרפואה הוא שמרני וזה לא יקרה כל כך מהר".

לדברי גדו, "בשנתיים-שלוש הראשונות יהיה דווקא עודף היצע. לבנות תעשייה זה דבר שלוקח זמן. צריך לבנות מנגנונים שלא קיימים ולהסדיר את התחום. וייקח זמן עד שרופאים יתחילו לרשום יותר מרשמים לקנאביס ועד שתהיה רגולציה. מה שמפחיד זה שעד אז ייכנסו לשוק חקלאים ויזמים, ישקיעו מיליוני שקלים ולא יהיה להם לאן לנתב את הסחורה - ואז יהיו פשיטות רגל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#