למה לא לסמוך על הבנק: המדריך המלא לטעויות שאפשר למצוא בתדפיסי החשבון שלכם

מצד אחד, אין סיכוי שלא נבחין בכך שהקופאית בסופרמרקט חייבה אותנו על שלוש קופסאות שימורי תירס במקום שתיים; מצד שני, אנחנו יכולים להיות עיוורים לחלוטין לכך שהבנק שלנו חייב אותנו בשני אחוזי ריבית נוספים ממה שסיכמנו אתו; איזה טעויות יכולות לקרות בחשבון הבנק ואיך נגלה אותן?

נופר סיני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נופר סיני

יש מי שמייחסים זאת לשיטת מצליח, ויש מי שמעדיפים להסביר את התופעה בהיקפי פעילות עצומים. על דבר אחד אין ויכוח: מדו"ח של בנק ישראל עולה כי ב-2005 החזירו הבנקים ללקוחותיהם 24 מיליון שקל על טעויות שעשו בחשבונות השונים. ואולם, מדובר בהחזרים שקיבלו לקוחות ערניים במיוחד. רובנו, אם להיות כנים, לא מקדישים מספיק תשומת לב למעקב אחר הנעשה בחשבונות הבנק שלנו.

קיים קשר מוזר של ניכור בין הישראלי הממוצע לתדפיסי חשבון הבנק שלו. עניין משונה בהתחשב בכך שישראלי ממוצע משלם לבנק בין מאות לאלפי שקלים בשנה על ריביות ועמלות שונות.

מצד אחד, אנחנו יכולים לעמוד עם עיניים מצומצמות מול סליל חשבון הסופרמרקט שלנו, ולהבחין בכך שהקופאית הסוררת חייבה אותנו על שלוש קופסאות שימורי תירס במקום שתיים. מצד שני, אנחנו יכולים להיות עיוורים לחלוטין לכך שהבנק שלנו חייב אותנו בשני אחוזי ריבית נוספים על מה שסיכמנו אתו - שעשויים לייקר את ההלוואה שנטלנו באלפי שקלים.

"קיימות שתי סוגי טעויות", מסביר בני שחר, כלכלן בכיר, "טעויות חישוביות, כלומר 1=3+1. אלה טעויות שהולכות ונעשות נדירות בשל השכלול המתמיד של המערכות החישוביות של הבנקים". לדבריו, הסוג השני של הטעויות הן טעויות בבסיס החישוב ולא בחישוב עצמו, כלומר בהנחת היסוד שמובילה לחישוב. "לאדם הסביר קשה לאתר את שפע הטעויות הללו, מכיוון שקיים פער עצום בין הידע של הצרכן הרגיל לידע של הבנק".

"אין לאף אזרח יכולת אמיתית להתמודד עם בנקים", מסביר עו"ד גלעד נרקיס, "לרובינו אין תמונת מצב אמיתית וכוללת לגבי הנעשה בחשבון הבנק שלנו".

ואולם, עו"ד נרקיס מסביר מיהם הלקוחות שסובלים יותר מאחרים מתופעות של גביית עמלות וריביות ללא בקרה על ידי הבנקים מבלי להיות מודעים לכך: ציבור נוטלי משכנתאות, משקי בית או אנשים המצויים בחריגות ממסגרת האשראי באופן קבוע ויחידים או משקי בית שזקוקים לאשראי קבוע מהבנק על מנת לממן את ההתנהלות השוטפת שלהם.

"כמעט אצל כל לקוח שני או שלישי יש סטייה בעמלות", מספר אמנון שוורץ, מנכ"ל חברת שגיא חישובי ריבית. אחת הסיבות המרכזיות לכך, הוא מסביר, היא שברירת המחדל של מחשבי הבנקים היא לגבות את הריבית הגבוהה ביותר ולתת את התשואה הנמוכה ביותר. הטבת תנאים לצרכנים נעשית על ידי משא ומתן מול הפקיד שהרבה פעמים שוכח לעדכן את המחשב, או שהוא עידכן אבל המערכת מתעדכנת בכל פרק זמן, וכך ברירת המחדל חוזרת לקדמותה.

אספנו פעולות בנקאיות פשוטות שמהוות כר גידול פורה לטעויות. הצרה עם הטעויות הללו היא שבניגוד לחיוב המיותר של קופסת שימורי התירס בסופרמרקט, צריך הרבה סבלנות ונחישות כדי לגלותן. החדשות הטובות הן שזיכוי על הטעויות הללו, או הימנעות מהן, שווה הרבה יותר מקופסת שימורי תירס.

טעויות נפוצות

המרואיינים לכתבה זו היו תמימי דעים כי כר הגידול הפורה ביותר לטעויות בחשבונות הבנק הוא חיוביי לקוחות על ריביות ועל עמלות שונות בניגוד למוסכם: "אתם לוקחים הלוואה מהבנק של 100 אלף שקל למשך 60 חודשים", מסביר שחר כיצד זה עובד, "סיכמתם עם הפקיד שגובה הריבית יהיה פריים + 3.5%. במהלך 60 החודשים אתם מנמנמים לכם בנחת בלי לשים לב שהחזר ההלוואה חושב לפי ריבית של פריים + 5%. הבדל של 4,440 שקל בהחזר הכולל של ההלוואה. אם גיליתם, מה טוב. אם לא - לא תדעו אפילו ש-4,440 שקל ירדו לטמיון.

"בנוסף, הפקיד לא הסביר לכם שחלה על ההלוואה עמלת עריכת מסמכים בסכום של מאות שקלים. אם תדעו שישנה עמלה כזו ומה גודלה, תוכלו להתמקח עם הפקיד ולקבל הנחה של עשרות אחוזים על הסכום הנכבד הזה".

דוגמה נוספת לחיוב יתר: נניח שקניתם ניירות ערך בשווי של 30 אלף שקל, וסיכמתם עם הפקיד שעמלת ניירות הערך שלכם תהיה בשיעור של 0.2%. נניח שבסופו של דבר חייבו אתכם בעמלה של 0.5%. כך נפרדתם מ-90 שקל. תיפרדו מ-90 שקל נוספים גם עם פעולת מכירת ניירות הערך.

הגרסה ההפוכה היא חיוב פחות ממה שהוסכם: נניח שסיכמתם עם פקיד הבנק לקבל ריבית שנתית של 4.25% על פיקדון של 100 אלף שקל שאתם מחזיקים בבנק. ואולם, הפלא ופלא, הפיקדון שלכם צבר ריבית מינימלית בשיעור של 2%. כך תפסידו 2,000 שקל בשנה.

אמנם משיכת מטבע חוץ בבנק היא האופציה היקרה ביותר למשיכת מטבע זר, אך לקוחות רבים, בעיקר אלה שמושכים סכומים נכבדים, מקבלים פטור על עמלת החליפין הנכבדה והטבות בשער החליפין הגבוה של הבנק. עם זאת, פעמים רבות הסיכום הג'נטלמני עם הבנק נשכח לו, והחיוב בגין העמלות הללו, נגבה גם נגבה.

טעות נוספת שגורמת לחיובי יתר היא נפילת פתע של מסגרת האשראי של הלקוח. נפילת מסגרת האשראי יכולה לנבוע מטעות טכנית, ויכולה לנבוע מחוסר ערנות של הלקוח, שלא שם לב שתוקפו של ההסכם עם הבנק פג. בלא מסגרת אשראי משלמים הלקוחות על כל חריגה, ולו הקטנה ביותר, ריבית חריגה.

גם הגדרה לא נכונה של סוג חשבון הלקוח גורמת לחיובי יתר. כך למשל, שכיר המקבל משכורת מנהל חשבון שהבנק לא הגדיר כעו"ש משכורת, שזה סוג החשבון הזול והכדאי ביותר. שכיר זה ישלם עמלות וריביות גבוהות בעשרות אחוזים ממה שהיה משלם לו היו מגדירים את חשבונו כעו"ש משכורת.

בעיה נפוצה אחרת - פעמים רבות קורה שהבנק מחזיר צ'קים ללא כל הצדקה, אך גובה את העמלות הכרוכות בכך. חשוב לדרוש מהבנק החזר על העמלות הללו.

עוד טעות שעלולה להתרחש היא במקרה שאדם ערב לטובת הלוואה של מישהו אחר. במקרה כזה ישלם הערב עמלת ערבות שנגבית מחשבונו בכל פעם שמחדשים את הערבות. אם הערבות מומשה, או הופסקה, הבנק אמור להחזיר ללקוח את החלק היחסי של עמלת הערבות. לדברי אמיר פינקל, כלכלן ראשי בחברת הייעוץ נצרים, לרוב זה לא קורה.

איך נימנע מטעויות?

ראשית, חשוב לזכור שהבנקים לא נותנים הטבות מיוזמתם החופשית. הלקוח צריך לבקש ואף לדרוש. חשוב לזכור שההטבות מוגבלות בזמן ועל הלקוח חלה החובה לברר מתי מועד סיומן, כדי לבקש מבעוד מועד שיחדשו לו את ההטבה. אין לצאת מנקודת מוצא שהחידוש הוא אוטומטי, ההיפך הוא הנכון.

יש לבדוק שמסגרת האשראי מעודכנת למה שסוכם עם הבנק, ושגובה הריבית מעודכן אף הוא על פי מה שסוכם.

מעבר להמלצה המתבקשת לנהל מעקב צמוד אחר החיובים השונים, ולא לקבלם כמובן מאליו, ממליץ שוורץ לנהל סיכומים עם הבנק בכתב בלבד, גם אם אתם מאוד מיודדים עם פקיד הבנק שלכם. ניהול סיכומים בכתב הוא חיוני לשתי מטרות: האחת, לוודא שמה שסוכם אכן מתבצע בפועל, והשנייה היא לשמש לכם אסמכתה אם הבנק הפר את ההסכם. כמו כן, רצוי לוודא שפקיד הבנק הקליד את הסיכומים למחשב.

המלצה נוספת היא לקבוע פגישה עם פקיד הבנק שלכם אחת לחצי שנה. בפגישה כדאי לבקש מהפקיד ריכוז של העמלות ששולמו בשנה האחרונה. הבנקאי יכול להוציא פלט מסודר של כל העמלות.

אנשים סבורים בטעות שעמלות זה כסף קטן - ריכוז מסודר שלהן מראה תמונת מצב אמיתית שיכולה להגיע למאות שקלים.

פעמים רבות אנחנו חותמים על טפסים בבנק וחושבים שהבנו את המשמעות שלהם לעומק. עו"ד נרקיס ממליץ לבקש מהפקיד "תרגום" לעברית.

כך למשל, אם חתמתם על טפסי הלוואה, שאלו את הפקיד מה יהיה גודל ההחזר החודשי שלכם כולל הריבית, רשמו לעצמכם ושימרו את הפתק, שיעזור לכם לעקוב אחר החיובים, ויקל עליכם לדעת למה לצפות.

תלונות הצרכנים ב-

2005 מעוגת התפלגות פניות הצרכנים בשנת 2005 עולה כי חלק הארי של התלונות, כ-21%, נסובות סביב טעויות במשכנתא. מבנק ישראל אומרים כי התלונות השכיחות הן על כך שהבנקים מערימים קשיים במחזור המשכנתא.

15.5% מהתלונות קבלו על טעויות בחשבון הבנק. תלונות שכיחות בהקשר זה היו לגבי חשבונות משותפים שיש בהם שני מורשי חתימה ושהבנק אישר פעולות עם אישור של רק אחד ממורשי החתימה. תלונות שכיחות נוספות הן על בעיות בסגירת חשבון או פתיחת חשבון. בבנק ישראל מספרים כי עוד תחום שמככב בתלונות על חשבונות הבנקים הוא הריבית על הפיקדונות, תלונות של לקוחות על כך שהבנקים נותנים הטבה מבלי לציין בצורה מפורשת כי ההטבה היא לתקופה הראשונית של הפיקדון, או שנותנים הטבה ולא עומדים בה.

10% מהתלונות טענו כנגד עמלות שנגבו על צ'קים. תלונות שכיחות היו סביב זיופי צ'קים, אובדן צ'קים ובעיות עם מועדי חיוב וזיכוי של צ'קים.

9.5% אחוז מהתלונות קבלו נגד עמלות. מרבית המתלוננים טענו שהעמלות גבוהות מדי. בבנק ישראל מספרים שקורה שבנקים מעדכנים את תעריפון העמלות ביולי, אך מתחילים לגבות את העמלה כמה חודשים לפני. תלונות אחרות היו על גביית עמלה על פעולה מסוימת על סמך סעיף שגוי בתעריפון העמלות.

8% מהתלונות קבלו נגד אשראי, כלומר כל הסוגים של ההלוואות לרבות מסגרת אשראי. התלונות הנפוצות היו על ביטחונות מוגזמים שדרשו הבנקים, או עמלת פירעון מוקדם מוגזמת על החזר ההלוואה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker