תביא חבר שיביא חבר ותרוויח יותר - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביא חבר שיביא חבר ותרוויח יותר

תיאוריה ידועה גורסת כי בין כל שני אנשים בעולם מפרידים חמישה אנשים; תיאוריה נוספת גורסת כי מעבודה קשה לא מרוויחים כסף; מיזוג שתי התיאוריות האלה הביא להמצאת משחק הפירמידה והשיווק הרב-שכבתי - צורות שונות של מסחר הפועלות על עיקרון ה"חבר מביא חבר"; איך זה עובד, האם באמת אפשר להרוויח ואיפה המלכוד?

תיאוריה ידועה גורסת כי בין כל שני אנשים בעולם מפרידים בסך הכל חמישה אנשים. או במילים אחרות: לסבתא שלכם יש שכן שמכיר את העוזר של הווטרינר שמטפל בכלב של ביל קלינטון - והרי לכם קשר לנשיא-לשעבר הפופולרי. תיאוריה נוספת, הפעם ממדעי ההתעשרות, טוענת בלהט שלא עושים הון מעבודה קשה.

ישבו מיטב המוחות וחשבו כיצד ניתן לשלב בין שתי התיאוריות האלה ולתרגם אותן לכסף - וכך, ככל הנראה, הומצאו משחק הפירמידה והשיווק הרב-שכבתי. שתי השיטות הן צורות שונות לגמרי של מסחר, אולם שתיהן מתבססות על עקרון של "חבר מביא כמה חברים שכל אחד מביא עוד חברים". התמריץ להביא חבר הוא כסף - ומי שמביא הרבה חברים מרוויח הרבה כסף.

האם יש פה מלכוד? בוודאי. מי שמכניס אתכם לפירמידה תמיד ירוויח יותר מכם. אבל הבעיה האמיתית היא שאם לא תצליחו לגייס מספיק אנשים לרשת אתם עשויים להפסיד כסף. אולם למרבה הצער קולו של ההיגיון הצרוף פוסח על אנשים רבים ואפילו על מדינות שלמות - ב-1997 נתקפו אזרחי אלבניה בבולמוס משחקי פירמידה אשר גרם לקריסת הכלכלה שלה והוביל למלחמת אזרחים שבה נהרגו 2,000 אנשים. על פי קרן המטבע הבינלאומית, בשלב מסוים היו מושקעים שני שליש מאזרחי אלבניה במשחקי פירמידה והערך הנומינלי של החובות היה כמעט חצי מהתל"ג של המדינה.

מכיוון שטובים 100 שקל בכיס ממיליון שקל על העץ, מי שמעוניין לנצל את תורת הרשתות החברתיות מבלי להתרושש מוזמן לערוך היכרות עם ענף חדש שמתפתח בישראל: הצרכנות הרשתית. גם כאן חבר מביא חברים שמביאים חברים, אולם בשונה ממשחק הפירמידה ומהשיווק הרב-שכבתי (כמו הרבלייף, למשל) לא נדרשת כל השקעה ראשונית. צריך רק לרכוש מוצר שממילא הייתם קונים, כמו חבילת גלישה באינטרנט, מכשיר סלולרי ואפילו מיחזור משכנתא.

להפוך הוצאה להכנסה

איך זה בעצם עובד? הלקוח רוכש שירות או מוצר שממילא היה קונה וממליץ עליו למכריו. הכנסותיו יגדלו ככל שיגרום ליותר חברים להפוך גם הם ללקוחות של החברה. בצרכנות הרגילה והמוכרת הקנייה כרוכה בהוצאה בלבד. בשיטת הצרכנות הרשתית יכולים הצרכנים להוזיל את הקנייה ואף להפוך אותה להכנסה אם ימליצו על השירות או המוצר לאנשים נוספים.

הנה דוגמה: חברת סרפנט (surfnet) פיתחה מערכת המיועדת לחברות המעוניינות להשתמש ברשתות צרכנות ומפעילה אחת כזאת בעצמה. "אנחנו מציעים ללקוחות לרכוש דרכנו שירותי אינטרנט של 012 קווי זהב", מסביר רונן נחמן, הבעלים. "אולם במקום לשלם על החבילה ל-012 הלקוח משלם לנו. אם הוא מביא מכרים שהופכים להיות לקוחות החברה גם הם, הוא מתוגמל. מי שמביא חבר אחד מתוגמל בשקלים בודדים. כאשר גם החברים מביאים חברים התגמול גדל וכך הלאה, עד תשעה 'דורות'".

לדברי נחמן הצרכן נהנה פעמיים: הוא משלם מחירים זולים עבור שירותי אינטרנט מורחבים וגם מרוויח כסף מכך שהביא את חבריו. חבילת גלישה של 012 הכוללת שתי תיבות דואר מוגדלות 20 מגה-בייט כל אחת עולה בסרפנט 33 שקל למהירות 750 קילו-ביט ו-42 שקל למהירות 1.5 מגה-ביט.

ובאשר לרווחים - לדברי נחמן אפשר להרוויח מהשיטה מאות ואף אלפי שקלים בחודש. "אם יש מתחתיך ברשת 300 איש אתה מרוויח כ-1,500 שקל כל חודש", הוא אומר. "אם הצטרפו לרשת שלך כ-1,000 איש תזכה לתגמול חודשי קבוע של יותר מ-6,000 שקל".

עם זאת, חשוב לציין שכדי להקים רשת בסדר גודל כזה צריך להשקיע הרבה מאמצים, שכוללים הפעלת אתר אינטרנט (אותו מספקת סרפנט תמורת 120 שקל בשנה) ושימוש בשלל שיטות מקוריות לגיוס לקוחות חדשים. נחמן מודה כי כל הרשת מונה כעת מאות בודדות של חברים, אולם צופה שהמודעות הגוברת לעניין תתרום לגידול ניכר בכמות האנשים.

"אני עובד עם סרפנט מאז שהוקמה לפני שנה", מספר אורי רחמים, סוכן ביטוח מראשון לציון. "לא התעשרתי מהעניין, אבל כיום אני גולש בחינם ומרוויח מאות שקלים בחודש. החיידק של הצרכנות הרשתית תפס אותי". בתשובה לשאלה מה עשה כדי ליהנות מתזרים של מאות שקלים בחודש הוא מספר כי חילק פליירים, הפעיל את אתר האינטרנט שקיבל מסרפנט ושלח אימיילים.

בקרוב: להרוויח מסלולרי

הצרכנות הרשתית נולדה בארצות הברית לפני כארבעים שנה, כאשר כמה חברות העלו רעיון שיחסוך להן את עלויות הפרסום. הן החליטו שבמקום לשלם כסף על פרסום הן יתנו אותו כתמלוגים למפיצים שלהן - הן על המכירות שלהם והן על מכירות של מפיצים נוספים שהם יצרפו. כאשר המפיצים הביאו עוד מפיצים ואלה בתורם הביאו מפיצים נוספים נוצרה רשת ארגונית של מפיצים המקבלים עמלות על המכירות שלהם ושל שאר האנשים ברשת שלהם.

בישראל הכל קורה קצת יותר לאט, אבל נראה כי חלה בתחום התעוררות: בקרוב תשמש שיטת הצרכנות הרשתית גם להפצת מכשירי סלולר. החברה, שמעדיפה כרגע לשמור על אנונימיות, סוגרת בימים אלה חוזה עם אחת מחברות הסלולר ועומדת להציע מכשירים במחירים נמוכים יותר ושיחות במחירים נמוכים הרבה יותר.

בחברה מעוניינים לשמור כרגע על פרופיל נמוך וקצב גידול איטי בגלל שמוצר מבוקש כמו טלפון סלולרי עם מחירי שיחות אטרקטיוויים עשוי לגרום להתנפלות המונית שתרתיע את חברת הסלולר עמה הם נמצאים במשא ומתן. התנפלות שכזו גם עלולה לגרום לגידול לא בריא של הרשת, אשר יחליש אותה.

חברה נוספת שהשתמשה בשיווק רשתי היתה משכנתאנט, שהציעה מיחזור משכנתאות. החברה הפסיקה באחרונה את פעילותה משום שלדברי בעליה, אהוד בוגנים, העלאת הריבית במשק הפכה את פעילותה לבלתי כדאית. בנוסף, בסרף נט מספרים על עוד חברות שמתעניינות ברכישת התוכנה של הצרכנות הרשתית.

מצאו את ההבדלים

בגלל שבישראל התחום עדיין נמצא בחיתוליו עלולים צרכנים רבים לבלבל בין צרכנות רשתית לחברות שיווק רב-שכבתי. נחמן מסביר כי השיטות אינן דומות: "ההבדל העיקרי הוא שבשיווק רב-שכבתי המפיצים הם לקוחות שקונים סחורה לשימוש עצמי וגם למכירה. המפיצים נהנים מרווח כפול: ממכירת המוצרים ומתמלוגים על מוצרים שמכרו האנשים אותם גייסו לרשת. כמו כן, כדי להוסיף ולמכור ולא 'להיתקע' עם מלאי צריכים המפיצים לשווק ולפרסם את עצמם.

"בחברות שעובדות בשיטת הצרכנות הרשתית, לעומת זאת, הצרכן מצטרף כלקוח ואין לו שום מוצר או שירות שהוא קונה כדי למכור הלאה. הוא רק צריך להמליץ על השיטה ולהרוויח מתמלוגים על אנשים שצירף. רמת הסיכון כאן היא אפסית. במקרה הגרוע ביותר הצרכן שילם את מלוא הסכום על מוצר שהוא במילא היה קונה. במקרים אחרים הוא אינו משלם ואפילו מתוגמל על כך שהביא חברים.

"נקודה נוספת שמבדילה בין צרכנות רשתית לשיווק רב-שכבתי היא שברוב הרשתות הרב-שכבתיות לקוח שמגויס הוא תמיד 'דור ראשון'. בצרכנות רשתית, לעומת זאת, מבנה הרשת הוא סגור בדרך כלל - הלקוח יכול לגייס ארבעה חברים, ולגדל תשעה דורות. אם הוא מגייס באופן ישיר יותר מארבעה חברים הם כבר עוברים לדור מתחת, מה שמזכה אותו בעוד כסף".

זהירות, יש גם חסרונות

למרות כל היתרונות של השיווק הרשתי סובלת השיטה גם מחסרונות. ראשית, לא מעט חברות מפוקפקות תופסות טרמפ על המודל המפתה הזה ומנסות למכור באמצעותו מוצרים וירטואליים, לא מוצלחים, או סתם יקרים בלי הצדקה. לדברי נחמן, כאשר משתמשים בשיטה ביושר הלקוח לא אמור להפסיד ממנה כסף. במקרה הגרוע הוא לא ירוויח, אך עדיין יקבל שירות טוב.

חיסרון נוסף של השיטה הוא שהיא עלולה לגרות אנשים להרוויח כסף קל. אך בפועל הכסף הקל הזה לא מגיע משום מקום, אלא דורש מידה לא מבוטלת של מאמץ כדי להכניס לרשת עוד ועוד אנשים.

נחמן גם נותן כמה עצות למי שמעוניין להיכנס לתחום: ראשית, לקנות בצורה הזאת רק משהו שאתם באמת צריכים והמחיר שלו סביר, או שווה את המוצר. חשוב לוודא שהחברה שמציעה את המוצר היא אמינה, כלומר שמנהליה מזדהים בשמותיהם והיא מפרסמת את כתובתה ואת הטלפונים שלה. צריך גם לוודא שהחברה מציגה בצורה שקופה את האנשים שנמצאים תחתיכם ומיידעת אתכם מי הרוויח כסף וכמה, על מנת שתוכלו לוודא כמה מגיע לכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#