הארגונים שקיבלו סמכויות מיוחדות להגן על צרכנים - ולא עושים בהן שימוש

משרד המשפטים מאפשר לארגונים לפעול כמייצגי צרכנים, אך אלה שקיבלו אישור לעשות זאת כמעט שאינם פועלים - והמשרד אינו בודק מדוע

הדר קנה
הדר קנה
מחאת הקוטג' ב– 2011 . מי דואג לצרכנים?
מחאת הקוטג' ב– 2011 . מי דואג לצרכנים?צילום: דודו בכר
הדר קנה
הדר קנה

המחאה החברתית של 2011 היתה נקודת מפנה בהלך המחשבה של הצרכנים הישראלים. מקהל אדיש יחסית, הם נהפכו לרגישים מאוד להעלאות מחירים או הטעיות צרכניות. אבל לא כל עוולה צרכנית תוציא אנשים לרחובות, וצרכנים שמנסים לפתור בעיות מול חברות מסחריות נאלצים להתמודד בעצמם מול הגופים הגדולים, מה שעשוי להיות לעתים קשה ומתסכל.

כדי לתת מענה לקושי זה, מכיר משרד המשפטים בארגונים שונים ללא מטרות רווח כרשאים לייצג את האינטרס הכללי של צרכנים מול החברות והגופים המסחריים הגדולים. הנוהל תקף בנוגע לכמה חוקים, כמו הגבלים עסקיים, בתי משפט, חוזים אחידים, הגנת הצרכן ותובענות ייצוגיות (עד לא מזמן).

ואולם בדיקת TheMarker ובקשה שהגישה עמותת הצלחה בהתאם לחוק חופש המידע, מגלה כי רק 11 מתוך עשרות ארגונים קיבלו אישור לכך ממשרד המשפטים. יתרה מכך, רוב הארגונים שקיבלו את האישור כמעט אינם פעילים בנושא, ועשו בו שימוש פעמים מעטות בשלוש השנים האחרונות. משרד המשפטים אינו מקפיד על מעקב, רישום ובקרה של הפעילות לאחר מתן האישור.

על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, מדיניות ההכרה בארגונים צרכניים של משרד המשפטים נועדה להקנות להם מעמד בפני בית המשפט או רשויות מעין שיפוטיות, לצורך ייצוג האינטרס הכללי של הצרכנים בישראל. האישור ניתן לשלוש שנים, עם אופציה להארכה, מכיר בהם כארגונים ללא מטרת רווח, ומאפשר להם להצטרף להליך כמייצגים של הציבור הרחב או כידידים של בית המשפט.

מצטרפים לתביעות "מעת לעת"

לפי עמותת הצלחה, עם 11 הארגונים הצרכניים שביקשו וקיבלו את האישור ממשרד המשפטים, נמנות המועצה לצרכנות, המועצה הישראלית להתנדבות, רשות ההסתדרות לצרכנות, התנועה לאיכות השלטון ועמותת הצלחה עצמה.

לחמישה מהארגונים — תחבורה היום ומחר, קו לעובד, תמורה, טבקה ואגודת החרשים — ניתן אישור לפעול רק מכוח חוק אחד — חוק תובענות ייצוגיות. לפי תיקון לחוק, אישור זה כבר לא נדרש. חוק תובענות ייצוגיות למעשה התייתר, ואין משמעות משפטית להכרה שניתנה על ידו. ואולם גם לפני שינוי החוק, רוב הארגונים הצהירו על פעמים בודדות שבהן הצטרפו להליכים משפטיים.

כך למשל, מאז האישור שניתן לה בדצמבר 2012, דיווחה עמותת קו לעובד על שלושה הליכים בלבד שאליהם הצטרפה לייצוג צרכנים.

הארגונים שהראו פעילות משמעותית הן עמותת הצלחה, שקיבלה את האישור ממשרד המשפטים בדצמבר 2015, ומאז הגישה שתי בקשות הצטרפות להליך תובענות ייצוגיות, שתי ייצוגיות בניירות ערך ושלושה הגבלים עסקיים. גם המועצה לצרכנות הציגה נתונים גבוהים משאר העמותות — מאז 2010 היא הגישה שמונה ייצוגיות ושמונה בקשות הצטרפות כידיד בית המשפט, שישה תיקים בבית הדין לחוזים אחידים, שניים מול הרשות להגבלים עסקיים ועוד שתי ייצוגיות בנושא הגבלים.

עם זאת, לעומת הארגונים האחרים, שהאג'נדה שלהם היא לעזור לקהילות מסוימות במגוון תחומים, בהם גם בתחום הצרכנות, המועצה לצרכנות הוקמה במטרה לטפל בתלונות צרכנים, ולשם כך יש לה תקציב של יותר מ–10 מיליון שקל וכ–50 עובדים. בנוסף, הישגיה נפרשים על פני כמה שנים.

כמתואר

"לאפשר לכל הארגונים לייצג צרכנים"

על פי רוב, לא מדובר באשמתם הבלעדית של הארגונים הפועלים למען קבוצות מוחלשות בתקציבים מוגבלים. במקרים רבים העמותות פועלות לא רק בזירה המשפטית, ורבות מהן סובלות מבעיות כלכליות וחוסר בכוח אדם. גם משרד המשפטים נושא בחלק מהאשמה, שכן אינו עוקב אחר הפעילות.

משרד המשפטים אף מצהיר בתשובה לבקשה של עמותת הצלחה: "לאורך השנים מעולם לא התקבלו דיווחים מהארגונים, אף שבמסגרת טופס הבקשה הם מתחייבים לדווח אחת לשנה על פעילות הארגון". עוד הסבירו במשרד כי הם מבקשים דיווח בעת בקשות חידוש, אך זה לא קרה עד כה.

עפרה לוי, היועצת המשפטית של אמון הציבור, ארגון שאינו נכלל ברשימה של משרד המשפטים, מסבירה מדוע הפרוצדורה אינה נחוצה: "יש חשיבות גדולה למעורבות של גופים מהמגזר השלישי, במיוחד כאלה שמתנהלים מול גופים מסחריים ורשויות. הבעיה היא שהנוהל הזה — לקחת חלק בהליכים משפטיים הרלוונטיים לתחומי העיסוק והפעילות שלהם — מכביד על ארגונים חברתיים".

עו"ד מיכאל בך, שותף באחד המשרדים המובילים בתחום של תביעות ייצוגיות, אומר: "הנוהל להגשת בג"ץ שונה, וכיום כל אחד יכול להגיש בג"ץ. באותו אופן, צריך לאפשר לכלל הארגונים לייצג צרכנים. ברגע שזה יאושר לכלל, ולא רק למועדון אקסקלוסיבי, זה יהיה נכון יותר".

משרד המשפטים מגלגל את האחריות לארגונים

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "המשרד אינו פונה מיוזמתו לארגונים כדי שייצגו צרכנים, אלא ארגונים החפצים בהכרה מגישים מיוזמתם בקשה לשרת המשפטים. הליך קבלת ההחלטה מתבצע על ידי צוות בדיקה ממליץ, הכולל נציג משרד המשפטים ונציג משרד הכלכלה. הבחינה נעשית, בין השאר, לגבי מטרות הארגון, מסוגלותו למלא את התפקיד כראוי והיעדר ניגודי עניינים. בחינה דקדקנית זו נועדה להבטיח שהכרה תינתן רק לארגונים שצפויים למלא כראוי את תפקידם כמייצגי צרכנים".

מטבקה נמסר: "מאז קבלת האישור ב–2015 הצטרפה טבקה כידיד בית משפט לתובענה ייצוגית כנגד קופת חולים כללית, בנושא של הנגשה לשונית ותרבותית של שירותי רפואה ליוצאי אתיופיה והתיק ממתין לתשובת בית המשפט".

מקו לעובד נמסר: "החל ב–2014 קיבלה העמותה ממשרד המשפטים מעמד משפטי עמצאי בתובענות ייצוגיות. קו לעובד התייצבה בבית המשפט בשלושה הליכים עד כה".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: ״התנועה בשלב זה בחרה לא להפעיל את ההכרה ממשרד המשפטים, זו ולכן לא ננקטו פעולות מכוחה״.

מרשות ההסתדרות לצרכנות נמסר: "בהתאם להכרה שניתנה לרשות לפי חוק החוזים האחידים וחוק ההגבלים העסקיים, הרשות משתתפת מעת לעת בהמלצה למינוי נציגים לבתי הדין, ומשתתפת מפעם לפעם בדיונים בבית הדין לחוזים אחידים. העובדה שהרשות היא גוף וולונטרי שאיננו מתוקצב על ידי המדינה, אינה מאפשרת לה לפעול בכל הליך והליך".

מאגודת החירשים נמסר: "פעילות העמותה בהקשר עם החוקים הייעודיים מתרכזת בהנחלת זכויות החירשים באמצעות יידוע נותני שירותים בזכויות המיוחדות המוקנות לציבור זה. זאת כדי שאותם גופים יישמו את המתבקש. כשהעמותה נתקלת באפליה או באי־הנגשה לזכויות, היא משגרת, באמצעות יועציה המשפטיים, מכתבי התראה ומבהירה כי ככל שלא יתוקן המעוות, תוגש תביעה מתאימה. לרוב, המכתבים משיגים את המטרה, ולא נצרכת הגשת תביעה".

מעמותת דיירי הדיור המוגן נמסר: "הגשנו תובענה ייצוגית בעניין פטור מתשלומי המע"מ שבהם מחויבים הדיירים. העמותה פעלה לביטול סעיפים מקפחים בחוזים האחידים, שהוכתבו לדיירים על ידי הנהלות הבתים".

מעמותת הצלחה נמסר: "העמותה פעלה ופועלת רבות וברציפות בתחום ההגנה על הציבור בתחומי משק וכלכלה בכלל, ובתחומי ניירות הערך, הצרכנות וההגבלים העסקיים בפרט, לשם שיפור נורמות התחרות, הגילוי וההגינות במשק. הצלחה היא הארגון המוביל בישראל בהגשת תובענות ייצוגיות כיום".

מהמועצה הישראלית להתנדבות נמסר: "המועצה הלאומית להתנדבות בישראל מוכרת על ידי משרד המשפטים כ'ארגון' לפי חוק בתי משפט. המועצה מקיימת פעילות שנתית שוטפת עם הטוענים המוסמכים בבתי משפט לתביעות קטנות. הפעילות כוללת: הכשרת טוענים חדשים באמצעות קורס שכולל 120 שעות לימוד, סדנאות לרענון וחידוש בחוקה, ניהול עמדות מתנדבים בבתי משפט לתביעות קטנות על בסיס יום יומי וייצוג הטוענים בפני הנהלת בתי המשפט לתביעות קטנות. במפגשים אלו נדונים סוגיות שונות הקשורות בתנאים, בדרישות השופטים ובפעילות השוטפת. במועצה פועלת בהתנדבות עו"ד זמירה גולדנר, האחראית על תחום טוענים מוסמכים במועצה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ