פרצופה של המדינה: התעללות באשה שעברה אירוע מוחי וסירוב להחזיר כסף לקשישה שהעבירה לחשבון שגוי - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח נציבות תלונות הציבור 2015

פרצופה של המדינה: התעללות באשה שעברה אירוע מוחי וסירוב להחזיר כסף לקשישה שהעבירה לחשבון שגוי

מבין התלונות שהוגשו, 33.4% נמצאו מוצדקות, והדואר מוביל במספר התלונות המוצדקות ■ בחמש השנים האחרונות עלה מספר התלונות ב-27% ■ "בהיעדר גורם ממלכתי ייחודי במדינת ישראל המתמקד בהגנה על זכויות האדם וקידומן, רואה עצמו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי שממלא תפקיד זה"

6תגובות

חשבונות חשמל המגיעים באיחור בגלל עיכובים בדואר - וגוררים אחריהם קנסות ללקוחות; אישור שדרשה רשות המסים עבור דירה שנרכשה לפני 40 שנה; דרישת תשלום של 16 אלף שקל מניצולת שואה המתקיימת מקצבה בשל נזילה סמויה; וסירוב של הבנק להחזיר לקשישה דוברת אמהרית כסף שהעבירה בטעות לחשבון בנק שגוי - אלה הן רק דוגמאות ספורות מתוך 14,977 אלף תלונות שהוגשו ב-2015 לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.

הדו"ח השנתי שהתפרסם היום סוקר את מגוון התלונות ומראה עלייה של 9.8% במספר התלונות שהתקבלו בשנה החולפת בהשוואה ל-2014, כנגד גופים ומוסדות ציבוריים. בראש רשימת התלונות מככב המוסד לביטוח לאומי - עם 1,231 תלונות - ואחריו מדורגים דואר ישראל, עם 709 תלונות, ומשטרת ישראל עם 643 תלונות.

סניף הביטוח הלאומי בר"ג
אריאל שליט

מספר התלונות הגבוה משקף את מגמת העלייה המתמשכת בתלונות נגד מוסדות ציבוריים. בחמש השנים האחרונות, עלה מספר התלונות ב-27%. התלונות הן במגוון נושאים: החל בשירות לציבור, דרך חיוב בתשלומים לא מוצדקים, וכלה בחשיפת מידע ושמירת פרטיות.

מבין התלונות שהוגשו, 33.4% נמצאו מוצדקות. דואר ישראל, משרד התחבורה, רשות השידור, משרד החינוך, צה"ל וחברת החשמל - הם הגופים ששיעור התלונות המוצדקות לגביהם היה גבוה מהממוצע. בפועל, שיעור התלונות שנמצאו מוצדקות גבוה בהרבה - שכן לא נכללו בו אלפי תלונות שבירורן הופסק משום שהעניין בא על תיקונו בעקבות התערבות הנציבות.

תלונות נגד גופים ב-2015, לפי מספר תלונות
המוסד לביטוח לאומי - 1,231
חברת דואר ישראל - 709
משטרת ישראל - 643
משרד הכלכלה והתעשייה - 520
משרד המשפטים - 504
משרד התחבורה - 470
משרד הבינוי והשיכון - 453
רשות המסים - 415
משרד הבריאות - 384
משרד החינוך - 362

הדו"ח מותח קו ישיר בין נושא זכויות האדם והשמירה עליהם שהוטלה בראש ובראשונה על רשויות השלטון, לבין מוסד האומבודסמן (נציב קבילות הציבור) האמון על בדיקת פעולות הגופים בנוגע לפגיעה בזכויות החוקתיות שלהם. "בהיעדר גורם ממלכתי ייחודי במדינת ישראל המתמקד בהגנה על זכויות האדם וקידומן, רואה עצמו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי שממלא תפקיד זה. ראוי הוא כי אחד מתפקידיו של מבקר המדינה יהיה להיות נציב זכויות האדם", כותב מבקר המדינה.

בדו"ח הנוכחי, מעבר לסקירת התלונות וחלוקתן לפי גופים, מציג הדו"ח גם חלוקה של התלונות לפי נושאים: הגנה על זכויות אדם (כולל פגיעה בחופש העיסוק, הגנת הפרטיות וכו'), הגנה על זכויות חברתיות - כולל זכויות אנשים עם מוגבלויות, דיור ציבורי, חינוך והשכלה, הגנה על עובדים ונושאי משרה, חושפי שחיתויות, תשלומי חובה וגביית חובות ובמקביל בדיקה של השירות הניתן לציבור על ידי גופים אלו.

השירות לציבור: זמני המתנה ארוכים בדואר, וטיפול רשלני בתביעות נגד הביטוח הלאומי

תיבת דואר לא פעילה
אוליבייה פיטוסי

אחד הפרקים המרכזיים בדו"ח נציבות תלונות הציבור מתמקד באיכות השירות הניתן לציבור. כרבע מהתלונות המתקבלות בכל שנה עניינן השירות לציבור, וכ-35% מהתלונות שהתבררו בנושא זה נמצאו מוצדקת - שיעור גבוה מהממוצע הכללי.

התלונות המתקבלות עוסקות בשלל נושאים - החל בהערמת קשיים על מבקשי השירותים, דרך אי טיפול בפניות, וכלה בהתנהגות לא נאותה של עובדי ציבור. התלונות מופנות כלפי מגוון גופים ומוסדות: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות וגופים ציבוריים.

אחת התלונות הנפוצות שמופנות לנציבות בתחום זה עוסקת באי מענה מרשות ציבורית. ב-2015 ביררה הנציבות יותר מ-1,000 תלונות בנושא, זה וציטטה בדו"ח את בית המשפט העליון שקבע כי "אי מתן תשובות לאזרח הפונה אל הרשויות הוא בגדר רעה חולה ונפוצה במציאות שלנו".

הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם גדול מהממוצע:
1. דואר ישראל
2. משרד התחבורה
3. רשות השידור
4. משרד החינוך
5. חברת החשמל

דואר ישראל הוא מהגופים שנגדם הוגשו הכי הרבה תלונות מוצדקות בנציבות, והוא מדורג במקום השני במספר התלונות הכללי (709), אחרי המוסד לביטוח לאומי (1231). ב-2015 חל גידול ניכר במספר התלונות על הדואר לעומת השנים הקודמות, וגידול ניכר עוד יותר בתלונות שנמצאו מוצדקות - 69%, לעומת ממוצע של 50% ב-2014-2012.

התלונות נגד הדואר הם רבות ומגוונות ועוסקות בזמן המתנה ארוך בסניפים, ביטול תיבות דואר - ובעיקר עיכובים ואיחורים בקבלת הדואר. בתחילת 2015 החלה דואר ישראל בהליך הבראה מקיף, הכולל בין היתר שינויים בסדרי העבודה, שינויים במערך החלוקה ופיטורי עובדים. ברישיונה החדש של החברה נקבע כי זמן ההמתנה הממוצע לקבלת שירות יהיה עשר דקות, למעט במועדי תשלום מע"מ וקצבאות שאז יהיה זמן ההמתנה ממוצע 15 דקות. למרות זאת, רבים מתלוננים על זמני המתנה של חצי שעה ועד שעה וחצי, ולעתים אף יותר, בסניפים. בנוסף, בסניפים מסוימים אזור ההמתנה משמש גם לאחסון שקים וחבילות.

ואולם בעיות אלו מתגמדות לעומת הבעיה המרכזית של הדואר, כפי שעולה מתלונות הציבור - איחורים ועיכובים במסירת דברי דואר. מהתלונות עולה כי חבילות ודברי דואר גדולים מתעכבים ומוחזרים לשולח ללא ידוע המקבל, ולעתים לעיכובים יש השלכות קריטיות - למשל: זימונים לבדיקות שנמסרו לאחר המועד, חשבונות שהגיעו לאחר מועד התשלום האחרון, ואף הזמנות לחתונה שהגיעו לאחר האירוע. חברת הדואר ענתה בתגובה לפניות הנציבות כי היא מודעת לליקויים אלו ונוקטת בצעדים לשיפורם.

תלונות רבות הוגשו גם נגד הביטוח הלאומי. כך למשל, טיפלה הנציבות בעיכוב בטיפול של המוסד לביטוח לאומי בעובדת שעברה אירוע מוחי במהלך עבודתה. למוסד לקח יותר משנתיים וחצי לדון בעניין, שבסופן נדחתה תביעתה. במשך שנה כלל לא ננקטו כל פעולות לקידום עניינה. עוד נמצא כי התביעה נדחתה שלא בהתאם לחוות דעת רפואית. לאחר שהנושא נידון מחדש - ובעקבות הטיפול של הנציבות התקבלה תביעתה.

תלונה נוספת מתארת מקרה שבו התלוננה קשישה בת 80 מלוד כי בתחנת האוטובוס הסמוכה למעונית בה היא מתגוררת אין סככת המתנה, ובשל כך היא חשופה לשמש ולגשם. בעקבות פניית הנציבות בעניין הותקן ספסל לרווחת הקשישים המתגוררים בסביבה.

הגנה על חושפי שחיתויות: "אינטרס לאומי"

מוטי מילרוד

מבקר המדינה, בתפקידו כנציב תלונות הציבור, שם דגש בדו"ח על בירור תלונות בנוגע לפגיעה בעובדים בעקבות חשיפת שחיתות בגופים שבהם הם מועסקים. למבקר המדינה יש גם סמכות להגן על עובדים אלה באמצעות צו הגנה.

מטרתה של סמכות זאת היא לאזן בין זכותו של המעסיק לקבל החלטות ניהוליות בנוגע לעובדיו (כמו קידום, העברת תפקיד או פיטורים), לבין הצורך להגן על עובדים החושפים מעשי שחיתות מפני פגיעה בתפקידם, במעמדם, ובזכויותיהם.

המבקר מדגיש את תרומתם הרבה של עובדים חושפי שחיתויות למאבק בשחיתות הציבורית, ורואה בהגנה עליהם "אינטרס לאומי", כלשונו. הוא מסביר כי לא נעשה די על מנת להגן על עובדים אלה, וכתוצאה מכך הם סובלים לעתים מהתנכרות מצד חבריהם לעבודה, תיוג כ"עושי צרות" ולעיתים אף מאיומים על חייהם ורכושם.

ב-2015 טיפלה הנציבות ב-83 תלונות של חושפי שחיתויות, מהן שלוש תלונות של מבקרים פנימיים, שטענו כי נפגעו בעקבות פעולות שביצעו במסגרת תפקידם. מכלל התלונות, ניתנו 20 צווי הגנה קבועים וזמניים.

מספר התלונות לנציב תלונות הציבור
שנת 2010 - 11,790
שנת 2011 - 13,371
שנת 2012 - 13,671
שנת 2013 - 13,217
שנת 2014 - 13,641
שנת 2015 - 14,977

את חשיבותה של ההגנה על חושפי שחיתויות ניתן למצוא באחד המקרים שמתואר בדו"ח: מנהל מחלקת תפעול במועצה המקומית זכרון יעקב ועובד מהמחלקה קיבלו באוקטובר 2013 הודעה על השעיה מעבודתם ושימוע לפני פיטורים. המתלוננים טענו כי הפיטורים מגיעים על רקע מידע שמסרו למבקרת פנימית בנוגע לחשדות על אי סדרים כספיים במחלקת הפיקוח ורישוי עסקים במועצה. המבקר נתן למתלוננים צו הגנה זמני, שאסר על פיטוריהם.

במהלך הבירור טענה המועצה כי לא ידעה על מעורבתם של המתלוננים בחשיפת מעשי שחיתות, וכי התכוונה לסיים את העסקתם עקב תפקוד מקצועי לקוי. בהמשך התגלה כי מעורבתם בחשיפת השחיתות היתה ידועה למועצה - ויותר מכך, היא לא הצליחה להוכיח את טענותיה כלפי המתלוננים.

"בכל הנוגע לטענות על יחסי אנוש לקויים, העלה הבירור כי טענות אלו צצו בעיקר לאחר שנודע על הסיוע שהושיטו המתלוננים למבקרת הפנימית", נכתב. הבירור העלה שהמועצה הפרה את צווי ההגנה שניתנו למתלוננים ופעלה להדירם. העניין הועבר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיבחן את המשמעות הפלילית של המקרה.

זכויות עובדים: לעתים ההפרות מתחילות עוד לפני תחילת ההעסקה

הפגנת מפוטרי פרי גליל
ירון קמינסקי

יחסי העבודה בישראל אמנם מעוגנים במערך חוקים שמסדירים את היחסים בין העובדים למעסיקיהם, אולם נקודת המוצא של תחום העבודה בעולם המשפט היא כי ברוב המקרים יש אי־שיוויון מובנה ביחסים בין עובד למעסיק.

הפרות של זכויות עובדים מתחילות לעתים, כפי שמתואר בדו"ח הנציבות, עוד לפני שהתחילו לכהן במשרתם - למשל במקרים של אפליה בקבלה לעבודה; התלונות ממשיכות גם במהלך יחסי העבודה מול המעסיק - כניכוי סכומים מגמלה שלא כדין, אי-יידוע על תשלום תוספות שכר המגיעות לעובד, ואי-יידוע על זכויות במקום עבודה שנוגעות לפעמים גם בתקופה שלאחר הפרישה, כמו במקרים שבהם קצבת הגמלאות אינה משולמת במלואה מסיבות שונות.

במקרה אחד שמתואר בדו"ח מתלונן עובד שעלה לישראל בגיל מבוגר ועבד בשירות התעסוקה, כי רק לאחר פרישתו לגמלאות ב-2012 גילה שמגיעה לו תוספת שכר של 3% על פי הוראות התקשי"ר הקובעות כי "עובד שאיבד את זכויותיו במקום עבודתו בחוץ לארץ עקב רדיפות - זכאי להגדלת הקצבה". בבירור שערכה הנציבות התברר שהעובד הגיש את בקשתו רק לאחר פרישתו ולאחר המועד, מאחר שלא ידע על אפשרות זאת. "הבירור העלה כי לפני פרישתו לא נבדק עמו אם הוא זכאי לזכויות כלשהן בעקבות הפרישה", נכתב בדו"ח. לאחר שהתלונן, זכותו נבדקה מחדש - ואושרה.

התפלגות התלונות לפי נושאים
26.2% - שירות לציבור
9.2% - תשלומי חובה ואחרים
8.5% - רווחה, בריאות, שיקום
7.5% - עובדים ותעסוקה 
7.2% - צרכנות, רכש ומכרזים
6.3% - תכנון ובינוי, תשתיות ומקרקעין
6.1% - הילכים פליליים
5.4% - הליכי גבייה והוצאה לפועל
4.6% - גמלאות
4.3% - דיור ואכלוס
3.1% - חינוך והשכלה

במקרה אחר, התלוננה מורה שנפלה בבית ספר כמה ימים לפני סיום שנת הלימודים, כי המוסד לביטוח לאומי סרב להכיר בפגיעתה כתאונת עבודה, כיוון שפנתה לקופת החולים לקבלת טיפול רפואי רק בתחילת חופשת הקיץ. הסיבה לכך שפנתה באיחור לקבלת טיפול היתה מפני שלא רצתה להיעדר מבית הספר בסוף השנה ולפגוע בתלמידיה.

הנציבות פנתה לביטוח הלאומי כדי שיבחן שוב את המקרה, מאחר שלא היתה מחלוקת על השאלה כי נפגעה בזמן עבודתה. ואכן, המקרה נבחן שוב על ידי אורתופד מומחה ורופא נוסף, ועל סמך חוות דעתם והוחלט לאשר למורה את תביעתה.

הגנה על הפרטיות: מידע אישי חשוף לגופים הציבוריים - אבל לא רק להם

איור אילוסטרציה - פרטיות - אדם נוגע במנעול
Thinkstock

הזמנת תור אצל רופא, תשלום חשבון מים או חשמל, או מילוי טפסים של רשויות ציבוריות - כל הפעולות האלה ניתנות כיום לביצוע במהירות ובקלות באמצעות האינטרנט. אבל האם הפרטים האישיים שאנחנו מזינים לאתרים של המוסדות והחברות הציבוריים שמורים היטב, או חשופים לשימוש בלתי רצוי?

מבוטחת בשירותי בריאות כללית התלוננה בפני נציב תלונות הציבור שבאתר האינטרנט של הקופה ניתן לגלות פרטים רבים של המבוטחים, כמו קביעה וביטול תורים וצפייה בתורים עתידים, באמצעות הזנה של מספר תעודת זהות ושנת לידה בלבד - וללא צורך בהזנת סיסמה אישית. לטענתה, פרטים אלו חשופים לצדדים שלישיים רבים - בהם קרובי משפחה, חברים ואף גולשים ברשתות החברתיות שיכולים להיכנס לאזור האישי של המבוטח ולקבל מידע שיכול להיות רגיש. לטענתה מדובר בהפרה של זכות המבוטחים לפרטיות.

במקרה אחר גילתה בעלת עסק הרשומה במשרדי מע"מ (מס ערך מוסף) כעוסקת פטורה כי במכתב שקיבלה מרשות המסים בנוגע להכנסותיה צוין בתחתית המכתב שם המשתמש והסיסמה שלה: פרטים שאמורים להיות מוצפנים ונגישים רק לה.

שתי דוגמאות אלה לתלונות שטופלו על ידי נציבות תלונות הציבור מדגישות את הצורך בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן את זכותו של כל אדם לפרטיות. זכות זאת מתנגשת פעמים רבות עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, המעמידות לרשות הציבור כלים רבים ופשוטים לאיסוף מידע על אחרים ואף העברתו ללא רשותם. הדו"ח מדגיש את החשיבות על ההקפדה על שמירת פרטיות על ידי הגופים השונים.

זכויות אנשים עם מוגבלויות לא נשמרות

הפגנה נכים להגדלת הקצבה
תומר אפלבאום

מדינת ישראל מחויבת לשמור על זכויות האדם ועל עיקרון השוויון; על פי ערכי היסוד שלה. חוק השוויון לאדם עם מוגבלויות, כלומר לקות פיזית, נפשית או שכלית, קובע כי בעל מוגבלות זכאי להשתתפות מלאה בחברה. לכן נקבעה החובה להנגיש לבעלי מוגבלויות מבנים ציבוריים ולכבד את זכותם לקבל החלטות הנוגעות לחייהם.

למרות זאת, הדו"ח מצא כי מדי שנה מתקבלות תלונות רבות ומגוונות הנוגעות לאוכלוסייה זאת, בתחומי החיים השונים: רווחה, חינוך, נגישות, דיור וזכאות לקצבאות.

כך, למשל, טיפלה הנציבות במקרה של ילדה בת חמש הסובלת מאפילפסיה, אוטיזם ופיגור קל, ששובצה בגן ילדים שאינו תואם את צרכיה. במקרה אחר התלוננו נכים כי משרד התחבורה מאפשר להם לקבל תו נכה רק לתקופות קצובות אף שלטענתם הם סובלים ממגבלות בריאותיות כרוניות שאין להם סיכוי להחלים מהם - למשל, אדם קטוע רגל או אדם הסובל ממחלת ריאות מתקדמת שלא מאפשרת לו להתהלך יותר מכמה צעדים.

בבירור התלונות התגלה שמשרד התחבורה לא קבע אמות מידה אחידות לקבלת התו לצמיתות, וכי הבקשות נבחנות על ידי רופאים שונים שכל אחד מהם מחליט לפי שיקול דעתו הרפואי. בעקבות פניית הנציבות נקבעו אמות מידה רפואיות ברורות ואחידות.

בדו"ח הובלטו מקרים נוספים, למשל של חניון בירושלים שדרש תשלום שנתי מנכה המתנייד בכיסא גלגלים, המשתמש בחניון רק כדרך מעבר על מנת להגיע למקום החניה שהוקצה לו בסמוך לביתו. החברה המפעילה את החניון טענה כי החניון אינו מוגדר "ציבורי" ולכן זכותה לגבות ממנו תשלום על חניה. בעקבות התערבות הנציבות, הוזן מספר רכבו של המתלונן במערכת האוטמטית של החניון כדי שיוכל לעבור בו בחופשיות.

הדיור הציבורי: הדיירים לא מיודעים כי ההנחות ניתנות לזמן קצוב

מפגינים למען הדיור הציבורי
טלי מאייר

מצוקת הדיור מצאה את דרכה גם אל דו"ח נציבות תלונות הציבור: "בשנים האחרונות נמצאת בראש סדר היום הציבורי סוגיית מחירי הדירות הגבוהים בישראל, ועקב כך הקושי לרכוש דירה. הנטל הכלכלי הכרוך בקנייה או בשכירות של דירה בשוק החופשי הוא חסם בפני אוכלוסיות שאינן מבוססות כלכלית כדי למצוא דיור מתאים", נכתב בדו"ח הנציבות.

בבעלות המדינה מאגר של דירות, בעיקר בפריפריה, שהיא מקצה לזכאים לדיור ציבורי - תמורת דמי שכירות מוזלים. משרד הבינוי מופקד על תנאי הזכאות ועל שיעור הסיוע.

עם זאת, בכל שנה מוגשות לנציבות תלונות רבות בנוגע לדיור הציבורי, העוסקות בדחיית בקשות לסיוע, מתן סיוע בסכומים שאינם מספקים ודחיית בקשות לשיפור תנאי מגורים.

כך לדוגמה, מתלוננת המקבלת גם קצבת נכות הגישה בקשה לסיוע בשכר דירה, על סמך היותה בעלת נכות המגדלת את ילדיה ללא בן זוג. היא התבקשה להוציא אישור מהגרוש שלה שהוא מוותר על סיוע בשכר דירה שהוא זכאי לו, אך הגרוש סרב לחתום על האישור. כתוצאה מכך, ועדת האכלוס סירבה לאשר לה סיוע על סמך היותה הורה עצמאי ואישרה לה סיוע על סמך נכותה בלבד - בסך 770 שקל. לאחר התערבות הנציבות הודיע משרד הבינוי כי היה עיכוב במתן החלטה בעניינה, שנבע מכך ש"גורמים שונים - שאליהם פנה המשרד על מנת לבדוק כיצד לנהוג במקרים בהם הורים חולקים משמרות משותפת על ילדיהם - לא שיתפו עימו פעולה". בעקבות הפנייה הוחלט לאשר לה תוספת של 400 שקל לסיוע בשכר דירה.

במקרה אחר, מתלוננת המתגוררת בדיור ציבורי שמנוהל על ידי עמיגור קיבלה הודעה לפיה שכר הדירה שלה יעלה במאות שקלים. מאחר שלא יכלה לעמוד בהעלאה, פנתה לנציבות ואז התברר כי הנחות ניתנות לתקופה קצובה, שבסיומה נשלח לשוכרים שובר לתשלום מלא בלי להודיע להם שההנחה עומדת לפוג. בעקבות התלונה העירה הנציבות למשרד הבינוי על התנהלות זאת וכתבה: "שוכרי הדירות השייכות לדיור הציבורי הם לרוב קשיי יום, והפרוטה אינה מצויה בכיסם. על משרד הבינוי להנחות את החברות המאכלסות לשלוח זמן סביר מראש הודעה לשוכרים". המשרד קיבל את עמדת הנציבות והודיע כי הוא תומך בהצעת חוק להסדר עניין זה.

חינוך והשכלה: עיכוב במתן הנחות במעונות יום לאמהות עובדות

מעון יום של ויצ"ו
אייל טואג

"על ההורים מוטלת חובה לדאוג לחינוך ילדיהם, ועל המדינה מוטלת חובה לדאוג להקצות משאבים לקיום מערכת חינוך חינם ולפקח על מימוש הזכות והחובה לחינוך", כך מתוארת בדו"ח הנציבות הזכות לחינוך, המהווה אחת מזכויות היסוד בישראל.

למרות זאת, בנציבות תלונות הציבור מתקבלות מדי שנה תלונות רבות של הורים או תלמידים בנושאים מגוונים: החל מתנאי השהות בבתי הספר, עבור בשמירה על זכויות הילדים וכלה בתשלומים המוטלים על ההורים. אחת התלונות הנפוצות, בנושא זה, על פי הדו"ח, היא זכאות להנחות בתשלומים, שמתעכבת או לא מתממשת, בעיקר כשהדברים נוגעים לאימהות עובדות.

“כדי לעודד את שילובן של אימהות בשוק העובדה, נותנת המדינה לאימהות עובדות הנחה בשכר הלימוד עבור שהיית ילדיהן במעונות יום, במשפחתונים ובצהרונים. בנציבות מתקבלות בכל שנה תלונות רבות הנוגעות לעיכובים במימוש הזכאות להנחה", נכתב בדו"ח. במקרה אחד, התקבלו באוגוסט 2014, לאחר סיום שנת הלימודים, תלונות של הורים שילדיהם שהו בצהרונים, לפיהן משרד החינוך הפסיק לטפל בבקשות להשתתפות במימון ללא הודעה מוקדמת. רק לאחר התערבות הנציבות, שפנתה למשרד החינוך בבקשה להשלים את הטיפול בפניות אלו, התאפשרה הארכה של הגשת בקשות להשתתפות במימון.

בנוסף טיפלה הנציבות בתלונות על אי שיבוץ של תלמידים במסגרת חינוך מתאימה, אי תשלום לסייעת צמודה לילד בן חמש הסובל ממחלת הסרטן, סירוב למתן אשרת סטודנט זר, ואף סירוב לתת זכות ערעור על ציון בבחינת בגרות בקולנוע.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "אחוז התלונות המוצדקות כנגד הביטוח הלאומי נמוך בהרבה מהממוצע. במוסד לביטוח לאומי מתקבלות למעלה מ-10 מליון פניות בשנה בכל ערוצי השירות, ולמרות היקף הפעילות הגדול של המוסד, הוגשו למבקר 1,231 תלונות, מתוכן רק 102 נמצאו מוצדקות.

"אחוז התלונות המוצדקות שהוגשו נגד הביטוח לאומי בשנת 2015 הוא 18.4% בלבד לעומת 33.4%, הממוצע בכלל הגופים המבוקרים.

"מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, מסר שמספר התלונות שנמצאו מוצדקות ירד ב-27% בהשוואה לדו"ח הקודם, מ-140 ל-102 בלבד בשנת 2015. יחד עם זאת, בביטוח הלאומי מתייחסים בכובד ראש לכל תלונה. תהליך הטיפול בתלונות משמש להפקת לקחים כדי לשפר את תהליכי העבודה ולהעמיד את טובת המבוטחים במרכז.

"ראוי לציין כי בשנת 2015 חלה כאמור ירידה במספר ובשיעור התלונות המוצדקות שהוגשו על הביטוח הלאומי, לעומת העלייה במספר התלונות על כלל הגופים שהוגש למבקר, והעלייה בשיעור התלונות המוצדקות שהוגשו על כלל הגופים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#