הבוננזה של מוצרי הטיפוח והניקיון: זינוק של 120 מיליון שקל ברווחי 4 החברות הגדולות - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבוננזה של מוצרי הטיפוח והניקיון: זינוק של 120 מיליון שקל ברווחי 4 החברות הגדולות

סקירת משרד האוצר מייחסת את הרווחיות הגבוהה לריכוזיות בענף - בו 10 חברות מתוך 300 מחזיקות ב-65% מהשוק ■ בנוסף, מהסקירה עולה כי הרווחיות לא תורגמה לעליות שכר באותן חברות, אלא להיפך

11תגובות

הרווחיות המצרפית לפני מס של ארבע החברות המובילות במשק בתחום הטיפוח והטואלטיקה, זינקה בשנים 2014-2012  מכ-175 מיליון שקל לכ-295, ומשיעור ממוצע של כ-8.5% לכ-14% - כך קובעת סקירה שפירסם היום (א') משרד האוצר בנוגע ליצרני ויבואני מוצרי טיפוח וטואלטיקה בישראל.

מדובר ברווחיות הגבוהה ביותר של אותן החברות ב-20 השנים האחרונות, וברווחיות גבוהה ביותר יחסית לענף, המבוסס ברובו על יבוא - שמשקפת את הריכוזיות הגבוהה שבו. הסקירה לא נקבה בשמות החברות הגדולות, אך אלה כוללות ככל הנראה את סנו, יוניליוור ופרוקטר אנד גמבל.

תומר אפלבאום

ענף הטיפוח והטואלטיקה מגלגל כמעט 9 מיליארד שקל במחירים סיטונאיים (המחיר בו יצרן או יבואן מוכר את המוצרים לקמעונאי). ארבע החברות הגדולות מחזיקות כ-25% מהשוק, ועשר הגדולות מחזיקות כ-65% ממנו.

מיהם יבואני ויצרני הטיפוח והטואלטיקה הגדולים ואיזה מותגים הם מחזיקים? 

חברת דיפלומט (מפיצים את פרוקטר אנד גמבל): הד אנד שולדרס, פנטן, אולוויז, אורל B, וולה, ג'ילט, אריאל.

יוניליוור (יצרנית ויבואנית): פינוק (מיוצר בישראל, השמפו הנמכר ביותר), אקס, דאב, ואזלין, רקסונה, קליר

שסטוביץ – יבואנים של טואלטיקה וקוסמטיקה: קולגייט, פלמוליב, שיק, ספיד סטיק/ליידי ספיד סטיק. קוסמטיקה: רבלון, קלווין קליין, איסמייאקי, בולגרי, קלואה, נרסיסו רודריגז, גרלן, סיסלי, נוטרוג'ינה, רוק, מון בלאון ועוד

לילית - ספק בישום וקוסמטיקה מספר 1: לנקסטר, פופה, ברוז'וואה, אסנס, יובנה. בשמים: דולצ'ה גבאנה, בית פאקו רבאן (וואן מיליון, ליידי מיליון), בשמי פרוקטר אנד גמבל (הוגו בוס, אסקדה, רושאס, כריסטינה רגילרה).

אלפא  קוסמטיקה: ניוואה, לבלו, מאמ (תינוקות). קוסמטיקה: שאנל, קלרינס, קנזו, ג'יבנשי, טואוס, ג'וסי 'וטור, אליזבת ארדן, ריהאנה,טרי מוגלר.

לוריאל: לוריאל, לנקום, מייבלין, גרנייה, אסי.

אלקליל: קליניק, אסתי לאודר, מק, בובי בראון לרבות בשמים של טומי הילפיגר, DKNY ועוד. 

סנו: קרליין, כיף, קרמה. 

שכר העובדים דווקא ירד 

הדו"ח בחן את התפתחות הרווחיות של יצרני ויבואני הטואלטיקה בשנים 2013-2003. שיעור הרווחיות חושב כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים (שהינם בעלי מניות) לחברה, לבין מחזור המכירות. בהקשר זה יש לציין כי אחד המאפיינים הבולטים של יבואני הטואלטיקה (שחלקם הם גם יבואני מזון), הינו השיעור הגבוה של חברות פרטיות. כך, בין עשר יבואני הטואלטיקה הגדולים, אין אף לא חברה ציבורית אחת.

"הממצאים מצביעים על גידול חד ברווחיות יצרני ויבואני מוצרי הטואלטיקה בשנים 2003-2009", נקבע בסקירה. "המחאה החברתית והתגברות היבוא המקביל לתקופה מוגבלת באחת הקטגוריות הבולטת בענף הביאו לשחיקה זמנית ברווחיות, אולם היא שבה לעלות בשנת 2013, לרמה הגבוהה משמעותית מהממוצע בענפי המסחר הסיטונאי. נתונים חלקיים לגבי שנת 2014 מצביעים על רמת שיא ברווחיות החברות הגדולות בענף. נמצאו עדויות שיש בהן כדי לחזק טענות שהועלו על דחיקת יבואנים מקבילים בענף".

המחזור המצרפי של 300 יצרני ויבואני מוצרי הטואלטיקה בשנת 2012 היה כ-8.6 מיליארד שקל. מתוך סכום זה ריכזו עשר החברות הגדולות קרוב לשני שלישים. כאשר בוחנים את רמת הרווחיות של עשר החברות הגדולות, בהשוואה לרווחיות בענף כולו, נמצא כי בין השנים 2009-2003 התרחב הפער - ולשיאו הגיע ב-2009, טרם החשיפה ליבוא מקביל בקטגוריה משמעותית בענף.

תחרות המחירים החריפה מצד היבוא המקביל שחקה את הרווחיות הממוצעת של החברות הגדולות, והביאה לכך שלראשונה, בשנת 2012, היה שיעור הרווחיות של עשר החברות הגדולות נמוך מזה של הממוצע בענף. עם זאת, בשנת 2013, ככל הנראה על רקע צמצום החשיפה ליבוא מקביל, נרשם גידול חד של שתי נקודות אחוז בשיעור הרווחיות של עשר החברות הגדולות, אשר הגיע ל-8%.

הסקירה מדגישה כי הרווחיות הגבוהה לא תורגמה לעליות שכר באותן חברות, אלא להיפך. "יש לציין עוד כי השכר הממוצע בחברות אלו נמוך לא רק בהשוואה לשכר הממוצע במשק, אלא גם בהשוואה לשכר הממוצע בענף המסחר הסיטונאי, פרט לכלי רכב (10.7 אלף שקל). רמות השכר הנמוכות בענף זה מוסברות באופן חלקי בשיעור גבוה מאד של נשים (66%). בהשוואת רמות השכר של הגברים המועסקים בחברות אלו נמצא כי הן דומות לממוצע השכר לגברים במשק כולו. מנגד, שכרן של הנשים בחברות אלו נמוך ב-15% מהשכר הממוצע לנשים במשק".

עוד צוין, כי כאשר בוחנים את התפתחות שכר העובדים בחברות אלו בטווח זמן ארוך יותר, של עשרים השנים האחרונות, נמצא כי שכרם הריאלי הממוצע אף ירד ב-9.6%. זאת על אף שרווחי אותן חברות שהיו פעילות במהלך אותה תקופה גדלו ריאלית בקרוב ל-300%.

ממצא נוסף העולה מן הדו''ח הוא הגידול החד ברווחיות החברות בין השנים 1997-2001, מכ-6% לכ-12%, לאחר ירידה חדה בשנתיים שקדמו להן, שייתכן שנבעה מפיחות חד של השקל. הסקירה מדגישה כי בין השנים 2008-2003 דווקא נרשם ייסוף חד של השקל. "במהלך אותה תקופה נרשם גידול חד ברווחי וברווחיות החברות, עובדה שיש בה כדי להעיד על כך שאותן חברות לא 'גלגלו' לצרכן את ההוזלה של מוצרי היבוא במונחים שקליים", נכתב.

"הסיפור של יוקר המחיה בישראל"

בכיר ברשת שיווק גדולה טוען כי "הדו"ח הנוכחי של משרד האוצר מספר את הסיפור של יוקר המחיה בישראל. האשמה של המחירים הגבוהים בישראל היא לא של הרשתות אלא של היבואנים, הם לא מבינים בכלל עם מה אנחנו צריכים להתמודד. בחו"ל, אם רשת מזון או פארם רוצה לקנות מותגים, היא יכולה לבחור בין מספר מפיצים. בישראל יש לכל מותג רק מפיץ אחד מורשה, וזה מקטין מאוד את רמת התחרותיות. לא רק זה, המפיצים הללו מאוד ריכוזיים, וכל אחד מהם מפיץ מספר גדול של מותגים שונים, כך שהתלות בהם מאוד גדולה.

"במקביל, קיים מספר מצומצם של יצרנים ישראלים, דוגמת יוניליוור, המייצרת בישראל מותגים מסויימים ומייבאת את השאר מחו"ל. במידה מסויימת יש מאזן אימה מאוד ברור מול היבואנים הגדולים. הם שחקנים מאוד חזקים ומאוד ותיקים שאף אחד לא רוצה לריב איתם".

במסיבת עיתונאים שקיימה באחרונה רשת סופר-פארם, אמר המשנה למנכ"ל, דני לוזון,  שכרשת בין לאומית, הפועלת גם בפולין ובסין, סופר-פארם מודעת לפערי המחירים בין ישראל למדינות אירופה, אשר מקורם בהיעדר תחרות בין היבואנים, מחירי הרכישה של המותגים הבינלאומיים ובפרמטרים נוספים. לוזון גם סיפר כי סופר-פארם פולין רוכשת את אותם מותגים במחירים הנמוכים בכ-50% בסניפי הרשת בפולין לעומת ישראל. בישראל בחרה סופר-פארם להתמקד במותג הפרטי לייף, משום שכך היא יכולה לתת מענה אטרקטיבי ללקוחותיה.

על הקושי שביבוא מקביל של מוצרי מזון סיפר בכיר ברשת שיווק גדולה אחרת: "אם לדוגמא אני רוצה לייבא בעצמי שמפו פנטן של פרוקטר אנד גמבל ולמכור אותו בזול יותר בסניפים שלי, זה יהיה בלתי אפשרי. אולי אני אצליח להביא משלוח אחד, אבל פה זה ייגמר. המפעל בחו"ל לא יסכים למכור לי ישירות כי יש להם יבואן רשמי. אם אני אחבור למפיץ של מדינה אחרת ואבקש שימכור לי במחירים מוזלים הוא עשוי להסכים, אבל בדיוק אחרי משלוח אחד פרוקטר יחסמו אותו - על גבי המוצרים יש קוד, שמגלה לחברה העולמית למי הם מכרו את המוצר, והם יבינו שאותו מפיץ מכר לי סחורה ומיד יאיימו עליו שאם הוא ימכור לי שוב הוא לא יהיה מפיץ שלהם יותר.

"ככה זה עובד עם כל החברות הבינלאומיות שיש להן יבואן בלעדי בישראל, לאו דווקא רק עם מוצרי פרוקטר אנד גמבל. לכן, המדינה צריכה לקבוע שאם מישהו הוא יבואן בלעדי, הוא צריך למכור את המוצרים במחיר זהה למחיר המוצרים באירופה או למחיר במדינה הדומה לישראל. בנוסף, אסור להסכים למצב בו אותו גורם הוא גם היבואן, גם היצרן וגם המשווק. זה מביא לכך שאין תחרות על המחירים".

החברות מתגוננות

בחברות הטואלטיקה לא הסכימו עם סקירת האוצר. בכיר באחת מחברות הטואלטיקה אמר כי "השוק בישראל מאוד קשה ותחרותי, חברות שפועלות בישראל לא מגיעות לאחוזי הרווחיות של מקבילותיהן בעולם. למשל, הרווח לפני מס של החברות העולמיות דוגמת פרוקטר אנד גמבל, רקיט בנקיזט וקולגייט נע סביב ה-20% ויותר. בארץ אף חברת טואלטיקה לא מגיעה לרווחיות של 15%".

מחברת סנו נמסר: "הדו"ח האמור ברובו אינו נוגע כלל ועיקר לחברת סנו, שכן הוא בוחן חסמים ביבוא ובפעילות יבואנים מקבילים. כידוע, חברת סנו היא חברת תעשייתית ישראלית, ונושא היחסים בין יבואן רשמי ויבואן מקביל אינם מעניינה. חברת סנו, שהיא חברה ציבורית, מוכרת את מוצריה במחירים נמוכים ככל הניתן, בשוק תחרותי מאד, תוך שהיא מתמודדת בהצלחה עם ענקים בינלאומיים בכל אחד מתחומי פעילותה.  יודגש כי בחברת סנו מועסקים כ-1,600 עובדים ועובדות, בתנאי שכר הוגנים ושווים לגברים ולנשים כאחד. עוד יודגש כי הנהלת החברה כוללת נשים וגברים בתפקידי מפתח שונים."

מיוניליוור נמסר: "יוניליוור ישראל מוכרת מותגי טיפוח מקומיים ובינלאומיים, והיא משקיעה רבות בתחומי המחקר והפיתוח על מנת להבטיח חדשנות מוצרית מובילה ולהעניק מענה מיטבי לדרישות הצרכנים במחירים הוגנים, כל זאת בסביבה תחרותית ומאתגרת".

פרוקטר אנד גמבל, שסטוביץ, דיפלומט ואלפא קוסמטיקה סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#