אם משרד התקשורת לא ינקוט אכיפה משמעותית יותר - אלפי לקוחות ימשיכו ליפול בפח

השיטה היא גם פשוטה להפליא - הלקוח מתקשר לחברת הסלולר ומבקש לקבל שירות כלשהו ■ באותה הזדמנות מנסה נציג השירות לשכנע אותו להחליף מכשיר ונוקב במחיר מופרז כדי שיכלול גם "מתנה"

הדר קנה
הדר קנה
הדר קנה
הדר קנה

משרד התקשורת מתגאה בכך שהשנה החולפת התאפיינה ב"הגברת האכיפה על חברות התקשורת, בעיקר בנושאים צרכניים ותחרותיים", כפי שנחתם בגאווה דו"ח תלונות הציבור ל–2015. אולם ישנה בעיה נוספת שעדיין מתקיימת כסדרה: "שיטת המתנות".

זוהי השיטה שנוקטות חברות הסלולר כדי להוציא מלקוחותיהן אלפי שקלים תמורת מוצרים שהם סבורים שהם מקבלים בחינם. הבעיה נרחבת בהיקפה והיא אופיינית לשלוש חברות הסלולר הגדולות - פרטנר, פלאפון, וסלקום (כפי שפורסם ב–TheMarker ב–16 במארס). השיטה היא גם פשוטה להפליא - הלקוח מתקשר לחברת הסלולר ומבקש לקבל שירות כלשהו, כגון טיפול בבעיה, שדרוג מכשיר או הוזלת תוכנית. באותה הזדמנות מנסה נציג השירות לשכנע אותו להחליף מכשיר ונוקב במחיר מופרז כדי שיכלול גם "מתנה" - טאבלט, טלוויזיה, אוזניות ועוד.

כך מחויב הלקוח - במשך 36 חודשים - על מוצרים שאינו זקוק להם. את התעלול הוא יגלה רק כשיקרא בפירוט את החשבונית שקיבל בדואר - אם בכלל.

מרכז שירות לקוחות פלאפוןצילום: דניאל בר און

משרד התקשורת מכיר את הבעיה היטב. דו"ח אמון הציבור שפורסם במאי 2015 פירט את עיקר השיטה ואף הגדיר את חברת פלאפון כ"מובילת התופעה", נכון ל-2014. חודשיים לאחר מכן, ביולי 2015, אף נערך דיון בוועדה לפניות הציבור בכנסת בנוגע לשיטה. בדיון סיפר נציג משרד התקשורת, מימון שמילה, כי הנושא מוכר למשרד ולאגף האכיפה. שמילה הגדיל לספר כי חברת פלאפון כבר נקנסה ב-370 אלף שקל בגין הטעיות מסוג זה.

מאז פרסום הדו"ח עברה כבר כמעט שנה, והתופעה עדיין לא מוגרה. במשרד התקשורת חוזרים על הטענה שלפיה מדובר בהטעיה של לקוחות שדינה להתברר ברשות להגנת הצרכן. על שאלות חוזרות בדבר שיתוף פעולה בין הגופים, או פיקוח מהותי יותר, נענינו בתשובות עמומות שמהן עולה כי משרד התקשורת יתפנה לטיפול מהותי יותר במיגור התופעה במהלך השנה.

עד שהרשויות ינקטו בצעדים קצת יותר משמעותיים, השיטה כנראה תמשיך להתרחש, ולקוחות ימשיכו ליפול בפח ולשלם לחברות הסלולר אלפי שקלים מיותרים.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "המשרד בהחלט מטפל בתופעה בפיקוח. עם זאת, מרבית העסקות בתופעה שתוארה אינן של ציוד קצה כגון טלפונים ניידים, אלא של טאבלטים, אוזניות, רמקולים, שעונים, מערכות קול ביתיות וטלוויזיות. לפיכך, אין מקום שהמשרד יבצע רגולציה בנושא. הטיפול בהפרה זאת צריך להתבצע על ידי הגורמים המוסמכים, לרבות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, באמצעות הפעלת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן".

תגיות:

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ