בקרוב תדעו כמה אתם באמת משלמים על קניות באינטרנט

ועדת הכלכלה אישרה תקנות המטילות כללי גילוי נאות על חברות הבלדרות, במקום המצב כיום שבו הצרכנים מזמינים משלוח מחו"ל - מבלי לדעת אילו חיובים נוספים עשויים לחול עליהם

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ועדת הכלכלה אישרה שלשום תקנות שהגישה הרשות להגנת הצרכן מתוקף חוק הגנת הצרכן, שנועדו להסדיר גילוי נאות של עלויות משלוח מוצרים מחו"ל. התקנות מחייבות את חברות הבלדרות שמבצעות שילוח ישיר מהספק לצרכן בישראל, בהן פדקס, DHL ו-UPS, לפרסם את סוגי העמלות שלהן לטובת הלקוחות, ולהבהיר על גבי החשבונית אילו תשלומים מועברים למדינה ואילו נגבים על ידן כחלק משירות העמילות. התקנות צפויות להתפרסם בספטמבר ברשומות וייכנסו לתוקף ארבעה חודשים מיום פרסומן.

כיום מגלים צרכנים רבים שמזמינים מוצרים מחו"ל כי משלוח, מסים ומכס אינם החיוב היחיד בחשבונית שלהם. הקבלות כוללות תשלומים נוספים, כמו אגרת מחשב, אגרת ביטחון, אגרת הרשאה, דמי הקצאת אשראי, אגרת ממ"ן (אחסון חבילות), דמי טיפול או דמי עמילות. כיום אין באתרי החברות או באתר רשות המסים פלטפורמה שמנגישה את המידע לצרכנים, כך שהעמלות הן בבחינת הפתעה עבור מרבית הצרכנים שנחשפים להן רק במעמד קבלת החבילה, והם נאלצים לשלם כדי לקבל אותה.

גם טיב האגרות והעמלות השונות אינו ברור דיו - למי הן משולמות ועבור איזה שירות. התקנות החדשות מבקשות להחיל כללי גילוי על חברות השילוח. במסגרת התקנות, החברות יאלצו לפרסם באתרי האינטרנט שלהן את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם. בנוסף, התקנות מחייבות את החברות לפרט בחשבונית הניתנת ללקוח את כלל מרכיבי התשלום בנפרד.

נציגי חברות הבלדרות שהשתתפו בדיון התנגדו לתקנות. מנכ"ל UPS, ליאור שגיא, טען כי הן אינן ישימות. הוא הסביר כי הצרכנים קונים מוצרים מאתרים בינלאומיים כמו אי־ביי, אמזון ועלי אקספרס, ולא נכנסים לאתרי האינטרנט של חברות השילוח, והוסיף כי פירוט עלויות כמו מכס, אחסנה ושחרור הוא בעייתי, שכן עלויות אלה אינן ידועות בשלב הרכישה. עם זאת, הכוונה בתקנות היא כי המשלחים יחויבו לפרט אילו מסים ואגרות עשויים להיות מוטלים על המוצר, אך לא יחויבו לנקוב במחיר המדויק שיתלווה למשלוח ספציפי, שאותו הן לא יכולות לדעת מראש.

עמית לנג צילום: אוליבייה פיטוסי

כבר כיום יש לחלק מהחברות דף מפורט של העמלות השונות, אך הוא אינו מוצג בשקיפות באתריהן. גם יו"ר הוועדה, איתן כבל (המחנה הציוני), הדף את הטענה והעיר כי גם הצרכנים כבר יודעים, לאחר ניסוי וטעייה, בכמה יסתכמו העלויות הנוספות, ולכן גם חברות המשלוחים, שלהן יש ידע מקצועי בתחום, צריכות לדעת זאת.

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד חנה טירי, הסבירה כי התקנות הן חלק מעבודה מקיפה להסרת חסמי יבוא והוזלת יוקר המחיה, ועוסקות ביבוא אישי. התקנות הנוכחיות הן יישום של המלצת הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בענף היבוא, בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג.

לאחר שחובת שקיפות המחירים תיכנס לתוקף, מתכוונים משרדי האוצר והכלכלה לבחון דרכים לוודא כי תעריפי חברות הבלדרות אינם משקפים רווח בלתי־סביר ואינם יוצרים חסמי סחר. הם מנמקים זאת בכך שבמרבית המקרים הצרכנים אינם יכולים לבחור את חברת הבלדרות, ולמעשה הם לקוחות שבויים.

אחד התיקונים שהציעה ועדת לנג בנושא היבוא האישי, שהתקבל בהחלטת הממשלה, הוא הקמת מערכת ממוחשבת שתאפשר לצרכנים להסדיר את כל האישורים הנדרשים לשחרור הטובין מהמכס. המערכת תכלול את כל המידע הדרוש לצרכנים כדי לבצע רכישות בחו"ל ותסביר לו את התהליך על כל הכרוך בו. במשרד הכלכלה מעריכים כי המערכת תושק בתוך חצי שנה.

תיקונים אחרים שנמצאים על שולחן הכנסת עוסקים בהסרת חסמים ביורוקרטיים המיושמים מעל לראשם של הצרכנים, וצפויים לייעל את תהליך השילוח ולצמצם את העלויות הנגרמות מעיכובים מיותרים בתהליך היבוא האישי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker