בזבוז, הישגים עלובים ומנכ"ל שעסוק בכתיבת שירים: כך מתנהלת המועצה לצרכנות - על חשבונכם - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר TheMarker

בזבוז, הישגים עלובים ומנכ"ל שעסוק בכתיבת שירים: כך מתנהלת המועצה לצרכנות - על חשבונכם

בשמונה וחצי שנות כהונתו של המנכ"ל, אהוד פלג, לא יצא הארגון לאף מאבק צרכני גדול ולא חולל שינוי משמעותי במשק - למרות תקציב של 14-10 מיליון שקל בשנה

112תגובות

בנובמבר 2009 ישבו כמה עורכי דין במשרדים הישנים של המועצה הישראלית לצרכנות ברחוב החשמונאים בתל אביב, ודנו בבקשה שהוגשה אליהם מטעם חוק חופש המידע. עיתונאית ביקשה לדעת כמה עלו למשלם המסים הקלטתו ותרגומו לאנגלית של "המנון המועצה". שיר שכתב והלחין המנכ"ל, אהוד פלג.

פלג התרעם על הבקשה: "למועצה לצרכנות מגיעה חסינות מפני חוק חופש המידע", אמר לסובבים, והסביר: "בדומה לצה"ל - אנחנו צבא ההגנה לצרכנים". אלא שבינתיים המועצה לצרכנות אינה מוחרגת מחוק חופש המידע, ופלג נאלץ לחשוף כי המנון המועצה שכתב עלה למשלם המסים 6,000 שקל.

"אם נתקלת בקניות בחוסר הגינות, זה הזמן לפנות למועצה לצרכנות, נלחמים פה על זכותך", אומר השיר ובהמשך: "בוא תפנה למועצה וכאן בקלות תמצא, את כל ההדרכה לשמור על הזכויות שלך. איש בך לא יהתל כי אז בנו ייתקל - במועצה". תחקיר TheMarker חושף כי בניגוד למילות ההמנון, זה לא כל כך פשוט לקבל הדרכה מהמועצה לצרכנות, והיא גם לא תמיד נחושה להילחם על הזכויות שלכם.

תומר אפלבאום

מהתחקיר עולה כי הוצאותיה ותשלומיה של המועצה לספקים הם לא פעם תמוהים. בין היתר, היא שילמה מאות אלפי שקלים למשרד יחסי ציבור במקביל להעסקת מערך דוברות פנימי, והוציאה יותר מחצי מיליון שקל על סקרים. למעשה, את רוב העבודה המשמעותית של המועצה בשנים האחרונות מבצעים גורמים חיצוניים בתשלום - אף שמצבת כוח האדם במועצה גדלה משמעותית - מ–13 עובדים עם מינויו של פלג ב–2007, ל–48 ב–2014 - גידול של 270%.

עוד עולה מהבדיקה, כי בשמונה השנים וחצי שבהן כיהן פלג כמנכ"ל, הגישה המועצה רק 11 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנוגע לעוולות צרכניות; במשך 26 חודשים מתקופה זו המועצה פועלת ללא דירקטוריון; שדרת הניהול הבכירה בארגון לא התרעננה לפחות עשור וחצי; ופלג נכנס לשנתו התשיעית - אף שמדיניות רשות החברות הממשלתיות מגבילה את הקדנציה לשבע שנים בלבד. ואם לא די בכך, הרי שלב לבה של פעילות המועצה לצרכנות - הטיפול בתלונות צרכנים - מתפקד באופן שערורייתי: מסתבר כי אלפי תלונות המוגשות למועצה נמחקות מבלי שטופלו או נענו.

לאור כל אלה, לא מפתיע שבתי עסק רבים בישראל לא ממש מתרגשים מהמועצה לצרכנות, אם לומר זאת בעדינות. גם המועצה בעצמה מודה באוזלת ידה: בדו"ח התלונות השנתי שהוציאה לתקשורת בפברואר היא העידה כי שליש מהעסקים מתעלמים מפניותיה.

הממצאים האלה מקוממים במיוחד לאור כך שבשנים האחרונות חל גידול ניכר בתקציב המועצה - מ-6 מיליון שקל לשנה ב-2009-2008 ל-8-7 מיליון בשנה ב-2011-2010, וכמעט כפול ב-2014-2012 עם 14-10 מיליון שקל בשנה.

התרשים מפרט את תקציב המועצה לצרכנות ומצבת העובדים בין השנים 2004-2014
הוא מראה כי חל גידול ניכר בתקציב המועצה. מ-6 מיליון שקל לשנה ב-2009-2008 ל-8-7 מיליון בשנה בין 2011-2010, וכמעט כפול בין 2014-2012 עם 14-10 מיליון שקל בשנה.

הגידול החד בתקציבה ובמצבת כוח האדם שלה, לצד השינוי התודעתי העמוק שחל בציבור הצרכנים מאז המחאה החברתית ב-2011, אמור היה להפוך את המועצה לצרכנות לשחקן מרכזי וחשוב בזירת הצרכנות המקומית. אלא שהארגון כשל בכך כישלון חרוץ: "איפה המועצה היתה במחאת הדיור?" תוהה עובד לשעבר, "איפה היא היתה במחאת הקוטג', במחאת המילקי? אפילו את המחאה על הפקעת המחירים בנתב"ג לא המועצה יזמה, אלא למרבה האירוניה דווקא גוף פרטי כמו 'הדקה ה-90'".

אחד ההסברים לכך, אומרים המרואיינים לכתבה - שרובם הסכימו להתראיין בתנאי שיישארו בעילום שם - היא שהמועצה נמצאת בקונפליקט מובנה: מצד אחד היא ארגון צרכנים יציג ומצד שני היא חברה המבוססת על תקציב ממשלתי. סיבה נוספת היא הניהול הכושל של המועצה תחת פלג.

1. מאות אלפי שקלים ליח"צ ולסקרים

באופן טבעי, במועצה לצרכנות לא כל כך אוהבים שמתעסקים בתקציב שלהם ובודקים מה הם עושים אתו. בתחילת התחקיר תהה מנכ"ל המועצה איזה עניין אנחנו מוצאים בחקירת חברה דלת תקציבים, לכאורה. עובד מסור שאליו התקשרנו חזר על המסר: "אם עושים כתבות תחקיר לגבי ניצול של תקציבים, יש דגים יותר גדולים בים".

"זה טיעון מופרך", אומרת עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "זו חברה שכל כספה הוא כספי ציבור ורוב תקציבה (50%-70%, לאורך השנים, ר"ל) הולך לשכר עובדים. היא לא מכניסה כסף ולכן זו בדיוק החברה שאנחנו רוצים לבדוק מה זכות הקיום שלה ומה אנחנו מקבלים עבור כספנו. ההוצאות של המועצה ראויות לעמוד לביקורת ציבורית לא פחות מכל גוף אחר, כולל צה"ל אגב, שלידיעת המנכ"ל אינו מוחרג מחוק חופש המידע".

אחרי שהתקומם פלג על הצורך לחשוף כמה עלה שירו למשלם המסים, נאלצה החודש שוב המועצה להשיב על שאילתה של התנועה לחופש המידע ו-TheMarker. הפעם בנושא רשימת ההתקשרויות שלה עם ספקיה, החושפת הוצאות תמוהות. מהשאילתה עולה כי ב-2014 העבירה המועצה כ-405 אלף שקל למשרד יחסי הציבור ארד תקשורת - 34 אלף שקל בחודש בממוצע - סכום עצום עבור חברה ממשלתית קטנה בת 50 עובדים. לשם השוואה, אחד הבנקים הגדולים במדינה משלם ליחסי ציבור כ–25 אלף שקל בחודש. ההתקשרות מפתיעה נוכח העובדה שהמועצה מחזיקה, במשך לפחות עשור, במערך דוברות משלה הכולל דוברת ועוזרת דוברת. בשנתיים האחרונות היא אף קלטה מנהל אתר ורכז ניו מדיה. כלומר, שרשרת מלאה של שירותים המקבילים לעבודת משרדי יחסי הציבור והייעוץ התקשורתי.

במועצה מסבירים כי מדובר ב"יעוץ אסטרטגי" שניתן לתקופה של שבעה חודשים בלבד ב-14.2 אלף שקל לחודש, וכי 302 אלף שקל נוספים לא יועדו לארד, אלא הושקעו, אחר הייעוץ, ברכש מדיה עבור קמפיין לפרויקט סמ"ל (פרויקט מעקב מחירים בסופרמרקטים, ר"ל). אלא שהסכום החודשי שניתן לארד עבור הייעוץ היה גבוה ב-2,160 שקל מהסכום המקסימלי שננקב במכרז. בנוסף, לא ברור מדוע מאות אלפי שקלים, שכלל לא הוזכרו במרכז, עברו לתשלום דרך ארד. רו"ח חן שרייבר, המתמחה במתן שירותי בקרה כספית לתאגידים, מותח ביקורת חריפה על התנהלות זו: "מדובר בסכום הגבוה פי ארבעה משכר הטרחה שהופיע במכרז היח"צ, והוא היה צריך לצאת למכרז נפרד". 

עוד עולה מהשאילתה כי המועצה הוציאה 506 אלף שקל על רכישת סקרים ממכון גיאוקרטוגרפיה ב–2014. בין היתר, כלולים בסכום זה 22.8 אלף שקל על סקרים חשובים בנוגע למודעות למוצרים בפיקוח ויישום של חוק הצבת שילוט לצדם. אך הסכום כולל גם הוצאה של 11.1 אלף שקל עבור סקר על מצוקת החניה בתל אביב, שמצא כי "82% מהצרכנים אינם מרוצים מזמינות החניה בעיר". איזו הפתעה. באותה שנה שילמה המועצה למכון סקרים נוסף, מרקט־ווטש, כ–23 אלף שקל עבור סקר פיצות, שבמסגרתו העביר המכון שאלונים לטעימה עיוורת וקבע שהפיצות היקרות ביותר אינן בהכרח הטעימות ביותר.

2. "פלג מממש פנטזיה על חשבון הקופה הציבורית"

גם הוצאות המנכ"ל מעלות שאלות. אף שמדובר בגוף שמהותו מקומית ופעילותו מרוכזת בישראל, ב-2014-2012 לקח פלג אימוני חיזוק באנגלית בעלות של 1,300–5,100 שקל בשנה לצורך הכנה לכנסים בחו"ל, שאליהם הקפיד לטוס שלוש פעמים בשנה.

בנוסף, ב-2014 לקח פלג לפחות 30 שעות אימון אישי "בליטוש מסרים בתקשורת" בעלות של כ-600 שקל לשעה - הוצאה של לפחות 18 אלף שקל. לכל זה צריך להוסיף את המנון המועצה שכתב המנכ"ל בעלות הפקה של 6,000 שקל - שיר שהציבור אולי לא מכיר, אך עובדי המועצה מכירים היטב: "בימי הגיבוש, זה הדבר היחיד שהוא הסכים להשמיע באוטובוס. הרגשנו שאנחנו בתנועת נוער", סיפרו לנו.

אגב, מאז ההמנון הספיק פלג לכתוב ולהלחין שיר נוסף למועצה. השיר נכתב באנגלית והפזמון החוזר שלו הוא: "Say bye bye to buy buy". האם גם הוא עלה כסף? במועצה אומרים כי כתיבתו והפקתו נתרמו מזמנו ומכספו האישי של המנכ"ל. השיר פורסם בעמוד הפייסבוק של המועצה ומוצג כ"סרטון קצר עם שיר קאצ'י שיסייע לנו לצרוך פחות, לבזבז פחות ולשמור טוב יותר על הסביבה שלנו".

שירי המנכ"ל מכעיסים את העובדים: "התחושה היא שהשירים האלה הם שימוש במשאב ציבורי במטרה לממש את הפנטזיות של המנכ"ל", אמר גורם מהמועצה. "גם מה שניתן בהתנדבות צריך לעמוד בביקורת, אבל אף אחד הרי לא יאמר למנכ"ל 'השיר אדיוטי'. בכלל לא ברור למה הוא מיועד - אולי לילדים במסגרת שיעורי אנגלית?"

3. "במשרד פרטי זה היה חוסר יעילות"

אבל נעזוב רגע את השירים ונחזור לליבת העבודה של המועצה: להגן על הצרכנים ולהביא למיצוי זכויותיהם על פי חוק. אף שבשנים האחרונות זינק תקציב המועצה ובהתאם גם מספר העובדים בה, את החלק המשמעותי מעבודתה בשנים אלה מבצעים גורמים חיצוניים תמורת תשלום. הדבר בולט בעיקר בכל הנוגע למחלקה המשפטית: במועצה עובדים כיום 7 עורכי דין. בתקופות מסיומות עבדו בה אף 8 עורכי דין ובכל זאת פנתה המועצה דווקא לעו"ד יוסי ברג, שפרש מהמועצה ב-2005, כדי שיכתוב מדריכים לאתר תמורת כ-600 שקל לשעה - עבודתו מוערכת בעשרות שעות.

גם תובענות ייצוגיות ראויות הוגשו לא אחת על ידי משרדים חיצוניים. למשל, נגד חברת איקיוטק הוגשה תובענה באמצעות משרד עורכי הדין מיכאל בך ושות', ותובענה ייצוגית נגד חברת תנובה (בנושא הפקעת מחירי גבינה צהובה) הוגשה באמצעות משרד גיל רון קינן ושות'. "זה ארגון שלא מטפח את העובדים שלו", אומרת עובדת לשעבר. "הרעיון הוא שמי שבפנים לא מספיק טוב ושלדברים חשובים לוקחים אנשים מבחוץ."

אך גם הסיוע החיצוני בתשלום לא עוזר למועצה לעמוד בהספק הנדרש ממנה ברמה המשפטית, לדעת מבקר המדינה. בדו"ח מ-2013 כתב: "המועצה מייעדת חלק ניכר מתקציבה לטיפול בתלונות צרכנים, אך אינה ממלאת את כל תפקידיה משיקולים תקציביים. בכלל זה, היא ממעטת בנקיטת הליכים משפטיים, כמו הגשת עתירות לבג"ץ ותובענות ייצוגיות".

בשמונה השנים וחצי שבהן שימש פלג מנכ"ל, הוגשו 11 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, 16 התנגדויות להסדרי פשרה, 6 תביעות בבית הדין לחוזים אחידים, ועתירה אחת לבג"ץ. "עם מספר עורכי הדין במועצה, זו התפוקה?" מתפלא עורך דין עמו שוחחנו. "במשרד פרטי זה היה מוגדר כחוסר יעילות משווע".

בפני מבקר המדינה, המועצה טענה כי מיעוט ההליכים המשפטיים אינו נובע משיקולים משפטיים, אלא מהחשש שיהיה עליה לשאת בתשלום הוצאות המשפט שיילקח מתקציבה השנתי ויביא לפגיעה ביתר פעילותה.

4. אלפי תלונות צרכנים - פשוט נמחקות

פניתם בתלונה למועצה לצרכנות ולא קיבלתם מענה? יש סיכוי שהפנייה שלכם פשוט נמחקה, יחד עם אלפי תלונות שהמועצה לא הגיעה אליהן. אמנם הטיפול בתלונות מוגדר כ"לב לבה של המועצה", ובכל זאת ב-2012 מחקה המועצה לפחות 4,000 פניות - יותר מ-10% מכלל התלונות באותה שנה - והותירה אלפי צרכנים ללא מענה, בעיקר בתחום התקשורת והבנקאות. הנתון, אגב, לא דווח בדו"ח התלונות של המועצה באותה שנה. 
בשנתיים הבאות נמחקו עוד מאות תלונות בשיטה זו. אולי אחת הסיבות לסגירת אלפי התלונות היא הקיצוץ של שני תקנים של מטפלים בתלונות ב-2013 - קיצוץ תמוה לאור העובדה שתקציב המועצה באותה שנה היה 13.9 מיליון שקל - גידול של 36% מהשנה שקדמה לו.

כאשר הצרכנים כן נענים, לעתים הדבר מתבצע אחר תקופת המתנה ממושכת. לראייה, לפי ההנחיות הרשמיות המועברות למטפלים, הזמן הסביר לטיפול בפניה יהיה בתוך 100 ימים - נצח במונחי המגזר הפרטי, ובוודאי במקרים שבהם הצרכנים מבקשים לממש, בסיוע המועצה, את זכותם לביטול עסקות (19% מהתלונות).

גם מי שתלונתו לא נמחקה והמתין 100 ימים או יותר למענה, לא תמיד יבוא על סיפוקו. תלונות שטופלו על ידי המועצה והגיעו אלינו חושפות כי הטיפול לעתים חלקי, שטחי ומותיר את הצרכן עם מעט מאוד מידע, סיוע והדרכה.

הנה דוגמה: צרכנית פנתה למועצה לאחר שטכנאי איחר להגיע לביתה במטרה לתקן מוצר חשמלי שברשותה. להבנתה, החוק קבע לה פיצוי בגובה 300 שקל, אך בית העסק ניאות לתת לה סכום מופחת - 200 שקל בלבד. במקום שנציג המועצה יפנה בעצמו לבית העסק או יפרט למתלוננת מה באמת אומר החוק, הוא בחר להמליץ לה "להגיע להבנה על 100 שקל עם בית העסק", או לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות. שווה לחכות לתשובה כזאת שלושה חודשים? לא בטוח.

5. תוכנית עבודה ללא יעדים ומדדים

במשך הכנת הכתבה הזכירו לנו במועצה כי החברה "מבוקרת על ידי חמישה גורמים בנוסף לדירקטוריון, ומשכך עומדת בחובת השקיפות כלפי הציבור". הם אולי שכחו, אבל בעשרת החודשים האחרונים אין להם דירקטוריון. לפחות רבע מתקופת כהונתו של פלג התנהלה ללא מינימום הדירקטורים הנדרש לכינוס דירקטוריון (חמישה).

אולי היעדרו של דירקטוריון מאפשר למועצה להתנהל כפי שהיא מתנהלת. תוכנית העבודה ל-2014 שנשלחה לעיוננו היא מביכה - אין מילה אחרת שיכולה לתאר זאת טוב יותר. רשימה קצרה של שני עמודים, בחלוקה למחלקות עם משימות קצרות ועמומות. בין היתר, בתוכנית העבודה מצוינות משימות כמו "הגשת תביעות ייצוגיות", "הגשת התנגדויות להסדרי פשרה מקפחים", "ביצוע מחקרים על בסיס מאגר תלונות צרכנים", ו"הגברת המודעות למסרים של המועצה". מה לגבי יעדים כמותיים? מכסות? תאריכים? אין.

"למעט הטיפול בתלונות, שום דבר אחר במועצה לא מדיד. אין תוכנית עבודה ברורה, שהיא דבר אלמנטרי בארגון", אומר עובד לשעבר. "היינו מגיעים לדיונים בכנסת וצריכים לבחור לאיזה דיון להיכנס, אבל כשאין מטרות מוגדרות - בלתי־אפשרי לעשות תיעדוף. אז אנחנו מוצאים את עצמנו בדיונים שלא צריך להיות בהם ונעדרים מישיבות חשובות. בילינו שעות בישיבות סרק שבהן גלשנו לנושאים שכלל לא היו קשורים לתפקידנו".

מה שעוד עולה מעיון בתוכנית העמומה של המועצה הוא שלמרות כשלי שוק ובעיות קשות בישראל בשלל תחומים, המועצה נמנעת מטיפול עקרוני ומקביעת סדר יום צרכני. "עולה הרושם שיש בעיקר צורך בהסברה ובחינוך לצרכנות נבונה, סקרים בתחום יוקר המחיה ועזרה פרטנית לצרכים בתלונות ותביעות קטנות", אומר מקורב לפעילות המועצה שבחן את תוכנית העבודה.

"הנושא העקרוני היחידי שמטפלים בו קצת יותר הוא תביעות ייצוגיות. מה עם החוסר באכיפה? החוסר בפרסום של מידע לציבור? החוזים האחידים? איך ייתכן שנושא כמו הסמכת הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים לא נמצא בתוכנית של 2014? מי אם לא המועצה היה אמור להילחם להשלמת החקיקה שמתעכבת עשור?", הוסיף.

6. מתפארים בהישגים לא להם

אילו הישגים בכל זאת רושמת לזכותה המועצה? בשנים האחרונות היא מדווחת על כספים שהושבו באמצעותה לצרכנים. ב-2013 הסתכם הסכום, לפי דיווחי המועצה ב- 5.36 מיליון שקל וב-2014 בכ-7.2 מיליון שקל. אלא שאופן החישוב אינו ברור. ממידע שהגיע לידנו עולה כי המטפלים בתלונות מבצעים הערכות של גובה ההחזרים, ולא תמיד מדובר בדיווחים מהימנים המגיעים מהחברות או מצרכנים שטופלו.

הישג נוסף שבו מתגאה המועצה הוא פרויקט התביעות הקטנות. הפרויקט החל בשנת 2012, וב-2013 אף הושקעו למעלה מחצי מיליון שקל בפרסומת שקראה לצרכנים לפנות למועצה לצורך ניסוח תביעה קטנה. בפועל, בשלוש שנים וחצי נוסחו כ-1,200 תביעות קטנות, יותר ממחציתן (700 תביעות) נוסחו על ידי מתנדב בודד. זאת, בזמן שלצורך כך מעסיקה המועצה ארבעה אנשים: עורך הדין במשרה מלאה ושלושה סטודנטים בחלקיות משרה. או שהמתנדב הוא מטאור, או שהדבר מאיר באור שלילי את תפוקת המחלקה. גם הצד הכספי מעיד שהפרויקט לא מצליח להתרומם: תקציבו בשנים האחרונות היה 2.2 מיליון שקל, שבמהלכן השיב לצרכנים, לפי המועצה - 2.78 מיליון שקל. תשואה שנתית נמוכה למדי של כ-8.4%.

עוד הישג שמציינת המועצה הוא קבלתה לארגון הצרכנים האירופי, BEUC, "באקלים פוליטי בעייתי לישראל, הישג שזכה למחמאות במשרדי החוץ והכלכלה", לשון המועצה. משמעות החברות בארגון, לפי פרסומים קודמים, היא חילופי מידע, נגישות למחקרים כלכליים ונתונים סטטיסטים מהמדינות השותפות בארגון ועריכת קמפיינים משותפים. עלות החברות, לפי פרסומים, היא 0.35% מתקציב המועצה, כלומר כמה עשרות אלפי שקלים. אלא שמאז הקבלה בסוף 2013 לא ברור כיצד המועצה מיישמת את חילופי הרעיונות האלה. היא לא קשרה אף אחת מהתבטאויותיה עם הארגון.

המועצה גם התגאתה בייצוג וחברות בוועדות סטטוטוריות שונות, כמו ועדת קדמי לתחרות בענף המזון, שלטענתה "אימצה כמה מהמלצותינו ובראשן פרק שקיפות המחירים בחוק המזון", וגם ועדת גרונאו לתקשורת, שאימצה, לטענת המועצה, את המלצתה לתקציר הסכם בכל חוזה. אך יש שזוכרים את הדברים לגמרי אחרת, וטוענים שהמועצה מתפארת בהישגים לא לה.

"בוועדת קדמי המועצה בעיקר קידמה פיקוח מחירים ומאגר מחירים ממשלתי - הפוך ממה שאומץ, למזלנו", אומר גורם שנכח בדיוני הוועדה. "נדרשו הרבה שכנועים וצעקות בשביל להוריד אותה ולהסביר לה שיותר נכון לחייב חשיפת מחירים מהרשתות ולתת לשוק הפרטי לעשות את שלו, דבר שהם התנגדו לו בתוקף, אולי משום שקיוו לנהל את מאגר המחירים ולהצדיק את קיומם בכך או לקבל תקציבים נוספים", אמר. גורם אחר הוסיף כי פרק השקיפות שאומץ קודם על ידי גורמים מהמגזר השלישי ולא על ידי המועצה. באשר לתקציר הסכם בחוזה שאימצה ועדת גרונאו, מי שהיה הגוף שקידם את הנושא הוא משרד התקשורת, שבתורו נסמך על הצעת חוק שהגיש ארגון אמון הציבור.

אחד הקמפיינים היקרים ומה שנחשב לפרויקט הדגל של המנכ"ל הוא סיירת המועצה לצרכנות (סמ"ל). מדובר בפרויקט שאפתני שהחל ב–2013 והושקעו בו כבר 3.75 מיליון שקל. סיירי המועצה דוגמים מאות נקודות מכירה מדי שבועיים ואוספים מחירים של 40 מוצרים קבועים. על פניו זהו פרויקט חשוב שמנטר כל העת את מחירי המוצרים בישראל. אבל הרשתות הבינו את הטריק והן מורידות את מחירי המוצרים הנבדקים כדי לצאת טוב בסקר. במלים אחרות, הסקר הוא יותר מכרז פומבי בין הרשתות על סל מוצרים מצומצם, בניצוחה של המועצה.

שיא האבסורד בא לידי ביטוי בפרסומות של רשת YOU, המתגאה בהיותה הרשת הזולה בישראל על פי בדיקת המועצה לצרכנות. המועצה, שנהנית מפרסום עקיף, אינה מלינה על כך - אף שהיא יודעת שהבדיקות הקבועות שלה אינן מעידות על רמת המחירים הכללית ברשתות. לראייה, המועצה העידה ב-2014 וגם בחודש שעבר כי YOU נופלת ב"סל הצללים" - בדיקת ביקורת שהמועצה החלה לבצע בשנה שעברה על רשימת מוצרים שונה מהרשימה הקבועה. בסל זה הרשת נהפכת ליקרה ביותר. אך YOU ממשיכה בפרסומות, והמועצה אינה מוציאה גינוי על הטעיית צרכנים. במקום לשנות את השיטה, ולהוציא את הסיירת עם רשימות שונות בכל אחת מהבדיקות, המועצה ממשיכה להיצמד לאותם המוצרים. "סלי צללים" נבדקים בתדירות נמוכה מידי.

נוסיף כי הפרויקט נוצר עבור משימות נוספות ובהן בחינת התנהלות עסקים כלפי צרכנים ועוולות הנוגעות לאופן המכירה והפרסום של מוצרים. בדקנו את 20 הפרסומים האחרונים בנושא סמ"ל באתר המועצה - ובאף אחד מהם לא דווח על פרסום לקוי, פגיעה צרכנית או כל דבר אחר שמצדיק את קיומן של הבדיקות בתקציב כה גבוה.

כך או אחרת, נראה שהמועצה תצטרך להמציא את סמ"ל מחדש, נוכח כניסתו של פרק שקיפות המחירים בחוק המזון בעוד כשבוע, הקובע כי רשתות המזון יפרסמו באינטרנט קובצי אקסל עם מחירי כל המוצרים בכל הסניפים שלהן, נתונים שגופים פרטיים כמו זאפ, מייסופרמרקט ואחרים כבר הצהירו כי ינגישו לצרכנים, דבר שמייתר את סמ"ל, במתכונתה הנוכחית.

7. המנכ"ל מחלק פרס לסמנכ"ל

זה לא שבמועצה לא לוקחים את עבודתם ברצינות: מזה שנתיים מנסה הסמנכ"ל, צביקה וושלר, לייצר מוטיבציה בקרב מטפלי התלונות. בין היתר, שולבה מערכת מדידה ומשוב על הטיפול בפניות הצרכנים (בעלות תחזוקה של מאות אלפי שקלים בשנה). כמו כן, נקבעו יעדים המזכים את העובדים בבונוסים בשכר. אך עד כה העובדים מתקשים להסתגל לשינוי.

ייתכן שחלק מהקושי נובע מיחסים מעורערים בין שדרת הניהול לעובדים. בדצמבר שלח פלג מכתב לעובדים ובו כתב: "בתקופה האחרונה נרשמו מספר מקרים בהם עובדי מועצה התנהגו באופן לא נאות, ולעתים אף מחפיר, כלפי בעלי תפקידים במועצה שביצעו את תפקידם...עובדים שמילאו נאמנה את תפקידם הותקפו מילולית בצורה מביישת שכללה גם הליכת רכיל ושילהוב יצרים בקרב עובדים אחרים...התנהגות כזו שתוכח נגד בעל תפקיד שביצע את תפקידו, תיחשב מהיום לשיקול החמרה נוסף בעת עריכת בירורים משמעתיים".

למכתב הזה קדמו אירועים שונים שבהם, בין היתר, העניק המנכ"ל פרסי הוקרה לרגל המעבר למשרדים חדשים  ב-2012. הפרסים הוענקו לא לעובדים מן השורה, אלא דווקא לשלושה חברי הנהלה, הנמנים עם חמשת המשתכרים הגבוהים במועצה, על "מאמץ אדיר", כלשונו, "שהושקע בטיפול יעיל במעבר המשרדים": וושלר הסמנכ"ל, ציפי קיברסקי, מנהלת משאבי האנוש, וזאב פרידמן, היועץ המשפטי. וושלר וקיברסקי קיבלו כל אחד שובר על סך 2,500 שקל לנופש בישראל, ופרידמן קיבל שובר לארוחה. לטענת העובדים, פרידמן החזיר את השובר מאוחר יותר מחוסר נוחות.

8. לא ד"ר פלג

פלג משמש מנכ"ל זאת השנה התשיעית. זאת למרות שלעמדת רשות החברות הממשלתיות יש למנות מנכ"ל חדש בכל שבע שנים. לפני כן ניהל את מכון "אתגרים - לפיתוח מנהיגות ואזרחות משמעותית", היה מרצה למנהיגות במכינת נחשון ויועץ לפיתוח מנהיגות קהילתית במדינות חבר העמים מטעם הג'וינט. בנוסף, היה פעיל למען זכויות בעלי חיים והוביל את המאבק בפיטום אווזים.

פלג השתדרג במשך כהונתו: משכורתו, שהתחילה בכ-23.6 אלף שקל עלתה במשך השנים וכיום היא מסתכמת בכ-27.8 אלף שקל (עלות שכר של כ-39.5 אלף שקל) - גידול של 30%. ואולם מרואיינים לכתבה לא בטוחים שבמקביל השתדרגו גם כישורי הניהול שלו. "קורות החיים שלו אולי מתאימים לניהול חברה עם 13 עובדים ותקציב של 4 מיליון שקל", אומר גורם באוצר, "אבל מאז גדלה המועצה וייתכן שהיא גדולה על מידותיו".

אמיל סלמן

כיצד, אם כן, לא הוחלף פלג בתום 7 השנים הראשונות לכהונתו? בכיר לשעבר במגזר הציבורי אומר: "יש אינטרס מובנה של המדינה להרדים גופים כמו המועצה לצרכנות כי המדינה מצויה בניגוד עניינים. לא נוח לה שיהיה שם מנכ"ל אסרטיבי שצריך לבקר, בין היתר, את הפעילות שלה. בתקופה של פלג נוצרה קונסטלציה של שקט מצד אחד וכישרון גדול של יו"ר הדירקטוריון בעבר - ארנון מנטבר - להביא כסף".

פלג הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, אך למרות זאת מכונה לא אחת באמצעי התקשורת כדוקטור. ככל שבדקנו לא הצלחנו למצוא פעם שבה פלג דרש לתקן את המעוות. הכל החל ב-2008, עת העניק לו הפרשן הכלכלי של" מעריב", יהודה שרוני, את התואר דוקטור בשגגה. מאז הוצמד התואר ד"ר לפלג במקומות נוספים כמו ראיון ברשת ב' וטור דעה ב-Ynet, וגם בכתבת פרופיל שערך עמו שרוני ב-2011. גם בה הטעות חזרה על עצמה. העתק של הראיון עם שרוני, כמו פרסומים אחרים של המועצה לצרכנות בעיתונות, הופץ באמצעות הדוברת בתפוצה רחבה לכלל עובדי המועצה. גם מול העובדים לא מצא פלג סיבה להוסיף גילוי נאות.

אבל מעבר לכל זה, עולה השאלה החשובה באמת: האם הוא ראוי להמשיך לכהן כמנהל של ארגון הצרכנים הרשמי של ישראל, במימון מלא של משלמי המסים. "המועצה לצרכנות היא חברה כושלת", אומר בכיר באוצר. "היא מקבלת יותר מדי כסף ולא נותנת מספיק ערך. מנכ"ל המועצה הוא תפקיד שאפשר לעשות בו דברים עצומים, כולל לפתח הרתעה מול פירמות חזקות. במתכונת הנוכחית היא בת־סגירה. הפתרון הוא להחליף שם את הניהול, להקים דירקטוריון רציני ולהפוך אותה לחברה שתעזור לכלל הצרכנים".

תגובת המועצה לצרכנות: "הכתבה מעוותת את השגנו הרבים"

"המועצה לצרכנות מצרה על הכתבה המגמתית, המעוותת את הישגיה הרבים של המועצה והעומד בראשה בהובלת מאבקים צרכניים", נכתב בתגובת המועצה. "הכתבה מכילה נתונים שגויים ומטעים, העושים עוול לצוות מוכשר ומסור שעושה עבודת קודש להגנת הצרכנים. הקביעות המובאות כאן יתקבלו בוודאי בתמיהה על ידי מאות אלפי צרכנים שנטלו חלק במאבק המועצה נגד עמלות העו"ש, ונלחמים בעזרת סיירת המחירים שלנו נגד הניסיון למנוע מהם השוואת מחירים בחנויות המזון (ואלה הן רק שתי דוגמאות).

"בניגוד למה שמפורסם, חיוב רשתות המזון לפרסם באינטרנט את מחירי כל מוצריהן הוא אחד מארבע המלצות של המועצה שאומצו על ידי ועדת קדמי ביחד עם הקמת הסיירת, מערך הסיוע בתביעות קטנות ושילוט המדפים של המוצרים בפיקוח. עוד ירימו גבה חברי כנסת רבים שהיו עדים למאבקים שניהלה המועצה למען הצרכנים בוועדות הכנסת, ושקיבלו מהמועצה עשרות הצעות לתיקוני חקיקה.

"גם עשרות אלפי הצרכנים שב-2014 החזירו לכיסם 7 מיליון שקל מעסקים שפגעו בהם בזכות התערבותנו יחלקו על הביקורת. בנוסף, ישנן תביעות ייצוגיות של עשרות ומאות מיליוני שקלים שהגשנו בשם הצרכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#