כושר מיקוח

איך לחסוך אלפי שקלים בשנה בבחירת מכון כושר

קנסות היציאה ממכוני הכושר הוסדרו בחקיקה, ונדמה היה שהענף צועד לקראת מהפכה ■ ואולם בדיקה שערכנו ברשתות הגדולות מעלה כי החוזים עדיין דרקוניים, דמי הביטול מסתכמים במאות שקלים, דמי הרישום לא נעלמו וגם מספר התלונות של מנויים ממשיך לעלות

רותי לוי
רותי לוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הנציגה במכון הכושר הולמס פלייס בדיוק סיימה להציג את עלויות המנוי השנתי: "תראי, לגבי דמי הרישום, אני יודעת שאת לא בעד כל כך", אמרה ומיד נעצרה. עד לאותו הרגע, היא נזכרה, כלל לא הבעתי את דעתי על דמי הרישום - סכום של 300 שקל, שמצטרף לעלות המנוי, בחודש הראשון. "בעצם", היא ניסתה שוב, "איך זה נשמע לך, דמי רישום?"

ענף מכוני הכושר אמור היה לעבור מהפכה צרכנית בשנה האחרונה. בספטמבר 2014 הוגבלו לראשונה דמי הביטול של המנוי במכונים ל–25% משווי העסקה - שיעור שמצטמצם ככל שהביטול נעשה בשלב מאוחר יותר בתקופת המנוי. עד לאותה עת, אפשרות ביטול המנוי היתה נתונה להחלטת המכונים.

חברות מובילות המתחרות בענפים שהוגבלו בחקיקה, נוטות לא פעם לבצע רגולציה עצמית. בענף התקשורת, למשל, חברת פרטנר הקדימה את הרגולטור וביטלה את קנסות היציאה למנויים כבר לאחר התיקון הראשון שנועד לצמצמם בלבד. המחווה הוצגה כיתרון תחרותי, ובעקבותיה נעשה יישור קו גם אצל המתחרות. לא כך הדבר במכוני הכושר.

סקירה מדגמית שביצענו השבוע ובסוף השבוע שעבר בבסניפים התל-אביבים של ארבע הרשתות הגדולות בישראל - הולמס פלייס, גו אקטיב, גרייט שייפ וספייס - מעלה כי ענף מכוני הכושר סובל כמעט בדיוק מאותן תחלואות שעלו בבדיקה שביצע TheMarker במאי 2011. חוזי ההתקשרות עדיין דרקוניים, ומאלצים את המתעניינים למחוק ולשכתב יחד עם הנציג את כל הסעיפים החשובים בהסכם; דמי הביטול בכל המכונים הגדולים עדיין נאמדים במאות שקלים; היקף התלונות עוד לא הציג את הירידה המיוחלת (עלייה של 5% בשנה, לפי דו"ח המועצה לצרכנות ל–2014); ודמי הרישום - סכום לא מבוטל שהלקוחות נדרשים לשלם עם רישומם למכון - עדיין לא נעלמו מהעולם.

גם המתאמנים, מתברר, לא השתנו במידה רבה. שיעורי הנטישה במכוני הכושר עדיין גבוהים (45% מהמנויים בממוצע, לפי נתוני BDICoface); רבים מהם עדיין מוכנים לשלם על אימונים משלימים, כמו TRX ופילאטיס מכשירים, שאינם חלק מהתוכנית השוטפת המוצעת במנוי - ומשמעותם תוספת של עשרות שקלים לאימון בודד; ולבסוף, מעטים הלקוחות שלוקחים את חוזה ההתקשרות לביתם וקוראים אותו בזהירות, לפני שהם ממהרים לחתום עליו.

מתוך הסרט רווח וכאב

ענף מכוני הכושר מאופיין בעונתיות גבוהה, הבאה לידי ביטוי בפעילות רבה יותר אחרי החגים‏. בתקופות אלה המכירות בענף גדלות 
בכ–15% לעומת שאר חודשי השנה, לפי נתוני BDICoface. לקראת עונת השיא הקרובה, ריכזנו את כל הסעיפים החשובים בחוזי ההתקשרות עם מכוני הכושר וכמה המלצות נלוות.

1. 
דמי רישום

מכוני הכושר דורשים 150–300 שקל עבור "רישום" או "קליטה" - סכום לא מבוטל, שבמקרה הרע מבטא ניסיון עקיף לייקר את המנוי החודשי, ובמקרה הטוב נועד לאפשר ללקוח חוויה מדומה של "הוזלה". אחרת, קשה להסביר מדוע בכל המכונים מדובר בסכום שניתן לביטול לאחר מיקוח.

בהולמס פלייס מעניקים תמורת דמי המנוי (300 שקל) שני אימונים פרטיים ופגישה עם תזונאית קלינית, אף שמתאמנים רבים לא בהכרח זקוקים לכך. במכוני כושר אחרים, לעומת זאת, כלל לא מנסים לצקת תוכן או לתרץ את הסכום המופקע. הנה למשל, דבריו של נציג המכירות של רשת ספייס, כשהתבקש להוזיל את דמי הרישום בסך 200 שקל: "אני יכול גם לקחת 350 שקל דמי הרשמה אם אני רוצה". הוא יכול גם 500 שקל, הרי לא נקבעה שום מגבלה בחוק - אך אתם לא חייבים להיכנע לזה.

2. 
דמי מנוי

מכוני הכושר מציעים כמה מנויים. ההיגיון אומר שככל שתקופת ההתחייבות ארוכה יותר, כך דמי המנוי זולים יותר. הניסיון אומר שדמי המנוי הזולים ביותר הם הסכום שניתן להשיג באמצעות מיקוח.

איך מתמקחים? מתאזרים בסבלנות, שואלים שאלות, משווים מחירים מול מכונים מתחרים ומול מתאמנים במכון - ומבקשים שוב. רישום בזוגות או בסוף חודש מספקים לרוב מוטיבציה לנציג להתגמש.

המחירים הראשוניים שהוצגו בפנינו השנה, שונים רק במעט מאלה שהוצגו ב–2011. המחירים הסופיים שניתנו לנו לאחר מיקוח מינימלי, עם זאת, זהים לחלוטין. המסקנה היא שיש מחיר שבו נמכרים מנויים - מי שמשלם יותר, פשוט לא עשה שיעורי בית - אך לא נדרשת כל מיומנות מיוחדת כדי להשיג את המחיר האמיתי.

לחצו כאן להגדלת הטבלה

3. 
דמי ביטול

חוק הגנת הצרכן מאפשר למכוני הכושר לדרוש התראה של 30 יום מראש לפני ביטול המנוי. בתקופה זו אתם מנויים פעילים - ורשאים להשתמש במתקני הכושר.

מלבד התראה זו החוק מאפשר למכונים לגבות דמי ביטול - שהם ההפרש בין המחיר "המוזל" שנקבע עבורכם במנוי, לבין המחיר "הרגיל" שהייתם נאלצים לשלם אילולא הייתם מתחייבים כפול מספר החודשים שבהם הייתם פעילים. למשל, אם שילמתם 200 שקל, כשהמנוי נטול ההתחייבות מתומחר ב–300 שקל, וביקשתם לעזוב אחרי ארבעה חודשים - תידרשו להשלים סכום של 400 שקל.

כדי שמכוני הכושר לא יציגו פער לא מידתי בין המחיר המוזל והרגיל, החוק גם קובע מגבלה מקסימלית לדמי הביטול - בין 17% ל–25% מעלות המנוי הכוללת (כולל דמי הרשמה), בהתאם לשליש שבו מבטלים את המנוי. זה לא רק נשמע מסובך, זה באמת כך. זו הסיבה שבמרבית מכוני הכושר מאמצים את שיטת התשלום החודשי - דמי הביטול שווים לחודש אחד נוסף של תשלום חודשי. דאגו רק שהתשלום החודשי הזה יהיה כמו המנוי הזול ביותר שנמכר באותו מכון.

4. 
הקפאת מנוי

הקפאת מנוי משמעותה הזדכות על ימים שלא נוצלו בתום תקופת המנוי. החוזים שנמסרו לנו ממכוני הכושר הערימו לא מעט קשיים על הסעיף הזה: הקפאה הוגבלה לשבועיים בשנה בלבד, או שתהיה כרוכה בתשלום. בחוזה של הולמס פלייס אף הגדילו לעשות וקבעו כי "ניתן להקפיא מנוי לתקופות בנות 14 יום, כנגד תשלום דמי הקפאה שייקבעו על ידי החברה מעת לעת".

אל תשאירו את זה כך. מכון כושר שקשוב ללקוחותיו, מסוגל לאפשר לכם הקפאה ללא תשלום - ולחודש לפחות. שימו לב לציין בחוזה גם את תקופת הזמן הרצופה המינימלית המאפשרת הקפאה. גם שבוע הוא לגיטימי, בוודאי אם אתם מתאמנים בעלי משמעת, ובמקרה שאופי העבודה שלכם מכריח אתכם לטוס כמה פעמים בשנה לחו"ל.

שיעור פליאטיס

חוזה טוב של מכון כושר יכלול התייחסות נפרדת לשלוש הסיבות להקפאת מנוי - הקפאה מבחירה (כמו במקרה של טיסה, למשל), עקב שירות מילואים או עקב פציעה. בשני המקרים האחרונים, התנאים צריכים להיות גמישים יותר, בתמורה לאספקת הוכחות מתאימות מצד המתאמן.

5. 
דמי העברת מנוי

בתקופה שבה מכוני הכושר היו יכולים "לכבול" לקוחות לכל תקופת החוזה, התנהל שוק פורח של העברות מנויים בלוחות יד שנייה. מתאמנים הציעו את המנויים שלהם במחירים נמוכים, רק כדי להקל במעט על הנזק הכספי העצום הצפוי להם.

מאז החוק החדש, חדרי הכושר מתחילים למחוק מהחוזה את סעיף ההעברה, ומי שאינו מוחק - מרוקן אותו לחלוטין מתוכן. כך למשל, בגו אקטיב העברה מוגבלת לבני משפחה מדרגה ראשונה שלא התאמנו או התעניינו במכון בחודשיים שקדמו להעברה. בספייס מגבילים העברה לאדם שמעולם לא נרשם או התעניין במכון קודם לכן. שני המכונים אף דורשים בחוזה תשלום בסך 300 שקל על המהלך.

פילאטיס מכשיריםצילום: אביעד הרמן

אם מסיבה כלשהי אתם עדיין מסתמכים על הסעיף הזה, לפחות דאגו שתהיה לו משמעות. הסירו את הגבלת ההתעניינות לתקופה סבירה ואל תקבלו תירוצים בעל פה, כמו "אנחנו תמיד מתחשבים". שאלו האם ההעברה כרוכה בתשלום מצדכם, והאם האדם שאליו תעבירו את יתרת המנוי ייאלץ לשלם מחדש דמי רישום וכמה.

6. ועוד דבר בעניין חוזה ההתקשרות

חוזה עם מכון כושר הוא התחייבות שמסתכמת ב-2,400–4,000 שקל בשנה (לפי הרשתות שנסקרו), והענף מאופיין בשיעור נשירה גבוה של לקוחות. התנאי הבסיסי שיש לאפשר ללקוחות הוא לקחת את החוזה ולקרוא אותו בזהירות בבית.

ביקשנו לקחת את החוזה בכל הרשתות שבהן ביקרנו. שלוש מהרשתות עברו זאת בהצלחה, גם אם הבקשה הפתיעה כמה מהנציגים. ואולם ברשת ספייס, לא רק שהנציג סירב בעקשנות, הוא גם הפגין כושר המצאה: "חוק הגנת הצרכן לא מאפשר לי לתת לך את החוזה", הוא אמר. גם התעקשות ובקשה לפנות למנהל לא הועילה לנו. "אלה הכללים אצלנו", הוא קבע, הפעם כבר לא בחסות החוק. כצרכנים, זוהי התנהלות שעלינו להוקיע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker