חברות המזון הישראליות לא מתרגשות מהחרם הפלסטיני: "הוא לא יחזיק מעמד" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות המזון הישראליות לא מתרגשות מהחרם הפלסטיני: "הוא לא יחזיק מעמד"

היבואנים הפלסטינים עצרו שלשום את הזמנות המוצרים מחברות המזון הישראליות ■ צפוי להשפיע בעיקר על תנובה, שלה מחזור של 200–250 מיליון שקל ברשות הפלסטינית

14תגובות

יום אחרי שהרשות הפלסטינית הודיעה כי תחרים את חברות המזון הישראליות הגדולות, ניסו החברות להבין עד כמה מדובר באיום רציני שעלול לפגוע במחזור המכירות שלהן, בתקופה שגם כך מלווה בהאטה במכירות.

שלשום הודיעה סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית כי חבר הוועד המרכזי של הפתח, מחמוד אל־עלול, האחראי לענייני חרם על ישראל, הכריז כי הרשות הפלסטינית שוקלת למנוע את כניסתם של מוצרי חברות המזון והמשקאות תנובה, שטראוס, אסם, פריגת ויפאורה. לסוחרים הפלסטינים ניתנה ארכה של שבועיים להיפטר ממלאי המוצרים שברשותם. אל־עלול אמר כי החרמת המוצרים צריכה להיות חלק ממהלך ארוך טווח של החרמת מוצרים ישראליים, על רקע הבנייה הישראלית בשטחים ועצירת העברות הכספים לרשות. מקורות ישראליים סיפרו אתמול כי היבואנים הפלסטינים העובדים עם החברות הישראליות עצרו את ההזמנות בעקבות ההודעה עד להתבהרות המצב.

הנפגעת העיקרית מהחרם עשויה להיות חברת המזון הגדולה בישראל, תנובה, שהרשות הפלסטינית היא לקוח לא קטן שלה. ההערכות הן כי מכירות תנובה לרשות מסתכמות בכ–200–250 מיליון שקל — יותר מ–3% ממחזור המכירות של החברה. תנובה משווקת לשטחים בעיקר מוצרי חלב בסיסיים.

מחזור המכירות של אסם לרשות מוערך בפחות מ–2% מהמכירות של כלל הקבוצה — כ–70 מיליון שקל. עבור קבוצת שטראוס מדובר בבשורה פחות גרועה — שכן הצרכנים ברשות צורכים בעיקר מוצרים בסיסיים של חברת תנובה, וגם המותג עלית לא נחשב מוביל ברשות. שטראוס משווקת לשטחים בעיקר גלידות ומעדנים.

רויטרס

"הפלסטינים מענישים את עצמם"

במרבית חברות המזון שברשימההפגינו אתמול אדישות להודעה על החרם. "ההשפעה של חרם כזה על השורה התחתונה של החברות הגדולות היא קטנה ביותר עד אפסית. המוצרים שמוכרים ברשות הפלסטינית הם הבייסיק של הבייסיק, והם נמכרים במחירים נמוכים, מתוך ידיעה שלצרכנים שם אין הרבה כסף להוציא — כך שהרווחיות שם מאוד נמוכה, הרבה יותר מבישראל", אמר בכיר באחת מחברות המזון הגדולות שברשימה. "בתכל'ס, הם מענישים את עצמם והם ייפגעו יותר, כי הם זקוקים למוצרי המזון הישראליים יותר ממה שהחברות זקוקות לקניות שלהם".

ואכן, בעוד המכירות לרשות הפלסטינית מהוות אחוזים בודדים ממחזור המכירות של חברות המזון הגדולות, עבור תושבי הרשות מדובר בגזירה לא קלה עד בלתי־אפשרית, שכן כ–70% מהמזון הנצרך בשטחי הרשות מקורו בישראל. הבעיה העיקרית של תושבי הרשות תהיה בתחום מוצרי החלב, ובעיקר החלב הניגר — שכן מוצרי בסיס אחרים ניתן לייבא או לקנות מיצרנים קטנים. למחלבות ברשות הפלסטינית אין כוח ייצור מספיק גדול כדי לוותר על המחלבות הישראליות, והן בכל מקרה קונות בעצמן את החלב הגולמי מתנובה.

עם זאת, גם הבכיר מחברות המזון הגדולות מודה כי החרם מגיע בתקופה לא נוחה לחברות הישראליות: "זה כמו חוק מרפי, החרם הזה נופל בדיוק על תקופה של האטה בצמיחה וירידה במכירות — והחברות גם ככה בלחץ מזה". בכיר בחברת מזון גדולה אחרת הודה כי "אם באמת יהיה שם חרם וזה יחזיק מעמד, זה אובדן של לא מעט כסף. חמש חברות המזון הגדולות מוכרות ביחד לרשות הפלסטינית מוצרים בסכום כולל של כמיליארד שקל בשנה". עם זאת, הוסיף כי "החרם הזה לא יחזיק מעמד, כי הם לא יסתדרו בלעדינו כל כך בקלות".

החרם הקודם על מוצרים ישראליים היה בחודשי הקיץ, על רקע מבצע צוק איתן. על פי ההערכות, המכירות בחודשים אלה ירדו בכ–50%, אבל החרם לא היה מוחלט. ככל הנראה, מכירות תנובה ירדו בכ–30 מיליון שקל, מתוך מחזור של כ–250 מיליון שקל. המקורות העריכו כי מכירות שטראוס בחודשי הקיץ ירדו בכ–65% בגלל החרם.

"הזדמנות למפעלים ברשות להתפתח"

בעוד שבחברות הישראליות סבורים כי החרם לא יחזיק מעמד לאורך זמן, במגזר הערבי יש הסבורים כי החרם יזכה לגיבוי רב יותר מאשר חרמות קודמים. "הצרכנים לא רוצים את החרם, אבל מכיוון שמי שהכריז על החרם הוא מהצד היותר שמאלי במפה הפוליטית, ומכיוון שמדובר בהחלטה ממשלתית ברשות, נראה לי שהצרכנים אכן יחרימו את המוצרים יותר מבפעמים קודמות", אמר מג'די כיתאני, מנכ"ל רשת הסופרמרקטים קינג סטור, הפועלת בעיקר במגזר הערבי.

לדברי מוסא חסדייה, מנכ"ל משרד הפרסום אל בוסתאני, "לפלסטינים יהיה קשה להתקיים בלי מוצרי מזון ישראליים, כך שלדעתי החרם הזה לא יצליח באופן גורף ולא לאורך זמן. מה שכן, אם התחיל חרם על מוצרי מזון ישראליים כבר בתקופת מבצע צוק איתן, כעת הוא יורחב — ועוד צרכנים יחרימו את המוצרים הישראליים. הבעיה העיקרית תהיה במוצרי החלב, כי הרשות מפוצצת במוצרי יבוא מטורקיה בתחומי הממתקים, הפסטות, המשקאות הקלים ועוד. גם בזמן המלחמה, אי־אפשר היה לעצור את המכירות של חלב תנובה בעזה. הדבר החיובי שהרשות רואה כנראה לנגד עיניה הוא שזאת אופציה למפעלים ברשות להתפתח ולהגדיל מכירות".

מכיוון שהפלסטינים מעדיפים כנראה את מוצרי החלב הישראליים על פני המוצרים המיוצרים במחלבות בשטחים, בין היתר בשל איכותם, בתקופות קודמות של חרם עלו מכירות המוצרים הישראליים ביישובים ישראליים שמעבר לקו הירוק — לדוגמה, בסניף של רמי לוי במטה בנימין.

על פי מקורות ישראליים, היצוא של ישראל לרשות הפלסטינית מסתכם בכ–16 מיליארד שקל בשנה. מתוכם, 20% הם מוצרים ישראליים — והשאר העברות מיבוא דרך נמלי ישראל וכן שירותים כמו דלק, מים וחשמל. כלומר, יצוא הסחורות לרשות הפלסטינית מסתכם בכ–3.5 מיליארד שקל, מתוכם כ–1.3–1.6 מיליארד שקל מוצרי מזון. מתוך סכום זה מהווה יצוא הפירות והירקות כ–500 מיליון שקל או מעט יותר, ויצוא מוצרי מזון מעובדים מסתכם בעד מיליארד שקל.

בצד הישראלי לא הבינו את הבחירה בחברת פריגת כאחת החברות המוחרמות, אף שאינה שחקנית גדולה ברשות הפלסטינית. לדברי חסדייה, "עבור הפלסטינים פריגת הא סמל ישראלי. פריגת היא בבעלות קוקה קולה ישראל, שלא הוחרמה כי הרשות הפלסטינית מייצרת קוקה קולה בעצמה ולא קונה מישראל. באותו מפעל שמייצר את הקוקה קולה לרשות יש אפילו מותג שמזכיר את פריגת. טרה, למשל, לא אוזכרה כמי שצריך להחרים, כי היא לא קיימת ברשות. המותגים של יפאורה, שנמצאת ברשימה, נחשבת פופולריים ברשות — בעיקר המוצרים הזולים יותר כמו משקאות קריסטל ופז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#