למה משתלם לוותר על הנייר ולעבור לספרים הדיגיטלים? - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה משתלם לוותר על הנייר ולעבור לספרים הדיגיטלים?

מבחר הספרים בפורמט דיגיטלי בעברית עדיין מצומצם, אך באחרונה הצטרפו לזירה כמעט כל ההוצאות המוכרות, והן מציעות מחירים נמוכים בעשרות אחוזים מספרים מודפסים ■ "חוק הספרים נהפך לכוח שמניע את מכירות הספרים הדיגיטליים" ■ כמה עולה ספר דיגיטלי ואיפה תמצאו כותרים שיתאימו למכשירכם

31תגובות

לפני כחצי שנה מצאה ענקית התקשורת וודאפון דרך מעניינת לגרום לרומנים להגדיל את צריכת הנתונים במכשירי הסלולר שלהם (Mobile Data), שמפגרת אחרי הממוצע האירופי. היא חברה לקמעונאית הרהיטים הגדולה במדינה, Mobexpert, כדי ליצור "טפט ספרייה דיגיטלי".

המשתמשים הוזמנו להיכנס לאינטרנט, לבחור את הספרים האהובים עליהם שהוצעו בחינם, להוסיף תמונות וקישוטים למדפים, ולקבלם לביתם מודפסים על גבי טפט איכותי ענקי להדבקה על הקיר. "כל מה שצריך לעשות כדי לגשת לספרייה החדשה שלך הוא לסרוק את הכותרת של הספר עם הסמארטפון או הטאבלט, ולקבל גישה מלאה לקריאה בו", הסבירה וודאפון למשתמשים. "הספרייה לא דורשת מקום, ומבטיחה שהספרים לא יאבדו כשתשאיל אותם".

הספרייה הווירטואלית של וודאפון נהפכה ללהיט בקרב מעצבי פנים ובקרב סטודנטים בחדרי מעונות צפופים. אך מעבר לכך, היא יצרה אמצעי הפצה חדש לחלוטין עבור הוצאות הספרים, שבו הן יכולות לשווק את הספרים שלהן לקהל לקוחות חדש.

בלומברג

בעוד שבעולם נהנים ספרי הקריאה הדיגיטליים מניסיונות תדירים לחדש ולשנות, הישראלים מתגלים כשמרנים ביותר בכל הנוגע לתחום. הנתון האחרון שהציג משרד הכלכלה באחרונה תקף לסוף 2012, ולפיו שיעור החדירה של ספרים דיגיטליים בישראל הוא פחות מ-4%.

בשנתיים שעברו מאז אותו סקר נפתחו בישראל שתי חנויות של ספרים דיגיטליים, ואחת מהוצאות הספרים הגדולות במדינה - כנרת זמורה ביתן, המושקעת בנדל"ן פיסי ברשת צומת ספרים (ההוצאה נמנית עם בעלי הרשת) - כבר צועדת את צעדיה הראשונים על גבי הסמארטפונים והטאבלטים. למרות זאת, המלחמה היומיומית של החלוצות הפועלות בענף היא עדיין מלחמת שכנוע, ונראית רחוקה שנות אור מהמיזמים החדשניים שנראים בחו"ל.

"לפני כמה חודשים חילקנו גלויות עם ברקודים שמאפשרים הורדה ישירה של ספרים דיגיטליים", מספר אילן בוק, מבעלי אתר בוקסילה למכירת ספרים דיגיטליים. "אבל אנשים כאן לא ממש הבינו את העניין עם הברקוד".

לספרים הדיגיטליים יש יתרונות רבים: אחסון ונשיאה של כמות גדולה של ספרים במכשיר אחד, אספקה מיידית ממועד ההזמנה, נגישות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (ניתן להתאים את גודל הגופן והצבעים) וגם שמירה על איכות הסביבה. הספרים האלה אף מציעים אפשרויות חדשות של הוצאה לאור ושיטת תגמולים הוגנת יותר לסופרים. נוסף על כך, הם נמכרים במחיר נמוך יותר.

בדיקה שערכנו בנוגע לספרים חדשים המוגנים תחת חוק הסופרים, ספרים ותיקים יותר וספרים שיצאו במהדורות דיגיטליות בלבד, מלמדת כי המחיר של ספר דיגיטלי נע בין 20 ל-40 שקל, והוא מגלם בין 40% ל-65% הנחה לעומת העותק המודפס שלו.

עברית לשמרנים, היתר - לנועזים

מיזם הספרים הגדול ביותר בשוק הספרים הדיגיטליים בישראל הוא עברית של "ידיעות אחרונות". המיזם מרכז הוצאות כמו ידיעות ספרים, כנרת-זמורה ביתן, עם עובד וכתר. הרבה אחריו ניצבים שני מיזמים קטנים יחסית - בוקסילה ואינדיבוק - שבהם אפשר למצוא כותרים של הוצאות קטנות ונועזות יותר, כמו הקיבוץ המאוחד, זיקית, אפיק וסנדיק. אינדיבוק מוכרים גם כותרים פיסיים ושולחים אותם בדואר, וזו עדיין מרבית הפעילות העסקית שלהם (60%). בוקסילה, לעומת זאת, מוכרים רק ספרים דיגיטליים.

לבסוף, מיזם הספרים מנדלי מדלג על ההוצאות ומאפשר לסופרים עצמאיים לפרסם ולמכור ספרים דיגיטליים. אתר מנדלי היה החלוץ בזירת הספרים הדיגיטליים בישראל. הוא הוקם בינואר 2010 - חצי שנה לפני מיזם עברית - והוא מוכר גם כותרים מההוצאות שהוזכרו, אך הבידול שלו מתבטא בכך שהוא משמש בית לסופרים עצמאיים.

ההבדל בין עברית למתחרים גדול. עברית היא אפליקציה סגורה: אפשר לרכוש ספרים ולקרוא אותם רק באפליקציה של החברה. הסיבה לכך היא שקובצי ההוצאות מוגנים מפני גניבות במנגנון של ניהול זכויות דיגיטלי (DRM). במנדלי, בבוקסילה ובאינדיבוק, לעומת זאת, הלקוח רוכש קובץ, ואחר כך הוא יכול לקרוא אותו על כל פלטפורמה שירצה ובכל אפליקציה שירצה.

שלושת האתרים מציעים ללקוחות לשלוח את הספר ישירות לכתובת המייל שמסונכרנת עם מכשיר הקינדל (קורא הספרים של אמזון) הפרטי שלהם. תיאורטית, הלקוח יכול לשלוח את הקובץ במייל לכל חבריו. הדבר דומה לאדם שקונה ספר ואז משאיל אותו לחבר, רק שהוא יכול לעשות את זה בתפוצה רחבה מאוד.

הפתרון של שלוש החנויות האלו נקרא Social DRM - הטבעת שם הקונה על הספר בצורה גלויה ונסתרת. בעמוד הפתיחה יש עמוד הנושא את הכיתוב "היוצר עמל על יצירתו - אנא שמור על זכויותיו, ספר זה נרכש על ידי ישראל ישראלי". הדבר אמור לשמש אזהרה לרוכש מפני הפצת הקובץ, ובפרט הפצה לא מבוקרת.

"בעולם מתחילים לראות התעוררות במעבר לחנויות ספרים ללא DRM. סופרים רבים בעולם, ובכלל זה גם ג'יי.קיי רולינג, מתנגדים לשיטה הזו", אומר בוק מבוקסילה. "בארצנו הקטנטונת, עדיין דנים בכך שהסופרים מפחדים שיגנבו להם את הספר".

נתונים מתעשייה "פרוצה" אחרת - תעשיית הסרטים - מצביעים על כך שייתכן שהחשש של ההוצאות מוגזם. מידע חדש מראה כי בכל מקום שבו הושק שירות נטפליקס (Netflix), המאפשר לצרוך סרטים ללא הגבלה בתשלום סביר, הפיראטיות נסוגה. רון דהן, ממקימי אינדיבוק, מאמין שאנשים מוכנים לשלם על תוכן איכותי. "כשהמחיר הוגן, אין סיבה שמישהו יפיץ אותו בצורה המונית", הוא אומר.

פריחה לז'אנרים כמו מדע בדיוני וארוטיקה

ייתכן שכוחות השוק יעשו את שלהם, וגם להוצאות הגדולות יהיה בקרוב אינטרס לצאת מהגן הסגור שמספקת להם עברית - ולהסתייע במערך ההפצה של המיזמים הצעירים. לדברי הנרי הראל, שותף באתר מנדלי, חוק הספרים נהפך לכוח שמניע את מכירות הספרים הדיגיטליים. "הוא אמנם חל גם על ספרים דיגיטליים, אך מאפשר לתמחר אותם בצורה שונה - והם זולים באופן משמעותי", הוא מסביר. "בימים אלה, כשרשתות הספרים הרעו את תנאי הסחר עם ההוצאות, הכניסו פריטי נון־בוקס (מוצרים שאינם ספרים, כמו צעצועים וציוד כתיבה, ר"ל), ובכך צימצמו בפועל את שטח המדף, למוציאים לאור יש אינטרס לחזק את הזרוע האינטרנטית שלהם ולחפש מכירה ישירה של ספרים לצרכן. ערוץ כזה יוצר הכנסה של פי שלושה וארבעה ממכירה במודל הישן. כיום, כמעט אין הוצאה שלא מתנסה במכירת ספרים דיגיטליים".

לדברי דהן מאינדיבוק, הסביבה הדיגיטלית מאפשרת פריחה לז'אנרים כמו סיפורים קצרים, מדע בדיוני וארוטיקה. "זה מגוון שלא הוקצו לו מדפים בחנות", הוא אומר. מיזם בוקסילה מנסה לייבא לישראל קונצפט מתחום הספרים הדיגיטליים בחו"ל המכונה "סינגלים".

שרון אלמוג, העורכת הספרותית של בוקסילה, מסבירה: "אלה סיפורים קצרים יותר, המורכבים מנובלה או ממקבץ סיפורים קצרים. הם עולים פחות, זמן הקריאה שלהם קצר בהרבה, כיאה לעולם הדיגיטלי, ואפשר לצרוך אותם בהמתנה בתור, במקום לשחק בסמארטפון".

מתי יתחילו כל החנויות האינטרנטיות להציע ספרים דיגיטליים? לא כל כך מהר. לדברי הראל מאתר מנדלי, מערכת היחסים של חנות דיגיטלית שונה לחלוטין מזו של חנות הספרים המסורתית: "לקוח שקונה ספר אלקטרוני מייצר מערכת יחסים שונה עם הספק שלו", הוא אומר. "בספר רגיל אין רשת של תמיכה. לא תגיעי למוכרת אחרי שנה, כי את לא מוצאת את הספר. מכירת ספר דיגיטלי היא התחייבות. מה יקרה כשתשדרגי את מערכת ההפעלה שלך או כשתחליפי את הקינדל ולא תמצאי את הספרייה?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#