רווחיות רשתות השיווק קורסת - חשש מנפילה של אחת מהן - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רווחיות רשתות השיווק קורסת - חשש מנפילה של אחת מהן

רשתות המזון מדווחות על שפל חסר תקדים בתוצאות הכספיות: מגה מציגה הרעה מתמדת, שופרסל חונכת אסטרטגיה חדשה עם הפסד ענק ואפילו רמי לוי נשחק ■ הצרכנים מודעים למחירים יותר מבעבר ■ בכיר ברשת גדולה: "המצב גרוע. יש ירידה בצריכה ותחרות המחירים הוחרפה"

127תגובות

ב–2005 קרסה רשת המרכולים קלאבמרקט, בכישלון עסקי שהידהד בענף שיווק המזון - שהיה עד אז, ולמעשה גם בשנים לאחר מכן, זירת משחק שבה קומץ רשתות גדולות גזרו רווחים נאים. ואולם כעת אומרים ברשתות השיווק ובסביבתן העסקית כי ב–2015 עשוי הענף לחזות בהתמוטטות נוספת - של אחת הרשתות הגדולות או הבינוניות.

"בעתיד הלא רחוק אנחנו עלולים לחזות בקלאבמרקט 2 בענף המזון, אם שופרסל ומגה לא יעשו מהלך שישנה את המבנה העסקי שלהן", אומר בכיר באחת מקבוצות המזון הגדולות, שפעיל בענף כבר עשרות שנים וחזה בתהפוכות הרבות שעבר. לדבריו, "מגה מציגה הרעה מתמדת בתוצאותיה כבר ארבע־חמש שנים, ושופרסל כשנתיים. במצב שבו שתי הרשתות הגדולות מפסידות או קרובות להפסד, יכולת השרידות שלהן תלויה ביכולת ובנכונות של בעלי השליטה להזרים כסף לחברה".

בחודש האחרון הציגו שופרסל ומגה, רשתות המזון הגדולות בישראל, דו"חות כספיים גרועים. למעשה, אם מגה לא היתה מייפה את דו"חותיה היא היתה מציגה הפסד תפעולי. ושופרסל היתה מציגה תוצאות גרועות יותר אם לא היתה רושמת הכנסה חד־פעמית של 20 מיליון שקל (ברוטו), מעדכון עלות סגירה והקטנה של חנויות מפסידות.

בלומברג

הקריסה ברווחיות המצרפית של הרשתות נובעת בעיקרה מחוסר היכולת של הדינוזאורים הגדולים מגה קמעונות (לשעבר רבוע כחול) ושופרסל להסתגל למציאות החדשה בשוק המזון. אך כיצד ניתן להסביר את העובדה שהרווחיות של רמי לוי, שמוכר פי 3.7 למ"ר משופרסל ופי 4.5 ממגה קמעונות, נפלה ביותר מ–60% למרות גידול של 440% במחזור המכירות?

אחת הסיבות המרכזיות למצב זה היא ההאטה בצריכה. גם הורדת מחירים לא מצליחה לגרום כיום לצרכנים לפתוח את הארנק. כוח הקנייה של הציבור לא צמח, בשל עלייה של 1.7% בשנה בלבד בשכר הנטו של השכירים מ–2003 - על פי סקירה של בנק ישראל, שפורסמה בשבוע שעבר. פרט לכך, מחירי הדיור - בשכירות ובבעלות - עלו, למרות השפל בריבית על המשכנתאות, כך שההכנסה הפנויה, לאחר ההוצאה על דיור, קטנה. זה השפיע על הביקוש למזון ועל הרגישות למחיר, שהתחדדה מאוד אחרי המחאה בקיץ 2011.

מצד שני, שטחי המכירה של רשתות השיווק צמחו במהירות בשנים האחרונות, בסיוע הריבית הנמוכה. שלוש החברות הציבוריות הגדולות בענף - שופרסל, מגה קמעונות ורמי לוי - הגדילו את שטחי המכירה ב–10.8% מ–2006 ועד היום. והן לא היו היחידות.

הדשדוש בכוח הקנייה ביחס לגידול בשטחי המכירה מסביר את הירידה של 6% במכירות למ"ר של מגה קמעונות מ–2006. שופרסל הגדילה את המכירות למ"ר בתקופה זאת ב–12.3%, אך במחיר של שחיקת מחירים עמוקה ובשיעור שלא תאם את הגידול בעלויות. כך למשל, תעריפי הארנונה עלו ב–25% מ–2005, ותעריפי החשמל התייקרו ב–48%. גידול זה, בשילוב השחיקה במכירות למ"ר, יצרו אפקט שחתך את הרווחיות בענף.

בנוסף, הקמפיין להעלאת שכר המינימום עלול להוביל לכרסום נוסף ברווחיות. ברמי לוי אומרים כי עלייה של 1% בשכר המינימום תגדיל את ההוצאות ב–900 אלף שקל בשנה. כך, אם תתקבל דרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ב–1,000 שקל ל–5,300 שקל בחודש, יקטן הרווח התפעולי של הרשת ב–21 מיליון שקל בשנה. העלאת שכר המינימום היא איום חמור יותר על שופרסל, בהתחשב במצבה, שכן כל העלאה של 1% תגדיל את הוצאותיה ב–8 מיליון שקל.

"שינוי מהותי באורח ובתפישת החיים"

"שוק מוצרי הצריכה אינו מתאושש. התנהגות הצרכנים אינה התנהגות נקודתית שמגיבה למצב, אלא שינוי מהותי באורח ותפישת חיים, שיישארו אתנו. זאת מגמה שמכתיבה שינוי מהותי בהתנהלות ובחוקי המשחק בשוק", סיכמה חברת המחקר נילסן מצגת על ענף המזון בינואר־ספטמבר 2014.

מנתוני נילסן, המסתמכים על נתוני הקופות של הסופרמרקטים, המכירות הכספיות בשוק מוצרי הצריכה ירדו מתחילת השנה ב–0.9% לעומת התקופה המקבילה ב–2013, אחרי צמיחה של 3.1% ב–2013 לעומת 2012. במכירות הכספיות של מזון (כ–74% מסך המכירות), נרשם קיפאון (ירידה של 0.2%), ובתחומי המשקאות, טיפוח הפרט והמוצרים לבית נרשמו ירידות חדות יותר של 2.5%–2.7%.

מבחינת מספר המוצרים שנרכשו, השוק רשם גידול קל של 0.8%, כלומר הצרכנים קנו קצת יותר - אך שילמו קצת פחות. חלק גדול מירידות המחירים הגיע מעלייה בהיקף המבצעים - כ–24% לעומת 21.3% בתקופה המקבילה אשתקד.

"שופרסל ומגה יצטרכו להוריד קומה"

"המצב לא טוב. יש ירידה בצריכה ותחרות המחירים הוחרפה. כל היכולת להרוויח בענף נמצאת בסימן שאלה", הודה בכיר באחת הרשתות הגדולות. לדבריו, "ביום שאחת הרשתות תיפול ויפטרו כמה אלפי עובדים, אולי אז יפסיקו עם הפופוליזם של יציאה נגד רשתות השיווק. כמובן שזה לא יהיה אנחנו. במקביל אני מקווה שאולי הרשתות יבינו שהמשך תחרות המחירים הולכת לחסל את כולנו - ויעלו מחירים".

גם שופרסל וגם מגה נמצאות בתהליך התייעלות, שכולל צמצום סניפים ושטחים, פיטורי עובדים, הצהרה על הורדת מחירים בפורמטים השכונתיים, במקרה של מגה - הקמת רשת You החדשה (שעדיין סוחבת סניפים לא מצליחים של מגה בול), וצעדים נוספים.

מבחינת שופרסל ומגה, המהלכים הללו יוציאו אותן מהבוץ. אך הדעה הרווחת בקרב מתחרים בענף המזון, מומחים וספקים מובילים, היא שזה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ושעל הרשתות הגדולות לשנות לחלוטין את המודל שלהן ולחתוך בשומנים ביתר עוצמה.

לדברי תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, "שופרסל ומגה נדרשות לאסטרטגיה שיווקית מעודכנת, שתחזיר לחנויות את הצרכנים שכבר לא מאמינים להכרזות המחירים. בנוסף, הן צריכות לחתוך בצורה מהותית בכוח האדם, לא רק לפטר 60–70 אנשי מטה אלא להוריד קומה. שופרסל בראשון לציון ומגה בראש העין צריכות לקחת את בניין המשרדים שלהן ופשוט לחתוך ממנו שליש".

לדבריו, "בינתיים הרשתות מנסות לחסוך בעלויות, ולא חושבות כיצד ניתן להגדיל את המחזורים. הן צריכות לחולל רווח גולמי ממוצע של 25%–26% כדי להשיג רווח תפעולי של 2%–3%. כיום, כאשר כ–60% מהמחזור של מגה וכ–80% מזה של שופרסל הוא בחנויות מוזלות עם רווח גולמי של 20%–22% בלבד, אין סיכוי שבחנויות העירוניות הן ישלימו את הפער".

שופרסל מחזיקה כיום בכ–18% משוק המזון, לעומת 22% ב–2007. מגה ירדה מ–14% ב–2007 ל–9% כיום. המכירות שאבדו הגיעו לרשתות הפרטיות (כמו ויקטורי ורמי לוי), שצמחו מ–20% ב–2007 ל–28% כיום (לפי נתוני צ'מנסקי בן שחר).

ותיקי הענף זוכרים היטב את מסיבת העיתונאים שכינס מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז ב–2007, שבה הציג דו"חות כספיים המוצלחים ואמר: "5% רווח תפעולי אינה מילה גסה". שופרסל שלטה אז בענף המזון. הבעיות התחילו ב–2010, אחרי השקת מגה בול, שגרמה לקברניטי שופרסל לצאת מאיזון ולעבור על חוק ההגבלים העסקיים - עם הגשת כתב אישום מתוקשר נגד החברה. אך תוצאות הרשת החלו לסבול רק אחרי המחאה בקיץ 2011.

מגה קמעונות כבר רגילה לדשדש. יש הטוענים כי מאז שהגיעה לשיא ב–2004, הרשת אינה מצליחה לשחזר את ההצלחה שנגדעה לאחר ששופרסל רכשה את קלאבמרקט, וכי מאז היא מתעסקת בעיקר בזגזוגים באסטרטגיה ובתגובה מאוחרת למתרחש בשוק.

החנויות השכונתיות נהפכו מיתרון לעול

מה קרה לשופרסל ולמגה בשבע השנים האחרונות, שהוביל למצב הנוכחי? הרשתות הפרטיות צמחו על חשבונן, ועד שהתייחסו לכך - זה היה מאוחר מדי. המחאה החברתית והמצב הכלכלי הירוד יצרו צרכנים נבונים וחשדנים יותר, שיש להם פחות כסף להוציא. הספינות הכבדות של שופרסל ומגה, שמזוהות בציבור עם הטייקונים הגדולים נוחי דנקנר ודודי ויסמן, לא יכלו לצאת מהמשבר הזה ללא פגע.

גם היתרונות האסטרטגיים שהיו להן בעבר נהפכו לחסרונות אסטרטגיים, בשל השינויים בשוק. עד לפני כשנתיים, הפרישה הארצית הרחבה, עם סניפים שכונתיים רבים, איפשרה להן לייצר רווחיות תפעולית. ההוצאות התפעוליות בתוך השכונות היו אומנם גבוהות מאשר בחנויות המוזלות, אך הרשתות ידעו לתמחר את המוצרים במחירים גבוהים משמעותית בסניפים השכונתיים (שופרסל שלי ומגה בעיר), ולייצר מרווחים שיכסו את העלויות התפעוליות של החנויות המוזלות (שופרסל דיל, מגה בול ו–You).

בעקבות המתקפה עליהן בשנתיים האחרונות בגין אפליית מחירים והרגישות הגוברת של הצרכנים, נאלצו הרשתות להוריד מחירים בתוך הערים - ויתרון העבר נהפך לאבן ריחיים על פעילותן.

גם ביחסי העבודה חל שינוי: אם בעבר הרשתות היו מתגאות בכך שהתנאים הטובים שהעניקו להן עובדים נאמנים ומסורים, כיום הן מוצאות את עצמן מול ועדי עובדים חזקים, שלא מאפשרים להן להרע תנאים ולפטר עובדים בקלות כמו ברשתות הפרטיות.

יש הטוענים כי גם ההחלטה ההיסטורית של רוזנהויז להוציא את סידור המדפים מידי הספקים ולהעבירו לידי הרשת (שגובתה בהמשך בהוראה של הממונה על ההגבלים) התנקמה בשופרסל ובמגה, וכי מצב הרשתות הפרטיות שביקשו מהממונה פטור מסידור המדפים הוא טוב יותר בשל כך.

לדברי ספק גדול בתחום המזון, "הכל מסתכם בזה שיש בעיה של עודף שטחי מסחר בישראל, לצד מחירים נמוכים של הרשתות וכוח קנייה נמוך. בסוף אחת מהרשתות בענף תצטרך ליפול, אני לא יודע להעריך אם זאת תהיה רשת גדולה או קטנה".

מתארגנים למצב הגרוע ביותר

גם בקרב הרשתות שאינן מפרסמות דו"חות, התוצאות הכספיות אינן כבעבר. לדברי בכיר ברשת שיווק בינונית, "אני לא צופה טובות לשוק. אם רמי לוי יורד מתחת לרווח תפעולי של 3%, מה נגיד כולנו. בימים אלה אנו מכינים תקציב ל–2015, ונמצאים בחוסר־ודאות נורא".

לדברי הבכיר, "אף אחד לא יודע בכמה יעלו את שכר המינימום. חוק המזון ייכנס לתוקף ואין לנו עדיין מושג איך להתנהל מול הספקים ומה הוא יעשה. בגלל האי־ודאות, תהליך הקיצוץ בתקציב יהיה יותר גדול - כדי להתארגן למצב הגרוע ביותר. בנוסף, גם הרבעון הרביעי מסתמן כגרוע, עם ירידה של 3%–4% בפדיון".

הבכיר לא חושב שהרשתות הגדולות נמצאות בסכנה קיומית, אך טוען כי "מצפה להן שנה קשה. כבר מזמן עברנו את הנקודה של השרידות היחסית של הרשתות הגדולות, כלומר יתרון הגודל שהופעל על הספקים כדי לקבל מחירים טובים ויכולת שמירת המרווח מול הצרכנים שאיפשר להן להתנהל ברווחיות סבירה. ברגע שהרשתות ירדו מרווחיות תפעולית של 5% ל–3%, זה נהפך למדרון חלקלק. ועכשיו ה–3% נהפך ליעד שהרשתות הגדולות רוצות להשיג ולא מצליחות".

לדברי הבכיר, "במקביל, ממשיכה התופעה של המעבר מרשתות עירוניות לדיסקאונט, והתחרות בדיסקאונט הביאה למצב שגם הן מיצו את היכולת להתחרות ברמת המחיר. מי שתצליח להתייעל תשרוד ומי שלא - לא. בשנה הקרובה הן יצטרכו להראות חשיבה מחוץ לקופסה, כי הן כבר די מיצו את 'הקופסה' – פתיחת וסגירת סניפים, לחץ על ספקים, הורדת מחירים וכיוצא בזאת".

"הצרכנים פשוט לא אוהבים את שופרסלך ומגה"

בכירי הענף, הן בצד היועצים והן בצד הספקים, מוכנים גם להציע הצעות שיעזרו לשופרסל ולמגה לעבור את התקופה הקשה. תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, אומר כי "לפחות אחת מהרשתות צריכה לשקול לקחת את הרשת השכונתית שלה ולהפוך אותה למודל של רשת דיסקאונט שכונתית, בדומה למודל של לידל ואלדי הגרמניות. המחזורים יהיו הרבה יותר גבוהים והוצאות התפעול יפחתו - כי הן יעסיקו פחות אנשים ויתנו פחות שירות".

לדברי בן שחר, "שופרסל צריכה להפסיק להחזיק כל כך הרבה מותגים במקביל (שופרסל שלי, שופרסל דיל, שופרסל דיל אקסטרה, שופרסל אקספרס), ובמקום זה להחזיק במותג אחד עירוני ואחד דיסקאונט, שיפעלו בשני שמות שונים. אי־אפשר שלרשת המוזלת ולרשת היקרה יקראו בשם אחד, כי אז כל מי שבא לסניף מוזל שלהם זוכר את 'המכות' שקיבל בסניף השכונתי.

"זה שאיציק (מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן; עד"מ וי"ג) יצא לעיתונים ואמר שמעכשיו הם ימכרו בזול רק עיצבן אותנו הצרכנים. למעשה, הוא אמר שעד היום הוא דפק אותנו, אז למה שעכשיו נאמין לו? נלך לרמי לוי או לוויקטורי. הם צריכים לשנות את השם של שופרסל שלי, ועם השנים התפישה שלו כנפרד משופרסל תשקע", אומר בן שחר.

לדבריו, מגה טעו בכך שהסבת סניפי מגה בול ל–You נמשכה זמן רב ולמעשה עדיין לא הסתיימה. "הצרכנים פשוט לא אוהבים את שופרסל ומגה. אנחנו רואים שהרשתות הפרטיות מצליחות בענק במקומות ששופרסל ומגה נכשלו בהם ונטשו. בחוצות המפרץ למשל נכנס יוחננוף במקום מגה, ומצליח לעשות מחזור של פי ארבעה. המסקנה היא ששלט של רשת פרטית מצליח לעשות פרמיה של 400% במכירות".

ספק גדול בתחום המזון אומר כי "בעולם יש כל מיני פורמטים של מבנים עסקיים, כמו להתמקד רק בחנויות של מעל 3000 מ"ר, כי לחנות של 500 מ"ר בעיר יש עלויות גבוהות. רמי לוי הלך על אסטרטגיה של חנות גדולה עם פדיון מסוים למ"ר, ולכן יכול להרשות לעצמו עלויות תפעוליות נמוכות. אין לו את הסניפים הקטנים והשכונתיים, שנהפכו מנכס לגיבנת. עוד אפשרות היא לא לוותר על אחד הפורמטים (שכונתי או מוזל), אבל לאמץ שני פורמטי ניהול שונים לחלוטין".

בכיר ברשת שיווק בינונית אומר כי "אחת הבעיות הגדולות בישראל היא שלא הפנימו שמאוד קשה לנהל גוף דואלי - מוזל ושכונתי. בשביל לנהל רשת דיסקאונט (מוזלת) לא ניתן להתשמש בכלים הניהוליים של רשת רגילה. למשל, רשת דיסקאונט פרטית מבצעת חלק גדול מהקניות שלה במזומן. הרשתות המוזלות הפרטיות פועלות עם מדיניות מחירים של 'זולים בהכל כל הזמן', בעוד שהרשתות המאורגנות, בגלל ההיסטוריה שלהן, רגילות לעבוד לפי חוברות של מאות מבצעים מתחלפים מדי שבוע ופרסום מחירים מוזלים בעיתונים.

"בסוף הכל מתחיל ונגמר בסחר, והבעיה היא שברגע שאתה מנהל את הקניינות באותה שיטה לשני הפורמטים, אתה מסתבך בשניהם. לא יהיה מנוס, הרשתות יצטרכו לשנות תפישה - קודם בראש ואז בפרקטיקה. זה לא קרה, להיפך - הן מערבבות בין העירוני לדיסקאונט במדיניות המחירים, והן לא מצליחות לייצר זהות נפרדת לחנויות שלהן. ברגע שהחנויות אינן זהות, אתה לא יכול לעודד נאמנות ולצפות שאנשים יגיבו לזה".

רשתות המזון מציגות צניחה ברווחיות התפעולית

שתי רשתות המזון הגדולות בישראל הציגו דו"חות גרועים וירידה ברווחיות המצרפית ברבעון השלישי. בסוף השבוע הצטרף אליהן גם רמי לוי עם צניחה ברווח התפעולי.

מגה רשמה רווח תפעולי סמלי של 2.9 מיליון שקל במחזור של 1.4 מיליארד שקל, אבל גם רווח מזערי זה היה נהפך להפסד אלמלא תעלול חשבונאי שבו נוקטת הנהלת החברה האם, אלון רבוע כחול, שמבוסס על ראיית הפעילות הקמעונית של חברת מגה כמקשה אחת עם הפעילות הנדל"נית של החברה האחות, רבוע כחול נדל"ן.

תעלול זה איפשר למגה לנטרל את דמי השכירות שהיא משלמת לחברה האחות ב–57 מיליון שקל, וכנגד זאת לזקוף את הוצאות הפחת כאילו הסניפים שהיא שוכרת מרבוע כחול נדל"ן היו בבעלותה. התוצאה נטו היא הקטנת ההפסד התפעולי של מגה ב–20 מיליון שקל לפחות ברבעון החולף. מצבה של מגה היה חמור עוד יותר אם לא היתה מנטרלת מהתוצאות השוטפות הפסד של 19 מיליון שקל של סניפים שהוחלט על סגירתם.

שופרסל רשמה הפסד תפעולי של 34 מיליון שקל ברבעון החולף, התוצאה הגרועה ביותר שלה בעשור האחרון, בעקבות השקת האסטרטגיה של הפחתות מחירים ביולי 2014. לפי שעה, האסטרטגיה החדשה לא הובילה להגדלת הפדיון: המכירות למ"ר, מדד קריטי ליעילות הרשת, ירדו ב–1.9%, למרות הפחתות המחירים וסגירת סניפים מפסידים. תוצאות שופרסל היו גרועות עוד יותר אלמלא הצליחה לחתום על הסכמי שכירות משנה טובים משציפתה ב–20 הסניפים שסגרה ובכוונתה לסגור, באופן שאיפשר לה להקטין את ההפרשה לסגירת הסניפים ואת ההפסד התפעולי ברבעון החולף ב–20 מיליון שקל.

הדו"חות המעניינים ביותר היו של רמי לוי. האיש ששינה את מפת הקמעונות בישראל בעשור האחרון, ותסכל את מתחריו רבעון אחר רבעון בצמיחה מהירה, ירד לרווחיות תפעולית של 2.4% בלבד (בנטרול חלקה של החברה ברווחי החברה הבת, ביכורי שקמה, הרוכשת ומשווקת ירקות ופירות לרשת רמי לוי אבל גם לרשתות אחרות).

רמי לוי אומנם הציג עדיין מכירות למ"ר גבוהות במאות אחוזים ממגה ושופרסל וגידול במכירות בחנויות זהות ובכלל, והרווחיות שלו גבוהה מזו של שתי הרשתות הגדולות, אך עבורו מדובר בבשורות רעות.

רמי לוי הנפיקה את מניותיה במאי 2007, כשהיא מפעילה 8 סניפים שייצרו הכנסות של 625 מיליון שקל ורווח תפעולי של 39 מיליון - שהם 6.3% מהמחזור. הרשת תפחה מאז ל–26 סניפים, שהניבו מכירות מצטברות של 3.4 מיליארד שקל ורווח תפעולי של 130 מיליון שקל ב–12 החודשים האחרונים. אלא ששיעור הרווח התפעולי מהמכירות ירד מ–6.3% ל–3.85% ב–12 החודשים האחרונים, וברבעון האחרון נגע בשפל של 2.4% מהמחזור, כלומר נמוך יותר מזה של רשת ויקטורי (3.1%).

לנוכח רמת הרווחיות החדשה בענף, קשה להאמין שריצ'י האנטר, המנכ"ל הקודם של שופרסל לפני איציק אברכהן, עזב את החברה בחטף לפני שלוש שנים - מיד לאחר שדיווחה על רווח תפעולי של 71 מיליון שקל, שהם 2.4% מהמחזור. בעלי השליטה הנוכחיים בשופרסל, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, היו מודים על מזלם הטוב אם החברה הייתה מציגה רמת רווחיות כזאת כעת.

כדי לקבל פרספקטיבה ארוכת טווח על הרווחיות בענף, כדאי להשוות את הרווח והרווחיות המצטברת של שלוש השחקניות הגדולות בו - מגה קמעונות, שופרסל ורמי לוי - ב–2006, ערב כניסתו של רמי לוי לבורסה, למצבן ב–12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2014. מחזור המכירות המצרפי שלהן ב–2006 היה 16.3 מיליארד שקל, והרווח התפעולי המצרפי הסתכם ב–625 מיליון שקל - שהם 3.8% מהמחזור. שמונה שנים לאחר מכן, צמח מחזור המכירות המצרפי ל–21 מיליארד שקל, אבל הרווח התפעולי המצרפי התכווץ ל–72 מיליון שקל, שהם 0.34% מהמחזור בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#