האתרים הישראליים שמציעים לכם הנחות היום ומחר - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עושים קניות באינטרנט

האתרים הישראליים שמציעים לכם הנחות היום ומחר

אחרי סייבר מאנדיי האמריקאי ויום הרווקים הסיני, חגיגת קניות מקוונת ונקודתית מגיעה גם לישראל ■ היום ומחר יציעו אתרים מקומיים הנחות מיוחדות ללקוחותיהם באינטרנט, כחלק מיוזמת שופינג IL של גוגל

18תגובות

בהלת המבצעים ברשת תיפתח הבוקר עם "יום הרווקים" הסיני - יום הקניות המקוון, שבו ההוצאות על קניות באינטרנט גבוהות מכל יום אחר בשנה. אך עבור קהל הלקוחות הישראלי ניצבת, זו הפעם הראשונה, חגיגה מקומית מתחרה.

החל מהבוקר, ולמשך 48 שעות, יציעו אתרי סחר ישראליים הנחות מיוחדות ללקוחותיהם המקוונים - במסגרת יוזמה של גוגל ישראל, המכונה שופינג IL. קסטרו, גולף, קדס, קרוקס, טויס אר אס, באג ועוד כ–150 אתרים ישראליים יציעו הנחות מיוחדות ויתחרו על כיסם של הצרכנים הישראלים מול הענקיות הסיניות החביבות עליהם, כמו עלי אקספרס ודיל אקסטרים.

מדריך TheMarker: שיחת הטלפון שתחסוך לכם אלפי שקלים בשנה

מדריך TheMarker: כך תחסכו מאות שקלים בביטוח רכב

גוגל גייסה לפרויקט מגוון קמעונאים מרשים, בתחומי האופנה, הטיפוח והפארם, חשמל ואלקטרוניקה, אופטיקה ופנאי. חלק מהקמעונאים מתייחסים לאירוע ברצינות רבה ומציעים 20%–70% הנחה על כל הפריטים הנמכרים באתר, ואולם אחרים משעתקים את הפגמים של שוק הקמעונות הישן. כך למשל, כמה אתרים יציעו הוזלה של פריטים בודדים בלבד מתוך המגוון; אחרים הצהירו על "מבצעים ייחודיים", שלמעשה כבר מתקיימים מזה שבוע באתר; ויש אתרים שהעלו את המחיר המלא של המוצר, כדי ליצור מראית עין של מבצע מעמיק יותר.

"בכל העולם הספקים עומדים על הרגליים האחוריות לפני ימי המכירות הגדולים ('בלאק פרידיי', 'סייבר מאנדיי', 'יום הרווקים'; ר"ל) כדי להעניק את המבצעים הטובים ביותר לצרכנים", מסביר שי אלמוג, מייסד האתר בלה (bela.co.il), המתמחה במוצרי פארם. "אבל הספקים בישראל עדיין לא רואים באינטרנט ערוץ אסטרטגי ששווה להשקיע בו. הם גם לא רוצים להרגיז את המונופולים החזקים, שלא תמיד נמצאים באינטרנט. לכן האתרים הקטנים נאלצים לממן את מרבית ההטבות בעצמם.

"באשר למותגים הגדולים", מוסיף אלמוג, "חלקם עדיין נלחם בינו לבין עצמו איך להעניק הנחות באינטרנט בלי לפגוע במכירות בסניפים ולבזבז את הנדל"ן היקר. מנגד, אי־אפשר להתעלם מכך שמדובר ביוזמה צרכנית ראשונה ובהיקף מרשים של חנויות שהתגייסו אליה, גם חמש־שש הנחות בכל חנות מקוונת הן כ–1,000 מבצעים מכל הסוגים – שיאוחדו תחת מטרייה אחת באתר היוזמה (Shoppingil.co.il)".

50 טונות של דואר מחו"ל ביום אחד

יום הקניות המקוון - "סייבר מאנדיי" - הומצא על ידי משווקים אמריקאים ב–2005, במטרה לעודד אנשים לקנות באינטרנט כשהם חוזרים לעבודה ביום שני לאחר חג ההודיה, ולהגדיל את מכירות החגים. בשלוש השנים האחרונות הוא קובע שיאים עבור מכירות מקוונות יומיות וב–2013 הן הסתכמו ב–2.29 מיליארד דולר.

לפני שלוש שנים, שיכפלו הסינים את המודל, עם "יום הרווקים" שלהם, המתקיים מדי שנה ב–11.11 (שמו ניתן לו בשל הסמליות של ארבע הפעמים בהן מופיעה הספרה 1, המסמנת יחידים). אתרי המכירות הסיניים גילגלו בשנה שעברה כ–5 מיליארד דולר ביום זה, ובכך עקפו את המקור האמריקאי.

לדברי מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, "לעידוד מסחר מקוון יש חשיבות כפולה: הוא מנוע צמיחה כלכלי, וברמה הצרכנית הוא זירה שמעודדת תחרות מחירים. המסחר המקוון בישראל מפגר בצורה משמעותית אחרי מדינות מפותחות בעולם; חלקו בתמ"ג הוא 0.5%, לעומת ממוצע אירופי של 1.5%. בבריטניה, שהיא מובילה בתחום, המסחר האלקטרוני מוערך ב–3.5% מהתמ"ג", אומר ברנד.

"היום הזה נוצר במטרה להעלות את המודעות לחשיבות המסחר המקוון כחול־לבן", מוסיף ברנד. "הישראלים כבר נמצאים בזירה המקוונת, אבל הם רוכשים יותר מחו"ל. פעמים רבות, לא מכיוון שהאפשרויות בחו"ל מפתות יותר, אלא בשל חוסר מודעות למגוון 
האפשרויות שנוספו בישראל בשנתיים האחרונות".

ברנד צודק, הישראלים גילו את הקניות ברשת כבר מזמן - ב–2011 שיעור ההתנסות ברכישה מקוונת היה 60%. הישראלים רכשו יחדיו מוצרים ושירותים דרך הרשת בהיקף של כ–2.5 מיליארד שקל, אך רק 40% מהרכישות התבצעו באתרים מקומיים, כך לפי נתוני חברת הייעוץ האסטרטגי
תאסק (TASC).

היקף הרכישות של הישראלים באינטרנט צומח משנה לשנה, רק לפני שבוע דיווחנו כי נכנסו לישראל כמויות חריגות של דואר מחו"ל. בסוף השבוע האחרון של אוקטובר, נכנסו לישראל כ–50 טונות של דואר מדי יום - פי שלושה מכמות הדואר המגיעה ביום רגיל 
(15 טונות), ויותר מפי 1.5 מהכמות האופיינית לימים חריגים (30 טונות).

אין זה מפתיע כי נתונים חדשים שאספה תאסק עבור TheMarker מצביעים על גידול ניכר בשיעורי ההתנסות ברכישה מקוונת - 86% מהישראלים ביצעו רכישות ברשת ב–2014. היקף הרכישות המקוונות של הישראלים הכפיל את עצמו מ–2011 ב–2014 ל–5 מיליארד שקל, וההתנסות ברכישה מאתרים ישראליים (62%) כבר אינה שונה מהותית מזו שבאתרים מחו"ל (66%). מרבית הצמיחה מיוחסת להגדלת ההיצע של האתרים הישראליים.

היזמים הקטנים העירו את האופנה באינטרנט

במשך שנים הזניחו הקמעונאים הישראלים את המסחר המקוון ותירצו זאת במגוון טיעונים, למשל, שישראל היא מדינה קטנה שבה מרבית הצרכנים נמצאים במרחק נסיעה קצר מכל קמעונאי גדול, או האקלים הנוח רוב ימות השנה, שלא מהווה תירוץ להישאר בבית ולקנות ברשת. היו שטענו כי הישראלים אוהבים לראות ולהרגיש את המוצרים, אך בפועל רבים חששו, ועדיין חוששים, מעלויות תפעול ולוגיסטיקה, ממדיניות מחירים שקופה 
ומקניבליזציה במכירות עם החנויות הפיסיות.

שוק האופנה המקוון סבל מהיצע דל כל כך, שעד סוף 2012 אף לא אחת מעשר הרשתות המובילות בישראל (נתח שוק כספי, לפי דירוג BDI), העמידה חנות מקוונת. הסנוניות הראשונות שעוררו את השוק לא היו ענקיות מוכרות, כמו קסטרו, רנואר או גולף, אלא יזמים קטנים שהחלו את פעילותם כחנות אינטרנטית, כמו עדיקה, סטייל ריבר, ברנדה, וואן אייטם ורוקגלאם. אלה הם גם העסקים שמובילים את החדשנות המקומית בתחום. אתר עדיקה מציע ככל הנראה את הפלטפורמה המתקדמת ביותר בין השחקנים הישראליים, עם צילומי וידיאו לכל פריט ורמת פירוט גבוהה המאפשרת התרשמות מהמוצר.

"האתרים האלה נולדו ברשת, הם מבינים את הפלטפורמה שלהם ולא מונעים מהתאמת העסק הפיסי לערוץ מכירה אינטרנטי שיהיה שכפול למדפים בחנויות", מסבירה שירלי שוורץ, מנהלת תחום מוצרי צריכה וקמעונות בתאסק. "הם מקיימים פלאש סיילס (מכירות מוגבלות בזמן), מעלים מהדורות מיוחדות ועובדים על שיתופי פעולה ייחודיים. תקציב השיווק שלהם ממוקד בעיקר בערוצים דיגיטליים למקסום טראפיק, והם ממשיכים לשכלל את הפלטפורמה כדי להעלות את יחס ההמרה (שיעור הקונים מתוך המבקרים; ר"ל) באתר".

יתר הרשתות החולשות על הענף, בהן פוקס, זארה, הוניגמן ו–H&O, אמנם מציגות לראווה את הקטלוגים והמחירים שלהן ברשת, אך עוד לא מפעילות חנות מקוונת. ב–2014 רק 40% מרשתות האופנה המובילות בישראל (במונחי נתח כספי, לפי נתוני BDI) מפעילות אתר 
סחר מקוון.

גם ענף המזון זכה לעדנה בשנתיים האחרונות, והוא הענף הצומח ביותר במסחר המקוון הישראלי. שיעור ההתנסות של הישראלים בהזמנת מזון דרך האינטרנט היה 17% בלבד בסוף 2011. כיום, 41% מהישראלים כבר התנסו בהזמנת מזון לביתם, הודות לכניסה של רשתות דיסקאונט (כמו רמי לוי, ויקטורי ויינות ביתן) ואתר השוואת המחירים מייסופרמרקט.

הזירה האינטרנטית נהפכה לזירת תחרות שקופה בין רשתות השיווק, ובשלוש השנים האחרונות מחירי המזון באינטרנט ירדו ב–7%–10%. כיום, המחירים ברשת אף נמוכים מעט מהמחירים המקבילים בסניפים הפיזיים - מדיניות הפוכה מהפעילות המקוונת הישנה, שניהלו שתי הרשתות הגדולות - שופרסל ומגה - בתקופה שפעלו לבדן.

עם זאת, יש שווקים שכמעט לא קיימים בזירת האינטרנט המקומית. "שוק הפארם מגלגל בישראל כ–8 מיליארד שקל, כשסופר־פארם אחראית לכמחציתו", אומר אלמוג. "קופת חולים כללית, עם מאות בתי מרקחת פרושים ברחבי הארץ, מגלגלת מאות מיליוני שקלים בתחום הפארם מתחת לרדאר. השחקנים האלה נהנים מהיעדר תחרות ישירה. השחקנים האינטרנטיים שנכנסו לתחום הפארם (כמו בלה, הביתה, דראגסטור, מדילינק וטלפארמה; ר"ל) מגרדים את הקצה של העוגה, וביחד מהווים אולי 20 מיליון שקל מהמכירות".

עדיין משפרים 
את הלוגיסטיקה

בתאסק מציינים כי החסם המשמעותי ביותר עבור קמעונאים, מכל הסוגים, שבוחנים הקמת פלטפורמת מכירה ברשת, הוא לוגיסטי. "הפעלת אתר אינטרנט דורשת רמת שירות גבוהה ומדויקת, זמינות מוצרים, התמודדות עם שינוע של מאות חבילות מדי יום לבתי הלקוחות בזמנים קצרים, וביקוש גדל והולך", אומרת שוורץ.

"הקמעונאים נאלצים להתמודד עם סוגיות כמו החזרות, והרבה מהם נשענים על פלטפורמת הובלה קיימות שמשרתות אותם בסניפים, ולא בהכרח מתאימות להפצה לבית הלקוח. התאמה כזאת דורשת השקעות גבוהות, ובמקביל דורשת נפח פעילות גדול כדי להגיע לעלויות שילוח שיגלמו שמירה על רווחיות", היא מוסיפה.

קמעונאיות בחו"ל, מספרים בתאסק, מצליחות לספק רמת דיוק גבוהה וחלונות זמנים קצרים לאספקה. סיינסבורי'ס (Sainsbury's), רשת המזון הבריטית, למשל, מציעה שירות משלוחים שבו הלקוח יכול לבחור חלון זמנים מצומצם להגעת המשלוח - של שעה אחת בלבד. השירות פעיל גם בשעות הערב ובסופי שבוע, וכך הלקוחות לא נאלצים להמתין זמן ארוך בביתם. בישראל, חלון הזמנים להמתנה למשלוח הוא שעתיים־שלוש בשופרסל ובמגה, ויכול להגיע גם לשמונה שעות, ברשתות אחרות.

אתר מותג הקוסמטיקה מאק (MAC) שהחל לפעול השנה, הוא דוגמא חריגה בנוף הישראלי, של קמעונאי ותיק שרואה באינטרנט זירה שניתן ליצור בה משהו שונה וחדש. "מעבר לקטלוג ומכירה, האתר הוא זירה של תכנים - יש בו תמונות וסרטוני הדרכה בווידיאו", אומר מנכ"ל החברה, אלי גיספאן. "אף שכל מוצר שמושק בחנויות מושק במקביל גם באתר, אנחנו מבדלים אותו מהחנויות הפיסיות באמצעות קולקציות ייחודיות לאינטרנט, ולמעשה מגוון מוצרים גדול יותר.

"הצרכנים נמצאים באינטרנט", מוסיף גיספאן. הטעות של כולם היא המחשבה שזה פוגע בחנויות הפיסיות, אך זה לא נכון - זה מפרה אותן. הצרכנים עושים את המחקר אונליין וקונים בחנות הפיסית, ופעמים רבות קורה בדיוק ההפך - מתנסים בחנות ושומרים את הקניות לרשת. מאז השקת האתר, לפני כמעט שנה, אנחנו רואים תוספת למכירות - ולא קניבליזציה. הפרישה שלנו התרחבה, וגם סל הקנייה הממוצע באתר גבוה יותר בכמה אחוזים מזה שבחנויות. זה הפתיע אותנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#