ד"ר גוגל, תציל אותי: איפה ואיך תוכלו למצוא מידע רפואי אמין ברשת - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ד"ר גוגל, תציל אותי: איפה ואיך תוכלו למצוא מידע רפואי אמין ברשת

כמעט כל המידע הרפואי שאנחנו צריכים זמין כיום ברשת - באתרים לאבחון עצמי ובאפליקציות ייעודיות ■ 
אבל גם כשמשתמשים בשירותיהם, יש לקחת את הממצאים בעירבון מוגבל, לנקוט משנה זהירות ולהתייעץ 
עם רופא

5תגובות

ר' התעורר באמצע הלילה עם כאבים עזים בצד השמאלי של בטנו. לא היו לו כאבים כאלה מעולם, ולכן חשש לקחת משכך כאבים. לפני שהתלבש והחיש את עצמו למוקד לילי של קופת החולים או לחדר מיון, החליט שעדיף להתייעץ עם ד"ר גוגל. הוא מצא אתר עם אפשרות לאבחון עצמי, בעזרת סדרת שאלות מכוונות לגבי מיקום הבעיה ואופייה.

במסגרת האבחון באתר, מדד ר' את חומו וראה כי הוא גבוה. כשהזין את הנתון, האתר התריע בפניו כי נראה שמדובר בתוספתן, ושעליו להגיע לרופא בהקדם האפשרי. ר' נסע למיון ובאותו לילה עבר ניתוח להוצאת התוספתן, לפני שיתפוצץ.

בשנים האחרונות רבים מסתמכים על מידע שניתן למצוא באינטרנט כדי לברר על מצבם הרפואי, להחליט לאיזה רופא כדאי ללכת, ואפילו לבדוק אם יש חלופות טובות יותר לטיפול שנתן הרופא. למעשה, כל המידע הרפואי שאנחנו זקוקים לו זמין ברשת - וכל שצריך לעשות הוא ללקט אותו. מכון גיאוקרטוגרפיה ערך ב–2011 סקר ומצא כי 25% מהמטופלים שינו את הטיפול שנקבע להם על ידי רופא, לאחר שגלשו באינטרנט וקראו תכנים באתרי רפואה.

במחקר שנערך ב–2012 על ידי פרופ' גוסטבו מש וד"ר ריטה מנו מאוניברסיטת חיפה ויהודית צמיר ממכבי שירותי בריאות, שהתבסס על סקר טלפוני, נמצא כי 62.3% ממשתמשי האינטרנט מחפשים מידע רפואי ברשת. עם זאת, המקור השכיח ביותר לחיפוש מידע על בריאות ורפואה נותר המקור האנושי - בני משפחה (70.2%), רופא או אחות (85.2%) וחברים (62.5%). המחקר מצא עוד כי נשים מחפשות מידע על בריאות ורפואה יותר מאשר גברים, וכי החיפוש השכיח ביותר עוסק בפעילות גופנית, דיאטה ומידע על רופאים.

בשל שכיחות השימוש ברשת, אין זה מפליא לגלות יותר ויותר אתרים ואפליקציות המסייעים לבצע אבחון עצמי. רבים מהם אינם מתיימרים להחליף רופא או כל גורם רפואי אחר, ומיועדים לספק מידע לפני הביקור אצל הרופא - אבל גם בשימוש כזה בשירותיהם, יש לקחת את ממצאיהם בעירבון מוגבל ולנקוט משנה זהירות.

"בעידן האינטרנט, כל אחד יכול לחפש מידע בכל מקום", אומרת יו"ר ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית, ד"ר תמי קרני. "זה לא שונה מהסתמכות שהיתה בעבר על שכנה, חבר, הורה, או כל אחד שנותן לך עצה בניגוד לרופא. ההבדל הוא שבעבר הסתמכו על אנשים שמכירים, ובאתרים השונים קשה לדעת על מי לסמוך ועל מי לא. גם כשמישהו כותב על מחלה שעבר, זה עדיין בגדר חוויה של איש אחד - ולא ידע מקיף שרופא רוכש במהלך דרכו הארוכה, שכוללת לימודים והתמחות".

קרני טוענת כי אדם שיושב לבד מול מחשב לא יצליח לאבחן את עצמו כראוי ולהתייחס לכל מכלול הגורמים בגוף האדם. "הגוף שלנו הוא מכונה מסובכת ומורכבת, שמושפעת ממגוון דברים. כשרופא בודק אותך הוא מתחיל בבדיקה פיסית, מעלה השערות לאבחונים שונים ומתחיל בבדיקות שישללו אפשרויות. אם מכונית של אדם מתקלקלת, הוא מתחיל לחפש באינטרנט מה מקולקל ואיך מתקנים? אנשים לא עושים זאת, אז למה בגוף האדם הם נוטים לסמוך על האינטרנט?"

לדבריה, העזרה העיקרית שמעניקים אתרים ואפליקציות מעין אלה היא לא באבחון המחלה, אלא בקבלת רמזים והמלצות. "לאחר מכן אפשר ללכת, מצוידים ברשימת שאלות, לרופא שסומכים עליו", היא מוסיפה. "כיום, גם השיח עם הרופאים הוא שונה. מגיעים להתייעצות והחולה בוחר מה לקחת מהרופא. אם החולה בא עם ידע מוקדם, הוא מצליח לקבל החלטות אוטונומיות משלו. עם זאת, אני נתקלת באנשים שיש להם מחלה והם בוחרים ללכת עם המלצות מהאינטרנט בניגוד להמלצות הנכונות של הרופא. אם הרופא לא מצליח לשכנע אותם לפעול בעצתו - זה יכול להיגמר רע.

"אפשר להשתמש באתרים האלה כדי לתת כיוון, אבל זה גם יכול להסיט את החולה מהכיוון הנכון. הניסיון לטפל לבד בבעיה רפואית הוא מסוכן. זה מפחיד להיכנס לאתר בלילה, לאבחן את עצמך ולחכות עד הבוקר כדי לתאם ביקור אל רופא. זה יכול לעורר חרדות קשות או ניסיון להתעלם מהבעיה. כשאתם משוטטים באינטרנט, זכרו להגדיר לעצמכם את גבולות הידע שלכם. האינטרנט לא הופך את האבחנה לאמת מלאה".

להגיע מוכנים לרופא

גטי אימג`ס

ד"ר עופר חן, מנהל המחלקה לבריאות הקהילה ומנהל ארצי לתחום הסוכרת במכבי שירותי בריאות, סבור שאחד היתרונות באבחון עצמי ברשת טמון בעובדה שהתורים לרופא מתארכים וזמני הביקור מתקצרים, במיוחד בפריפריה. "בביקור אצל רופא יש כמה דקות בלבד לחולה, ולא תמיד אפשר להספיק לעבור על הכל. הטכנולוגיה - באמצעים מהימנים ומוכרים - יכולה לסייע בהעברת מידע. פעמים רבות הרופא מכוון לאמצעי מידע מהימנים ברשת. כשעושים אבחונים אונליין, מגיעים לרופא מוכנים, והזמן המועט יהיה אפקטיבי יותר.

"הדוגמה הכי שכיחה לכך היא מעקב לחץ דם. בדיקה חד־פעמית לא אומרת דבר, ולכן כשמטופל מודד במשך תקופה, רואים את המגמה לאורך זמן, ובזמן הביקור אפשר להחליט איך לטפל. כך גם לגבי שאלונים להערכה קוגניטיבית והערכת דיכאון. יש מידע רב שאפשר להשתמש בו".

עם זאת, חן מזהיר מכך שאין פיקוח על המידע באינטרנט. "אפשר להגיע למידע שכתב פרופסור טוב או לכזה שכתב שרלטן, ולכן הסיכון הגדול טמון בשאלה מי עומד מאחורי האתרים והאפליקציות. יש גורמים אינטרסנטיים שיכולים להכווין לטיפול ספציפי, כמו חברת תרופות או חברת טכנולוגיה. קל להכווין להמלצות שעומדות מאחורי אג'נדה, ולכן זה לא המדיום - אלא מי שעומד מאחוריו. אנחנו נוטים לייחס אובייקטיביות לאינטרנט, אבל אסור לשכוח שזה אותו תועמלן, או סוכן בעל אותם אינטרסים, רק שקשה להבחין בו.

"אם משתמשים באבחון עצמי יש תועלת מוחלטת בחיסכון בזמן, רק אם מסתמכים על מקורות מהימנים. כיום יש מדריכים לזיהוי מקור מהימן בעיקר בארה"ב. צריך לוודא כי מדובר במקור ממשלתי, אוניברסיטאי או קופות החולים. כמו בכל מקום, יש צורך בדיאלוג בין הצרכן לספק. שני הצדדים ירוויחו משימוש נכון".

סיכון נוסף שעליו מצביע חן הוא הצורך ברופא שיאסוף רמזים ויגיע לאבחון ראשוני. "הטכנולוגיה יכולה להחליף מנתחים עם רובוטים ייעודיים, אבל היא עדיין לא יכולה להחליף את עבודת רופא המשפחה. התפקיד של רופא משפחה הוא להגיע לאבחנה – רפואה ראשונית. צריך לאסוף את הרמזים ולראות מה משמעותי, מה חסר, לערוך בדיקת מעבדה או הדמיה ולבנות אבחנה. רופא מפתח ניסיון וחוש ריח. כשאדם מאבחן את עצמו, הוא לא יודע אם שני כאבים קשורים זה בזה - או שזה מקרי".

עניין נוסף הוא הנטייה לקיצוניות. "בחיפוש ברשת, כאב ראש מיד נהפך לדלקת קרום המוח, לדימום תוך ראשי ועוד. ואולם, במציאות אני רואה כל יום כאבי ראש שרובם המוחלט נובע מסיבות שגרתיות. רופא צריך לדעת מה עיקר ומה תפל. באפליקציה או באתר אין את הסינון הזה, וכך תמיד יש אבחון יתר לחומרה. המתח והחרדה שאנשים יכולים לפתח הם עצומים, בעוד שרופא מכניס לפרופורציה. המתח הנפשי והחרדה בשליטה גדולה יותר, וזה לא מוביל לקבלת החלטות טיפוליות לא נכונות. מנגד, כשאדם מאבחן את עצמו בכלים כאלה ללא מידע ורקע, הוא יכול להגיב בשאננות יתר. כך אפשר לפספס אבחנה או טיפול נחוץ".

חן ממליץ למטופלים לקחת בפרופורציות את המידע ולשאול את הרופא. "לרוב, עבודתי היא להוריד את סף הלחץ. כמעט בכל המקרים מדובר בדאגת יתר, וצריך לשים דברים בפרופורציה. בארץ יש הרבה מקום להקים אתרים בתחום. משרד הבריאות יכול להרים את הכפפה ולתת מקורות מהימנים ואמינים. יש מקום לפתח ספריית ידע ושאלונים שיהיו מעין בסיס משותף, כדי שהרופאים יידעו שזה מקור אמין ומהימן. אם משרד הבריאות ייצור מגרש משחקים ויפקח עליו כרגולטור - כולנו נרוויח".

מיומנות להבין מה לעשות עם הידע

באחרונה יצאה קופת חולים כללית בקמפיין שנועד להעלות את מודעות הציבור לסכנות שבחיפוש מידע רפואי באינטרנט ולחשיבות בהתבססות על מקור מידע מוסמך כמו רופא משפחה.

לדברי ד"ר שני אופק, רופא משפחה ומנהל מינהלת חפר במחוז שרון־שומרון של הכללית, "כשאדם מאובחן, קבלת ההחלטות לא ניתנת על בסיס הידע, אלא על בסיס המיומנות שמורכבת מכמה אלמנטים, כולל ידע, ניסיון, התאמה אישית ושקלול גורמים פסיכו־סוציאליים. כל אלה לא קיימים באינטרנט, גם אם הגענו לידע הנכון, מדובר בידע גולמי. עולם ניהול המחלה והיכולת להתמודד עמה הוא עולם מורכב שבנוי מאינטראקציה בין המטופל למטפל. האינטרנט יכול לסייע בשימוש נכון. הכלים האלה יכולים להיות נהדרים גם עבור המטפל, אבל הם לא מהות העבודה".

לדברי אופק, יש שלושה אלמנטים ברפואה: רפואה אקוטית - מחלה חדשה דחופה; ניהול מחלה כרונית; ורפואה יוזמת ומונעת. "בכל אחד מאלה רפואה מקוונת יכולה לסייע: היא יכולה לתת מידע, אבל לא בהכרח מדויק לאדם באופן אישי. היא לא יכולה לדייק את החומרה, לתת את הטיפול הצפוי ואת האינטראקציה האישית. אני אוהב את השימוש באינטרנט, אבל צריך לדעת איך להשתמש בו - המטופל חייב לשתף במה שקרא ושמע. אם אדם קרא משהו שמציק לו, אסתכל יחד אתו כדי להבין מה מפריע לו.

"אחד התפקידים שלנו הוא לשים את הדברים בפרופורציה, כי רפואה היא לא רק ידע, אלא מיומנות להבין מה לעשות עם הידע. לרוב, האתרים הרציניים לא מתיימרים להחליף את הרופא. הייעוץ הוא כללי, ובסופו של דבר האבחנה נעשית באמצעות מגוון כלים, רובה באינטראקציה עם רופא והבדיקות הנלוות".

המערכת לאבחון עצמי של זאפ דוקטורס משולבת באפליקציה ובאתר מותאם. לדברי משה דן גורי, מנהל תחום הבריאות בקבוצת זאפ ומנהל זאפ דוקטורס, "המערכת, שנקראת סימפטומייזר, היא המערכת הראשונה בישראל ככלי לאבחון עצמי בעברית. לפני כשלוש שנים השקנו את המערכת, ואנחנו רואים מדי שנה גידול בשימוש של האנשים. 2,000–2,500 איש נכנסים ביום למערכת ומאבחנים את עצמם.

"ריבוי המידע כיום ברשת הוא מטורף, והאדם הפשוט יכול ללכת לאיבוד ולקבל מידע מוטעה. פה טמון היתרון של האפליקציה. הוא לא גימיק, אלא כלי רפואי שפותח בהרווארד על ידי רופאים. זאת מערכת אמיתית שעורכת אבחון ראשוני, סדרה של שאלות שבהתאם אליהן גולש מאבחן את עצמו. המערכת מדמה רופא בתשאול ראשוני".

דן גור טוען כי העלייה בשימוש בכלי האבחון, בשיעור של 15%–20% בשנה, נובעת מהפשטות שלו. "המערכת מחולקת לפי אזורים בגוף. לאחר מכן מציינים מה מפריע, ושם מתחילה סדרת שאלות ותשובות. בהתאם לתשובות מתקדמים הלאה. אנחנו מדגישים שהמערכת לא באה להחליף רופא, אבל היא מנגישה את המידע לציבור הרחב והיא לא עולה כסף. אנחנו מאמינים בהנגשת המידע לציבור".

לדבריו, היתרון בכלי האבחון טמון בראש ובראשונה בזמינותו. "כשאדם במצוקה רפואית המחשב לא תמיד המחשב נגיש לו, אך השימוש בסמארטפון מקל על ההנגשה. פעם הרופא היה אלוהים, וכיום באים אליו עם מידע מוקדם. הוא נהפך לסוג של חוות דעת שנייה, הרבה בזכות השירותים האינטרנטיים. רבים מספרים לנו שהמערכת זיהתה מה יש להם. אנשים מגיעים לרופא כשהם מצוידים ומוכנים - לטוב ולרע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#