היה נכון, לשלם המון: כמה עולה לשלוח ילד לתנועת נוער? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היה נכון, לשלם המון: כמה עולה לשלוח ילד לתנועת נוער?

אמרו עליהם שהם כל היום בקניון או בפייסבוק, אבל הנוער של ימינו מבלה גם בתנועות הנוער - ומספר הסניפים והחניכים בהן גדל מדי שנה ■ אלא שגם לבילוי הערכי הזה יש מחיר, ומי שמשלם אותו הם בעיקר ההורים ■ לצד תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים שמעבירה המדינה ל-13 תנועות פעילות, נדרשים ההורים לשלם סכומים נוספים עבור דמי חבר, טיולים, מחנות, סמינרים ומדים

24תגובות

באחד מימי השלישי בחודש הראשון לשנת הלימודים, בשעה 18:30, הרחבה והכביש מול שבט "הנשיא" של הצופים בתל אביב עמוסים לעייפה. חניכים מכונסים בחבורות בשיחות ערות וכמה פעילים בוגרים סוחבים את מה שנראה כשאריות של מיפקד אש שנערך במקום. פקק גדול משתרך בכביש, כשההורים שבאים לאסוף את ילדיהם חוסמים את התנועה. שני חניכים באפודים זוהרים מכוונים את הבאים. הרושם הכללי הוא של שבט תוסס ורב פעילות - לא מראה טריוויאלי בעידן של ילדי הפייסבוק, הווטסאפ והקניונים.

הנתונים מגבים את התחושה: המספר הכולל של חניכי תנועות הנוער בישראל מסתכם כיום בכ–250 אלף תלמידים מכיתות ד' ועד י"ב - והוא צומח מדי שנה. בתנועת הצופים, למשל, חל גידול משמעותי של 13% במספר החניכים משנת תשע"ג (2012–2013) לתשע"ד (2013–2014), וגם מספר הסניפים החדשים שנפתחים עלה.

אנצ'ו גוש / ג'יני

בישראל פועלות לא פחות מ–13 תנועות נוער מוכרות, המתוקצבות על ידי המדינה בסכום כולל של 85 מיליון שקל בשנה. לפי משרד החינוך התקציב שוויוני, ונקבע בהתאם לגודל התנועה ולהיקף פעילותה. המימון הממשלתי לחניך בתנועת נוער מסתכם כיום בכ-280 שקל בשנה.

בתנועות גדולות, כמו הצופים, המימון הממשלתי מכסה 15%-20% מהפעילות, בעוד שבתנועות קטנות יותר המימון מכסה כ-40% מהפעילות. שאר המימון מגיע מהרשויות המקומיות, מתורמים ומההורים, באמצעות דמי החבר המשולמים מדי שנה לכל חניך בתנועה. שלוש התנועות הגדולות, שלהן עשרות אלפי חניכים, הן הצופים, הנוער העובד והלומד ובני עקיבא - ואחריהן מדורגות לפי גודל השומר הצעיר, נוער לאומי בית"ר, עזרא, מכבי צעיר, האיחוד החקלאי, המחנות העולים ותנועת הצופים הערבים והדרוזים. לצד אלה פועלות תנועות נוער לא רשמיות, כמו "הכנפיים של קרמבו", המשלבת ילדים עם צרכים מיוחדים.

תמר מצפי

עד 2,900 שקל בשנה

פעילות הילדים בתנועות הנוער מבורכת ורצויה, אבל הורים רבים תוהים מדוע הם נדרשים לשלם כל כך הרבה עבור דמי החבר בתנועה, לצד תשלומים נוספים על טיולים, מחנות קיץ, סמינרים ומדים - כל אלה מצטברים לסכומים של אלפי שקלים בשנה, בעיקר אם במשפחה אחת יש יותר מילד אחד בתנועה (וגם לאחר ניכוי ההנחות לבני משפחה נוספים). אב לילדות בכיתות בית הספר היסודי, שבנותיו חניכות בנוער העובד, אמר: "שיהיה ברור, אני שמח שהילדות שלי בתנועת נוער. אני שואל אותן מה הן עושות שם, והן עונות שיש מסדר ואחר כך מסתובבים ועושים כל מיני דברים. נראה שהן נהנות שם, אבל עדיין לא ברור לי למה צריך לשלם על זה כל כך הרבה כסף".

אז על מה באמת משלמים? דמי החבר, למשל, נועדו לכסות פעילות שוטפת של הסניף והציוד, ביטוח ושכר רכזים. בתנועת הצופים מסתכמים דמי החבר ב-700 שקל - המחיר המקסימלי המאושר על ידי משרד החינוך. בנוער העובד והלומד דמי החבר נמוכים יותר ומסתכמים ב-400–500 שקל, בהתאם למצב הסוציו־אקונומי של היישוב. בבני עקיבא הסכום נמוך אף יותר ומסתכם ב–290 שקל (עם הגבלת מקסימום ל-650 שקל למשפחה, אם יש כמה אחים בתנועה).

חגי פריד

גבוהים ככל שיהיו דמי החבר, עיקר ההוצאה ההורית היא על טיולים ומחנות קיץ. לשם המחשה, טיול סוכות בנוער העובד והלומד (חד־יומי) עלה לשכבה הצעירה (כיתות ד'־ו') 60 שקל, ולשכבה הבוגרת (כיתות ט'־י"ב) 300 שקל, לטיול בן שלושה ימים. בצופים, עלות טיול פתיחת שנה נעה בין 150 ל–280 שקל ליומיים. מחנה הקיץ עולה בצופים בין 420 ל–750 שקל (לשלושה עד שישה ימים), ובבני עקיבא - 365 שקל לשלושה ימים.

בחישוב עלויות שנתי, הסכומים מאמירים. במכבי צעיר, למשל, מעריכים את העלות השנתית בטווח של 1,400–1,750 שקל לחניכים בשכבה הצעירה - סכום הכולל ארבעה "מפעלים" (מושג המתייחס לפעילות מיוחדת שאינה מתקיימת בשבט), שלושה טיולים, מחנה קיץ אחד ודמי חבר שנתיים. חניכים בשכבה הבוגרת ישלמו בין 2,500 ל-2,900 שקל לפעילות שנתית, הכוללת שבעה מפעלים, שישה טיולים, מחנה קיץ אחד ודמי חבר שנתיים. בנוער העובד והלומד התשלום השנתי עבור חניכי השכבה הצעירה מסתכם ב-1,050 שקל, ועבור השכבה הבוגרת - ב-1,905 שקל.

השוואת המחירים בין התנועות השונות הנעשית כאן, נתפשת בעיני התנועות כבעייתית: "האופי של מפעלי התנועות משתנה מתנועה לתנועה, הן בהיבט התוכן והן בהיבט הכמותי", טוען אלעד כהן, מזכ"ל מכבי צעיר. מתנועת הצופים נמסר: "תנועת הצופים היא תנועת הנוער היחידה שאיננה משתייכת לאף זרם מפלגתי, ולכן אינה נתמכת על ידי גורמים אידיאולוגיים".

ג'יני - אנצ'ו גוש

מרחיב את המעגלים

בגיל 15, מאי חזרה לצופים. היא היתה חניכה נלהבת בבית הספר היסודי, אבל אז, כשכבר הרגישה "בוגרת", התחילה להתרחק מהפעילות. כמה שנים מאוחר יותר היא הבינה, לטענתה, שאין תחליף אמיתי לפעילות החברתית המתרחשת בצופים. "זה הרחיב את מעגלי ההיכרות שלי, ועזר לי להתקרב לאנשים בשכבה שלי שלא הכרתי לפני כן. הצופים זה מה שחיבר אותנו", היא מעידה. כיום היא מדריכה בתנועה, ומקדישה שעות רבות לפעילות בשבט, בין אם בהכנה לפעולות, בפעולות עצמן ובישיבות הצוות, המתקיימות לעתים תכופות, לצד מפגשים חברתיים המתקיימים באופן ספונטני בשבט.

נפתלי דרעי, מזכ"ל מת"ן - מועצת תנועות הנוער בישראל, המהווה ארגון־גג לכל תנועות הנוער - מתחבר לסיפור של מאי: "בעידן הנוכחי של מחשוב ואינדבידואליזם, חסרה לילדים פעילות חברתית", הוא מאבחן. "ההורים דוחפים את הילדים ללכת לתנועות הנוער, והילדים משתפים פעולה, כי בסופו של דבר, זה נותן להם הרבה משמעות, במיוחד בגילים הבוגרים יותר". רון זלדמן, מזכ"ל תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, מסכים עם הדברים, אך טוען כי גיוס חניכים חדשים הוא עדיין האתגר הקשה ביותר של תנועות הנוער כיום. "לשם כך אנו נעזרים בפלטפורמות כמו אפליקציות ופייסבוק כאמצעים שיווקיים", הוא מעיד. "המדיות החברתיות משמשות אותנו כחלק אינטגרלי בפעילות השוטפת".

את העלויות הגבוהות מסביר דרעי בכך שעיקר נטל ההוצאה על פעילות תנועות הנוער נופל על ההורים. "בשנים האחרונות, לשמחתנו, שרי החינוך שמו את פעילותן של תנועות הנוער בסדר עדיפות גבוה וגיבו זאת במשאבים, וזה איפשר לפתוח יותר סניפים ולקיים יותר פעילויות. בשנים האחרונות ניתנו תקציבים גם לפעילות גדולה יותר בפריפריה ולסבסוד חניכים משכונות מצוקה", הוא אומר. אבל הוא מסכים שעיקר התקציב בתנועות הנוער עדיין מגיע מגבייה של ההורים, עבור דמי חבר ופעילות: "משהו כמו 40%-50% מהתקציב מגיע מתשלומי הורים - כלומר, זהו מרכיב מאוד משמעותי בתקציב של התנועות.

תומר אפלבאום

"עם זאת", טוען דרעי, "דמי החבר הם החלק הקטן בהוצאה. המרכיב הגדול יותר הוא הוצאה על פעילות. כמו שבבית הספר יוצאים לטיול וההורים משלמים, כך גם כאן. התקציב שאנחנו מקבלים לא מכסה את הפעילויות האלה. בכל שנה מתפרסם סל תרבות, שכולל עלויות מירביות לפעילויות, בין השאר ליום טיול. אנחנו מעולם לא הרשינו לעצמנו לגבות את הסכומים שמפורטים שם, אף שלפעמים הטיולים שלנו יותר מורכבים מבחינת הובלות ואבטחה.

"בכלל, עלויות האבטחה צמחו דרמטית", טוען דרעי. "כשאנחנו מתכננים את הטיולים לשנת הפעילות, אנחנו קובעים את המחיר, אבל יכולים למצוא את עצמנו בתוספת הוצאות לא מתוכננות. הקיץ האחרון, למשל, היה דוגמה עצובה לכך. קטסטרופה. הצופים כמעט התמוטטו". ואכן, תנועת הצופים ספגה נזק של כ-8 מיליון שקל השנה, כתוצאה מהקמת תשתיות בשישה מחנות קיץ - שרובם בוטלו בסופו של דבר, בעקבות מבצע צוק איתן.

בתנועות הנוער הולכים לקראת ההורים בעיקר בהנחות לאח שני ושלישי. בנוער העובד והלומד פתחו "מסלול חיסכון שנתי", הכולל תשלום מראש עבור דמי החבר והפעילויות השנתיות, בהנחה של 5% ובחלוקה לעד עשרה תשלומים ללא ריבית. בצופים מבהירים כי הם "עושים הכל כדי לאפשר לכל חניך באשר הוא להשתתף בפעילות". ובכל זאת, כשמדובר בכמה אחים החברים בתנועה, זה מצטבר להוצאה משמעותית עבור משפחה.

"מבחינתנו, גם אם כמה בני משפחה משתתפים בפעילות, זה לא מפחית את העלות האמיתית שלה", מסביר דרעי. "התנועות מציעות הנחות שונות למי שמתקשה, ובשנים האחרונות הגדלנו תקציבים לתמיכה. אם נקבל יותר תקציבים מהמדינה, כמובן שנוזיל את העלויות - אבל אין לנו מקורות נוספים".

איציק בן מלכי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#