מחאת המיואשים תתפוצץ לממשלה בפנים - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחאת המיואשים תתפוצץ לממשלה בפנים


מי שמשמיץ אזרחים שאינם מוכנים להיות עניים בשם הפטריוטיות - שלא יתפלא שהמחאה תחזור בגירסה פחות מנומסת

150תגובות

בערב סוכות התקשרתי למכר שהוא גם יועץ תקשורת מוכר. ביקשתי לדעת איך הוא רואה את מחאת המילקי / ברלין, ואם הוא חושב שהיא תתפתח לעוצמה שאנחנו זוכרים מקיץ 2011.

"מדובר בלא יותר משיהוק", הוא אמר, "את תראי. אין פה מחאה חדשה - כמו שזה התחיל כך זה גם ישכך. פשוט אין משהו מעניין אחר שקורה כרגע. זו מחאה של החגים. עם הגשם הראשון היא תעבור".

נדמה שיש סיבות רבות ומוצדקות לפרוץ מחאה חדשה. מאז שמילאו ההמונים את הכיכרות ב–2011 ודרשו שינוי בסדרי העדיפויות וצדק חברתי, המצב רק החמיר: מחירי הדירות האמירו, הביטחון התעסוקתי הידרדר, וגרף מחירי המוצרים טיפס גם כשהיתה ירידה במחירי הסחורות.

אוליבייה פיטוסי

הבדל אחד ברור אפשר לזהות - המחאה הזאת היא כבר מחאה של ייאוש. אנשים מלאי תקווה יצאו לרחובות ב–2011, נדחפו, הרימו שלטים, החרימו חברות, שיתפו בפייסבוק. אבל אנשים מיואשים אינם מחרימים את הקוטג' ואת תנובה, או יוצאים להפגין מול הבתים של ראשי חברות המזון בשבע בבוקר במחשבה שזה יעשה שינוי. אנשים מיואשים קונים מילקי בשקל, כי הם לוקחים מה שנותנים להם וחושבים על לעזוב לחו"ל בלית ברירה. אלה אותם אנשים שהביטו מהצד בדיוני ועדת טרכטנברג וחוק המזון, וראו שכלום לא השתנה. ואם שום דבר לא השתנה אחרי שחצי מיליון איש יצאו לרחובות, אז למה שמשהו ישתנה עכשיו?

אפשר להניח כי הכישלון היחסי של גל המחאה הנוכחי להוציא אנשים לרחובות משמח רבים - חברות המזון והרשתות, המפרסמים והבנקים, וכמובן הפוליטיקאים, שחוזרים ואומרים לנו שמי שמדבר על הגירה הוא לוזר ובוגד שמקומו אינו עמנו. גם העובדה שהמחאה מתמקדת בברלין מקלה על עבודת הפוליטיקאים המשמיצים, שבגדו בדור שלם של עבדים מודרניים בעוד הם אוחזים בנכסים, במשכורות ובפנסיות מרופדות.

אבל שמחתם עלולה להיות קצרת טווח. הבעיות הפנימיות הגדולות שלנו לא ייעלמו אפילו אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יגיד "דאעש" ו"איראן" בעוד 50 נאומים באו"ם. העם עייף ועני, מתמרן בין התשלום לגן לחשבון בסופר ולעוד הלוואה מהבנק, ונמאס לו.

ניר כפרי

כיום ברור שהממשלה יודעת מה הבעיות - ושאין בכוונתה לפתור אותן. היא לא תפחית את המע"מ על מזון, לא תפתח באמת את היבוא לישראל, לא תפרק את קבוצות המזון הגדולות, לא תדאג להפחתת הארנונה או להורדת מחירי הדיור, לא ולא. במקרה הכי טוב, מחירו של המילקי יוזל בשקל - והרי לא זו היתה כוונת המשורר.

את הכעס והייאוש הממשלה לא פתרה. הם לא יילכו לשום מקום. הם ימשיכו לזרום ולחפש דרך מוצא ופורקן. מי שטרק את הדלת בפרצופם של מאות אלפי מוחים, מי שמיסמס את מסקנות ועדת טרכטנברג ולא מסכים לצאת נגד טייקוני המזון, מי שמשמיץ עשרות אלפי אזרחים מיואשים שלא מוכנים להיות עניים בשם הפטריוטיות, שלא יתפלא שהמחאה תחזור פעם נוספת בגרסה פחות מנומסת ושקטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#