"הישראלים נחנקים תחת יוקר המחיה, 
אך יצרניות המזון גורפות רווחים כרגיל" - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הישראלים נחנקים תחת יוקר המחיה, 
אך יצרניות המזון גורפות רווחים כרגיל"

לא מעט מוצרי מזון בישראל יקרים בהרבה ממקביליהם באירופה ובארה"ב ■ ברשתות השיווק טוענים כי הסיבה להבדלים היא הרווח התפעולי הגבוה של היצרנים בישראל ■ מחירי הסחורות ירדו בחדות, אך רווחיות יצרניות המזון הגדולות לא נשחקה

93תגובות

למרות הוועדות, ההמלצות והעין התקשורתית - הפערים במחירי המזון בסופרמרקטים בישראל ובעולם ממשיכים להפתיע ישראלים שמבקרים בחו"ל.

פוסט שפורסם בקבוצת הפייסבוק "עולים לברלין" הצליח להציף מחדש את מה שעשוי להיקרא "מחאת המילקי". כותבי הפוסט הציגו קבלה מהסופר השכונתי בשכונת מיטה (Mitte) המרכזית בברלין, "לא מדובר בחנות דיסקאונט, אלא במקום שתלכו אליו כשיהיו חסרים לכם כמה פריטים במהלך השבוע", כתבו. "אחד הדברים שאנחנו הכי מתגעגעים אליהם בישראל הוא מעדן מילקי. שימו לב למחיר המילקי גרסת ברלין, רק 0.19 יורו (כ-90 אגורות). מילקי בישראל ברמי לוי במבצע סוף עונה עולה קצת יותר מ-3 שקלים ליחידה".

בלומברג

גם רונה, עובדת היי־טק שעברה לברלין לפני כשלושה חודשים, הופתעה בביקורה הראשון בסופר. בשיחה עם TheMarker היא מספרת כי "בפעם הראשונה שנכנסתי לסופר בברלין, נדרשתי לקנות רק חול לחתולה שלי. נכנסתי לגרסה המקומית של טיב טעם. יצאתי מהחנות עם חלב, מילקי וחול בפחות מ-5 יורו, כ-20 שקל, כאשר בישראל החול בלבד נמכר בפי שניים וחצי".

רונה אינה רק מרוצה מהמחירים הנוחים, אלא מכך שהם, לתחושתה, הוגנים יותר. לדבריה, "מצרכים עולים בדיוק כפי שהייתם מצפים שהם יעלו - סלמון מעושן, שמגיע מהים הצפוני, עולה כפי שמוצר מקומי אמור לעלות. חלק מהירקות והפירות עולים מעט יותר כי הם מיובאים. אין הפתעות בקופה, ואין נסים ונפלאות".

בסופרמרקט הישראלי, הדברים נראים הוגנים מעט פחות. בעוד שרבות דובר על האחריות של רשתות השיווק ליוקר המחיה בישראל, נדמה כי יצרניות המזון הצליחו לחמוק מתחת לרדאר התקשורתי. לדברי מנכ"ל של רשת מזון גדולה, "אף שהצרכן הישראלי נחנק תחת עול יוקר המחיה, הרווחיות של יצרניות המזון הגדולות לא נשחקה משמעותית בשלוש השנים האחרונות".

מותר להרוויח פחות

הנתונים מומחשים היטב בדו"חות קבוצת אסם, המחזיקה גם בחברות כמו בית השיטה, מטרנה, בונז'ור וטבעול. לדברי דורין פלס, אנליסטית קמעונות באיי.בי.איי, "הרווחיות התפעולית של אסם היתה ונשארה 12.6% בממוצע לפני המחאה ואחרי המחאה. בקטגוריות הרווחיות ביותר שלה - מזון תינוקות, חטיפים ודגני בוקר - שיעור הרווחיות מאמיר לכ–25%. מדובר ברווחיות גבוהה מזו של יצרניות המזון האחרות בישראל, ואף מזו של חלק מהחברות הוותיקות בעולם".

זו אינה גזירת גורל. נתוני רויטרס שמציגה פלס מעלים כי חברות ותיקות בעולם יודעות גם לעבוד עם רווחיות נמוכה יותר. דנונה, למשל, סיימה את 2013 עם רווחיות תפעולית של 10% ומונדלייז עם 11.3%.

ספקית המזון השנייה בגודלה במדינה, שטראוס ישראל, עבדה בתקופה שלפני המחאה החברתית ברווחיות תפעולית ממוצעת של 11.3% ואחרי המחאה הרווחיות הממוצעת שלה ירדה ל–10.4%. ואולם ניכר כי החברה ממנפת לכדי רווחיות גבוהה יותר את הביקושים שלה בתחום הקפה, עם מותגים כמו טורקי עלית וקפה נמס. בתחום הקפה הרווחיות של שטראוס בישראל היתה ונשארה 11.2%, כאשר עם לקוחותיה בחו"ל שטראוס מוכנה לעבוד ברווחיות נמוכה יותר - 8% בלבד.

"אנחנו רואים הרבה חברות מוכרות וותיקות בעולם חיות טוב גם עם רווחיות תפעולית של 10% — אז חברות כמו שטראוס ואסם יכולות לספוג הורדת מחירים נוספת", אומרת פלס. "מחירי הסחורות בנפילה חופשית בשנה האחרונה, כולל סויה, סוכר, חיטה, תירס ועוד, שירדו בממוצע בכ–45% מהשיא שנרשם באמצע 2012, הן במונחי מטבע מקומי והן במונחי דולר. למרות זאת, רק עכשיו אנחנו מתחילים לראות זחילת מחירים כלפי מטה במדד מחירי המזון, וזאת על רקע ריבוי מבצעים, הלחץ הרגולטורי והעדפות הצרכנים. יש מקום להורדת מחירים וזה מתחיל".

"כדאי לבקש גם מהיצרנים להירתם"

ברשתות השיווק, שנמצאות בימים אלה בהליך של התייעלות וחלקן הגדול חווה שחיקה מתמשכת ברווחיות, מפנים אצבע מאשימה ליצרניות הגדולות ואומרים שעליהן להוריד מחירים. "כשרואים מפעלים יצרניים שנמצאים ברווח תפעולי של שתי ספרות, משמעות הדבר שיש פה מתח רווחים מוגזם וצריך היה לטפל בו באותה צורה שטיפלו במחיר בנקודת הקצה אצל רשת השיווק", אומר מנכ"ל של רשת גדולה.

לדבריו, "ניתן וכדאי לבקש מהיצרנים להירתם למלחמה ביוקר המחיה. יש מונופולים בישראל שהיה צריך לפרק ולא עשו את זה, ובמקום זה נטפלים רק לרשתות השיווק. למה? כי מאחורי הרשתות אין אנשים חזקים שעומדים ונלחמים ומנסים למנוע חקיקה באמצעות לוביסטים כבר הרבה שנים. הממונה עושה איפה ואיפה, הוא אוסר עלינו פתיחת סניפים חדשים באזורים שהוגדרו ריכוזיים ובמקביל לא מטפל ביד קשה גם במקטע היצרני".

לדברי בכיר ברשת שיווק אחרת, היצרנים הגדולים מראים רווחיות תפעולית של פי שניים וחצי עד שלושה בממוצע מהרווח של הרשתות. הדבר מלמד לדבריו כי "יוקר המחירים נמצא בעיקר אצל היצרנים ולא אצל רשתות השיווק. אם באמת רוצים להוריד מחירים, היצרנים צריכים להוריד את מתח הרווחים שלהם ולהוריד את מחיר המכירה שלהם לרשתות. כל הזמן מדברים על הרשתות והתחרות בין הרשתות. היצרנים קיבלו מענקים מהמדינה בהרבה מאוד כסף, מוכרים את מוצריהם ביוקר ובסוף הלכו ומכרו את החברות שלהן לחברות בחו"ל. אז הכסף של המדינה הלך לפח".

לדברי רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, "הכוח נמצא בידיים של הצרכן ואם צרכן רואה מוצר שנמכר במחיר גבוה הוא לא צריך לקנות אותו. אם הצרכנים ימשיכו לקנות מותגים בכל מחיר, לא נראה הורדת מחירים".

"לפרק את הקבוצות הגדולות לא יעזור"

היצרנים, מצדם, הודפים את הטענות שהועלו נגדם. "מה זה יעזור שיפרקו את הקבוצות הגדולות. למשל אם יפרקו את בית השיטה מאסם, זה לא יהפוך את החמוצים לזולים יותר. להפך, זה רק יביא לעליית מחירים כי לא יהיה מאחוריהן זה את הכוח הלוגיסטי של אסם. בנוסף, ה'חלקים' שיפורקו לא בטוח ישרדו תחת בעלות אחרת, כי זה מה שקורה למפעלים קטנים בישראל, ונראה הרבה אנשים נכנסים למעגל האבטלה", אומר בכיר באחת מחברות המזון הגדולות. לדבריו, לפערי המחירים במוצרי הצריכה בין ישראל לעולם סיבות רבות, כמו המע"מ, הכשרות וההגנה על החקלאים.

בכיר בחברת מזון אחרת אומר כי מחירי המזון גם כך נמצאים במגמת ירידה. "מנובמבר רואים שמחירי המזון בישראל במגמת ירידה. זה משהו שלא ראינו פה בעשור האחרון, למעט תקופה קצרה ב–2008. זה נובע מכך שיש ירידות בביקושים והצרכן הרבה יותר מדויק, נבון ומודע - וחלק מהצרכנים מצמצמים את הסל או שבוחרים מוצרים יותר זולים"

לדבריו, "הרגולציה נותנת את אותותיה, וחוק המזון, גם אם לא נכנס לתוקף, כבר מיושם וולונטרית בחלקו, ביקורות שהממונה עורך בחברות מעוררות מודעות, מוצרים נוספים הוכנסו לפיקוח ועוד. אני לא רואה את הביקושים או המחירים עולים בשנה הקרובה".

מאסם נמסר בתגובה כי "אסם מצליחה לשמור על רווחיות תפעולית נאותה, בזכות חדשנות ומהלכי התייעלות עמוקים המתבצעים בשנתיים האחרונות ומניבים פירות. זאת, תוך הימנעות מהעלאת מחירים ושמירה על יציבות תעסוקתית לכ–5,000 עובדי החברה. שיעור הרווחיות של החברה סביר בכל קנה מידה ואף נמוך מזה המקובל בחברות דומות בעולם. מי שמוסר נתונים אחרים - טועה ומטעה". שטראוס ותנובה סירבו להגיב.

איך נראים פערי המחירים בין ישראל לעולם מחוץ לקבלות אקראיות בפייסבוק? \ רותי לוי

בדיקה שביצענו של מגוון מותגים פופולריים במחירי האינטרנט של רשתות השיווק בישראל, באנגליה ובארה"ב מלמדת כי הישראלים חוסכים בעלות הקולה והחיתולים הממותגים - אך משלמים מחירים מופקעים על בירה, ספגטי וטונה.

מארז שישיית הייניקן שנמכר בישראל ב–51.6 שקל, נמכר לאנגלים ב–39% פחות, ומחירו מתחיל ב–31.5 שקל. האמריקאים רוכשים מארז דומה ב–57% פחות. ספגטי ברילה מתומחר באופן כמעט זהה באנגליה ובארה"ב — מחירו מתחיל ב–5.90 שקלים. הישראלים משלמים 2 שקלים יותר, שהם 34%. עבור קופסת שימורי הטונה נבדק מחירו של המותג הפרטי של רשתות השיווק, הנמכר באופן מסורתי במחיר נמוך מהמותגים המובילים. הישראלים משלמים על קופסת טונה 5.4 שקלים לכל הפחות, שהם 86% יותר מבאנגליה ו–38% יותר מהאמריקאיים.

יש, כאמור, גם מוצרים שהישראלים רוכשים בזול — בעיקר בהשוואה לאמריקאים ובעיקר בתקופת מבצעים. מיונז הלמנס (400 גרם), למשל, שנמכר במבצע ב–9.90 שקלים, מצאנו ברשתות האמריקאיות ב–30% יותר. גם ממרח נוטלה (350 גרם), שמחירו בישראל מתחיל ב–11.90 שקל, נמכר בארה"ב ב–17% יותר. את ההטבה הגדולה ביותר מקיץ 2011 קיבלו ההורים — במחירי החיתולים ותחליפי החלב הנמכרים ברשתות. חיתולי פמפרס נמכרים בארה"ב במחיר הגבוה ב–56% מבישראל, ובאנגליה ב–9% יותר.

עם זאת, הנתונים המוצגים אינם מתורגמים למונחי כוח קנייה. בדיקה שערך TheMarker במחצית האחרונה של 2011, שסקרה את מחיריהם של מותגים בינלאומיים, העלתה כי כשמתרגמים את המחירים לשעות עבודה בהתבסס על שכר המינימום או השכר החציוני במדינת היעד, המוצרים הזולים אינם בהכרח בהישג ידם של הצרכנים הישראלים יותר מאשר מקביליהם בחו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#