אף פעם לא מאוחר לכבוש את ההר: כך תתכוננו לטיול תרמילאים - בפנסיה - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אף פעם לא מאוחר לכבוש את ההר: כך תתכוננו לטיול תרמילאים - בפנסיה

לטפס על האוורסט, לראות גורילות באוגנדה או לעשות סיבוב אשראמים בהודו - לא חייבים להיות אחרי צבא או בחופשת סמסטר כדי לצאת לטרקים ולטיולי תרמילאים ■ ארבעה בני 60 פלוס שהשאירו את הגיל הכרונולוגי בצד ויצאו לטיולים לא שגרתיים, מסבירים איך עושים את זה

7תגובות

כשבן או בת שהשתחררו מהצבא מודיעים להוריהם שהם מתכוונים לנסוע לטיול במזרח הרחוק, ההורים חורקים שיניים בדאגה, אבל אף אחד לא מרים גבה. לעומת זאת, כשהורים בני 60 פלוס מודיעים לילדיהם שהם מתכננים טיול תרמילאים בנפאל - הם זוכים לכמה שיחות שמבקשות הבהרה.

טיולי תרמילאות של בני 60 פלוס הם לא אופנה מתחלפת או סיפור אזוטרי של כמה משוגעים לדבר. זו בתופעה מוכרת בעולם, שהתפשטה בשנים האחרונות גם לישראל, של אנשים שרוצים לראות עולם ולחוות אותו אחרת ממה שעשו עד היום.

"אני לא קושר את הטיולים לגיל. כל מי שבריאותו סבירה יכול לעשות טרק, לא חייבים לעלות לגובה של 5,000 מטר, אפשר להישאר ב–3,000 מטר. בסופו של דבר, הכל נמצא בראש, ומי שבאמת רוצה - מצליח לממש", אומר ד"ר צחי פלג, ביולוג ומדריך טיולים בכיר בחברת עולם נסתר.

"כשאנשים פונים אלי, השאלה הראשונה שלי אליהם היא אם הם מסוגלים ללכת בכל יום שעה בלי הפסקה, וככה אני יודע אם הם יהיו מסוגלים לצאת לטרק או לא", אומר פלג.

"פעם טיול תרמילאים של מבוגרים היה רק בגיל 50, וכיום חלק משמעותי מהקהל הזה עבר את גיל 70", אומר גיל חן, מנהל קבוצת אתרי למטייל. "זה 
אומר שיש שינוי בקהל. אנשים מתחילים לטייל בגילים מאוחרים יותר, ואנחנו רואים שזה תופס תאוצה".

אמנם כיום כבר לא נראה מוזר לפגוש מטייל מעל גיל 60 בטרק בנפאל, אולם על אף הגידול בטיולי תרמילאות של פלח האוכלוסייה המבוגר, לא מדובר במסה של מטיילים. "זה לא משהו שהוא לגמרי בקונסנזוס וגם לא מובן מאליו", אומר חן.

רבים מהתרמילאים המבוגרים מקבלים את המידע שלהם באתר למטייל, שואלים שאלות, מתייעצים ומתעניינים לגבי היעדים והטרקים.

לדברי חן, גם המבוגרים, שלרוב מצבם הכלכלי טוב יותר מזה של הצעירים אחרי הצבא שמטיילים בעולם, יבחרו לישון באכסניות ובאפשרויות לינה זולות, והשוני בין המטיילים באה לידי ביטוי בעיקר בציוד. "המבוגרים משקיעים יותר בציוד. הם מרגישים סוג של תלות בציוד, ודרכו מקבלים עוד קצת ביטחון - תיק נוח, נעליים מתאימות, כל דבר שיעשה את הטיול לבטוח ונעים יותר", 
הוא מסביר.

את הצורך בביטחון הזה רואים גם בשאלות שהם שואלים בפורומים. "רבים מהם שואלים אם אחרים חושבים שזה אפשרי. הם רוצים לקבל תמיכה חברתית, לדעת שהם לא לבד עם המחשבה שבגיל 60 מתחשק להם לצאת למרכז אמריקה עם תרמיל. הם רוצים לשמוע שיש עוד אנשים שעושים את זה" אומר חן.

"הסתכלתי על בלוגים של מטיילים מבוגרים וממש רואים את הצורך שלהם לשתף ולספר את הסיפור, כדי להעצים אחרים ולהראות להם שהם יכולים לעשות אותו דבר", הוא מוסיף.

"מהרגע שראיתי את נמיביה - התאהבתי באפריקה"

יוסי קצורין, 65, מנהריה

עד גיל 50 עבד יוסי קצורין בחברת היי־טק, עד שיום אחד פוטר. "העיפו את כל העובדים הזקנים והביאו צעירים. בגילי כבר לא יכולתי למצוא עבודה חדשה, אז לקחתי את כספי הפנסיה והחלטתי שאני הולך לעשות משהו אחר בחיים שלי".

המשהו האחר הזה התחיל בנסיעה של 21 יום לנמיביה. "המסע הזה היה דבר שלא עשיתי מעולם. מהרגע שראיתי את נמיביה התאהבתי באפריקה.עברנו כ–3,500 ק"מ, חרשנו את האזור עד הגבול הצפוני עם אנגולה".

איפה טיילת: מאז נמיביה נסע קצורין לטנזניה לטיול צילומי טבע בשטח, לקוטב הצפוני, ליערות הגשם באקוודור, יצא לטרקים בהרי האטלס והגיע אפילו לטנזניה, לקניה ולאוגנדה.

"המסע לאוגנדה היה קשה במיוחד", הוא אומר. "יש לי אסתמה וברונכיט, וסחבתי את ההליכה והטיפוס על ההרים רק בשביל מטרה אחת - לראות גורילות. האדמה היתה לחה, 
אז הרבה פעמים החלקנו ונפלנו, ונעזרנו במקלות הליכה.

"לפי החוק, אסור לשהות באזור של הגורילות יותר מ–20 דקות, כדי לא להטריד אותן, אז חצי יום של טיפוס על ההר הסתכם ב–20 דקות - אבל זה היה שווה את זה, היינו במרחק של שני מטרים מהם".

השבוע יוצא קצורין לאתגר הבא, הפעם במדגסקר. "אני עדיין לא יודע איך יהיה שם, ומחכה לזה מאוד. ככה זה תמיד - אני רואה מקום באפריקה שלא הייתי בו, ואז מתכנן מראש חצי שנה לקראתו".

איך מגיבים הצעירים שאתה פוגש בטיול: "כמובן שבהתחלה היו מבטים מצד החבר'ה הצעירים והם קצת הסתכלו עלי, כי תמיד יש להם את החשש הזה שאני אעכב אותם, 
אבל הכל עובר אחרי יום־יומיים והם מבינים שזה לא המצב".

איך אתה מתכנן את הטיול: "אני נעזר בחברה הגיאוגרפית וחברת G Adventures. הם דואגים לכל הלוגיסטיקה, מהאוכל ועד האוהלים, המדריך המקומי וההסעות. אני רק צריך להגיע עם המזוודה והמצלמה שלי, עם כל חמש העדשות".

טיפים למתחילים: "אנשים נוטים לחשוב שאם הם יארגנו את הטיול בעצמם אז הם יחסכו המון כסף, וזה לא בהכרח נכון. כשנוסעים למקומות רחוקים ולא מכירים את המקום, כדאי להיעזר באנשים שזה המקצוע שלהם, והם יתעסקו בכל הקשור בדברים הלוגיסטיים. אם כל הטיול עסוקים באיך לסדר את הדברים, זה לא משאיר הרבה זמן ליהנות מהטיול.

"חייבים גם להיות עם ראש פתוח, ולהבין שלא הכל יהיה כמו שכתוב בתוכנית. לאנשים בכל אזור גיאוגרפי יש את הזמן שלהם, צריך להיות גמישים עם לוח הזמנים ולהיות מוכנים להפתעות.

"לפני הנסיעה מומלץ לקרוא על התרבות ועל המקום, לא לארוז הרבה דברים ולהביא בגדים מבדים שמתייבשים מהר, כי מכבסים את הבגדים בשטח".

מחירים: טיול של 14 יום למדגסקר כולל טיסות, אוכל ולינה בבתי מלון עממיים - כ-5,000 דולר; טיול של 21 יום לקניה, זנזיבר, טנזניה ואוגנדה, כולל טיסות דרך אדיס אבבה (לדברי קצורין "שם נמצא הדיוטי פרי הכי זול בעולם") ומשם לדרום אפריקה, כולל אוכל ולינת שטח באוהלים ולינה בלודג' - כ–4,500 דולר.

יוסי קצורין

"בזכות הטיולים בהודו רכשתי חברים בגיל של הילדים שלי"

פנינה מרקו, 66, מחיפה

אם היינו מחברים ביחד את התקופות שמרקו טיילה בהודו ב–13 השנים האחרונות, היינו מגיעים לפחות לארבע שנים של טיולים. מרקו נוסעת הלוך חזור לתת־היבשת שהיא אוהבת וחוקרת, ומבלה שם בכל פעם חודשיים־שלושה.

"זה משהו שחלמתי עליו כל חיי, ורק חיכיתי להזדמנות לעשות. כשהתחלתי לטייל, עבדתי מהבית בתחום הפרסום, והבית יכול להיות בכל מקום, כך שלא היתה לי בעיה לנסוע לתקופה ארוכה ולעבוד גם מהודו. זה התחיל כשקיבלתי במתנה את "קאל", 
ספר של פנינה בר שמתאר את סיפור הנסיעה שלה להודו, ואז החלטתי שאני רוצה לנסוע דווקא לשם".

היא לא מנסה להתחרות בכושר של הצעירים בטראקים הארוכים אבל מוצאת את הטראקים שמתאימים לה "אז אני עושה את הטרקים הקצרים יותר, עם ההליכות פחות קשות ולא רצופות, אבל עדיין עושה".

איפה טיילת: "הייתי עשרות פעמים בהודו. הפסקתי לספור אחרי שעברתי את הטיול מספר 20", היא אומרת. מלבד הודו מרקו טיילה גם בסין, בווייטנאם, בבורמה, בנפאל ובקמבודיה.

איך מגיבים הצעירים שאת פוגשת בטיול: "בזכות הטיולים רכשתי לי חברים וחברות בגילים של הילדים שלי, שהמשיכו להיות חברים שלי בישראל. הבנות הצעירות שאני פוגשת שם אומרות לי שאחרי שראו אותי מטיילת הן ינסו לשכנע גם את האמהות שלהן לטייל אתן. היו כאלה שהיו נדבקות אלי כדי לקבל קצת חום של אמא, שהיה חסר להן בטיול. אני תמיד מרגישה חלק מהם".

איך את מתכננת את הטיול: "הכל לבד. לפני הטיול הראשון קראתי במשך שנה על הודו, אבל כשהגעתי קיבלתי את הבום שכולם מדברים עליו. מבחינתי, זה היה בום חיובי. כשקמתי בבוקר ונסעתי בריקשה וראיתי את הבלאגן, הרעש והריחות, עלה לי חיוך על הפנים וידעתי שלכאן אני אחזור.

"בכל פעם אני מתמקדת באזור או בנושא מסוים - פעם ערים קדושות, פעם אזור רג'סטן, פעם סיבוב אשראמים, אבל אני לא יושבת ומתכננת טיול, פשוט מחליטה במקום מה יהיה לוח הזמנים. בכל טיול לנתי בתנאים אחרים, יצא לי ללון בחדרים פשוטים וזולים במיוחד - חדרים מלוכלכים שלא הייתי נוגעת אפילו בקירות - וגם לנתי בבתי מלון מפוארים".

טיפים למתחילים: קודם כל צריך לקרוא הרבה, יש אינפורמציה זמינה באינטרנט וספרים. כדאי להכיר את התרבות וקצת את ההיסטוריה של המקום. ללמוד על המקום שנוסעים אליו ואז בעצם מטיילים עוד לפני שיוצאים מהבית. אם יש זמן מוקצב, כדאי לתכנן אותו בקפידה כדי לא לרוץ ממקום למקום. כל הכיף זה לבוא ולספוג את האווירה, ולא נורא להיות במקום אחד עוד יום־יומיים ולהפסיד מקום אחר. מומלץ לא לסחוב יותר מדי דברים - לקחת תרמיל קטן ואפילו מזוודה קטנה ולהצטמצם בבגדים ובחפצים".

מחירים: טיסה להודו - כ-1,000 דולר; עלות שהייה של חודש בתנאים נוחים - כ–700 דולר.

פנינה מרקו

"לעשות טרק זה 80% בראש"

דרור ענבר, 61, מקיבוץ אלונים

עד לפני תשע שנים הקיבוץ בו חי דרור ענבר עוד לא הופרט, והאפשרות לטוס לטיולים בחו"ל לא היתה זמינה לו ולאשתו כמו כיום. גם ילדיהם עוד היו צעירים, כך שרק לפני כשש שנים התחילו בני הזוג לטייל בעולם.

איפה טיילתם?: "התחלנו עם טיול ג'יפים בטורקיה, טיילנו בסרי לנקה בטיול מאורגן, אבל בקבוצה קטנה, והיינו פעמיים בטרקים בנפאל וגם באיסלנד. אחרי כל זה, חיפשתי את הטיול האתגרי הבא. בתחילה חשבתי על האוורסט, אבל אז החלטתי לממש חלום ילדות ולטפס את הקילימנג'רו, טיול שחזרתי ממנו רק לפני חמישה שבועות.

כשאני מסתכל כיום על אלבום התמונות, אני לא מאמין שזה אני. הטרק הזה דורש השקעה פיסית גדולה כל כך, שצריך להיות בכושר די גבוה. אשתי, שטיילה אתי ב–4,200 מטר גובה, לא הצטרפה לטיול הזה, כי היא חשבה שיהיה לה קצת קשה. אני בכושר יחסית, ולמרות זאת התאמנתי לטיול במשך חודש וחצי. צעדתי כמה פעמים בשבוע במשך שעתיים וחצי ובכל פעם הגברתי את הקצב".

איך מגיבים הצעירים שאתה פוגש בטיול: "יש כאלה שמרימים גבה כשהם רואים את הכושר שלי, ויש כאלה שלא מאמינים
על הגיל שלי וביקשו לראות את הדרכון כדי לאמת".

איך אתה מתכנן את הטיול: "הכל דרך האינטרנט. התחלתי בחיפוש הטיסות ומצאתי שהזמינות ביותר היו של אתיופיאן אייר, שבדיעבד היתה טיסה נהדרת. אחר כך התחלתי לחפש באתר למטייל המלצות לסוכנויות מחו"ל שמוציאות קבוצות מטיילים לטרק בקילימנג'רו, וראיתי שהמחירים שם נמוכים יותר מאלה שמציעות הסוכנויות בישראל. הסוכנות שאתה נסעתי, Jipe Trekking and Safaris, דאגה להכל - אספו אותי משדה התעופה לבית המלון, משם הסיעו אותי עם מטיילים נוספים מכל רחבי העולם לשער הכניסה ממנו מתחיל הטרק, והם גם דואגים להיבט הלוגיסטי - על כל מטייל אחד יש שלושה אנשי צוות וסבלים שסוחבים עד 18 קילו של ציוד ואוכל. על כל קבוצה של שישה מטייילים יש מדריך וטבח. בטרקים לנפאל נעזרו דרור ואשתו בסוכנות טיולים מקומית,
Above The Himalaya Trekking, שמצאו באמצעות האינטרנט, שדאגה לארגן עבורם את ההסעה משדה התעופה למלון ומשם למסלול הטיול. בטיול השני התקשרנו כבר ישירות לסוכן בנפאל, שנתן לנו הצעת מחיר, ואפילו התמקחנו אתו על כמה תעריפים שידענו שאפשר להוריד".

טיפים למתחילים: "לעשות טרק לקלימנג'רו זה 80% בראש. אם אתה מחליט שהולכים על זה, אז הרגליים עושות את שלהן גם אם זה קשה".

ענבר ממליץ לצאת עם נעליים טובות וגם מזכיר שיש כדורים נגד מחלת גבהים שאפשר לקחת עוד לפני היציאה מישראל. "כמעט מחצית מאלה שטיילו אתנו לא הגיעו לפסגה. ככל שעלינו בגובה, הרבה צעירים התחילו להקיא בגלל מחלת הגבהים". הוא ממליץ למי שמתכנן רק טרק אחד בחיים, לשכור ציוד ולא לקנות.

מחירים: טיול של 13 יום לקילימנג'רו: 2,750 דולר - 1,150 דולר עבור הטיסות והשאר לחברה שאירגנה את הטרק.

דרור ענבר

"אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות - או שאחזור מהטיול או שלא"

קרני חזן, 69, גרה בדיור מוגן "עד 120" בראשון לציון

האורתופד של קרני חזן אמר לה שהיא לא נורמלית שהיא יוצאת לטיולים האלה, ובינה לבין עצמה היא קצת מסכימה אתו.

"אני לא בריאה בכלל. יש לי בעיות עם הגב, גמרתי את הסחוס בברכיים מכל הטיולים, ובכל זאת אני רוצה להמשיך לטייל. אז במקום חמישה ימים של טרקים אני עושה טרק של יום אחד - וזו מגבלה שממש חבל לי עליה, אבל מה לעשות. במקום לשים את התרמיל על הגב, חיברתי אותו לעגלה, ואם צריך - אני מבקשת מאנשים שיעזרו לי להעלות אותה. אני לא מוותרת".

איפה טיילת: הטיול הראשון של חזן היה לפני 17 שנה למקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה. עד אז היא טיילה עם בעלה בעיקר באירופה ובארה"ב, אבל לאחר שעבר ניתוח מעקפים והפסיק לטייל, היא החליטה שהיא ממשיכה לטייל בלעדיו. "אמרו לי שאני לא נורמלית והזהירו אותי שיקרה לי משהו, אבל אמרתי לעצמי: מה כבר יכול להיות - או שאני חוזרת מהטיול או שלא". מאז היא הספיקה לחזור לקוסטה ריקה, ביקרה שלוש פעמים בסין, טיילה באתיופיה, באיי גלפגוס, בנפאל, בטייוואן, בטנזניה, בקניה, בווייטנאם, בקובה, ביפן, בקולומביה ובמדגסקר.

איך מגיבים הצעירים שאת פוגשת בטיול: "אני פוגשת הרבה צעירים וגם ישנה אתם באכסניות, והם נדהמים שאני מטיילת בגילי. אומרים לי 'הלוואי עלי בגיל שלך'. לפעמים אני מצטרפת אליהם בטרקים, אבל מכיוון שהם הולכים טוב יותר ממני, אני לא מעמיסה את עצמי עליהם".

איך את מתכננת את הטיול: "אני נעזרת בניסיון של אחרים, באתר למטייל ובספרי 'לונלי פלאנט'. אני עושה שיעורי בית על המקום שאליו אני נוסעת, ובונה תוכנית מוכנה מראש שהיא בסיס לשינויים שיבואו תוך כדי הטיול. את מרבית המידע אני אוספת באתר למטייל. אני לא נוסעת בטיולים מאורגנים, כי הם מתוכננים כך שמגיעים למקום ליום אחד, ואז ממשיכים הלאה - ואני רוצה לשהות יותר זמן במקומות".

טיפים למתחילים: "עדיף מזוודה עם גלגלים ולא תרמיל על הגב. אני מוזילה עלויות באמצעות שימוש בתחבורה ציבורית ולינה באכסניות פשוטות. אמנם אני בוחרת בחדר פרטי ולא ישנה בחדרים המשותפים, אבל זה מספק ביותר. חזן ממליצה על וייטנאם כיעד מתאים לטיול תרמילאים ראשון.

מחירים: שלושה חודשים בתאילנד, בסרי לנקה ובסינגפור בסוף נובמבר - כ–5,000 דולר.

קרני חזן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם