משרד החינוך נרדם - וגם השנה ההורים ישלמו יותר מדי על ספרי לימוד - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך נרדם - וגם השנה ההורים ישלמו יותר מדי על ספרי לימוד

ספרי לימוד לא מאושרים, רשימות ספרים שאינן מציינות מחירים מרביים, מהדורות חדשות שמונעות העברת ספרים משנה לשנה, ופרויקט השאלה בעייתי ■ משרד החינוך מנסה לעשות סדר בשוק ספרי הלימוד, אך בפועל בתי הספר מתעלמים במופגן מכל הוראותיו

20תגובות

המצב הביטחוני קצת השכיח את העובדה שמחצית החופש הגדול כבר מאחורינו, ובעוד כחודש יחזרו הילדים לבתי הספר. כבכל קיץ תצא בקרוב נורית, אם לשניים, לסבב רכישות של ציוד בית הספר עבור ילדיה. היא יודעת שגם לאחר שתשכנע אותם שאין צורך לקנות בכל שנה תיק חדש, ותנסה לקצץ בהוצאות על מחברות ממותגות, מחכה לה הוצאה כלכלית כבדה שאין לה כל יכולת מיקוח לגביה או פתרונות להוזלה משמעותית שלה - רשימת ספרי הלימוד של בית הספר.

"עוד לא הצלחתי להעביר ספר אחד מהבת הגדולה לבן הצעיר, שביניהם מפרידות רק שנתיים", היא מספרת. "בשבוע האחרון של הלימודים אירגן בית הספר יריד ספרים משומשים. אצל הבן הקטן שעולה לכיתה ג' לא הצלחנו למכור או לקנות כלום, כי כל המהדורות הוחלפו. קיבלנו גם, ההורים והילדים, הנחיה מפורשת מהמורה: בשום אופן לא לקנות חוברות משומשות, היא לא רוצה שהילדים יגיעו עם תשובות וקשקושים".

בכך לא מסתיימת הביקורת של נורית: "כל שנה אצלנו היא חידה חדשה. הרשימות לא כוללות מחירים, וגם לא שום שערוך של עלות סל הספרים", היא אומרת. "נוצר אצלנו הרגל שבו אנחנו מגלים מה העלות הצפויה מההורה הראשון שמתלונן. ויש כמובן גם משפט אלמותי שלא נחסך משום רשימת ספרים שקיבלו שני ילדי, לפיו 'ספרים נוספים יירכשו במהלך שנת הלימודים'. התחושה היא שאין לזה סוף. השנה עוד הגדילו ושלחו לנו עדכון של הרשימה אחרי שבוע, ובו החלפה ותוספת של ספר".

דודו בכר

התלונות של נורית מוכרות כל כך, עד שנדמה שלכל אחת מהן ניסה משרד החינוך לספק מענה בדרך זו או אחרת במשך השנים. כך למשל, בעבר קבע המשרד הוראה שלפיה בתי הספר מחויבים לדבוק ברשימת ספרי הלימוד שלהם במשך חמש שנים רצופות לפחות. ההוראה, שעוגנה בחקיקה בכנסת בקיץ 2008, נועדה להקל על העברה של ספרים בין אחים ולעודד שוק פעיל של ספרים משומשים.

חוק נוסף, שנכנס לתוקף באפריל 2010, אוסר לחלוטין את השימוש בחוברות לימוד - למעט בכיתות א' וב', בלימודי שפה בשנה הראשונה, באנגלית עד כיתה ט' ובמתמטיקה עד כיתה ה' - כדי למנוע הוצאה כספית על חוברות חד־פעמיות שאין אפשרות להעבירן משנה לשנה (לצד הצהרה פדגוגית, שקוראת לקדם חשיבה עצמאית וניסוח מלא של תשובות במחברת).

בידי משרד החינוך אף ניתנה הסמכות לפקח על המחירים המרביים המותרים עבור ספרי הלימוד המשמשים בבתי הספר. לפי הוראת המשרד, הוצאות הספרים מחויבות להעביר אליו תחשיב מפורט של המחיר הסופי לצרכן לצורך קבלת אישור - הכולל נתונים על המשקל המרבי של הספר, היקף השימוש בהדפסה בצבע, סוג הכריכה, ועוד נתונים המשפיעים על עלותו הסופית.

בהמשך לכך, בכל שנה מפרסם המשרד לקראת פתיחת שנת הלימודים קובץ אקסל ובו רשימת הספרים המאושרים ללימוד עם מחיריהם המרביים. המשרד מחייב את בתי הספר להעביר להורים רשימות עם מחירים אלה כדי שיוכלו לזהות הפקעת מחיר מצד חנויות, וגם לקבל הערכה כלשהי לגבי העלות הצפויה להם.

בפועל, נראה כי בתי הספר מתעלמים במופגן מכל הוראות המשרד בנוגע לספרי לימוד. לראיה, מתוך עשרות רשימות שנמסרו לידי TheMarker מהורים בכל רחבי המדינה, רק שתיים הציגו רשימת מחירים מרביים לטובת ההורים. אם לא די בכך, בכל אחת משלוש הרשימות שבחרנו באופן אקראי לחלוטין, לצורך ביצוע השוואת מחירים לטובת הקוראים, נמצא לפחות ספר אחד שאינו מאושר על ידי משרד החינוך. ברשימה של תלמידת כיתה א' נמצא כי רבע מהספרים אינם מאושרים.

לבסוף, בכל הרשימות הופיעו ספרים במהדורות חדשות שעדיין לא ראו אור - מה שמבטל את האפשרות לרכוש אותם מיד שנייה. משרד החינוך טוען כי מפקחיו עוקבים אחר תדירות החלפת המהדורות בבתי הספר - ובתוך כך, שמירה על שימוש רציף בספרים זהים במשך חמש שנים כהנחיית החוק - אך זוהי טענה תמוהה, שהרי עצם קיומם של ספרים לא מאושרים ברשימות מעיד על כך שהן אינן מפוקחות.

גם פנייה ישירה למשרד החינוך לא מלמדת על אכיפה אקטיבית של ההוראות. משרד החינוך אמר בתגובה לממצאים שלנו כי הוא "רואה בחומרה רבה את התנהלותם של בתי ספר, שפועלים בניגוד להנחיות המשרד, המתייחסות לאיסור שימוש בספרים לא מאושרים, וכן בהעברת מידע חלקי להורים בדבר עלותם המרבית של ספרי הלימוד".

כשביקשנו לדעת באילו אמצעי אכיפה פועל המשרד, נוספה לתגובה קריאה להורים: "המשרד קורא לציבור ההורים להעביר כל מקרה כזה לממונה על תשלומי הורים במחוז שאליו הוא משתייך כדי שהנושא יטופל באופן מיידי".

פנינו למשרד החינוך בשאלה היכן ניתן למצוא את רשימת הממונים על תשלומי ההורים, ובתגובה קיבלנו רשימת טלפונים. כששאלנו כיצד הקוראים יוכלו להגיע בעצמם לרשימה זו, הופנינו לחוזר מנכ"ל "תשלומי הורים" באתר המשרד. ואולם לא הצלחנו לאתר את רשימת הטלפונים, לא בחוזר המנכ"ל כמובטח, ולא באמצעות שורת החיפוש באתר. בתגובה, עידכן משרד החינוך כי יש בכוונתו להוסיף את רשימת הטלפונים לחוזר המנכ"ל בימים הקרובים.

ברמת גן לא רוצים פרויקט השאלה

פעילות נוספת שמשרד החינוך מנסה לדחוף קדימה זה עשור היא פרויקט השאלת ספרי לימוד. מדובר בפרויקט חברתי מבטיח, שאמור להוזיל את תשלומי ההורים במאות ואלפי שקלים בשנה.

במסגרת הפרויקט נגבים מההורים עד 280 שקל לסל ספרים עבור תלמיד בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים, ועד 320 שקל עבור סל לתלמיד בבית ספר התיכון.

בשנת הכניסה הראשונה לפרויקט ההורים מפקידים את כל ספרי הלימוד שרכשו בשנה הקודמת לטובת יצירת מאגר השאלות בית־ספרי - כך שההוצאה הראשונית מפצה על עלויות רכישת ספרי לימוד חדשים שבית הספר נדרש להן.

החל בשנת הלימודים הנוכחית, ובהמשך להמלצות ועדת טרכטנברג, הפעלת התוכנית בבית הספר על ידי המנהלים היא בגדר חובה ואינה תלויה בהסכמת ההורים, אבל הורה שמתנגד יוכל לבחור שלא להשתתף בה. אם יותר מ-40% מההורים מתנגדים להשתתף בתוכנית, מותנית הפעלתה בבית הספר באישור מיוחד של משרד החינוך. למרות ההנחיה הגורפת, כיום פחות ממחצית מבתי הספר בישראל (1,800) משתתפים בתוכנית.

פרויקט ההשאלה אמור לעודד שמירה על ספרים והעברתם מדור תלמידים אחד למשנהו, והוא גם מייצר אינטרס ברור לבתי הספר להיצמד לתוכנית לימוד קבועה ולמתן את תחלופת המהדורות והתוכניות משנה לשנה, כדי לצמצם עלויות.

הפרויקט גם כרוך במערך לוגיסטי: בית הספר נדרש לתקן את הספרים הבלויים משנה לשנה, להכין סלי ספרים לכל תלמיד ולחלקם, לתעד את ההשאלות ולבצע הזמנות מרוכזות מההוצאות השונות. עוד אחריות שבתי הספר, ככל הנראה, מעוניינים להתנער ממנה.

לנורית, תושבת רמת גן, הועבר זה מכבר מכתב מיו"ר ועד ההורים בבתי הספר בעיר, המבקש לחתום על טופס התנגדות להחלת פרויקט השאלת ספרי הלימוד: "אף שאנו תומכים בכל פרויקט שעשוי להוזיל את העלויות להורים", נכתב שם, "אנו סבורים כי התוכנית, כפי שהיא, עדיין אינה ברורה דיה".

מהמכתב עולות טענות שנותנות להורים להבין כי מדובר בנטל שהם צפויים לשאת בו. כך למשל, נכתב כי "הפרויקט הוא חברתי־קהילתי, וכדי לקיים אותו ההורים יצטרכו לעזור באיסוף ספרים וחלוקתם וכן לקיים סדנאות לכריכת הספרים המיועדים להשאלה, לחידוש ספרים ישנים ועוד"; "הפרויקט דורש שני הורים מתנדבים בצורה שוטפת כל השנה! בנוסף, למשך שבועיים־שלושה נוספים הוא מצריך מספר גדול יותר של הורים מתנדבים לצורך איסוף הספרים מכל התלמידים, תיקון, מחיקות, חלוקה למארזים, מענה להורים ועוד".

עם הצהרות כאלה, אין פלא שההורים אינם ששים אלי קרב, ומעדיפים לדבוק במסורת התשלומים הגבוהים. הפרדוקס הוא שהפער העצום בין עלות השאלת ספרי לימוד במסגרת הפרויקט לעומת עלות רכישת ספרים חדשים, יכול להזין מערך לוגיסטי בתשלום בבית הספר. התנהלות נכונה לאורך זמן יכולה אף להכניס לקופת בית הספר כספים נוספים.

כיום פועלות גם חברות חיצונית שמתנדבות לקחת את נטל הניהול והחלוקה, כמו חברת תולעת ספרים הפועלת באזור השרון או גולדבוקס בגוש דן. יש בתי ספר שמנהיגים את פרויקט ההשאלה כבר שנים רבות ובהצלחה רבה.

ספרי לימוד משומשים באתר גולדבוקס

אז כמה תשלמו על סל ספרי הלימוד בשנה זו? באופן מסורתי, מדובר בהוצאה של מאות שקלים לילד ואלפי שקלים לשניים ושלושה ילדים. עלותן של שלוש רשימות אקראיות לכיתות א', ו' וי"א, שגייסנו לצורך הבדיקה, היתה 745-510 שקל (ללא דמי משלוח). עוד העלתה הבדיקה כי התחרות בשוק ספרי הלימוד החדשים כמעט שאינה קיימת. חנויות הספרים נהנות משולי רווח מזעריים (עד 20%) ומוזילות את הספרים לצרכן לכל היותר ב-7%.

ערך אמיתי במחיר לצרכן קיים כשניתן לרכוש דרך החנות ספרים משומשים. אתר האינטרנט גולדבוקס של חברת גולדווסר ספרי לימוד הוא בשורה אמיתית, ומומלץ תמיד להתחיל בו את הרכבת הרשימה. האתר מציג את מגוון הספרים המשומשים בצורה נוחה, כחלק אינטגרלי מהחיפוש.

ברשימות שבדקנו אתמול נמצאו ספרים משומשים שהוזילו את הקנייה בעשרות אחוזים. ברשימה של תלמיד כיתה ו' נמצאו שמונה ספרים משומשים מתוך 17 ספרים, שהוזילו את סל הקנייה ב–163 שקל (חיסכון של 23%); וברשימה של תלמידת כיתה י"א נמצאו שלושה ספרים משומשים מתוך שמונה ספרי לימוד, שהוזילו את קנייה ב–90 שקל (חיסכון של 17%). הספרים החדשים באתר גולדבוקס נמכרים באופן קבוע בהנחה של 4%.

ככלל, אתר ספרנט הוא היקר ביותר ודורש את המחירים המרביים עבור ספרי הלימוד, והאתרים בוקמי ו-Books4U זולים יחסית ומגיעים להנחות של עד 7% על המחיר המרבי. אך התמונה הכוללת מעלה פערים לא משמעותיים במחירים, בעיקר נוכח העובדה ששני האתרים הזולים לא הצטיינו בממשק נוח לאיתור הספרים וביצוע הרכישה, וגם לא במגוון, שפעמים רבות היה חסר - דבר שייאלץ את ההורים לפנות לגורם נוסף להשלמות. אתר ספרנט, לעומת זאת, התגלה כיעיל, מושקע ועם זמינות ספרים מלאה.

פערים של עד 7% 
בין אתרי הספרים

כדי להמחיש את פערי המחירים בין האתרים, בחרנו בסל שנמצא באופן מלא בארבעת החנויות האינטרנטיות - סל הספרים של תלמידת כיתה א' (ראו טבלה). הסל תומחר בעלות של 510–535 שקל לפני משלוח. בתוספת עלות המשלוח השתנו ההצעות מעט. Books4U הציע את המחיר הנמוך ביותר - 535 שקל לסל עם שליח עד הבית; אחריו, בפער זניח, אתר בוקמי - שהציע את הסל ב-546 שקל (2% יותר); גולדבוקס הציע את הסל ב–560 שקל (25 שקל יותר, 5%); ולבסוף, ספרנט הציע את החבילה ב- 575 שקל - פער של 40 שקל, או 7% מההצעה הזולה ביותר.

שקלול רשימות של שני הילדים, עם דמי המשלוח המופחתים שדורשים כמה מהאתרים במקרה של הזמנה הגבוהה מ-1,000 שקל, מעלה כי Books4U וגולדבוקס מציעים מחיר זהה של 1,240 שקל, אתר בוקמי יקר ב-47 שקל (4%) ואתר ספרנט יקר ב-80 שקל (6%).

הפערים הגדולים נמצאים בזירה אחרת - האטלסים, המילונים וספרי התנ"ך, שההורים נדרשים לרכוש עבור ילדיהם באופן חד־פעמי. מילון אוקספורד אנגלי־אנגלי־עברי, שנמכר באתר ספרנט ב-124 שקל, נמכר באתר בוקמי ב-99 שקל בלבד (25%); מילון הכיס הזול ביותר באתרים ספרנט וגולדבוקס נמכר ב-50 שקל, ואילו בבוקמי ב-33 שקל (35%); תנ"ך מלא של הוצאת קורן בגרסת הכיס המאושרת על ידי משרד החינוך לבחינות הבגרות נמכר בספרנט ובגולדבוקס במחיר של 57–60 שקל, וב-Books4U ב-48 שקל בלבד (25%).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#