ההאטה בצריכה 
מגיעה לספקים: 
"אין הזמנות. אנחנו מסתכלים על הקירות" - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההאטה בצריכה 
מגיעה לספקים: 
"אין הזמנות. אנחנו מסתכלים על הקירות"

לבעלי העסקים אין צורך בחידוש המלאי - בהיעדר ביקושים. 
התוצאה: צניחה של עשרות אחוזים במספר הזמנות הסחורות ■ 
"מקווים שכשהכל ייגמר ואנשים יחזרו לקנות, זה לא יהיה מאוחר מדי"

4תגובות

הפגיעה הכלכלית במשק כתוצאה ממבצע צוק איתן ממשיכה להתרחב: ספקים רבים מדווחים כי היקף עסקיהם נחתך בעשרות אחוזים בשל הירידה החדה במספר המבקרים והמכירות של חנויות במרכזים המסחריים ובבתי קפה ובמסעדות. רבים מהספקים מוסיפים כי אינם יודעים אם יקבלו את התשלומים המגיעים להם בסוף החודש.

בקניונים ובחנויות מספרים על ירידה ממוצעת של כ–80% במכירות בנתיבות ושדרות, כ–60% בממוצע באשקלון ובאשדוד, כ–40% בבאר שבע וכ–25% בתל-אביב והסביבה. גם בשרון ובצפון, טוענים עסקים רבים, ניכרת ירידה של 10%–15% במכירות עקב המצב הביטחוני. הירידה במכירות הביאה לעצירת ההזמנות מספקים בתחומים כמו מזון, משקאות חריפים ואף בדים, שחוששים שלא יגמרו את החודש.

"יש עצירה בדרום. כל החנויות מושבתות"

"אנחנו פשוט יושבים ומסתכלים על הקירות. ההזמנות נעצרו - אנשים לא הולכים לקניונים, הם לא קונים בגדים, אז לא מזמינים מאתנו בדים", מספר סיטונאי הבדים שוקי יום טוב מחברת טרמינל, המוכר בדים לחנויות קטנות ורשתות מוכרות כמו רנואר ודן קסידי. יום טוב מספר על ירידה של 40%–50% בכמות ההזמנות מאז תחילת המבצע.

אליהו הרשקוביץ

"הבעיה העיקרית שלנו היא אותן חנויות ורשתות קטנות, שמזמינות בדים לייצור בגדים כל השנה לפי ביקוש מיידי. הרשתות הגדולות כבר ייצרו את כל קו הקיץ. בעיה נוספת היא שאף אחד לא רוצה להזמין בדים לחורף. הבדים לחורף צריכים להגיע בחודש הבא ואני פונה ללקוחות כדי שיבחרו ויזמינו, אבל הם לא מתעניינים, זה לא בראש שלהם להסתכל על בדים במצב הנוכחי. אם אנשים לא ימכרו את הסחורה של הקיץ תהיה להם בעיה לקנות את הבדים של החורף", אומר יום טוב.

יבואן בדים אחר מספר על ירידה חדה יותר, של כ–90% במספר ההזמנות. "יש עצירה מוחלטת כי החברות מפחדות להזמין בדים. כל החנויות בדרום מושבתות וזה עובר הלאה ליצרנים. זה מנחית עלינו מכה לא קטנה כי עוד מעט אנחנו עוברים לעונת החורף, וכל הבדים של הקיץ שלא נצליח למכור כבר יהיו לא רלוונטיים".

"מתעסקים בלעבור 
את היום הנוכחי"

גם יצרני המזון מספרים על ירידה חדה במכירות לשוק המוסדי. בעוד שמאז תחילת הלחימה נרשמה ברשתות השיווק והמכולות עלייה כספית קלה לעומת שבוע קודם, המצב בשוק המוסדי, של מסעדות, בתי קפה ומלונות, מציג תמונה שונה לגמרי. "יש פחות אנשים במקומות העבודה, פחות ילדים בקייטנות, פחות אנשים בבתי המלון ופחות אנשים במסעדות ובבתי קפה, וזה בפירוש מתבטא בירידה במכירות", אומר מנהל השוק המוסדי של אחת מחברות המזון הגדולות. "הירידה במכירות מוערכת נכון לעתה ב–15%. מה שמעט מאזן את הירידה היא העלייה בהזמנות של צה"ל, אבל לא באותו שיעור של הירידה באפיקים האחרים".

בחברת עלי קטיף, המייצרת ומשווקת ירקות לסלט תחת המותג חסלט לרשתות כמו ארומה, מקדונלד'ס ובורגראנץ', מתמודדים עם הירידה בכמות ההזמנות לצד הירידה בתפוקה, הנובעת ממיקום מפעל החברה בשער הנגב. "כושר הייצור שלנו נפגע ב–20%–25%. היום, למשל, חסרים לנו 20% מהעובדים, נשמעות הרבה אזעקות כל יום ועובדים רוצים ללכת כשמחשיך. התסכול הכי גדול הוא שאי־אפשר להגיע לשטחים באזור נתיבות ושדרות כדי לקטוף את הגידולים שלנו. מאוד קשה לעבוד ככה. בנוסף, יש ירידה של 50% בכמות ההזמנות של רשתות המזון המהיר למיניהן", סיפר אתמול מוטי גלבוע, מנהל השיווק והמכירות של עלי קטיף.

לדבריו, כרגע החברה לא חושבת על היום שאחרי המבצע: "בינתיים אנחנו מתעסקים כל יום בלעבור את היום הנוכחי, כעת זה לא הזמן לשאול את עצמנו מה נעשה וכיצד נתמודד בסוף מבצע הלחימה".

"משאיות עומדות 
ואין כמעט מה למכור"

ספקי משקאות חריפים מספרים כי הירידה בהזמנות מורגשת לא רק בדרום, אלא גם באזור המרכז וירושלים. "בדרך כלל בשוק הברים והמסעדות עושים הזמנות פעמיים בשבוע, אבל כעת ההזמנות מתבצעות רק פעם בשבוע. אני יושב עם לקוחות ועובד עם המון ברים מובילים בתל אביב. לעניות דעתי כמות ההזמנות בתל אביב ובירושלים ירדה ב–25%–30%. יש מקומות שהחזירו לי סחורה כי הם לא מצליחים למכור אותה ויש המון עסקים ששואלים אותי מה עושים", מספר דורון שלום, מנהל מכירות אזור מרכז וירושלים של ספקית ויבואנית המשקאות החריפים י.ד. עסקים.

"יש לנו פחות עבודה, משאיות עומדות ואין כמעט מה למכור. בתור איש מכירות אני מנסה לייצר כמה שיותר מכירות, אבל זה ממש קשה", הוסיף.

אליהו הרשקוביץ

ענף נוסף שסובל בימים אלה הוא המשחקים והצעצועים. לדברי ראובן גרף, מנכ"ל חברת משחקי יצירה, "יש יבואני משחקים ובעלי חנויות שייכנסו לבעיה רצינית. הירידה הנוכחית במכירות מגיעה אחרי כמה חודשים קשים בתחום. בפורים המכירות לא היה טובות, בגלל אירועי הטביעה שהיו בתחילת העונה הבריכות לא נמכרו טוב, וכעת החשש הוא שהמכירות לקראת החזרה לבית הספר לא נראות טוב. אלה עסקים שמתבססים על ה'פיקים' האלה במכירות".

גרף, שאחד ממפעליו נמצא באשדוד, מספר כי המכירות שלו לשוק הישראלי ירדו בכ–20% מאז תחילת מבצע צוק איתן, ומתנחם בכך ש–50% מהמחזור של העסק שלו הוא ביצוא. "הירידה במכירות היתה עשויה להיות תלולה יותר לולא אנשים היו קונים משחקי קופסה ומשחקי חברה להעברת הזמן במקלטים ובמרחבים המוגנים ולולא התרומות של אנשים, ששלחו משחקים וצעצועים לתושבי הדרום בתקופה זו", הוסיף גרף.

"מחכים לימים 
שמחים יותר"

הירידה במכירות לא פוסחת גם על החברות הגדולות במשק. בכיר באחת מחברות המזון הגדולות מספר כי "השוק הביתי של המכולות ורשתות השיווק עובד יחסית בסדר, אבל השוק של המכירות מחוץ לבית (כמו בתי מלון, מסעדות וברים) נמצא במצב גרוע מאז תחילת המבצע. מדובר בירידה ממוצעת במכירות החברה של 15% לעומת תקופה מקבילה אשתקד, כאשר במכירות לשוק מחוץ לבית הירידה גדולה יותר". הבכיר מספר כי הבעיה העיקרית נמצאת דווקא בבתי המלון: "הצרכנים הישראלים יחזרו לקנות והשוק הזה יתאושש, אבל התייר שהיה אמור להגיע כבר לא יגיע לפה הקיץ".

נראה כי בינתיים החברות הגדולות עדיין רואות במבצע צוק איתן כזמני, ולא שינו תוכניות אסטרטגיות לטווח הארוך. "אף אחת מהחברות הגדולות עוד לא נערכת ליום שאחרי כי הנחת העבודה היא שבשבועיים הקרובים זה ייגמר ונחזור למסלול הרגיל. זה לא כמו מיתון, שמצריך היערכות אסטרטגית שונה וביטול מהלכים שיווקיים", אומר הבכיר.

עם זאת, חברות רבות ביטלו בימים האחרונים את מסיבות העיתונאים שהן תכננו לערוך בזמן הקרוב. כך למשל, חברת האופנה רנואר הודיעה אתמול כי תדחה את תצוגת האופנה לעונת הסתיו שתוכננה להתקיים בסוף החודש בתל אביב והסבירה כי הקולקציה תושק ב"ימים שמחים יותר". גם רשת טיב טעם ביטלה את מסיבת העיתונאים שתיכננה בקרב כתבים כלכליים וכך גם חברת אל על.

"חשבו שהמחזור יגדל בגלל החופש הגדול"

נושא נוסף שמטריד את החברות הוא השאלה אם החנויות, המסעדות ובתי הקפה, שחייבות להן כסף עבור סחורה שסיפקו להם בחודשים קודמים, יעמדו בהתחייבותיהם כלפיהן. "הפחד הכי גדול של הספקים בימים אלה הוא שללקוחות שלהם לא יהיה מאיפה לשלם להם", מסביר בכיר ברשת בתי קפה. "בית קפה שפודה בימים אלה 40% מהפידיון של חודש רגיל צריך כעת לשלם לספקים על סחורה שהוא קנה מהם לפני חודשיים, כשעוד היו לו מכירות טובות, וזה ישר יוצר בור בתזרים".

לדברי הבכיר, "בתחום שלנו עובדים לפי שוטף פלוס 30 ושוטף פלוס 60 ובתי קפה ומסעדות כבר נתנו צ'קים לספקים שלהם שצריכים להיפדות בסוף יולי על סחורה שסופקה כבר במאי. כעת נשאלת השאלה אם הם יכובדו. הרי בעלי בתי קפה ומסעדות סמכו על כך שהמחזור החודש יהיה רגיל ואפילו מוגבר לאור כך שמדובר בחופש גדול. זה ייצור קושי מאוד גדול".

לדברי יום טוב, המספק לדבריו בדים לפי תנאי תשלום של שוטף פלוס 180 ימים, "אני ניגש ללקוחות כדי לגבות כספים על בדים שהם קנו ממני לפני כמה חודשים. הם אומרים 'בוא נחכה ונראה מה קורה כי נפגע לנו התזרים'. הבעיה היא שאני יושב בתל אביב ואין סיכוי שהמדינה תפצה אותי על זה. אני מקווה שכשכל זה ייגמר אנשים יפקדו את הקניונים ויקנו בכמויות יותר גדולות. אני רק מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי".

התאחדות התעשיינים: פגיעה של 30% ברווח במפעלים בדרום / אורה קורן

התאחדות התעשיינים עידכנה אתמול את נתוני הפגיעה בתעשייה בתום עשרה ימי לחימה (עד יום חמישי כולל). לפי ההתאחדות, הנזק המצטבר למפעלי התעשייה בכל האזורים שנמצאים תחת איום הטילים מוערך ב–445 מיליון שקל.

מסקר שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות, הכולל דיווחים מהשטח של כ–100 מפעלי תעשייה ברחבי המדינה, עולה כי בעקבות הלחימה נרשמה פגיעה של כ–30% ברווח של מפעלים באזור הדרום - בעיקר מפעלים שעובדים 24 שעות ברציפות, 7 ימים בשבוע ומפעלי מזון. בשאר האזורים שנמצאים תחת איום הטילים נרשמה פגיעה של 7%–8% ברווח. בנוסף, חלק מהמפעלים מדווחים על אובדן של עד 2% מחומרי הגלם. בין השאר, הגדילו מפעלים בטווח הטילים הצטיידות במרחבים מוגנים, בעלות של כ–70 אלף שקל למבנה, כדי לחזק את ביטחון העובדים.

על בסיס ממצאי הסקר, חישב האגף למחקר כלכלי את אומדני הפגיעה הכלכלית לתעשייה כולה. האומדן מביא בחשבון הפסד תוצר יומי לפי ערך עלות שכר העובדים שלא הגיעו לעבודה, הערכה זהירה של פגיעה מסוימת בפריון העובדים שהתייצבו לעבודה, אך עבודתם שובשה בשל המצב, וכן פגיעה ברווח ואובדן חלקי של חומרי גלם טריים. האומדן לא כולל נזקים מפגיעות ישירות במפעלים, וכן לא כולל נזקים עקיפים כמו פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקות עתידיות ואי־עמידה בלוחות זמנים.

מקורם של כ–40% מהנזק הכלכלי בפגיעה בפעילות מפעלי התעשייה בדרום, שמעסיקים פחות מ–20% מכלל העובדים בתעשייה בישראל. כמחצית מהנזק שהמפעלים ספגו דווח במחוזות תל אביב, המרכז וחיפה. זאת, בעיקר בשל ריכוז המועסקים הגבוה באזורים אלה - קרוב ל–60%. יתר הנזק רוכז במפעלים במחוזות ירושלים והצפון.

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור התייצבות העובדים בממוצע במפעלי התעשייה ברחבי המדינה בימי המבצע היה כ–89%. במרכז עד וכולל חיפה, התייצבות העובדים היתה כ–90% בממוצע. באזור ירושלים והצפון, התייצבות העובדים בממוצע היתה כ–95%. שיעור התייצבות העובדים בדרום היה בממוצע כ–80% - שיעור גבוה יחסית למבצעים קודמים. זאת, בעיקר הודות לשיפור שחל במידת היערכות המפעלים, הסדרת והנגשת המרחבים המוגנים באזור וההגנה שמספקת מערכת כיפת ברזל. מפעלים בודדים דיווחו על שיעור התייצבות של 30%–50%, וכמה מפעלים החליטו להשבית את פעילותם עד תום הלחימה.

כמו כן, מפעלים רבים עברו לפעול במתכונת חירום, שכוללת משמרות של 12 שעות, הסעות בתכיפות גבוהה לעובדים, אישור לעבודה מהבית לעובדי מינהלה שנוכחותם אינה הכרחית ותגבור העבודה ברצפת הייצור על ידי עובדי הנהלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#