נשיא החברה המרכזית על חוק המזון: "ח"כים מחליטים בלי ידע ובלי זמן ללמוד" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשיא החברה המרכזית על חוק המזון: "ח"כים מחליטים בלי ידע ובלי זמן ללמוד"

רוני קוברובסקי, המכהן כנשיא אחת מחברות המזון הגדולות בישראל, מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה וטוען כי היא הגורם לעליית המחירים ■ דרור שטרום: "בשנים האחרונות יש בתחום המזון העלאת מחירים עודפת בהשוואה לעולם"

10תגובות

"בסופו של דבר הייעוד של חברת מזון הוא לא רק למכור מזון בזול אלא גם להשקיע כסף בחדשנות, במוצרים חדשים, ולתת תשואה לבעלי המניות, לטפח העובדים ודברים נוספים" - כך אמר בצהריים (ב') נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל), רוני קוברובסקי. קוברובסקי, המשמש גם יו"ר ועדת הרגולציה של התאחדות התעשיינים, אמר את הדברים בכנס "מזון בעידן החדש", המתקיים בכפר המכביה.

את הדברים אמר קוברובסקי בתשובה לשאלה "האם תעשיית המזון המקומית ראויה ל'קצף' שיוצא עליה בשנים האחרונות". לדברי קוברובסקי, "הקצף לחלוטין לא מוצדק. חלק מהדברים שמאפיינים את הוויכוח הציבורי זה אי התייחסות לעובדות. רציתי להעביר לעיתונאים ולגורמי ממשל דיווחים מחברות כמו נילסן העולמית שבודקת את מחירי המזון בעולם והתשובות היו 'אל תגיד לי, אתמול הייתי בחנות מכולת בלונדון וזה היה המחיר'.

"אחרי שמפחיתים את המע"מ הישראלי של 18% ומשווים למדינות עם אותה הכנסה לנפש אז ישראל גם יותר זולה מחלק מהמדינות". קוברובסקי הפנה אצבע מאשימה למגזר הציבורי. "אני מבין את הצרכן. עשינו תרגיל קטן בחברה ולקחנו שני עובדים שמרוויחים 20 אלף שקל נטו בחודש והורדנו מהם את כל מה שיורד להם בהוראות קבע – חשמל, שכירות או משכנתה, ארנונה, מים, גני ילדים – והגענו למסקנה שבסוף נשארים להם במקרה הטוב 5,000 שקל שמהם הם צריכים להחליט אם לקנות בסופר, ללכת למסעדה, לצאת לחופשה או לקחת את הילד לטיפול שיניים דחוף. הפתרון הוא הרבה יותר מורכב מאשר אם קוטג' נמכר בחמישה או בחמישה וחצי שקלים".

מנגד, דרור שטרום, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים ונכח אף הוא בדיון, סבור כי הכעס שמופנה לעבר תעשיית המזון הישראלית מוצדק בהחלט. "מאוקטובר-נובמבר 2007 ואילך יש בתחום המזון בישראל העלאת מחירים עודפת בהשוואה לעולם, והנתונים מראים את זה בצורה מאוד ברורה, גם אם מנכים את העלייה בהוצאות של חברות על ארנונה, מים, גז, חשמל וכדומה עדיין יש עלייה עודפת".

רוני קוברובסקי, מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות קלים
עופר וקנין

שטרום הציע לחברות המזון לצאת מההכחשה שבה לטענתו הן שרויות ולשאול למה זה קיים. "בפרוטוקולים של חברת מזון ישראלית (תנובה. עד"מ) נאמר שאם הביקוש למוצר קשיח (הקוטג'. עד"מ) אז אפשר להעלות מחירים", אמר שטרום. "אז אחרי זה רוצים שהצרכן יגיד שתעשיית המזון בישראל הוגנת? השאלה היא אם היא צריכה לחכות לשר שישתגע ויגיד לה מה אסור או שתדע להתנהל בעצמה ולהיות תחרותית במחירים. זה האתגר הבא שלה". שטרום הוסיף: "בחברה כמו שלנו, שארבעה עשירונים לא גומרים את החודש ושהשיח השתנה, אחד המרכיבים המרכזיים בשיח של חברות מזון צריך להיות איך אנחנו מציעים מחירים נמוכים יותר במוצרים מסוימים ולאוכלוסיות מסוימות".

קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית, דחה מכל וכל את הטענות שהציג שטרום. "כל מסקנות ועדת קדמי התבססו על דו"ח של חברה כלכלית שפשטה את הרגל חודש אחרי שהגישה את הדו"ח, והמשנה לסטיסטיטקן הראשי של מדינת ישראל אמר שאי אפשר להסתמך על המספרים האלה. אבל הרי אי אפשר היה לבלוע את הדו"ח הזה כי שילמו עליו מיליון דולר ומכאן אנחנו נאלצים להתמודד שוב ושוב עם כך שבלהט שהיה הגיעו למסקנות מוטעות. אם לוקחים מדינות שדומות לישראל מבחינת כמות התושבים כמו דנמרק ושווייץ ושם מרוויחים 40 אלף שקל אז אנחנו יותר זולים מחלקן. אם משווים אותנו שוב ושוב לארה"ב אנחנו באמת יותר יקרים, אבל להם יש 250 מיליון צרכנים ולנו רק 8 מיליון".

על דבר אחד הסכימו השניים. על כך שחוק המזון, שייכנס לתוקפו בינואר 2015, הוא לא הפתרון הנכון לשוק המזון ולא יביא להורדת מחירים. "זה לא הגיוני שחבר כנסת צריך להבין בשעתיים את אמנות סידור המדף בסופרים", אמר קוברובסקי. "אנשים מקבלים החלטות בלי ידע ובלי זמן ללמוד וזה דבר שצריך לעצור אותו לחלוטין. יש הרבה חוקים של הכנסת שאף אחד לא אוכף ולא מקיים, כמו שלא ברור לי איך עומדים למדוד את המדפים (עבור הסעיף בחוק הקובע כי היצרנים הגדולים לא יחזיקו יחדיו בשטח מדף העולה על 50% מהחנות. עד"מ).

"לרגולטור יש הרבה יותר דברים חשובים לעשות מאשר ללמוד איך מסדרים מדף איפה וכדאי להתרכז בעיקר ולא בטפל". לטענתו, כדי לקדם את התחרות בענף המזון צריך "לעשות עבודה משותפת ולהושיב לדיון אנשים שמבינים את המטריה". שטרום זכה למחיאות כפיים נלהבות מהקהל, שהורכב מאנשי תעשיית המזון, כשאמר ש"מלבד להיות משאית שלמה של בירוקרטיה, חוק המזון לא מביא בשורה אמיתית. מי שכתב את הסעיף הזה שהספקים הגדולים לא יהווו מעל 50% מהמדף לא הבין בכלל מה הוא כותב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#