קניתם לילד סמארטפון באלפי שקלים? תראו על מה הוא מבזבז את הכסף

אחרי שהודיעו להורים שהם היחידים בכיתה שעדיין אין להם מכשיר סלולר, צוידו 
שישה ילדים בני שבע וחצי עד תשע בסמארטפון הראשון שלהם, למשך חודש ■ בחרנו 
עבורם מכשירים שמחיריהם נעים בין 390 ל-1,000 שקל ■ הם צילמו תמונות, הורידו 
כמה אפליקציות - אבל אחרי כמה ימים רובם שכחו מקיומו של המכשיר

רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

היום שבו יואב בן ה–8 קיבל את הטלפון הסלולרי הראשון שלו היה יום מלא התרגשות. ביחד עם אחיו הגדול, עמרי בן ה–11, ואחותו הקטנה, עמליה בת ה–4, הוא נכנס לחדר וכיבה את האור. השלושה נכנסו מתחת לשמיכה והפעילו את אחת האפליקציות הראשונות שהורדו למכשיר: פנס.

פנס הכיס הומצא בסוף המאה ה–19, אך הדבר המלהיב ביותר שמצאו הילדים במכשיר המתקדם והיקר שהופקד בידם היה אפליקציה שמפעילה את אורות הפלאש של מצלמת הסמארטפון ומאירה חפצים שונים שהצביעו עליהם. לא רק יואב ואחיו התלהבו: אפליקציית הפנס - כך התברר לנו בשבוע האחרון - הותקנה, ללא כל תיאום, על ידי כל אחד מששת הילדים בגילי 9-7.5 שהשתתפו בניסוי שערך TheMarker.

לסמארטפונים וטאבלטים לחצו כאן

בחודש האחרון החזיקו שישה ילדים של חברי המערכת במכשיר סלולרי פרטי, לראשונה בחייהם. הם הגיעו אתו לבית הספר, יצאו אתו לחופשת הפסח, וקיבלו הנחיה לעשות אתו כל מה שהם רוצים. לשם החוויה הוקצבה להם חבילה בלתי מוגבלת של שיחות, הודעות וגלישה.

הנתונים שקיבלנו מחברות הסלולר בתום חודש של שימוש הצליחו להפתיע אותנו: מרבית הילדים כמעט שלא צרכו שירותים סלולריים, וסיפור הפנס מטיב אולי להמחיש את האבסורד.

כוחם של ייסורי מצפון

בבית הספר של דניאלה, 9, פתחו קבוצת ווטסאפ כיתתית; עלמה, 8.5, מספרת כי "אפילו לילד הכי מעצבן בכיתה יש סמארטפון"; ואמא של עומר, 9, כבר הספיקה לקבל נזיפה מבת גילו: "עומר לא מחובר, והוא לא יודע מה הולך בכיתה".

בסקר של חברת Harris Interactive שנערך לפני כמה שנים, נמצא כי המכשיר הסלולרי הוא המשפיע השני בחשיבותו על הסטטוס החברתי בגילאי בית הספר, אחרי בגדים. ממצאים שהציגה חברת פלאפון לפני כחצי שנה, המבוססים על סקר שביצעה, מעלים כי כרבע מהילדים בישראל בשכבת הגיל 6–8 מחזיקים בטלפון סלולרי, ואילו בגיל 9–12 שיעור הבעלות על הסלולרי מגיע ל–66%. בגיל 12–14, לרובם המוחלט של הילדים (91%) כבר יש מכשיר סלולר פרטי.

הסיפור של "הילד האחרון והמקופח בכיתה" כבר נהפך לשיחת מסדרון חוזרת במערכת העיתון, וההורים שהתלבטו אם לרכוש לילד או לילדה את הסמארטפון הראשון שלהם, התעניינו מולנו בעיקר בפתרון זול למוצר סביר, שגם יצליח לספק את ילדיהם. אלא שבניסיון לחפש עבורם מכשירים ראויים, גילינו שרף הכניסה לשוק הסמארטפונים מתחיל ב–390 שקל, למכשיר "מוחדש" שנמכר בחברת סלקום.

"לא קיים כיום סמארטפון טוב ב–300 שקל, ובטח לא של יצרן מוכר", אומר איתי חמינה, מנהל תחום סלולר ברשת באג, שגם השאילה חמישה מהמכשירים שחולקו לילדים לצורך הכתבה. "בשביל לרכוש סלולרי איכותי לילד, צריך להוציא 550–750 שקל. ילדים מחפשים מסך גדול, מצלמה איכותית ומערכת הפעלה מעודכנת, שתעמוד באפליקציות המשחקים שהם רוצים להוריד. ברוב המקרים, ההורים שמתפשרים על מכשיר זול מוצאים את עצמם קונים מכשיר חדש אחרי תקופה קצרה למדי. גם לטאבלטים היתה תקופת זוהר, שבה לקוחות רכשו דגמי 'מדבקה' ב–400–500 שקל - אך הם התאכזבו מהם מהר מאוד, וכיום הקטגוריה הזו הצטמצמה".

מצלמה קדמית - בשביל הסלפי

בדבר אחד חמינה צודק: לילדים אכן יש דרישות מדויקות מאוד מהטלפון שלהם, ובסיומו של חודש שימוש במכשיר הם ידעו להבהיר היטב מה חסר בו. יואב, שקיבל להתנסות מכשיר LG OPTIMUS L5, שעלותו 600 שקל בבאג, מחה על היעדר המצלמה הקדמית: "הייתי בהרבה מקומות בחופש, ורציתי לצלם סלפי", אמר לנו. גם עלמה, שקיבלה את הנוקיה לומיה 520 (1,000 שקל בבאג) התאכזבה מהיעדר המצלמה הקדמית - היא רצתה להשתמש במצלמה כדי לשוחח בסקייפ עם שתי בנות הדודות שלה בחו"ל.

עלמה גם ציפתה למגוון משחקים רחב יותר בחנות האפליקציות של Windows, וטענה שהממשק לא מסודר בצורה נוחה כמו האייפון, שמאפשר יצירת תיקיות, ושהיא לא הצליחה להחליף את העיצוב של המסך. עם זאת, לטענתה, אף שחברים מהכיתה מסתובבים עם אייפון על שלל דגמיו, דווקא הלומיה - המכשיר הזר בנוף הבית ספרי - משך תשומת לב: "חבורה של בנות נעמדה סביבי וכולן ביקשו לשחק בסמארטפון שלי. הן אמרו שזה המכשיר הכי יקר. נהפכתי לילדה הכי מקובלת", סיפרה עלמה. הנוקיה הוא אמנם המכשיר היקר ביותר שהשתתף בכתבה זו, אך הוא זול ב–800–2,600 שקל מדגמי אייפון 4 עד 5S.

עומר, שקיבל לבדיקה מכשיר Archos 40 titanium (שעלותו 600 שקל), התרשם ממאפיין האבטחה במכשיר, שאיפשר כניסה באמצעות זיהוי פנים; אורי, 7.5, שהשתמש ב–Huawei Y300 (שעלותו 750 שקל), טען כי המכשיר נדלק לאט מדי; נעה, 8.5, שהשתמשה בסמסונג גלקסי יאנג S6310, העידה כי הממשק של האנדרואיד מבלבל אותה; ודווקא לדניאלה, 9, שקיבלה את המכשיר הנמוך ביותר מבין השישה - Alcatel 918 - כלל לא היו טענות.

אף שהמצלמות של המכשירים אינן משתוות לאלה של דגמי הפרימיום, כמו אייפון 5S או נקסוס 5, הילדים לא העירו על איכות המצלמה - עצם קיומה הספיקה להם. גם בנגן המוסיקה אף ילד לא עשה שימוש. ומה בכל זאת עשו הילדים עם המכשיר? שיחקו משחקים - מרביתם על ידי חיבור לרשת האלחוטית הביתית; התכתבו בווטסאפ עם שלושה־שמונה אנשי קשר; וצילמו חתולים, כלבים, מכוניות, שבילים בגן, עוגות - ואת עצמם כמובן.

מספר הדקות היוצאות בשיחות שערכו הילדים בסמארטפונים היה 0–42 בחודש. בנפח הגלישה הם נחלקו לשלוש קבוצות: עומר ונועה כלל לא גלשו ברשת הסלולרית, אלא רק ברשת האלחוטית בבית; דניאלה ועלמה הציגו שימושים מצומצמים למדי, של כ–320 מגה־בייט, ברשת הסלולרית (אם כי לפי נתוני המכשיר של עלמה, היא ניצלה 1.5 ג'יגה־בייט על הרשת האלחוטית); ואורי ויואב הגיעו לשימוש רציני יותר: הם ניצלו 1.3–2 ג'יגה־בייט, בעיקר בצפייה בקטעי יוטיוב ובאפליקציות וידאו סטרימינג.

"סמארטפון לילד? אתה שובר שוק"

תגובות מעניינות התקבלו מההורים, ולא רק מהורי הילדים עם הסלולריים. מסתבר כי יואב, שחבריו לכיתה עדיין לא מצוידים בסמארטפון, עורר סערה קטנה בכיתה: "הרבה חברים שלי רצו שייקנו להם גם סמארטפון, כי הם לא ידעו ששלי הוא רק זמני. שני חברים שלי גם קיבלו בגלל זה אייפון ישן מההורים", הוא מספר. אביו הוסיף כי "אבא של אחד החברים של יואב התקשר אלי, ושאל למה נתתי ליואב טלפון נייד. הוא צחק שאני שובר את השוק, עכשיו כולם צריכים לעמוד בציפיות", אמר.

"בתחילת הניסוי ממש נבהלנו מהתגובה שלו", מספרת אמא של אורי. "נראה היה שהוא מתמכר מיד לסלולרי, לא נפרד ממנו לרגע ומאבד עניין בכל דבר אחר. הוא הוריד אפליקציות, התקשר וסימס לאנשים הקרובים לו, ובילה שעות ביוטיוב. התחלנו להגביל אותו, למרות מחאותיו, וגם שקלנו להפסיק את הניסוי לגמרי ולהחזיר את הטלפון לפני תום תקופת הניסוי. ראינו לנגד עינינו ילד שמתמכר ומאבד שליטה. ואז קרה הדבר המפתיע באמת: באותה מהירות שבה אורי התמכר כביכול, הוא גם איבד עניין. בשבוע וחצי האחרון, המכשיר שכב בבית מרוקן מסוללה וחסר שימוש. זו היתה הקלה: מתברר שהסמארטפון הוא כמו כל עוד צעצוע חדש: מתלהבים, משחקים בו המון, ואז מאבדים בו עניין עד לריגוש הבא".

"המסקנה המובהקת ביותר שעלתה מהתרגיל הצרכני־חברתי הזה, היא שבני 8 ממש לא חייבים סמארטפון, או טלפון בכלל", מסביר אבא של יואב. "אם בכל זאת נתתם לילד מכשיר כזה, תכינו את עצמכם להטרדות סלולריות. אלה יכולות להיות הודעות ווטסאפ בשעת לילה מאוחרת מהחדר הסמוך, או שיחות טלפון חסרות טאקט בשעות העבודה הלחוצות. אך מכיוון שסמארטפון הוא לא רק טלפון, המצלמה שלו יכולה לפתוח להורים צוהר לאופן שבו הילד שלהם רואה את העולם ולדברים שצדים את עיניו. תמונה אחת מבילוי בקניון או במגרש המשחקים, שווה שעתיים של תחקיר מילולי - שבדרך כלל מסתכם בתשובה 'היה כיף'".

אמא של דניאלה מספרת שגם אצלה העניין במכשיר דעך מהר מאוד: "אחרי רגעים גדולים של אושר ('אמא, איזה כיף! סוף סוף אני אהיה כמו כולם בכיתה'), ששברו את לבנו וגרמו לנו להרגיש שאנחנו עושים לה עוול חברתי חסר תקנה כשאנחנו לא קונים לה סלולרי; ואחרי כמה ימים שבהם היא נהנתה מהמכשיר בעיקר כדי לסמס להורים ולשחק מעט, התרוקנה הסוללה. היא לא ביקשה לטעון את המכשיר, אנחנו לא הצענו - והוא שוכב לו כבוי וחביב בפינת החדר". למרות זאת, כשנשאלה שוב מה תרצה ליום ההולדת שיחול בעוד שבועיים, היא השיבה בלי להתבלבל - "סלולרי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker