מחירי העוף עלו ב-23% בשנה וחצי; רשתות השיווק: "משחטות מתאמות מחירים" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירי העוף עלו ב-23% בשנה וחצי; רשתות השיווק: "משחטות מתאמות מחירים"

רשתות השיווק טוענות: מגדלי העופות והמשחטות חתמו על הסכם, בחסות הפטור מחוק ההגבלים העסקיים, כדי לצמצם את הייצור ולהעלות מחירים ■ מגדלי עופות מודים: "החוק מאפשר לנו להקטין כמויות, אז למה שנפסיד?

34תגובות

חג הפסח בפתח - ומחירי העופות מזנקים. מיוני 2012 עלה המחיר ששילמו הצרכנים עבור ק"ג עוף טרי ב–20%, והמחיר ששילמו עבור חזה עוף קפץ ב–25% - כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד ערב פסח הקרוב, המחירים צפויים לעלות בעד 10% נוספים.

ברשתות השיווק סיפרו כי בחודשיים האחרונים המשחטות מעלות את מחירי העוף בהדרגה, ובכוונתן להמשיך להעלותם עד לערב החג. לדברי בכיר ברשת שיווק בינונית, "בשבועיים האחרונים, כל המשחטות שאנחנו עובדים אתן התקשרו ומסרו שהן מעלות מחירים בכ–5%. נכון לעכשיו הצלחנו לבלום אותן, אבל אני מעריך שככל שהחג יתקרב והביקוש ייגדל, לא נצליח להילחם בהן ומחירי הקנייה שלנו יעלו בכ–10%. כיום, מחיר הקנייה שלנו הוא כ–16 שקל לק"ג. עד החג הוא בוודאי יעלה לכ–18 שקל".

תומר נויברג / ג'יני

לדברי הבכיר, הביקוש לעוף טרי וחלקיו גדל בכ–50% לקראת חג הפסח, והמשחטות והמגדלים לא מתביישים לנצל את המצב הזה לטובתם, על ידי תיאום הקטנת הייצור - בחסות החוק, שמאפשר זאת.

"בכל יום ראשון המשחטות מתקשרות לרשתות כדי לתת להן את המחירים לאותו שבוע. אי־אפשר שלא לשים לב שהמחירים שלהן דומים עד זהים. אין ביניהן תחרות, ואין מצב שמישהו אחד מעלה מחירים והשני מוריד. המגמה תמיד זהה. זה נובע מכך שיש להן שליטה מוחלטת בתהליך הייצור - שליטה בכמויות שייוצרו, שמשליכות על ההיצע וכתוצאה מכך על המחירים", אמר.

בכיר ברשת שיווק גדולה אמר כי בחודשיים האחרונים המשחטות העלו לו את מחירי הקנייה ביותר מ–20%, מכ–12 שקל לק"ג לפני כחודשיים לכ–15 שקל לק"ג כיום. לדבריו, "כבר חודשיים שכל שבוע הם מעלים קצת את המחירים, כל פעם בכמה אחוזים. אי־אפשר להתווכח על המחירים. הם אומרים: 'רוצה - תקנה, לא רוצה - אל תקנה'. מכיוון שיש תחרות בחג על הצרכן, אז ברשתות המוזלות הצרכן לא ממש ירגיש את זה, אבל בחנויות העירוניות או בחנויות שלא נמנות על הרשתות וכדומה - המחירים יהיו גבוהים יותר".

ברשתות השיווק מתרעמים על תיאום המחירים והקרטל, לדבריהן, בין מגדלי העופות. לדברי בכיר אחר ברשת שיווק גדולה, "המגדלים והמשחטות, שפעמים רבות מחזיקות בהם, עשו ביניהם קרטל, שהביא לכך שהמחירים עלו בעשרות אחוזים. המגדלים והמשחטות תיאמו ביניהן לשחוט פחות כדי לווסת את הכמות - כך שיהיה פחות היצע, הביקוש יגדל והמחיר יעלה. צריך יותר תחרות במוצר כל־כך בסיסי".

לדברי הבכיר, תיאום המחירים בין המשחטות, שמטרתו העלאת מחירים, החל לפני כשנה וחצי ומתגבר עם הזמן: "כבר יותר משנה שהם החליטו לשחוט פחות כדי שיהיה פחות עופות והמחירים יעלו. כולם התחילו לעשות את זה בבת אחת. הם אפילו לא מסתירים את זה שהם מדברים אחד עם השני, וקבעו ביחד את המחירים 
והמדיניות שלהם".

מועצת הלול 
מווסתת את הייצור

על פי מדד מחירי העוף שמפרסמת הלמ"ס, בספטמבר 2009 הגיע מחיר העוף הטרי לשיא של 21.87 שקל לק"ג, ואז החל במגמת ירידה - אך עלה בכל שנה לפני חגי הפסח וראש השנה. ביולי 2012 הגיע מחיר העוף לשפל של 17.38 שקל לק"ג, ומאז החל לזנק: ביולי 2013 מחיר ק"ג עוף טרי כבר היה 21.85 שקל, ובפברואר 2014 הוא היה 21.36 שקל.

בעשור האחרון עלה מחיר ק"ג עוף טרי בכ–39%, מחיר ק"ג חזה עוף עלה בכ–28%, ואילו מדד המחירים לצרכן עלה ב–24.5%.

במועצת הלול דחו את הטענה שלפיה המשחטות צימצמו ימי עבודה כדי ליצור מחסור מלאכותי בשוק בערב החג, ומסרו כי "לא ידוע על הקטנת ימי העבודה". מקורות נוספים בענף טענו כי אין עליות מחירים, וכי אלה הן טענות של קמעונאים, שמעוניינים להעלות את המחירים ולהגדיל את רווחיהם.

מנגד, מגדלים מודים כי קיים ביניהם הסכם להקטנת הייצור שנועד לגרום לעליית מחירים, אך אומרים כי לא היתה להם ברירה אלא לנסח את ההסכם, וכי מי שגוזר את הקופון האמיתי על גב הצרכנים הן רשתות השיווק.

חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על ענף החקלאות, ולכן הוא מאפשר לחקלאים ומשווקים, כולל משחטות, לתאם מחירים, לחלק את השוק וליצור קרטל. תיקון לחוק, שעבר באחרונה את אישור הכנסת, יחיל את חוק ההגבלים על משווקים שאינם חקלאים מובהקים. המשמעות היא שאלה, כולל חלק מהמשחטות, לא יוכלו יותר לתאם מחירים ולחלק ביניהן את השוק. חקלאים שהם גם משווקים והשיווק שלהם כולל לפחות 51% מתוצרתם, יוכלו להמשיך ליהנות מהפטור, לתאם מחירים ולחלק את השוק. יוזמי התיקון ברשות ההגבלים ציינו כי הבעיה המרכזית היא במשחטות של עופות ובקר.

מקורות בענף אמרו כי לפני כשנה וחצי־שנתיים גיבשה מועצת הלול הסדר חדש בענף, על רקע הפסדים של מגדלים רבים. המועצה, הפועלת כזרוע סטטוטורית של משרד החקלאות, השתלטה על תוכנית הגידול של העופות, והיא למעשה זו שקובעת כמה עופות יגדלו בעלי הלולים כל שנה, ומחלקת את המכסות ביניהם. התוצאה היא שאם אחד הלולים נתקף במחלה מדבקת והעופות מושמדים, נוצר מיד מחסור בשוק - שצפוי להוביל לעליות מחירים.

לדברי המקורות, למעשה מועצת הלול ומשרד החקלאות מווסתים כיום את כמות העופות בשוק, כאשר בפועל ניתן להגדיל את הייצור בקרוב ל–20%. כיום, הלולים פועלים בחמישה מחזורי גידול שנתיים, כשניתן לפעול בשישה מחזורים. עליית ההיצע היתה עשויה להוריד את המחירים.

לדברי איציק מנדל, מגדל פרגיות לביצי מאכל, "למגדלים יש הסכם ביניהם, שמגביל את כמות הייצור. לפני כשנה וחצי המגדלים נקלעו למצב של עודף היצע מטורף, וכתוצאה מכך המחיר היה ברצפה והם הפסידו המון כסף, אז הם עשו יד אחת כדי להקטין את כמות הייצור. בתקופת השפל, חלק מהמגדלים הביאו כסף מהבית, ומי שלא יכול היה להשיג כסף - פרש מהענף. הם תפסו את עצמם בידיים ועשו הסדר שהם מגבילים את כמות הייצור. בשנה אפשר לגדל שישה מחזורים של עופות לבשר, ובמקום לגדל שש פעמים - הם מגדלים חמש פעמים. זה הסכם ששותפים לו כמעט כל המגדלים ושותפות לו גם 
המדגרות, שצריכות גם הן לייצר פחות".

עופר וקנין

מנדל מסביר כיצד פועל השוק: "השוק מתחיל ממי שמגדל את האפרוחים במשך 42 יום ואז מוכר את התרנגולות למשחטות. פעמים רבות, למשחטה יש מגדלים שאתם היא עובדת. למשחטות יש הסכמים מול המשווקים - הקמעונאים. הרווח הגדול נמצא אצל המשווקים, כלומר הרשתות. אם החקלאים יגדילו את הכמות שהם מייצרים, המחיר לצרכן יירד כמובן, אבל מגדל צריך להרוויח ולא להיות פילנתרופ. הרשתות יודעות להתמקח מול המשחטות, שהרבה פעמים הם והמגדלים נמצאים באותה בעלות, והן אלה שמקפיצות את המחירים".

לטענת מנדל, התחום הינו רווחי: "כל המגדלים מרוויחים כסף. אם זה היה תחום לא רווחי, אף אחד לא היה נמצא בו. היתה תקופה שהם הפסידו, ואז הם עשו את ההסכם ביניהם. לדעתי זה היה בצדק".

"אנחנו מייצרים 
כמות אדירה"

יעקב כהן, שכיהן כמזכיר ארגון מגדלי העופות עד לפני כשנה וחצי וכיום מגדל עופות לייצור ביצים אורגניות, מספר כי "לפני שעשינו את ההסדר לפני שנה וחצי, החקלאים היו מטומטמים וייצרו הרבה. אבל מאז שעשינו הסדר, זה לא ככה. זה הסדר מאושר. כתוב שיהיה בתוקף עד סוף 2015".

לדברי כהן, "החוכמה היא להתאים את הייצור לצריכה של הציבור. גם כיום, אחרי ההסדר, אנחנו מייצרים כמות אדירה ורמת הצריכה בישראל היא מהגבוהות בעולם. אנחנו לא מרעיבים את הציבור, אבל אנחנו לא צריכים להיות מטומטמים ולמכור במחירי הפסד. למה שהציבור ירוויח ואנחנו נפסיד? ההסדר עושה סדר בכל שרשרת הייצור, וגם הרשתות, שעשו הרבה מבצעים על המוצר שלנו, התחילו להעלות מחירים. כשאני מגיע לחנות של רמי לוי כיום, אני כבר לא רואה עוף בשקל. נגמרו הסיפורים האלה. הציבור צריך להבין שיש מחיר שמתחתיו כל המשחטות והמערכת מפסידים. לא יכול להיות שהחקלאים יהיו כאלה טיפשים, כשהחוק מאפשר להם להתארגן".

לטענת כהן, רווחיות המגדלים והמשחטות היא סבירה - ולא מעבר לכך. "במועצת הלול שמאשרת את ההסדרים יש נציגי משרד הכלכלה, נציגי משרד החקלאות, נציגי הצרכנים וכדומה. נראה לך שהם יאפשרו הסדרים שלא יאפשרו את הכמות הנדרשת בשוק? לא חסרים עופות בישראל. הרווחיות של מגדלי העופות היא לא מי יודע מה. לא 'מתחזרים'. כשהפסדנו כסף, אף אחד לא בא לפצות אותנו. יש שלושה שחקנים בהסדר. ביוני 2012 החקלאים הפסידו את המכנסיים. זו לא חוכמה להגיד שמאז עלו המחירים".

מקור אחר בענף הלול אמר כי המחירים הגבוהים נובעים מוויסות הענף על ידי מועצת הלול, שהודק בעיקר לפני כשנתיים. לדבריו, "כדי לייצב את הצד הכלכלי, נכנסו לפני כשנתיים להסדר בענף העופות. מועצת הלול קובעת כמה יגדל כל מגדל, והוא לא יכול לגדל יותר מהמכסה שנקבעה לו. המועצה אמנם הגדילה 
באחרונה את המכסות, אבל לא בהיקף שעונה על הביקוש, ולכן היא אחראית על מחסור יזום שתורם לעליית מחירים".

ממועצת הלול נמסר שהשנה הגדילו את כמויות העופות יחסית לשנה שעברה.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "איננו מכירים כל מחסור צפוי, ומועצת הלול פועלת מול המגדלים לאספקת מלוא הכמות הנדרשת, כך שלא ייווצר מחסור. יתרה מזאת, הכמויות השנה גדולות ב–10% מהכמויות בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי מחירי העופות אינם בפיקוח ממשלתי".

"המשחטות מנצלות את הפטור ליישור קו"

התיקון לחוק ההגבלים העסקיים שאושר בכנסת לווה בהצעת חוק פרטית של ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), שתאמה את ההצעה הממשלתית. "אם החוק היה נכנס כבר לפועל, כיום היתה תחרות במחירי העופות במקום עליות מתואמות", אמר אתמול רוזנטל.

לדבריו, "על פי מידע שקיבלתי ממשחטות קטנות, חלק מהמשחטות הגדולות תיאמו בפועל מחירים כל הזמן וניצלו את הפטור מחוק ההגבלים. אני יודע שיש בענף תיאומי מחירים ויישור קו, למעט משחטה אחת שמוכרת ב–2–3 שקלים יותר לק"ג עוף, בגלל כשרות מיוחדת.

"סיפרו לי גם כיצד ניסו לעשות בעיות לקניינים גדולים, לקמעונאים שרצו לשווק במחיר מופחת לצרכן. כשאותו קמעונאי ביקש הנחת גודל ואיים שיילך למשחטה אחרת, נאמר לו על ידי המשחטה האחרת, כי יש חלוקת שוק והבנות, והוא לא יוכל לקבל הנחה", הוסיף.

רוזנטל אמר כי בעלי משחטות לחצו את הלולנים במחיר מצד אחד וקבעו את מחיר המכירה לקמעונאים מצד שני. לדבריו, אם לולן היה מנסה לעבור ממשחטה אחת לאחרת כדי לקבל מחיר טוב יותר, המעבר נוטרל באיום של המשחטה, שתדאג במסגרת הקרטל לכך איש לא יקנה ממנו כלל.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#