התגלית של הנוער היהודי בחו"ל תורמת למשק 400 מיליון שקל בשנה - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התגלית של הנוער היהודי בחו"ל תורמת למשק 400 מיליון שקל בשנה

פרויקט תגלית, שמנסה לקרב יהודים מכל העולם לישראל, מחזק את התיירות המקומית כבר יותר מעשור - במיוחד בפריפריה ובחודשים שמחוץ לעונה ■ לפי ארנסט אנד יאנג, תרומת הפרויקט למשק מאז הקמתו, בניכוי המימון הממשלתי, היתה 2.6 מיליארד שקל ■ מנכ"ל הפרויקט: "אנחנו מקבלים פניות ממדינות שמתחילות להכיר בפוטנציאל"

31תגובות

הדמויות של מליסה וחבריה האמריקאים מפרויקט תגלית, שהופיעו בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", אולי גרמו לרבים מהישראלים לצחוק אחרי ארוחת הערב המשפחתית לפני כמה עונות, אבל הפרויקט לא מסתכם רק בפרודיה. הפרויקט, שמטרתו לחזק את הקשר של נוער יהודי מכל העולם לישראל, תורם מאות מיליוני שקלים למשק מדי שנה.

"מבחינת הציבור ומדינת ישראל זו השקעה מצוינת", אומר גידי מרק, מנכ"ל תגלית. "לפי מחקר שביצעה ארנסט אנד יאנג, תרומתה של תגלית למשק מאז הקמתה ב–2000 ועד 2012, בניכוי המימון הממשלתי המצטבר, היתה 2.6 מיליארד שקל".

מדינת ישראל מממנת כרבע מתקציב הפעילות של תגלית: ב–2012 הסתכם המימון בכ–120 מיליון שקל, מתוך תקציב של כ–420 מיליון שקל - עלייה משמעותית לעומת היקפו בשנים קודמות: 83 מיליון שקל ב-2011 ו–62 מיליון שקל ב–2010. רוב התקציב מגיע מתורמים, בעיקר מרים ושלדון אדלסון, בעלי "ישראל היום".

לפי המחקר, התחזית לעתיד מעודדת עוד יותר. התרומה הגולמית החזויה המצטברת של תגלית מ–2013 עד 2020 מוערכת ב–4.6 מיליארד שקל, על בסיס ציפייה לגידול שנתי של 3% במספר המשתתפים בפרויקט וגידול זהה בתרומה הגולמית. ארנסט אנד יאנג התייחסו בניתוח שלהם לתרומה הישירה של תגלית למשק הישראלי הכוללת עלויות לינה, מזון, תחבורה, כניסה לאתרים ומדריכים וביטחון. כמו כן, נבדקה במחקר התרומה העקיפה של הפרויקט למשק, הכוללת הוצאות של אנשים שבחרו להאריך את שהותם, הוצאות תחבורה נוספת מעבר לשעות התוכנית, הוצאות על מזון ושתייה, מתנות ומזכרות.

תגלית

לא פלא אם כך שגם בחו"ל 
מתעניינים במודל שפותח בישראל. לדברי מרק, "תגלית הוא המודל הכי מפותח בתחום Homeland Tourism (תיירות לארץ המוצא). אנחנו מקבלים פניות ממדינות כמו ארמניה, יוון, בולגריה ואירלנד שמתחילות להכיר בפוטנציאל של הקשר בין הגולה לארץ האם. לכל מקום שאני לא הולך אומרים לי 'למה שלא נקים את זה כאן'".

פעילות הארגון בישראל מחזקת כמובן את ענף התיירות, במיוחד במקומות ובחודשים החלשים יחסית מבחינתו. לדברי מרק, תגלית מהווה כ–5% מכלל התיירות הקבוצתית בישראל, 9% מתפוסת המיטות, ולפחות שישה מתוך עשרת ימי התוכנית מתקיימים באזורי הפריפריה, כש–40% מהלינות של הצעירים מתקיימות באתרי אירוח כפרי ובאכסניות נוער. "אנחנו אחראים לכך שרמת האכסניות בארץ השתדרגה בעשור האחרון. קבענו רף גבוה לעומת מה שהיה נהוג לטיולי צעירים בארץ, כי רצינו שישראל תוצג כמדינה מודרנית. קבענו כלל של לא יותר משלושה אנשים בחדר אחד, וכמובן שבחדרים יהיה מזגן ושירותים. בנוסף, אנחנו משתדלים להביא את המשתתפים בתקופות ה'מתות' כי אז המחירים נמוכים יותר, וככה גם בתי המלון נהנים מתפוסות", אומר מרק.

בנוסף, לפי נתוני רשות הטבע והגנים יש אתרים שבהם משתתפי תגלית מהווים את החלק הניכר מהכניסות: בנחלי יהודייה וזוויתן כ-54% מהכניסות שייכות למשתתפי תגלית, בעין עבדת בדרום 37%, במתחם "שביל הסלט" בחבל הבשור 68% ובהר ארבל 31%.

חמישית מהצעירים חוזרים לבקר

תגלית היא ארגון חינוכי שנולד ב–2000, שבמסגרתו מגיעים לישראל צעירים יהודים מהעולם בגילי 18–26 לטיול חינוכי חינמי של עשרה ימים. הם מטיילים באתרים מרכזיים בישראל, עם צעירים מקומיים שרובם חיילים. המטרה היא ליצור רשת של תמיכה עולמית בישראל, חיזוק הזיקה היהודית, חיזוק הקשר של יהודי התפוצות לישראל וגם מיגור תופעת ההתבוללות. "אנחנו נמצאים במאבק נגד הזמן כי יש כל הזמן גידול בהתבוללות", אומר מרק. "יש התרחקות אדירה של הנוער היהודי מישראל ובגאווה שלהם במדינה. הרבה מאוד מתביישים, לא מביעים את דעתם בקמפוסים לגבי ישראל כי הם לא מרגישים קרובים אליה".

הקשר לישראל של רבים מהמשתתפים בתגלית אינו נגמר ברגע שהם עוזבים, והפרויקט מעודד תיירות חוזרת מכיוון שבמהלכו נוצרים קשרים אישיים עם הישראלים המארחים. הנתונים מראים כי 20% מהמשתתפים שבים לישראל לפחות פעם אחת בחמש השנים הראשונות לאחר סיום התוכנית וכ-20 אלף מכלל המשתתפים בשנים האחרונות עלו לישראל. חלקם (25%) אינם רוצים לעזוב עם סיום הסיור ומאריכים את ביקורם בישראל. "הם מגיעים עם רמה מסוימת של חששות ותוך כמה ימים מתחברים לאנשים בארץ, בהרבה מהמקרים לחיילים שמלווים אותם במהלך הסיור, ומאריכים את השהות בישראל תוך כדי שהם נשארים אצלם. 8,000 חיילים בשנה לוקחים חלק בסיורים והם אלה שיוצרים קשר ארוך טווח בין המשתתפים לא רק לישראל, אלא לישראלים, ונותנים להם את התמריץ לחזור. זה לא בסיס תיירותי בלבד, אלא יש כאן התחלה של קשרים עסקיים", אומר מרק.

ב–2013 הצליחה תגלית להביא לישראל מספר גבוה במיוחד של צעירים יהודים, 43 אלף, ואילו השנה רוצים לשבור שיא ולהצליח להגיע ל–50 אלף צעירים. לשם כך יצא בחודש שעבר הארגון בקמפיין הגיוס הגדול ביותר שלו אי פעם בהשקעה של מאות אלפי שקלים. הקמפיין יפעל ביותר מ–130 קמפוסים בארה"ב ויפנה לצעירים היהודים שכלל לא מגדירים עצמם יהודים. "אנחנו רואים קמפוסים עם 5,000 סטודנטים יהודים, אבל רק 300–400 מהם היו בתגלית. יש לנו את האפשרות להגדיל את המספרים ב–90%. הרעיון הוא לעשות רעש בקמפוסים ולהגיד לאנשים: 'אתה יהודי? בוא לישראל', אומר מרק.

אף שבבסיסה של תגלית עומד הרעון של חיזוק הקשר היהודי, הפעם הרעיון השיווקי ישים דגש על מדינת ישראל שתוגדר כצעירה ותוססת, וזו תהיה החמצה לא לנסות להגיע אליה. "הגיוס יהיה באותו סגנון שיווק גרילה שבו פעלנו בתחילת הדרך. השמעת מוזיקה ישראלית בקמפוסים, חלוקת גלויות ומתנות לסטודנטים, קירות טיפוס ברחבת הקמפוס ויצירת עניין שיימשך לזירות בו יהיו המשווקים שלנו", אומר מרק.

תגלית

בונים על אירופה

זה נשמע פשוט. מציעים לצעירים טיול בחו"ל כמעט בחינם. מי לא יקפוץ על המציאה? אז מסתבר שיש רבים כאלה. "זה לא פשוט בכלל", מודה מרק. "חלק גדול מאלה שבסופו של דבר מגיעים, כלל לא רואים את עצמם כיהודים, הם לא חיים בסביבה יהודית, ולכן ישראל בכלל לא נמצאת בתודעה שלהם. לא כל טיול חינם יגרום להם להגיע, בפרט לא בקרב סטודנטים שנכנסו למעגל עבודה ושיש להם רק חמישה־שישה ימי חופש מיותרים בשנה. גם הסיקור השלילי של ישראל לא עוזר לנו".

כיום מחפשי בתגלית דרכים שונות להגדיל את העוגה המשתתפים. הדרך הראשונה היתה ביטול קריטריון סינון בסיסי, שקבע שמי שהיה בסיור מאורגן בישראל בגילי 18–26 לא יוכל להצטרך לתגלית. שנית, תגלית מנסה להגדיל את מספר המשתתפים מקרב יהודי צרפת באמצעות הקצאת תקציבי שיווק ומחקר במדינה, ואף נמצאת בשלבי הקמה של הנהלה אירופית שצפויה להוביל לגידול מספר המשתתפים מכלל אירופה. עד היום רוב המשתתפים בפרויקט (69%) הגיעו מארה"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#