מלח, סוכר וחומרים משמרים - 
מה מסתתר ברטבים המוכנים? - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלח, סוכר וחומרים משמרים - 
מה מסתתר ברטבים המוכנים?

רטבים מוכנים לסלט, לפסטה או לבישול מעשירים את הארוחה - אך עשירים בחומרים משמרים, כמויות 
נתרן עצומות, שומנים וסוכר ■ המלצת הדיאטניות, למי שלא יכול לוותר עליהם: לצרוך אותם בכמויות קטנות, 
להתרחק מרוטב אלף האיים ולשים לב להבדלים בין רוטבי הסויה ■ דווקא הרטבים לפסטה הפתיעו לטובה

16תגובות

הישראלים אוהבים אוכל מתובל, אם זה רוטב אלף האיים בסלט או רוטב סויה בתבשיל מוקפץ, שמוכרים כמעט בכל בית. לכן אין פלא שהיצע הרטבים על המדפים ברשתות המזון רק גדל והולך, החל ברטבים לסלט ועד לרטבים לבישול ולפסטה.

לפי נתוני נילסן, המבוססים על 97% מהשוק המבורקד בישראל, נתח השוק של מוצרי הרטבים השונים נאמד ב–2013 ב–113 מיליון שקל. התחום המוביל בקטגוריה הוא רטבים לבישול, עם 46%, לאחר מכן רטבים לסלט (29%) ולבסוף רטבים לפסטה (25%).

למרות הפופולריות של המוצרים האלה, הם לא מצטיינים בערכים תזונתיים בריאים במיוחד. על פניו, אמנם לא מדובר במוצרים שאמורים לצרוך בכמויות גדולות, אלא רק כדי להוסיף מעט טעם ותיבול לארוחה, אבל בפועל מסבירות הדיאטניות מיכל סוקמן ממכבי שירותי בריאות ויעל משיח ארזי מכללית שירותי בריאות, הנטייה היא להוסיף למזון כמויות גדולות מן המומלץ של רטבים תעשייתיים. ברוב המקרים, לטענתן, מדובר במוצרים שאינם מומלצים, בגלל ערכים תזונתיים שליליים ומרכיבים כמו סוכר, שמן, חומרים משמרים - ובעיקר הרבה יותר מלח מהכמות המומלצת.

האפשרות הטובה ביותר היא כמובן להכין רטבים בבית, בטח כשמדובר ברטבים לסלט או לפסטה. אך לטובת מי שבכל זאת מעדיף רטבים מוכנים, העברנו לדיאטניות משיח ארזי וסוקמן את רשימות הרכיבים והערכים התזונתיים של רטבים פופולריים לסלט, לבישול ולפסטה, ללא שם או מיתוג המוצר - וביקשנו מהן לחוות דעה על המוצרים ולייעץ איזה מהם מומלץ ומאיזה כדאי להתרחק.

1. כמויות מלח גבוהות בהרבה מהמומלץ

"אני ממליצה להמעיט כמה שאפשר ברטבים מוכנים", אומרת משיח ארזי. "מוצרים אלה בדרך כלל עשירים במלח או סוכר ובחומרים משמרים, שנועדו להאריך כמה שיותר את חיי המוצר על המדף".

ה"אויב" הבעייתי במוצרים אלה, לדבריה, הוא המלח - המתורגם ברשימת הרכיבים לנתרן. "הכמויות המתקבלות במוצרים המעובדים הן גדולות הרבה מעבר למומלץ, בייחוד כאשר כיום יודעים שצריכת מלח מרובה נקשרת למחלות כמו יתר לחץ דם, אבנים בכליות, בריחת סידן והשמנת יתר".

משיח ארזי מוסיפה כי יש מגמה של החברות לנסות להוריד את כמויות הנתרן במוצרים, אך זהו תהליך הדרגתי שעדיין רחוק מלהיות סביר. "100 מ"ג נתרן לכל 100 גרם מוצר מאפשרים להגדיר את המוצר כדל נתרן, אך כשמדובר על מוצרים שבהם הכמויות הן מעל 500 מ"ג זה כבר בעייתי. יש מוצרים שהכמויות בהם אפילו כפולות מכך". ואכן, במרבית המוצרים שבדקנו, מלבד כמה יוצאים מן הכלל בקטגוריה של הרטבים לפסטה, היו כמויות נתרן גבוהות שהחלו מכמה מאות והגיעו גם ליותר מ–7,000 מ"ג נתרן ל–100 גרם רוטב.

סוקמן טוענת כי המוצרים המכילים כמויות נתרן גבוהות עוברים את הכמות היומית המומלצת, וצריך לזכור גם כי במהלך היום אנו צורכים עוד מוצרים רבים אחרים שמכילים נתרן. לדבריה, "הכמות היומית המומלצת היא עד 2,450 מ"ג נתרן - ולכן עדיף לבחור במוצרים שיש בהם סביב 200 מ"ג ל–100 גרם".

2. רשימות רכיבים ארוכות, חומרים משמרים וצבעי מאכל

רוב המוצרים מכילים רשימות רכיבים ארוכות, עם שמות שלאדם הממוצע קשה להגות, ובטח לא לדעת מה משמעותם. "במקרים שבהם צרכן לא יודע להסביר לעצמו מהו הרכיב ברשימה - עדיף גם שיימנע ממנו", אומרת משיח ארזי. "אם בכל זאת מעוניינים להוסיף רוטב לארוחה, עדיף לבחור במוצר שמכיל רשימת רכיבים קצרה יותר".

הרכיבים הבעייתיים שחזרו על עצמם במוצרים היו מסדרת E. על פי הדיאטניות, מדובר על חומרי שימור שונים וצבעי מאכל, שנועדו לתת למוצרים את מרקמם וצבעם לצד פתרונות השימור. הרוטב שבלט במיוחד לרעה בבדיקה היה אלף האיים: ללא קשר למותג, הדיאטניות לא הצליחו למצוא מוצר מומלץ הן בגרסתו הרגילה והן בלייט. הרטבים מסוג אלף האיים כללו אחוזי שומן גבוהים, קלוריות, נתרן וכן חומרים תעשייתיים.

סוקמן אף ציינה במהלך הבדיקה כי ברוטב אלף האיים של הלמנס ישנו שימוש בצבע מאכל לבן בשם E–171 (דו־תחמוצת הטיטניום), שנאסר לשימוש בגרמניה בעקבות השפעות מזיקות. לדבריה, "במוצרים האלה יש צבעי מאכל מחומרים טבעיים, כמו גזר ופפריקה, ויש את אלה המבוססים על תעשיית הבנזין והסינטטיים, שנותנים צבעים יפים למוצרים מאחר שהטבעיים פחות מגרים - ולא מספיק זוהרים ויפים".

3. מוצרי הלייט לא תמיד טובים יותר

"צריך לשים לב שרטבים דלים בשומן לא בהכרח טובים יותר, והכללים של רשימת רכיבים קצרה תקפה גם כן במוצרי הלייט", אומרת סוקמן. מבחינת הערכים של מוצרי הלייט, סוקמן טוענת כי לרוב הם יותר טובים מסך כלל הערכים אך ההבדל הוא ברמת הקלוריות ולא ברמות הסוכר או הכולסטרול. "ברשימות הרכיבים של מוצרי הלייט רואים כיצד הסוכר הופך למרכיב העיקרי לפני השומן, מאחר שממעטים בשמן, לכן במקרים בהם המוצר בעייתי מלכתחילה לא בטוח שלמוצר הלייט יש יתרון".

משיח ארזי מוסיפה כי לעתים במוצרי הלייט יש גם יותר מלח כדי לשפר את הטעם ולכן לטענתה, עדיף לבחור במוצר שהוא יותר טבעי, אך עשיר, ופשוט להוסיף כמות קטנה יותר ממנו. "גם לסוכרתיים אני ממליצה על מעט סוכר, במקום שימוש בממתיק מלאכותי, כמובן תלוי במצב ובחומרת הבעיה. אם מדובר על מצב מאוזן, עדיף לבחור בכמות קטנה מהמוצר האמיתי מאשר בכמות גדולה מהמוצר הלא אמיתי. מבחינה קלורית ללייט אולי יש יתרון, אך זה רק למראית עין, כי שאר הערכים יכולים להיות בעייתיים יותר מהמוצר הרגיל".

"בקשו רוטב בצד - שלטו בכמויות"

בבחינה של כל קטגוריה בנפרד, טענו הדיאטניות כי ברטבים לסלט בלטו לרעה כמויות הרכיבים שאינם מומלצים למאכל, וזו גם הקטגוריה שבדרך כלל נצרכת במנות הגדולות ביותר. "רשימות הרכיבים והערכים התזונתיים של רוב המוצרים האלה דומות, ובדרך כלל אלה לא חומרים טבעיים. לכן, כדאי להשתמש בהם רק מדי פעם ובכמויות מדודות", אומרת משיח ארזי.

לגבי רוטבי הבישול, כמו סויה, טריאקי וצ'ילי מתוק, הסכימו הדיאטניות שקשה יותר למצוא להם חלופה טבעית בבישול - ולא פעם הם מיועדים לשיפור טעם ייחודי או כתחליף למלח. עם זאת, סוקמן ציינה כי דווקא ברטבים אלה יש הבדלים משמעותיים בין המוצרים, ולכן כדי לבדוק את הרכיבים ולבחור במוצרים שמורכבים מכמה שיותר רכיבים טבעיים.

בהשוואת המחירים של המוצרים שנבדקו ניכר בבירור כי במרבית המקרים המוצר שזכה לדירוג הטוב ביותר היה גם היקר ביותר. כך למשל, רוטבי הסויה המומלצים עלו כ–8 שקלים ל–100 גרם - מחיר כפול מהמתחרים, שהמחיר של רובם היה 4 שקלים ל–100 גרם. הפער בין הערכים במוצרים, לטענת הדיאטניות, בולט במיוחד. גם בצ'ילי וברוטב טריאקי, שני המוצרים שדורגו בבחירתן הראשונה של הדיאטניות התבררו בהמשך כיקרים יותר מהמתחרים בקטגוריה. כך למשל, המחיר של 100 גרם רוטב טריאקי ממותג אוליביה, שהיה המומלץ ביותר, הוא 5.40 שקלים, בעוד שהמחיר של המוצר הבא בדירוג, קנור, היה רק 3.30 שקלים ל–100 גרם - פער של 64%.

הרטבים לפסטה הם הקטגוריה היחידה שזכתה לתגובות נלהבות מצד הדיאטניות. שתיהן שמחו לגלות שברוב המוצרים שהוצגו בפניהן בקטגוריה הזו המרכיב העיקרי היה עגבניות, ולא סוכר או שמן, והיו גם מוצרים שנראה כי נעשה בהם מאמץ מיוחד לשמור על המוצר טבעי - ללא תוספות של חומרי שימור או מייצבים למיניהם.

בשורה התחתונה, הסכימו הדיאטניות כי בכל הנוגע לצריכת רטבים מוכנים חשוב בעיקר לשלוט בכמויות, ולא לרוקן את בקבוק הרוטב בנדיבות בעת הכנת המנה. לדבריהן, כדאי להגביל את הצריכה מראש - ולמדוד אותה בכפות. סוקמן מסבירה כי לא פעם החברות מציינות את הערכים התזונתיים לפי כף השווה ל–15 גרם - אך בפועל רוב האנשים לא מסתפקים בכמות זו. לדבריה, "כשמדברים על כף, הכוונה היא לכף שטוחה, כשלרוב מי שמודד כף בוחר בכף עם גבעה ואף מכניס שתי כפות כאלה למנה, ואז הערכים שווים כבר ל–30–40 גרם. זו בדיוק הסיבה שגם בארוחות מחוץ לבית מומלץ לבקש את הרוטב בצד - ולשלוט על הכמויות שמוסיפים".

מאסם נמסר בתגובה כי "החברה פועלת לשיפור הערכים התזונתיים בקטגוריית הרטבים, ומובילה תוכנית להפחתת כמויות הנתרן והסוכר, שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי על המדף בחודשים הקרובים". מיונילוור נמסר בתגובה כי "רכיב E–171 הוא חומר גלם נפוץ בתעשיית המזון בישראל ובעולם כולו, ומאושר לשימוש על ידי משרד הבריאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#