"באתר מופיע צימר עם נוף לים - במציאות זה נוף לרפת" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באתר מופיע צימר עם נוף לים - במציאות זה נוף לרפת"

לפני כשנה הקימה רעיה שטראוס בן דרור את אוצרות הגליל, מיזם שבמרכזו אתר אינטרנט המשמש פלטפורמת פרסום חינמית למאות עסקי תיירות בגליל המערבי. בעלי העסקים, מצדם, מתחייבים לשירות ברמה גבוהה - ולתוכנית עסקית מוכוונת צמיחה ■ המטרה: יצירת מקומות עבודה באזור

11תגובות

מגבות קרועות, מנורת לילה מושבתת ועובש בקירות - זה מה שחוו האורחים באחד הצימרים שפירסמה רעיה שטראוס בן דרור במיזם הפילנתרופי שהקימה, אוצרות הגליל.

"איך שאני התביישתי (...) והם עוד אמרו לי שלא אעשה סיפור כי ככה זה בכל מקום. עוד יותר רתחתי כשפניתי לבעל הצימר וראיתי שהוא בכלל לא מתרגש. יש לו כבר מנגנון פיצוי קבוע - טיול טרקטורונים חינם", מספרת שטראוס בן דרור, שהורתה להסיר את הצימר מהאתר. "אני מטיפה למצוינות ולאמת בפרסום, וזה מה שהאורחים מקבלים? אני לא מוכנה שיגידו דברים רעים על מקומות שאני מפרסמת".

לפני כעשרה חודשים השיקה שטראוס בן דרור את אוצרות הגליל עם מכון ראות - ארגון ללא מטרות רווח להובלת שינויים בישראל - בהשקעה של מיליוני שקלים (שטראוס בן דרור סירבה לחשוף את הסכום המדויק), במטרה להזניק את התיירות בגליל המערבי, האזור שבו גדלה ושבו היא חיה עד היום. החלק המרכזי במיזם הוא אתר המשמש פלטפורמה חינמית לכ–400 בתי עסק - צימרים, מסעדות, אתרי טיולים ופעילויות בגליל המערבי בלבד, המחויבים לשירות ראוי ואמת בפרסום ועוברים בקרה מתמדת.

"יש כשל שוק בתיירות בישראל", אומרת שטראוס בן דרור. "למשל, אין הלימה בין מה שמפורסם למציאות - באתר מופיע צימר עם נוף לים ובמציאות זה נוף לרפת. כל אחד כטוב בעיניו יעשה. מה שמבדיל אותנו זה השירות והאמת".

אבנר גדיש

ב–2007 השלימה שטראוס בן דרור, 74, את מכירת מניותיה בקבוצת שטראוס, לאחר שהתנגדה למיזוג עם עלית שיזמה עפרה שטראוס, בתו של אחיה מיכאל. שטראוס בן דרור רצתה לשמר את שטראוס כעסק כמשפחתי, וכשזה לא צלח בידה היא לקחה צעד אחורה - מה שלא היה פשוט עבורה.

כיום ממשיכה שטראוס בן דרור לעבוד עם אחיה כבעלים משותף בחברת שטראוס השקעות ועוסקת בפעילות פילנתרופית - בין היתר בבית השאנטי, בעמותת תאיר נרי ובתוכנית של הסוכנות היהודית פותחים עתיד. היא פטרונית של להקת המחול הקיבוצית, ומכהנת כנשיאת אגודת הידידים של בית החולים לגליל מערבי בנהריה.

חזון המיזם גורס כי נדרשת קפיצת מדרגה לאומית־כלכלית־חברתית, שמקורה יהיה בין היתר בקפיצות מדרגה אזוריות, מיצוי הנכסים הייחודיים באזור והכללה - כך שמרבית האוכלוסייה תשתתף בצמיחה ותיהנה מפירותיה.

דרור ארצי

"רוב האוכלוסייה בגליל המערבי אינה יהודית, וכדי לעשות קפיצת מדרגה אזורית אי אפשר להתמקד במגזר מסוים", אומר יריב המאירי, מנכ"ל אוצרות הגליל. "אנחנו נותנים במה זהה לכל המגזרים - יהודים, דרוזים, נוצרים ומוסלמים. זו לא אפליה מתקנת, פשוט מכלילים את כולם. כיום 20%–15% מהעסקים באתר שייכים למגזר הלא יהודי, והצפי הוא שהם יגיעו ל–30%".

"איפה הקאץ'?"

בתחילה הגיבו העסקים בספקנות כלפי היוזמה. הם פגשו גוף שמעוניין לשווק אותם ולגרום להם להשתדרג ללא כוונת רווח - ולא מיהרו לשתף פעולה. "שאלו אותנו: איפה הקאץ'?" מספר המאירי, "אמרו שאין דבר כזה שרעיה שופכת מיליוני שקלים לטובת הכלל".

שטראוס בן דרור קיבלה תגובות דומות. "הם חשבו שאני באה לעשות עליהם כסף, שאני באה להשתלט עליהם או לקנות אותם".

מאז עברה כמעט שנה וסף החשדנות ירד. כיום עסקים מחכים ברשימת ההמתנה להיות חלק מהמיזם. "מאחר שהכל אצלנו בחינם, אנחנו יכולים להחליט מי ראוי לפרסום ומי לא. העסקים שמופיעים באתר מחויבים לסטנדרטים שלנו - מרמת הניקיון בשירותים במסעדה ועד אימות הצילומים שמפרסם בעל הצימר באתר שלו לעומת המציאות", אומר המאירי.
על העמידה בסטנדרטים אמונה שרית ישי לוי, סופרת ועיתונאית ב"עולם האישה" בתחום התיירות. היא כתבה את הטקסט המופיע לגבי כל אחד מהעסקים באתר לאחר שביקרה בהם בעצמה, ואנשים מטעם האתר צילמו את כל התמונות המופיעות בו.

"אנחנו לא אתר מסחרי שמי שמשלם יותר מקבל באנר יפה יותר. בית מלון של 300 חדרים מקבל אותה במה כמו צימר בעל שלוש יחידות אירוח, אותו מספר תמונות וכמות מלל", אומר המאירי. "אנחנו גם האתר היחיד שלוקח אחריות על העסקים המופיעים בו. אם אנחנו מקבלים תלונות - אנחנו מטפלים בהן. לפני כמה חודשים הוצאנו מהמיזם אתר קמפינג שקיבלנו עליו תלונות שבחצות יש כיבוי אורות והאורח צריך להסתובב עם פנס, ושצריך לבקש נייר טואלט לשירותים. פנינו למנהל, אבל ראינו שאין עם מי לדבר, אז פשוט הסרנו אותו".

"שולחים מרגלים שיבדקו אותנו"

אבנר גדיש

אוצרות הגליל משמש בעיקר פלטפורמה בחינם לאתרי תיירות, שבדרך כלל משלמים אלפי שקלים בחודש עבור כך, אך המודל שלו רחב יותר. בעתיד מתוכנן לעלות לאתר מנוע סליקת כרטיסי אשראי שדרכו יוכלו הגולשים להזמין את הצימרים, המיזם יחל לפנות לשיווק העסקים בקרב קבוצות בשוק המוסדי, וגם מתוכננת פעילות לשיתוף פעולה בין העסקים במטרה שייחשפו האחד לשני.

"כך, אם צימר אחד יהיה מלא, הוא ימליץ על הצימר של השכן שלו", אומר המאירי. בנוסף, יעברו בעלי העסקים ימי הדרכות והכשרה לקבלת כלים לשיווק נכון, בניית תוכנית עסקית וניהול ההזמנות באינטרנט כדי להתחבר לאתרים כמו booking.com ולקבל הזמנות מכל העולם.

"אם אנשי הגליל המערבי רוצים שהילדים שלהם יישארו בו ויחיו במצב טוב יותר, הם צריכים להציג מצוינות בכל הרמות", אומרת שטראוס בן דרור. "אני מחפשת את קבוצת העלית. מבחינתי שיהיו רק 30 עסקים באתר ולא 400, ואותם אני אפרסם כמו משוגעת. ניקח את הטובים ביותר ונקדם אותם מאוד, ואז גם השאר יבינו שהם צריכים להיות מצוינים כדי ליהנות ממאמצי השיווק שלנו ויצטרפו. אנחנו נחנך אותם".

עם 15 אלף גולשים בחודש ו–5,000 הורדות של האפליקציה, התוצאות כבר נראות בשטח. "אוצרות הגליל הביאו לנו נתח משמעותי של מבקרים", אומרת עידן אישח, מבעלי עידן הפרי, מפעל לייצור פירות מיובשים בשילוב מרכז מבקרים במושב בצת. "מגיעים אלינו יותר אנשים, גם פרטיים וגם עם מדריכי טיולים, שנחשפו אלינו מהכתבות שהם יוצרים".

"20%–30% מהלקוחות שלנו מגיעים דרך אוצרות הגליל והם מעבירים את הבשורה של המסעדה הלאה", אומרת בלה חנן מבעלי שותא, הנמצאת סמוך לנהריה. "הם כל הזמן עוקבים אחרי שיפורים וגם אחרי הידרדרות. הם שולחים אלינו מרגלים שיבדקו אותנו, וזה משאיר אותנו במצב של לשמור ולשפר".

אבל את שטראוס בן דרור לא מספקת העובדה שמגיעים עוד לקוחות. המטרה שלה היא להוביל להגדלת התעסוקה באזור: "רק לתת כסף זה לא מספיק, אני רוצה לראות תוצאות. אני אביא להם עוד לקוחות - ובתמורה הם צריכים להראות לי תוכניות עסקיות לצמיחה. המדד שלי להצלחה הוא כשבתי העסק יצטרכו להגדיל את כוח העבודה שלהם. כיום צימרים מלאים רק 100 לילות בשנה. אם הם יתחילו לעבוד 150 לילות - הם יצטרכו לשכור עובדים".

גם שטראוס בן דרור מבינה שלא רק השירות והאיכות קובעים את הביקושים. "הישראלים לא באים לצימרים כי המחירים גבוהים מדי וכי האנשים המנהלים את הצימרים לא מקצועיים. מאוד מדאיג אותי שמדינות כמו יוון ואיטליה נמצאות במצב קשה, והן יירדו על הברכיים כדי שיבואו אליהם - והתוצאה היא שעם טיסה זה יותר זול מלצאת לצימר בישראל", היא אומרת. "אנשים צריכים להילחם. הדרך לא תהיה קלה, והשאלה היא אם הם רוצים להמשיך לבכות על שניים־שלושה חדרים כל השנה או שהם רוצים לגדול להיות 20 חדרים. הם יצטרכו לקחת הלוואות ולמשכן את הבית שלהם ולקחת אנשים מקצועיים. וכן, זה לקחת סיכון, אבל אנחנו הולכים אתם יד ביד"

אבנר גדיש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#