"חברות הלואוקוסט דוחקות את סוכני הנסיעות וחברות הצ'רטר מהשוק" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חברות הלואוקוסט דוחקות את סוכני הנסיעות וחברות הצ'רטר מהשוק"

סקר של מכון מידע שיווקי סי.איי מעלה כי רוב הנוסעים שהזמינו בעבר טיסה עד חודש מראש - יהיו מוכנים להקדים את הזמנתם בכמה חודשים אם המחיר יהיה נמוך ■ בכירים בענף וחלק מסוכני נסיעות, שכיום לא מוכרים טיסות לואוקוסט, מפגינים אדישות בנושא

16תגובות

כשמדברים על הטיסות המוזלות (lowcost), מיד חושבים על הלקוח הישראלי שיוכל לנסוע לאירופה במחירים מוזלים, ועל חברות התעופה הישראליות שייקלעו לתחרות חדשה ומסיבית. ואולם יש צד נוסף בענף התיירות שמושפע מפתיחת השמים, והוא סוכני הנסיעות והחברות הסיטוניות שמשווקות טיסות השכר.

לפי חברת המידע העסקי BDI, הכנסות סוכנויות הנסיעות ב–2012 הסתכמו ב–16 מיליארד שקל - עלייה של כ–2% לעומת 2011, כשקטגוריית כרטיסי הטיסה מחזיקה בנתח של כ–60% מהיקף העסקות בענף ב–2012, והסתכמה בכ–9.6 מיליארד שקל.

טיסות הלואוקוסט נמכרות ישירות באתרי חברות התעופה, והמשמעות היא שסוכני הנסיעות לא נהנים מעמלות בגינן, ועלולים לאבד לקוחות. ההערכות הן שהסוכנים הגדולים ישרדו, אך לגבי הקטנים האופטימיות אינה גדולה. "יהיה להם קשה להתמודד מול הלואוקוסט", אומר רונן קרסו, סמנכ"ל שיווק באיסתא. בכיר אחר בענף מוסיף כי "השמים הפתוחים יהיו טריגר לגסיסת הסוכנים הקטנים. לסוכנים יש כיום בעיה: ישראייר וארקיע הורידו להם עמלות על כרטיסי הטיסה ל–5%, ואצל האחרים זו רק שאלה של זמן".

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, צופה מיזוגים של משרדי נסיעות, החלפות בעלויות, שיטות מכירה חדשות וסגירת משרדים.

אלון רון

להערכת גורמים בענף, הפתרון יגיע בדמות מהפך של סוכנים קמעונאים לסיטונאים. "הם יצטרכו להגדיל את הסיכון, וזה אומר לקנות מלאי חדרי מלון ומושבי טיסה", מעריך סירקיס. "בנוסף, הם ישקיעו יותר בטכנולוגיה כדי לתפוס צרכנים בתהליך החיפוש ברשת, ויבצעו מהלכים להגדלת הנאמנות, כמו הנחות לחברות".

"הסוכנים החכמים יידעו לקחת את השינוי בשוק לטובתם ולהרכיב חבילות עם טיסה זולה או מוצרים בלעדיים ומורכבים, כמו שייט או טיול מאורגן, ולנצל את הידע שלהם ואת היותם מותג", אומר דודו מחלב, משנה למנכ"ל ארקיע.

מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, יוסי פתאל, מרגיע את החששות. לדבריו, "ממילא יש כיום חברות תעופה שלא משלמות עמלה לסוכן בדיוק כמו הלואוקוסט. אז נכנסות עוד שתי חברות עם עמלה אפס. ככל שהסחורה של הלואוקוסט תהיה משמעותית יותר, יותר סוכנים ימכרו אותה".

גם שחר תורג'מן, מנכ"ל הדקה ה–90, רגוע. לדבריו, "אין איום משמעותי על הסוכנים, כי הלואוקוסט נמצא בשוליים. 60%–70% מהמחזור של סוכן נמצאים בחגים ובקיץ, וטיסות הלואוקוסט בתקופות 
האלה רלוונטיות פחות בגלל מחיריהן הגבוהים".

תורג'מן מציין חיסרון אחד של מחירי הלואוקוסט, אך זה לא החיסרון היחיד. הזמנת טיסות הלואוקוסט של חברות זרות אינה מוגנת תחת חוק הגנת הצרכן במקרה של ביטול עסקה בטווח של 14 יום מרגע ההזמנה בדמי ביטול מופחתים. בנוסף, אף שהמחירים ההתחלתיים בלואוקוסט נשמעים אטרקטיביים, הם לא כוללים העלאת מזוודה גדולה או בחירת מושב, ויתרה מכך - ככל שמועד הטיסה מתקרב, מחירן עולה.

לדברי תורג'מן, "ציבור גדול בישראל לא מזמין הרבה זמן מראש. זו משימה בלתי אפשרית לחנך אותו להיות מתוכנן יותר".

ואולם נראה שבשביל מחיר זול הצרכן הישראלי ישנה את דרכו. מסקר שערך מכון המחקר מידע שיווקי סי.איי, בהנהלת נעם רז ומירב שפירא, עבור Themarker, עולה כי לקוחות שבעבר הזמינו בטווח של חודש לפני הטיסה, יהיו מוכנים להקדים את ההזמנה בכמה חודשים בתמורה להוזלה משמעותית. לפי הסקר, 13% מהנשאלים הזמינו את טיסתם האחרונה עד שבוע לפני ושליש עד חודש לפני. יותר ממחציתם (60%) יהיו מוכנים להזמין כרטיס כחצי שנה מראש אם המחיר יהיה נמוך יותר.

נעם רז, מנכ"ל מכון מידע שיווקי סי.איי, אומר כי "כ–40% מהציבור מזמינים את הטיסות עד חודש לפני המועד ובדרך האינטרנט. אך כמו בכל תחום גם כאן 'המחיר הוא המלך', שכן הידיעה שהזמנת טיסה כמה חודשים מראש עשויה להוזיל את מחיריה, גורמת לישראלים רבים לפעול זמן רב מראש ולא לחכות לרגע האחרון".

עוד עולה מהסקר כי 41% מהטסים הזמינו את טיסתם האחרונה באינטרנט. ואולם כשאלה שהזמינו את הטיסה באמצעות סוכן, נשאלו אם יבצעו את ההזמנה בעתיד באתר של חברה לא ישראלית תמורת מחיר נמוך - יותר ממחצית (55%) ענו שהם חושבים שכן. מתוכם 8% ציינו שהם בטוחים שבפעם הבאה יזמינו דרך אתרים אלה.

לא רק הסוכנים נתקלים במציאות חדשה. הבעיה שעמה יתמודדו החברות הסיטוניות, היא שעד היום הן נתפשו על ידי הצרכן כאחד השחקנים המרכזיים שמוכרים מוצרי תיירות במחירים נמוכים יחסית. ואילו כעת הלואוקוסט מתחיל לנגוס בקטגוריה הזו.

לדברי בכיר בחברת תיירות סיטונית, "חברות הלואוקוסט דוחקות את הסוכנים והצ'ארטריסטים מהשוק. הן הוכיחו שאם הן טסות מבודפשט לישראל, הצ'ארטרים נעלמים. ישראייר וארקיע, שהן חלק לא מבוטל משוק טיסות השכר, טסות לאירופה, וגם סיטוניות התיירות טסות לשם, וכרגע הלואוקוסט מסכן אותן".

ועדיין, יש את אלה שמנסים להציג אופטימיות: אייל קשדן, מנכ"ל השטיח המעופף מעריך כי "השילוב של בתי מלון, הסעות ושירותי הקרקע שהצ'ארטריסטים פיתחו, יגרמו להם ליתרון גם עם כניסת הלואוקוסט, משום שהם ישארו אטרקטיביים למי שמחפש את החבילה הכוללת לא רק טיסה".

עמי כהן, מנכ"ל קווי חופשה, אף הוא לא חושש. לדבריו, "אני לא צופה פגיעה בטיסות השכר לנופשוני אגן הים התיכון. ממילא אנו מפעילים את טיסות השכר ליעדים אלה בעיקר בקיץ, ואז תמיד יש ביקוש. כרגע לא עשינו אף שינוי לקיץ ולפסח, כי כשמסתכלים על המחירים לאירופה באוגוסט באיזיג'ט, רואים שהם גבוהים מאוד".

כדי להתמודד עם המצב החדש, צפויות הסיטוניות להתחיל לקנות מושבי טיסות לואוקוסט, אך כיום פעילות זו עדיין בחיתוליה. "חברות הלואוקוסט מוכרות כיום לצרכן את הכרטיסים במחירי הפסד כדי לחדור לשוק. זה כמו שרמי לוי מכר את העוף בשקל כשברור שזה עלה לו יותר", אומר גורם בענף. "הם לא ימכרו לי במחיר של הצרכן".

למרות ההבדל במחיר, יש חברות, כמו איסתא, שרוכשות כרטיסים בתחילת המכירה ומשווקות אותם בחבילות הכוללות מלון. "אנו לוקחים סיכון שלא נצליח למכור אותם ונתקע עם מושבים ריקים, אבל אלה החיים", אומר קרסו.

לצד החשש מכניסת חברות הלואוקוסט, יש גם כאלה שמנסים לנצל את ההשלכות. מחלב מסביר כי "אנו מאמינים שמה שהשוק לא הצליח לעשות לבד בתחום האונליין, יקרה בזכות חברות הלואוקוסט, שלא מאפשרות לדבר עם מישהו בטלפון לפני ההזמנה - והכל באנגלית. ההערכה שלנו היא שנגיע ל–40%–50% הזמנות באינטרנט של טיסות". הוא מציין כי בהתאם, החברה השקיעה יותר מ–2.5 מיליון שקל בנגישות האתר ובפיתוח אפליקציה. "אנחנו תמיד אומרים שמה שקורה באירופה מגיע לישראל אחרי חמש שנים - אז עכשיו זה האחרי חמש שנים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#