עשרות שקלים 
על חנייה, אוכל ושתייה: כמה באמת עולה יום אשפוז בבית חולים? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

עשרות שקלים 
על חנייה, אוכל ושתייה: כמה באמת עולה יום אשפוז בבית חולים?

חולים ומבקרים בבתי החולים הם קהל שבוי, שנאלץ לצרוך גם שירותי מזון וחנייה ■ בדיקה שערכנו עם המועצה לצרכנות ב-13 בתי חולים מגלה שבהיעדר פיקוח נאות, המחירים שגובים המפעילים גבוהים בעשרות אחוזים מאלה שנגבים בשוק, וכי הפערים בין בתי החולים משמעותיים

65תגובות

1,500 שקל - זה החשבון הסופי שנאלצה לשלם עינב הרשקוביץ' לחניון בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שעברה באחרונה לידה לא פשוטה, שגררה אשפוז ארוך ותקופה בפגייה. "הייתי מאושפזת חמישה שבועות במחלקה להריון בסיכון לפני לידה, ומכיוון שילדתי מוקדם נאלצנו להישאר עוד כמעט חודש בפגייה. הסכום ששילמתי על החנייה היה שערורייתי - וזה עוד לאחר פשרה שהושגה מול בית החולים. לפי תקנות משרד הבריאות יש חולים מסוימים, בהם גם הורים לפגים, שלא אמורים לשלם לחניון בית החולים מהיום שבו האם משתחררת, אך בפועל התקנה לא מיושמת".

הרשקוביץ’ לא ויתרה, אבל גם פנייה לפניות הציבור של בית החולים לא עזרה. "הפתיע אותי לגלות שהורים שמגיעים לקורס הכנה ללידה מקבלים שובר חנייה בחינם כדי לשכנע אותם ללדת במקום. לי, לעומת זאת, אמרו בפניות הציבור שישקלו את המקרה שלי - אך סירבו לוותר על התשלום וטענו שמשרד הבריאות מגבה זאת".

עלות הביקור בבית חולים לא מסתכמת רק בהוצאות חנייה. לדברי קרן (שם בדוי), כאשר ליוותה את אמה ששברה את הירך והיתה מאושפזת במשך כמה שבועות בבית החולים הלל יפה בחדרה, נאלצה להיפרד בכל יום מסכומי כסף לא מבוטלים על מזון. "אמא לא אהבה את האוכל שקיבלה בבית החולים ולכן הבאנו לה אוכל מהבית, אך בגלל שהיא גם לא היתה שותה מספיק היינו צריכים להיעזר כל פעם במכונות המחלקה.

"בכל בוקר שילמנו לפחות 15 שקל על כוס קפה ובקבוק שתייה קלה מהמכונה. בגלל שהייתי עסוקה בבריאות של אמא שלי, בכלל לא עצרתי לערוך חישובים כלכליים. בזמן שאתה בבית חולים, כל מה שאתה רוצה זה לעודד את החולה, לדאוג לטיפול שלו ולקוות שהוא ישתחרר כמה שיותר מהר. לדרוש מחירים כל כך גבוהים זה שימוש ציני ברגעים הקשים ביותר של אנשים. ברור לי שזה מתוכנן ויש מי שמרוויח מכך. חבל שאין פיקוח".

מקרים מהסוג הזה מדגימים עד כמה גבוהות העלויות הנלוות שנאלצים לשלם מי שנזקקים לשירותים של בית חולים. בדיקה שערכנו בשיתוף פרויקט סמ"ל של המועצה הישראלית לצרכנות - של עלויות הביקור ב–13 בתי חולים ברחבי המדינה - מגלה כי מלבד המחירים הגבוהים בבתי החולים, בהשוואה למחירים שניתן למצוא מחוץ להם, קיימים גם פערים משמעותיים בין בתי החולים.

מתנדבי סמ"ל בדקו את מחירי החניונים והמזון בבתי הקפה ובמכונות האוטומטיות בבתי החולים. מהבדיקה עולה כי בהדסה עין כרם בירושלים תשלמו את המחירים הגבוהים ביותר עבור מזון ושתייה. כך למשל, מחיר ממוצע לבקבוק מים 500 מ"ל הוא 8.80 שקלים, וקפה ומאפה יעלו לכם 20.30 שקל בממוצע. בהשוואה אליו, בית החולים לניאדו בנתניה נראה זול במיוחד - שם בקבוק מים נמכר ב–6 שקלים בממוצע וקפה ומאפה - ב–13 שקל בממוצע.

עופר וקנין

הפערים בין בתי החולים גבוהים במיוחד, וניכר שבכל מקום שיטת התמחור שונה לחלוטין. באיכילוב למשל, נמכר קפה הפוך קטן ב–11.50 שקל בממוצע, יקר ב–130% ממחיר הקפה בהלל יפה - 5 שקלים בלבד. המחיר הממוצע לכריך חביתה בהדסה עין כרם הוא 27.50 שקל - 139% יותר מהמחיר בבית חולים העמק (11.50 שקל).

גם במכונות האוטומטיות נמצאו פערים משמעותיים בין בתי החולים. בעת שבתל השומר, באיכילוב ובהדסה עין כרם גובים רק 5 שקלים לקפה מהמכונה, בבית החולים קפלן גובים עבור אותו קפה 7 שקלים, כלומר 40% יותר. בקפלן ובהעמק גם גובים את המחיר הגבוה ביותר עבור פסק זמן ממכונה - תשעה שקלים - 80% יותר מהמחיר בבית החולים ברזילי באשקלון, שהוא 5 שקלים בלבד.

הפגיעה המשמעותית בצרכן ניכרת כשמשווים את מחירי המוצרים בבתי החולים למחיריהם מחוץ להם. כך למשל, בקבוק ספרייט 500 מ"ל מחוץ לבית החולים (ברשת רמי לוי באינטרנט) נמכר ב–5.80 שקל ואילו בברזילי, באסף הרופא ובשערי צדק - שבהם היה המחיר הנמוך ביותר לבקבוק מבין בתי החולים - מחירו הגיע ל–7 שקלים, פער של 21%.

באריזת במבה קטנה נמצאו הפערים הגבוהים ביותר. בעת שברמי לוי אריזה נמכרת ב–90 אגורות, המכונות האוטומטיות בהלל יפה, בתל השומר, בשערי צדק ובאסף הרופא יציעו את האריזה ב–4 שקלים - יקרה ב–344%, ועדיין זו העסקה הכי משתלמת לעומת שאר בתי החולים שנבדקו.

המקרה היחיד שבו נמצא קשר בין המחיר בבית החולים למחירים בחוץ הוא בקפה הפוך קטן. סערת מחירי הקפה שהחלה לפני כמה חודשים השפיעה כנראה גם על בתי החולים, וכך בבדיקה עלה שבבית החולים הלל יפה למשל אפשר למצוא קפה הפוך ב–5 שקלים. בשאר בתי החולים המחירים היו גבוהים יותר, אך נעו בסקאלה דומה לזו של בתי הקפה הגדולים - 8–12 שקלים.

מי קובע את 
מחירי המוצרים?

הטיעונים שמשמיעים מי שעומדים מאחורי המחירים הגבוהים בבתי החולים דומים מאוד לאלה שמשמיעים מפעילי בתי קפה בגופים אחרים, כמו הרכבת או רשות שדות התעופה. לפי המפעילים, כדי להיות מסוגלים להתמודד במכרזי בתי החולים הם צריכים להציג פעילות ענפה, ובעיקר מחזור כספים שרק רשתות גדולות מסוגלות לעמוד בו. לכן, אין זה מפתיע כי השחקנים הראשיים בבתי החולים שנבדקו הם ארומה וקפה עלית.

לפי אחד המפעילים הקטנים יותר, עסקה זו משתלמת לשני הצדדים. "בתי החולים מנסים להוציא מהעסקות האלה כמה שיותר כסף, ומי שמסוגלים לעמוד בכך הם המפעילים הגדולים, כמובן. יתרה מכך, ברגע שהם מצליחים להשתלט על כמה בתי חולים, הם מצליחים לקבוע רף מחירים גבוה - כדי לכסות את העלויות מצד אחד ולדאוג להכנסותיהם מצד שני".

מפעיל אחר מספר כי יש תנאי סף ברורים בשיטת המכרזים בבתי החולים, שדומים למכרזים ברכבת ובאוניברסיטאות. עם זאת, לדבריו לא מדובר על חוזים דרקוניים. "ברמה הבסיסית, הם מעוניינים לראות ניסיון, כדי לא להתעסק בכך בהמשך הדרך, ולרוב החוזים תקפים לשלוש עד חמש שנים. הבעיה העיקרית בחוזים היא עלות השכירות הגבוהה, שמגיעה לעשרות אלפי שקלים בחודש". המפעיל טוען שלכל בית חולים יש את תנאי הסף שלו, ואין חוזה ברור ואחיד.

"אלה שכירויות מטורפות", הוא מוסיף. "מי שחושב שבקניונים או ברכבות המחירים גבוהים - בבתי החולים זה השיא. זכיינים רבים מגיעים כיום למצב שבו כל הכנסות החודש מופנות לכיסוי שכר הדירה, וזה בכלל לא דומה למה שהיה כאן לפני כמה שנים. טבעי שהתחרות גדלה והולכת, אך קשה מאוד לעמוד בכך ולכן מנסים לכסות את העלויות האלה". בניגוד לשאר המקומות המושכים אליהם קהל שבוי, המפעיל מספר שבאופן מפתיע בחלק מבתי החולים כן מגבילים את המחיר המוצע לצרכן, אך לדבריו לא כל בתי החולים עושים זאת - והמחירים לא תואמים את שאר השוק.

בכיר בבית חולים הדסה עין כרם טוען כי בבית החולים קיים מגוון רחב, וכל חולה או מבקר יכול לבחור את מה שמתאים לכיסו. מעבר לכך, לדבריו, יש פיקוח על המחירים לצרכן. "לא פעם יצא שבחרנו את הספק שנתן את המחיר הנמוך יותר לצרכן, וקרה גם שהחלפנו ספק שנתן שירות טוב אבל במחיר גבוה", הוא אומר. לדבריו, בתהליך הבחירה בודק בית החולים את איכות המוצר, השירות וגודל הספק, כדי למזער נזקים ולהבטיח שירות טוב, וגם משווה את עצמו לבתי חולים אחרים.

בבתי חולים ממשלתיים מסרו לנו תשובות דומות, וטענו שברוב המקרים אין היתר להעלאת מחירים ללא אישור מראש ובכתב מצד בית החולים, וכי לספק צריכה להיות עילה מיוחדת לכך. עם זאת, בחלק מבתי החולים גם לא הכחישו את חשיבות ההכנסות הכלכליות של בית החולים מעצם נתינת הזיכיון. אף אחד מבתי החולים לא טען כי הוא כפוף לבקשת משרד הבריאות או להוראות משותפות בנושא.

עופר וקנין

בשירות בריאות כללית, המפעילה כמה בתי חולים, הוסבר כי "כל בית חולים פועל באזורו ואחראי על ההסכמים המסחריים מול בתי העסק בשטחו, למעט שתייה במכונות האוטומטיות ומכירת שתייה חמה בנקודות המכירה. במקרים אלה נערך מכרז ארצי, הכולל בין השאר גם קריטריון של מחיר מקסימלי. המחיר נקבע לאחר בדיקות וסקרי שוק, כך שיהיו נמוכים מהממוצע". למרות הצהרות בתי החולים, לא נמצאו סימוכין לחשיבותו של הצרכן - ומלבד הסברים אלה, לא התקבלו דוגמאות למחירים או הסברים נוספים על האופן שבו נקבעים מחירי המקסימום. בבדיקה של כמה מכרזים שפירסמו בתי החולים בשנים האחרונות להפעלת בתי קפה ומזנונים, נמצא שבאף אחד מהם טובתו של הצרכן לא צוינה כתנאי מקדים לזכייה במכרז או כחלק משמעותי בבחירה.

לא מיישמים את 
הנחיות החנייה

להוצאות הגבוהות על מזון בבתי החולים נלוות הוצאות גבוהות על החנייה בחניונים של בתי החולים בכל ביקור, ונראה שגם בנושא זה מדיניות התמחור שונה בין המוסדות. המכנה המשותף שנמצא הוא האפשרות לשלם עבור חנייה יומית. חוזר מנכ"ל שפירסם משרד הבריאות קובע כי אין לגבות יותר מ–20 שקל עבור חנייה יומית, וכי יש מטופלים הזכאים לחנייה בחינם. עם זאת, היחידים שמחויבים להוראות האלה הם בתי החולים הממשלתיים.

בבדיקה עלה שאכן ברוב בתי החולים גובים 20 שקל בכניסה, לפי הוראת משרד הבריאות, אך קשה שלא לתהות אם תקרת המקסימום שקבע המשרד היא הסיבה לעליית מחירי החניונים בארבע השנים האחרונות. בבדיקה שערך העיתון ב–2010, מחירי כניסה יומית לחניונים, שכיום הם 20 שקל, הסתכמו ב–18 שקל. ברמב"ם בחיפה מחיר חנייה היה 20 שקל וכעת הוא 25 שקל, ובבית החולים איכילוב בתל אביב עלתה החנייה 55 שקל ליממה, וכעת המחיר הוא 70 שקל. יש לציין כי שני בתי החולים האלה הם ממשלתיים, ולכן כל תקנות משרד הבריאות חלות גם עליהם - אך בפועל לא מיושמות.

בתי החולים האחרים אמנם עומדים בהוראת החוק בנוגע לתקרת המחיר ליממה, אך לא בהכרח בכל הנוגע להטבות המגיעות לחולים ולמאושפזים. מבדיקת אתרי האינטרנט של בתי החולים עולה כי הם אינם ששים לציין את תנאי החנייה או את מחירי המזון בבתי החולים. היחידים שבלטו בתחום זה היו שיבא, איכילוב, הדסה וסורוקה, שם צוינו מחירי החניון, ובסורוקה הגדילו לעשות ופירסמו את הזכאים להנחות. באיכילוב, לעומת זאת, מציינים, בניגוד לקביעת משרד הבריאות, כי הנחות מיוחדות לבני משפחה יתקבלו רק באישור של עובדת סוציאלית.

בבתי החולים של הכללית אין כל אחידות לגבי מחירי החניון והמידע המסופק לחולים. בבית החולים מאיר נכתב כי הזכאים להנחה יקבלו רק 50% הנחה, ובקפלן טוענים שבמקרים ספציפיים תישקל האפשרות לתת הנחה. בשאר בתי החולים אין כל אזכור לחנייה.

טענותיהם של מבקרים רבים בבתי החולים נוגעת לא פעם לסוגייה זו. מלבד הכעס על עלויות החנייה, המבקרים הזכאים להנחות כלל אינם מודעים לכך, ולרוב בית החולים לא מנדב מידע זה באופן שקוף וגלוי. גם במקרים שבהם ידוע על הזכאות להנחות, המשרדים המאשרים זאת ומחתימים את כרטיסי החנייה, פתוחים לזמן מוגבל במהלך היום.

"זה ניצול מובהק של קהל שבוי, ואין שום סיבה שחניון יעלה יותר מ–15 שקל ליממה, מעבר לכך זו פשוט שערורייה", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "אם באיכילוב, לדוגמה, שנמצא בידיו של מפעיל חיצוני, לא מוצאים פתרון - אז שהמדינה לא תחדש לו רישיון עד שיעלה פתרון כזה. לא החולים הם אלה שצריכים לפתור את בעיות בתי החולים או מקורות ההכנסה שלהם".

לטעמו של בן יעקב, רק התערבות ממשלתית נוספת תסדיר את בעיות החניונים. "יש חמש הצעות חוק שונות שהפוליטיקאים צריכים לקדם, אך בינתיים חשוב שלפחות תיאכף חובת ההודעה של בתי החולים לזכאות הנחות החולים. זה אמור להיות אוטומטי, אך בפועל יש לי תחושה שגם את המעט שמגיע לחולים לא אומרים להם. צריכים לחייב את בתי החולים להסדיר זאת ולהפעיל את המשרדים שאחראים על כך לא רק כמה שעות ביום".

"צריכה להיות אחידות בתמחור"

פרופ' טליה מירון־שץ, מומחית בקבלת החלטות מהקריה האקדמית אונו, אומרת כי צרכנים כיום מביאים בחשבון שיקולי הוגנות. לדבריה, "גביית סכומים גבוהים עבור חניון בבית חולים נתפשת כלא הוגנת בגלל שאין אלטרנטיבה, אך אם הצרכן יידע שבית הקפה בבית חולים לוקח ממנו יותר בגלל שכירות גבוהה או הוצאות תפעול גבוהות ויחשוף עובדה זו בפניו, הלקוח יבין ויתפוס את המקום כהוגן.

"לעומת זאת, במכונות האוטומטיות שבבתי החולים זה שונה - וצריכה להיות אחידות בתמחור. זה לא כמו בים או בטיול כשהגזלן לדוגמה מוכר ארטיק במחיר מופקע והלקוח לא חייב לקנות, בבית החולים כשאנחנו מלווים חולה אנחנו מצפים למערכת יחסים שבה אנחנו מקבלים מוצרים בסיסיים כמו קפה במחיר הוגן".

לפי ממצאי הבדיקה והלך הרוח בבתי החולים, ניכר שמאושפזי ומבקרי בתי החולים נידונו לשלם בינתיים סכומי כסף גבוהים עבור כל יום ביקור. הביקורת הציבורית בנושא לא גרמה עדיין לשינויי מהותי, ובמשרד הבריאות אין תוכנית ברורה לטיפול בנושא, למרות הבטחות שעלו בעבר.

לדברי מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, "אחד הדברים המגונים והלא הוגנים בחיי המסחר הוא ניצול מצבו של צרכן הנמצא במצוקה. ציבור הצרכנים השוהה בבתי החולים אינו עושה זאת לצורכי בילוי, ולכן אין מקום לניצולם לרעה של לקוחות שבויים אלה, על ידי גביית מחירים גבוהים. המועצה הישראלית לצרכנות קוראת להנהלות בתי החולים להכניס בחוזים עם הזכיינים תנאים שיבטיחו את ההתחשבות ברווחת הצרכנים".

המועצה לצרכנות פנתה גם לוועדת הכלכלה בכנסת, בבקשה לקיים בנושא זה דיון ציבורי. לבקשת חברי הכנסת מנחם אליעזר מוזס, מיכל בירן ושמעון סולומון, מחר יתקיים דיון שיעסוק במחירים המופקעים שנגבים מצרכנים עבור מזון ושירותים שונים במקומות כמו בתי החולים ורציפי רכבת ישראל. חברי הכנסת מבקשים בדיון לברר עם בתי החולים ורכבת ישראל כיצד בכוונתם להבטיח לצרכנים שירות במחיר ראוי והוגן.

לדברי בירן, יש פגיעה כפולה במצב הנוכחי בבתי החולים. "הצרכנים השבויים שכלואים בבית החולים נפגעים, אך חשוב לציין ששיטה זו גם הרגה את כל המפעילים הקטנים של קפה ומאפה, מכיוון שזה ברור שהם לא יכולים להתחרות בעסקים הגדולים. אני חושבת שבמקרים אלה הרגולטור, אם זה משרד התחבורה ברכבת או הבריאות בבתי החולים, צריך להתערב ולאכוף זאת. אם אגודות הסטודנטים פועלות כדי להוריד את המחירים באוניברסיטאות, ושם המכרז נוצר כדי להבטיח את הורדת המחירים, אין סיבה להיתקל בגופים ציבוריים שמקבלים מימון מהמדינה ולא חושבים על טובת הצרכן והחולה, אלא רק על הנוחות שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#