הילד רוצה הארכת זמן במבחן? שלמו 2,000 שקל - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הילד רוצה הארכת זמן במבחן? שלמו 2,000 שקל

הורים רבים שולחים את ילדיהם לאבחונים שעלותם אלפי שקלים כדי לקבל הקלות בלימודים - לפעמים בלי שהם כלל זקוקים לכך ■ תלמידים מתקשים שהוריהם לא מסוגלים לשלם על האבחונים - נשארים מאחור ■ מתי כדאי ללכת לאבחון, כמה זה עולה ואיזה סבסוד נותנות קופות החולים

24תגובות

כשבתה של מיכל (שם בדוי) עלתה לכיתה א', היה להוריה ברור כי היא חווה קשיים לימודיים. הם פנו לאבחון פסיכו־דידקטי, שהיה לדברי מיכל "הראשון בשורה ארוכה של אבחונים שהיא עברה בשנותיה במערכת החינוך". התוצאות העלו שהאינטואציה ההורית היתה מדויקת - בתם סובלת מלקויות למידה. "לא ידעתי מה עושים עם התוצאות, מה היא יכולה לקבל, אילו שיעורים צריך לקחת", אומרת מיכל. "לא היה אף גורם שיעשה לנו סדר".

עד כיתה י"ב עברה בתה של מיכל אבחונים מסוגים שונים, וקיבלה מבית הספר התאמות, כמו הארכת זמן במבחנים ומבחנים בעל פה. "כל אבחון עלה לנו מאות ואלפי שקלים", אומרת מיכל. "אף אחד - לא בבית הספר ולא בקופת החולים - לא הסביר לנו איך אפשר לקבל החזרים. המידע לא נגיש, ולכן לא ידעתי לאן בדיוק לשלוח את הילדה ואיזה אבחון כדאי לעשות".

לאור הלקויות שמהן היא סובלת, היה ברור שבתה של מיכל צריכה לקבל שיעורים בהוראה מתקנת. לא מדובר בשיעור פרטי רגיל, אלא במורה מיוחדת שזו ההתמחות שלה, ומכיוון שיש מעט כאלה - הן גובות מחיר גבוה לשעה.

איור: שרונה גונן

"הסטנדרט הוא שני שיעורים בשבוע", אומרת מיכל. "בתקופת בחינות זה עולה לשלוש או ארבע פעמים בשבוע. אנחנו שילמנו 180 שקל לשעה, וזה אחרי שחיפשנו זמן רב מורות מתאימות, במיוחד באנגלית. בית הספר נותן שעות לטובת שיעורים מיוחדים לסובלים מלקויות למידה, אבל אין מה להשוות את הרמה לשיעור פרטי, שלא לדבר על הסטיגמה שהילד מתמודד אתה. הוצאנו סכומים אדירים כדי לתת לילדה סיכוי להוציא ציונים סבירים. בכסף שהשקענו היינו יכולים כבר לקנות בית".

כל ילד עשירי סובל מלקויות למידה

הורים רבים מתמודדים עם ההוצאות הכבדות הכרוכות בגידול ילד הסובל מלקויות למידה. על פי נתוני אגודת ניצן, כל ילד עשירי סובל כיום מלקויות כאלה. מנכ"לית האגודה, ד"ר מלי דנינו, אף טוענת כי יש אזורים במדינה שבהם השיעור הזה גבוה יותר, בגלל מודעות רבה בקרב ההורים ומשאבים שמושקעים באבחון.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר ההתאמות שאושרו בין תש"ס (1999/2000) לתשס"ז (2006/2007) גדל כמעט פי שלושה. על פי מחקר שערכה הלמ"ס ופורסם ב–2010, העלייה אינה רק במספר התלמידים שמקבלים התאמות, אלא גם במספר ההתאמות שמקבל כל תלמיד.

ברוב המקרים, החשד כי הילד סובל מלקות למידה עולה אצל הוריו או אצל המורה. כדי לבדוק אם זה אכן המצב, עליו לעבור אבחון דידקטי, הבודק יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון, חשיבה ועיבוד מידע, וכן את כישורי הקריאה, הבנת הנקרא והכתיבה. פרט לאבחון הדידקטי בעברית, יש אבחונים באנגלית ובמתמטיקה. לעתים מופנה הילד גם לאבחון פסיכולוגי, שבו פסיכולוג קובע מה מנת המשכל של הילד ונותן הערכה כללית של התחום הרגשי. הנתונים של שני האבחונים משוקללים לאבחון פסיכו־דידקטי.

לאחר האבחון מכינה המאבחנת מסמך מפורט, שבו היא מתארת את הילד ואת קשייו, מסבירה מה יכולותיו ומה האתגרים שעמם הוא מתמודד, ומציגה שורה של התאמות שלהן הוא זקוק במבחנים. ההתאמות, שבעבר נקראו הקלות, מורכבות מכמה רמות: התאמות 1 ו–2 מתייחסות לתנאים שבהן נעשית הבחינה, אך לא משנות את תוכנה. אלה כוללות הארכת זמן במבחנים, התעלמות משגיאות כתיב של התלמיד, שימוש בדף נוסחאות ועוד.

התאמה 3 - שניתנת רק בעקבות אבחון פסיכו־דידקטי - משנה הן את התנאים שבהן נעשית הבחינה והן את תוכנה, ומאפשרת מבחנים מותאמים לתלמיד, מבחן בעל פה על ידי מורה מקצועי ועוד. תלמיד תיכון יוכל לקבל התאמות ברמה 3 רק לאחר החלטה של ועדה מיוחדת שדנה בהמלצותיה של המאבחנת. לצד ההתאמות, המאבחנות ממליצות על טיפולים שיתאימו לתלמיד, בדיקות נוספות, מיומנויות שכדאי לחזק ועוד.

"כרטיס הזהב להצלחה"

אנשי חינוך שעמם דיברנו אומרים כי בשנים האחרונות יש עלייה ברורה במספר הילדים שניגשים לאבחונים. "יש מבול של אבחונים", מספרת מורה בתיכון מאזור המרכז. "לעתים מחצית מהכיתה זכאית להתאמות. ילדים ניגשים לאבחונים כי לזה יש ולזה יש, אז למה שלהם לא יהיה? ההורים לוחצים שהילדים ייגשו לאבחונים ויקבלו התאמות, כי הציונים חשובים להם מאוד. אני לא מאשימה אותם, אבל זה עבר כל גבול.

"המטרה שלשמה נוצרו האבחונים היא טובה וראויה, אבל זה הגיע לרמה של מסחרה. התלמידים יודעים שיש מאבחנות מסוימות שהן גמישות יותר, וכדאי ללכת אליהן כדי לקבל התאמות. הייתי אחראית על מועדי ב' בשכבה, והייתי מארגנת כיתה פנויה לכל התלמידים שזקוקים להארכת זמן. מתוך 40 שהיו זכאים - רק שישה היו מגיעים. הרוב כלל לא היו צריכים את ההקלה הזאת, אף שקיבלו אותה באופן רשמי".

"לא ראיתי אבחון שלא הסתיים בהמלצה לקבל תוספת זמן", אומרת יועצת בחטיבת ביניים. "כשאני הייתי נערה, לא היו אבחונים כאלה, ותיפקדנו מצוין. פעם התלמידים ידעו איך להתמודד עם הקשיים, כיום רצים לקבל תוספת זמן. כמובן שיש תלמידים שבאמת זקוקים להתאמות האלה, אבל לא כולם באמת צריכים את זה. יש לי 17 ילדים מתוך כיתה של 40 שהלכו לאבחון - אבל לא כולם באמת לקויי למידה. לדעתי זה סוג של פינוק".

"אנחנו רואים מרוץ אחרי התאמות", אומרת ד"ר איריס מנור, מנהלת מרפאת קשב וריכוז בבית החולים גהה, מקבוצת כללית. "ההורים חושבים שזה כרטיס הזהב של הילד להצלחה, ועושים שמיניות באוויר כדי שהילד יקבל אותן. כך נוצר סוג מסוים של סחף, וכמו תמיד הוא פוגע באלה שבאמת זקוקים להתאמות. תופעת לוואי נוספת היא שבני נוער מגיעים לצו ראשון ושני ודורשים כל מיני הקלות על סמך האבחונים, ובצבא כבר לא כל כך מאמינים להם".

רויטרס

"ילדים שאין 
להם כסף נדפקים"

מחיריהם של האבחונים משתנים בהתאם למקום שבו עורכים אותם: מחירו של אבחון דידקטי נע בין 1,000 ל–2,000 שקל, ואילו מחירו של אבחון פסיכו־דידקטי מתחיל ב–2,000 ומגיע ל–3,000 שקל. יש מקרים שבהם לאחר שמבצעים אבחון דידקטי, מתברר כי יש לבצע גם אבחון פסיכולוגי, כדי ליצור אבחון פסיכו־דידקטי. בחלק מהמכונים הסבירו כי התשלום יהיה הפער בין שני האבחונים, בעוד שבמכונים אחרים יש לשלם את המחיר המלא עבור האבחון הפסיכולוגי.

האבחונים אינם נמצאים בסל הבריאות, אך הביטוחים המשלימים של קופות החולים מסבסדים חלק מהם במכוני הסדר. במידה שיש לכם ביטוח משלים כזה, ההשתתפות העצמית מסתכמת לרוב בכמה מאות שקלים. ניצן מעניקה סבסוד מיוחד לתלמידים תושבי הפריפריה שזקוקים לאבחונים, כך שלעתים מדובר במחיר סמלי בלבד.

בכל מקרה, מדובר בהוצאה משמעותית, שלא כל הורה יכול להרשות לעצמו. התוצאה היא שבמקום ליצור שוויון הזדמנויות בתוך הכיתה, לעתים נוצר פער גדול יותר בין תלמידים ממשפחות מבוססות לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת. משרד החינוך מממן מדי שנה כ–1,000 אבחונים לתלמידים מעוטי יכולת, אך זו טיפה בים לעומת 25 אלף האבחונים שנערכים מדי שנה. היועצת מספרת כי היא מגייסת תרומות מהורים בבית הספר כדי לממן אבחונים לתלמידים שידם אינם משגת. לדבריה, "אני יכולה לומר בפירוש: ילדים שאין להם כסף נדפקים במערכת הזאת".

"לימדתי נער בן 15, שהיה ברור שהוא מבריק", מספרת המורה. "הוא התנסח ברהיטות והעלה רעיונות מעולים. אבל כשהוא ניגש למבחן, הוא היה נכשל שוב ושוב. הבנתי שיש פער גדול בין היכולות שלו לבין התוצאות במבחנים, ולכן הצעתי להוריו שייקחו אותו לאבחון דידקטי. הם סירבו, כי לא היה להם כסף.

"מהצד השני, למד אצלי בכיתה נער שחזר מכמה שנים בחו"ל, והוריו נלחמו כדי להשיג לו התאמות. לא היתה לו שום בעיה לימודית, העברית שלו היתה מצוינת, אבל ההורים התעקשו לתת לו נקודת פתיחה טובה יותר, כדי שציוניו לא ייפגעו, והם היו יכולים להרשות את זה לעצמם מבחינה כלכלית".

לדבריה, "האבחונים אמורים להיות מסובסדים לתלמידים נזקקים, אבל המידע הזה לא נגיש לכולם. כל מורה צריכה לדעת את זה, וההורים צריכים לדעת, אבל בפועל המידע מגיע רק לאנשים שנוברים באינטרנט או כשהיועצת מסורה מאוד".

בתי הספר 
לא תמיד ערוכים

בעיה נוספת הטמונה במערכת היא שבתי הספר לא תמיד ערוכים לתת את ההתאמות. רבים מהם מתמודדים גם כך עם משאבים מוגבלים, ומתקשים לעמוד בדרישות: כך, למשל, אם המאבחנת ממליצה להעניק לתלמיד בחינה בעל פה, בית הספר צריך לגייס מורה שתשב עמו באופן אישי, אך לא תמיד המורה יכולה לעשות זאת בזמן הלימודים, והיא נשארת אחר הצהריים על חשבון זמנה.

"היה ניגש אלי תלמיד ואומר - על פי ההתאמות, אני אמור להקליד את המבחן במחשב, כי הכתב שלי לא קריא", מספרת המורה. "איפה אני אמצא לו מחשב? מערכת החינוך לא מייצרת מסגרת ולא מדריכה את המורות איך להתמודד עם הנושא הזה. היועצת אחראית על שתי שכבות, 1,000 תלמידים, ולא באמת מכירה אותם".

דנינו אומרת כי הפנייה לאבחונים נעשית בצמתים משמעותיים בחייו של התלמיד: בכיתה ב' או ג', לקראת המעבר לחטיבת הביניים ולבסוף לקראת בחינות הבגרות. הגישה שניצן מנסים להנחיל בשנים האחרונות היא שלפני שממהרים לאבחן, כדאי להתייעץ: להתקשר לסניף האגודה, להציג את הבעיה ולקבל סיוע מהמומחים. אפשר גם לקבוע פגישה ולהגיע לסניף לייעוץ ללא תשלום.

"לעתים האבחון מיותר. לפעמים צריך לערוך רק אבחון דידקטי ואין צורך בהשלמה לפסיכו־דידקטי. לעתים אנחנו אומרים - נסו לקדם את הילד בשיעורים פרטיים", אומרת דנינו. "קופת החולים נותנת החזר? זה לא אומר שחייבים לרוץ לעשות אבחון. בחלק גדול מהמקרים האבחון לא ממשיך הלאה. בית הספר מקבל את הטפסים ומתייק אותם, מבלי שנעשית עבודה בעניין".

לדבריה, "חשוב שההורים יבינו מה בית הספר מתכוון לעשות עם תוצאות האבחון. לפעמים ההורים רצים עם הילד מטיפול לטיפול בלי להבין מה באמת חשוב. ואם כבר השקעתם באבחון, בואו להדרכת הורים אצלנו. אנחנו מפעילים אוניברסיטה להורים, וב–225 שקל לתשעה מפגשים אפשר לקבל מידע חשוב ממיטב המרצים".

מנור מצטרפת, ואומרת כי לפני ששולחים את הילד לאבחון, חשוב לאסוף כמה שיותר מידע. "בעולם מושלם, כל התשובות יהיו אצל רופא הילדים או יועצת בית הספר, אבל עד אז חשוב להיכנס לפורומים באינטרנט ולקרוא כמה שיותר, כדי להבין מה בדיוק מנסים לאבחן", היא מסבירה.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "בתי הספר יודעים מראש על ההתאמות הנדרשות ויכולים להיערך מבעוד מועד. באשר לטענה שתלמידים מקבלים התאמות ללא הצדקה, יצוין כי תלמידים מקבלים התאמות על בסיס חוות דעת מקצועית (אבחון) וחוות דעת תפקודית, שאותה נותן צוות ההוראה בבית הספר. רק כאשר יש לתלמיד את שתי חוות הדעת, הוא יכול לקבל התאמות. אבחון לבד אינו מספיק".

לצד לקויות הלמידה, בשנים האחרונות מאובחנים יותר ויותר ילדים כסובלים מהפרעות קשב. בקרב הציבור יש לעתים בלבול בין שני המושגים, אך הם שונים זה מזה, לא רק במהות - אלא גם באבחון ובטיפול.

"לקות למידה היא קושי ספציפי בכישור למידה ספציפי, בהשוואה לאינטליגנציה ולכישורי למידה אחרים", אומרת ד"ר איריס מנור, מנהלת מרפאת קשב וריכוז בבית החולים גהה, מקבוצת כללית. "הפרעת קשב היא לקות רפואית עם השלכות רבות בכל תחומי החיים. היא יכולה להתבטא בהתנהלות בסיסית, בקושי לארגן זמנים, בקושי להתחיל ולסיים דברים". מנור אומרת כי אין מחקרים מבוססים לגבי שיעור הילדים בישראל הלוקים בהפרעת קשב, אך מחקרים בעולם גורסים כי מדובר ב–7%–10% מהילדים.אבחון הפרעת קשב נעשה על ידי פסיכיאטר, נוירולוג, רופא משפחה או רופא ילדים. לעתים המומחה שולח את הילד למבחנים ממוחשבים, כמו TOVA ,BRC או MOXO, שעולים מאות שקלים, וחלקם מסובסדים על ידי הביטוחים המשלימים של הקופות.

"הפרעת קשב היא בעיה רפואית, ולכן הטיפול בילד חייב לכלול טיפול תרופתי", אומרת מנור. "החלק השני הוא הדרכת הורים, כי לרוב הילדים צעירים מכדי לעבור טיפול התנהגותי. אנחנו עובדים עם ההורים על טכניקות עבודה, והם השליחים שמוסרים את המידע לילדים". הטיפול התרופתי הוא התרופות ריטלין ואדרל, אך אדרל אינה מיובאת לישראל (אפשר לייבא אותה ביבוא אישי, בעלות של מאות שקלים לחפיסה), ולכן אפשר להשתמש רק בריטלין על סוגיו: ריטלין SR, שמשפיעה לשמונה שעות; ריטלין LA, שמשפיעה לשמונה־תשע שעות; וקונצרטה, שמשפיעה ל–12 שעות.

הטיפול התרופתי עולה לא מעט: כך למשל, חבילה בת 30 כדורים של ריטלין LA במינון של 20 מ"ג עולה 148 שקל. חלק מהתרופות נמצאות בסל הבריאות, והביטוחים המשלימים של קופות החולים מסבסדים חלקית את התרופות האחרות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#