תואר ראשון בחו"ל: איך מתקבלים, כמה משלמים ומה יוצא מזה? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צעירים בתחילת הדרך

תואר ראשון בחו"ל: איך מתקבלים, כמה משלמים ומה יוצא מזה?

רפואה, וטרינריה, רוקחות, מינהל עסקים, עיצוב או אדריכלות - 18 אלף סטודנטים ישראלים בוחרים מדי שנה ללמוד בחו"ל. אם בעבר היו אלה בעיקר סטודנטים לתואר שני, כיום יש הרבה יותר סטודנטים לתואר ראשון. מהם היעדים הפופולארים ללימודים בחו"ל, איך מתקבלים וכמה זה עולה

48תגובות

רועי אסף, 25, לומד בשנה השלישית לתואר ברפואה באוניברסיטה בפירנצה שבאיטליה. עלות שכר הלימוד שלו מסתכמת ב–350 יורו בשנה – בקושי חמישית משכר הלימוד באוניברסיטה בישראל, או פחות מעשירית ממכללה.

"שכר הלימוד הרשמי באוניברסיטה הוא אמנם 2,000 יורו, אבל הוא מותאם ליכולת ההשתכרות של ההורים. מציגים תלושי משכורת של ההורים לאוניברסיטה, ואפשר לקבל הנחה אם זכאים לכך", הוא אומר. בגלל הלימודים, אין לו הרבה זמן לעבודה, וההורים ממנים לו את שכר הדירה, כ–300 יורו בחודש, לדירה עם שני שותפים נוספים - קצת יותר ממה שישלם סטודנט שישכור דירה בבאר שבע.

עבור רועי, עלות שכר הלימוד לא היתה הסיבה המרכזית ללמוד בחו"ל, אלא החוויה ותנאי הקבלה: "אם כבר ללמוד מקצוע קשה כמו רפואה, אז במקום יפה כמו פירנצה. עבורי זו היתה חוויה של אחרי צבא. אפילו לא בדקתי אפשרות ללמוד בישראל. הייתי צריך לשפר את הבגרויות, כי לא היה לי ממוצע מתאים", הוא מספר.

לשפה ולתרבות האיטלקית לקח לו זמן להתרגל: "למדתי איטלקית לפני הנסיעה, אבל זה שונה מהמבטא וצורת הדיבור שבעיר. הייתי מדבר איטלקית עם אנשים שהייתי פוגש ברחוב כדי לתרגל את השפה, אבל זה לא הקושי היחיד. המבחנים בחלק מהמקצועות הם בעל פה בשפה האיטלקית, ועבור אזרחים זרים זה קשה פי כמה להתבטא ולענות בביטחון במבחן. באופן כללי, האיטלקים אמנם יותר סגורים מהישראלים, אבל קל להתרגל לחיים שלהם: האוכל, היין והקפה מעניינים אותם מאוד".

via Bloomberg News

ואיך מסתדרים עם המרחק?

"כיום כשיש סקייפ, אז גם פחות מתגעגעים למשפחה".

גם מתן לבנון, 33, שחזר לישראל לפני כארבע שנים מוויקטוריה שבקנדה, לא רצה לבזבז זמן לפני הלימודים האקדמיים על תיקון ציוני הבגרויות והפסיכומטרי. "בגיל 24 הייתי אחרי טיול של שנתיים בחו"ל. רציתי לחסוך זמן ולא לשפר בגרויות או ללמוד לפסיכומטרי. אהבתי את החוויה של חו"ל, ולכן הכיוון של לימודים מחוץ לישראל מצא חן בעיני", הוא מספר. "לאחר שביקרתי חברים בקנדה, עשיתי סיור באוניברסיטאות, חזרתי לישראל והחלטתי ללכת על זה. אהבתי את זה שלא צריך לבחור מסלול לימודים אלא רק בשנה השלישית, ולבסוף סיימתי תואר ביחסים בינלאומיים ולימודים לטיניים".

לבנון הוא בעל דרכון קנדי, ולכן שילם שכר לימוד של 5,000 דולר בשנה בלבד - אחרת, כמו יתר הסטודנטים הזרים, הוא היה צריך להיפרד מ–16 אלף דולר בשנה. עלות המחיה בקנדה די דומה לזו שבישראל, ולבנון מצא עצמו עובד בבארים ובמשרדי האוניברסיטה גם כדי לכלכל את השהות. "הלימודים באנגלית הפחידו אותי הרבה יותר מאשר המחשבה אם אוכל להסתדר עם הסביבה והחברים", הוא אומר. בפועל, היו גם הבדלי תרבות. הישראלים הם הכי ישירים בעולם. לעומתם, הקנדים ישתדלו להימנע מעימות, וצריך לפעמים לנחש איך לא לפגוע בהם".

ללא קרדיט

אסף ולבנון הם רק שניים מתוך אלפי סטודנטים ישראלים שבחרו ללמוד בחו"ל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו בחודש שעבר, ב–2011 למדו בחו"ל 18 אלף סטודנטים ישראלים - כמעט 5% מכלל הסטודנטים הישראלים שלמדו באותה שנה. מדובר בשיעור גבוה יחסית לעומת מדינות אחרות. כמעט מחצית מהסטודנטים הישראלים למדו במדינות שנמצאות ב–OECD, מתוכם 15% מהסטודנטים למדו בארה"ב. מדינות מרכזיות נוספות שאליהן נהרו הסטודנטים הן איטליה, גרמניה וקנדה (6%–9% מבין מדינות OECD) וגם הונגריה נהפכה ליעד מבוקש עבור הסטודנטים, במיוחד אלה הלומדים רפואה או וטרינריה. מדינה בולטת מחוץ ל–OECD שאליה נהרו הישראלים דוברי השפה הערבית היא ירדן, שם לומדים כ–3,000 סטודנטים.

אם בעבר מי שיצאו ללימודים בחו"ל היו בעיקר סטודנטים לתואר שני, כיום כבר הרבה יותר סטודנטים לתואר ראשון מחפשים את דרכם מעבר לים. המקצועות המקובלים בדרך כלל לאלה שמחפשים ללמוד תואר ראשון בחו"ל הם לימודי רפואה, וטרינריה או רוקחות, לימודי מינהל עסקים, עיצוב, אדריכלות ואמנות. יש גם תחומים נישתיים יותר, כמו לימודי יינות. תחום חדש שבו החלו להתעניין מעט ישראלים הוא תחום הגז והנפט, לאור התגליות בישראל, שבין היתר נלמד באוניברסיטאות בטקסס שבארה"ב, מדינה שבה תעשייה זו משגשגת.

"בשנים האחרונות רואים עלייה משמעותית במספר הסטודנטים שמבקשים ללמוד לתואר ראשון בחו"ל", אומר רפאל בעדני, מנכ"ל בית הספר האמריקאי ללימודים בחו"ל. "מי שלא מתקבל לאוניברסיטה, נזקק למכללה יקרה, שבה ברוב המקרים יהיה זול יותר ללמוד מעבר לים. מי שיוצא ללימודים בחו"ל, לוטש גם לפעמים עיניים לעבר שוק העבודה שם. במדינה כמו קנדה, מי שבא ללמוד בדרך כלל גם יישאר, בשל מדיניות ההגירה המקלה שם. גם יכולת ההשתכרות מעבר לים בסיום הלימודים טובה יותר מאשר בישראל. גם למי שיחזור לישראל, שפה נוספת ולפעמים גם ניסיון בעבודה בחו"ל יכולים לקדם אותו רבות".

סיכויי קבלה גבוהים יותר

מה עוד מוביל את הסטודנטים הצעירים לחפש לימודים בחו"ל לתואר ראשון? ראשית, הרצון ללמוד משהו שקשה עד כמעט בלתי אפשרי להתקבל אליו בישראל, כמו מי שרוצה ללמוד רפואה, למשל.

המבקשים ללמוד רפואה בישראל, נזקקים לציון 700 לפחות בפסיכומטרי כדי להגשים את החלום של אמם היהודייה. אבל זה לא בהכרח מספיק: יש רק ארבע פקולטות לרפואה בישראל, ועל כל 1,400 פונים שנרשמים לפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, למשל, יתקבלו רק 75 סטודנטים. באיטליה, לעומת זאת, יש כמעט 50 פקולטות לרפואה, וגם כל פקולטה גדולה יותר מאלה שבישראל.

מי שבוחר ללמוד בחו"ל עיצוב, אדריכלות או לימודי יינות, סבור כי הפקולטות במדינות כמו ספרד, איטליה או צרפת יעניקו לו את ההתמחות הטובה יותר, בשל היתרון היחסי שיש להם על פני ישראל בתחום זה.

מעבר לחוויה, ליוקרה, ולרצון לגור וללמוד בחברת אנשים ותרבות שונה, גם עלות שכר הלימוד משחקת תפקיד משמעותי במיוחד במדינות מערב אירופה. חלק גדול מהאוניברסיטאות המקומיות באירופה, למשל, מסבסדות את עלות שכר הלימוד. "עלות שכר הלימוד באוניברסיטה במערב אירופה נעה סביב 1,000 יורו בממוצע בשנה – מחצית מעלות שכר הלימוד בישראל. ואולם, יש הרבה מלגות שאפשר לקבל - מה שמוזיל את הסכום עוד", אומר דותן ברדה, משנה למנכ"ל קמפוס לימודים. "מעבר לזה, מוסדות החינוך באירופה מספיק טובים ומדורגים גבוה בדירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם".

עבור הסטודנטים בחו"ל גם אפשרויות המגורים הן די רחבות ועלות המחיה לא מהווה מכשול משמעותי. "מוסד הלימודים עוזר לסטודנט למצוא מגורים, בין אם זה בלב האוניברסיטה, או בדירות מסובסדות בסמוך לה. לפעמים יש התחייבות לעזור לסטודנט במגורים בשנה הראשונה", אומרת הילה ירושלמי, יועצת לימודים בכירה בקרן חינוך ארה"ב־ישראל, המעניקה שירותי ייעוץ לסטודנטים הלומדים בארה"ב. "מנגד, צריך לזכור שיש אוניברסיטאות כמו הרווארד, שמחייבות את הסטודנטים לגור בקמפוס בשנה הראשונה - ככה שמי שבונה על לגור אצל הדודה שגרה קרוב ולחסוך כסף, לא יוכל."

"רוב המוסדות באירופה מאפשרות מגורים לסטודנטים, ואם לא, יש חברות תיווך שעובדות עם האוניברסיטה ודואגות לכך", אומר ברדה. "הממוצע של עלות המחיה לסטודנטים במדינות אירופה נע סביב 500–1,000 יורו בחודש. בישראל, סטודנטים מבזבזים 5,000–6,000 שקל בחודש לפחות על מחייתם. אם מכפילים את זה בכל שנת לימודים, הפער הוא משמעותי".

בדרך כלל, מי שמתחיל את הלימודים בחו"ל גם מסיים אותם שם, גם אם בדרך בחר במסלול אחר. "שיעורי הנשירה מהלימודים הם יחסית נמוכים מאוד", אומרת ירושלמי. "כשישראלים נוסעים ללמוד, רובם מגיעים עם רמת בגרות אחרת ומוכנות שגורמת להם להישאר עד הסוף".

מה לעשות כדי ללמוד לתואר ראשון

החליטו מה אתם רוצים ללמוד

הצעד הראשון הוא לתכנן את מסלול הלימוד והקריירה. גם פה כדאי להתייעץ עם בוגרים ולבדוק באינטרנט מה האפשרויות. יש פורומים רבים שמטפלים בנושא. בנוסף, קיימות בשוק לא מעט חברות ייעוץ המלוות את המועמדים ללימודים בחו"ל לאורך התהליך, שחלק מהשירותים שלהם ניתנים בחינם. "חיפוש העבודה צריך להתחיל שנה עד שנה וחצי לפני תחילת הלימודים", אומרת ירושלמי. "כדאי להתעניין באוניברסיטאות ובקריטריונים לקבלה. כדאי גם לראות מה שכר הלימוד, האם יש מלגות לזרים והאם יש אפשרות לזכות בהן".

אם אתם לא ממש סגורים על מסלול, בכמה מהמדינות, כמו ארה"ב או קנדה, בחירת המסלול אפשרית גם בשנה השלישית ללימודים. ועוד משהו: אם החלטתם ללמוד באירופה, סיכוי רב שהלימודים ייערכו בשפה המקומית, כמו איטלקית, צרפתית או ספרדית - מה שמצדיק תקופה מוקדמת של לימוד השפה. באיטליה, אגב, נפתח באחרונה גם מסלול ללימודי רפואה בשפה האנגלית, בדומה למסלולים הקיימים במדינות מזרח אירופה.

הגדירו תקציב

עלויות הלימוד שונות ממדינה למדינה, והמדינות היקרות יותר הן הן ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ובריטניה, שם עלות התואר תהיה גבוהה בהרבה גם ממכללה ישראלית. באוניברסיטאות הזולות יותר בארה"ב, למשל, עלות שכר הלימוד השנתי מגיעה ל–10–30 אלף דולר. מי שירצה ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטאות היוקרתיות, ייל או הרווארד, למשל, יצטרך להיפרד מ–40–50 אלף דולר בשנה, או עד 200 אלף דולר לתואר שנמשך ארבע שנים. אם משקללים גם את עלות המחיה, שמסתכמת ב–10–20 אלף דולר בשנה, בהתאם למדינה שבוחרים לגור בה, העלות יכולה להגיע למיליון שקל באוניברסיטאות היקרות, אם לא מקבלים מלגה. מלגה ניתנת בין היתר על בסיס ציונים טובים במבחני הקבלה, ציונים טובים בלימודים, יכולת השתכרות של ההורים וקריטריונים נוספים.

במדינות מערב אירופה, שבהן מסבסדות הרשויות חלק מעלות שכר הלימוד, העלות נעה בין 400 דולר ל–1,800 דולר בממוצע. במזרח אירופה ובמרכזה, העלות גבוהה יותר: למשל, בהונגריה שכר הלימוד מסתכם בכ–10,000 דולר בשנה, אם כי המחיה זולה יותר.

AP

בדקו מהם תנאי הקבלה

תנאי הקבלה משתנים ממדינה למדינה וממסלול למסלול, ובאופן כללי, יכללו בדרך כלל כמה מהסעיפים הבאים או את כולם: ציוני בגרות, ציוני מבחן קבלה, ציון מבחן באנגלית או מבחן בשפה זרה. אוניברסיטאות מסוימות מחייבות מבחני כניסה בהתאם למקצוע הנלמד.

בארה"ב, בקבלה ללימודי תואר ראשון יחייבו את המועמד במבחן קבלה SAT, הבודק בין היתר ידע מילולי וכמותי, וגם מבחן Tofel הבודק ידע באנגלית (IELTS באוסטרליה או בבריטניה). באוניברסיטאות המובילות, ציוני הקבלה הנדרשים כמובן גבוהים יותר. בארה"ב הסטודנטים יתבקשו להגיש גם המלצות או חיבורים באנגלית, שבהם יצטרכו לספר על עצמם או על השאיפות שלהם. לחיבור שכזה יש משקל משמעותי בקבלה ללימודים. בנוסף, בכמה מהמסלולים יש תנאים נוספים: באמנות, למשל, ידרשו מהסטודנט מטלה נוספת, כמו הצגת תיק עבודות. בארה"ב יחייבו את לומדי הרפואה בתואר ראשון לפחות.

באירופה הלימודים נערכים בדרך כלל בשפה המקומית - כך שחלק מהאוניברסיטאות ידרשו מהמועמד לעבור מבחן בשפה המקומית ולהציג תעודות בגרות. גם כאן, בחלק מהמסלולים יידרשו הסטודנטים גם למבחנים או בקשות אחרות התלויות בנושא הלימוד הרלוונטי. באיטליה או בהונגריה, למשל, יידרשו הלומדים רפואה לעבור מבחנים בכימיה, פיסיקה וביולוגיה, אבל עדיין סיכויי הקבלה גדולים משמעותית מאשר בישראל.

שליחת מסמכים והוצאות ויזה

אחרי המבחנים ובדיקת סיכויי ההתאמה, צריכים להגיש בקשה להתקבל לאוניברסיטה. לבקשה צריך לצרף את המסמכים הרלוונטיים לפי דרישות האוניברסיטה. לבסוף, נותר רק להחזיק אצבעות. אם התקבלתם, השלב הבא הוא להגיש בשגרירות בקשה לוויזת סטודנט, שתינתן בדרך כלל עם הצגת האישורים שהתקבלתם למקום הלימודים. בחברות הייעוץ ללימודים בחו"ל אומרים כי מדינות אירופה מסכימות לפתוח את שעריהן לסטודנטים זרים וכמעט אין סירוב לקבלת ויזת סטודנט למי שמציג אישורים לקבלה ללימודים. לדבריהם, מדובר באוכלוסייה איכותית שמעשירה את קופת המדינה. ברוב המקרים, הוויזה אינה מקנה אישור עבודה אוטומטי, ובחלק מהמדינות יאפשרו עבודה חוקית לסטודנטים בקמפוס, עבודות בחצי משרה או עבודות בין הסמסטרים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#