"מזון מהונדס הוא כמו סלולר - השלכותיו עדיין לא ידועות" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מזון למחשבה

"מזון מהונדס הוא כמו סלולר - השלכותיו עדיין לא ידועות"

האם צמחונים יכולים לאכול עגבניה שהוסיפו לה גן של בעל חיים, ומה אמורים לעשות שומרי כשרות עם מזון שהוסיפו לו גן של חיה לא כשרה? ■ הוויכוח על היתרונות והסיכונים שבהנדסה גנטית עדיין לא הוכרע, אך הצעת חוק פרטית דורשת סימון כל המוצרים שמעורבת בהם הנדסה גנטית

39תגובות

שיטוט בין מדפי הסופרמרקטים עלול להיות עניין מבלבל. אם בעבר בתהליך הקנייה הבאנו בחשבון גורמים כמו מחיר, גודל האריזה והטעם, הרי שכיום, בבואנו להחליט איזה מוצר להכניס לעגלה, עלינו לשקול גם נושאים כמו מזון אורגני, סחר הוגן והבטחות לשיפור הבריאות.

הצעת חוק פרטית שמובילות חברות הכנסת מיכל רוזין ‏(מרצ‏) ויפעת קריב ‏(יש עתיד‏) ושחתמו עליה כבר 17 ח”כים, מאיימת לסבך את העניינים עוד יותר. ההצעה דורשת סימון של כל המוצרים שבייצורם נעשה שימוש בתוצרת חקלאית שהיא פרי זרעים שהונדסו גנטית. היא הוגשה במאי השנה ואמורה לעבור דיון במושב הנוכחי של הכנסת. אין זו הפעם הראשונה שהנושא עולה על הפרק. היו בעבר כבר שתי הצעות דומות שלא הבשילו לידי חקיקה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

רוצים לעבוד בגוגל? 5 דברים שיגרמו לכם לחשוב על זה שוב

ענבל אור נכשלה בפעם השלישית ברכישת הקרקע בבבלי

Bloomberg

בשבוע שעבר גם חשף ארגון גרינפיס כי בבדיקה שערך נמצאו רכיבים מהונדסים גנטית בתחליפי חלב האם הצמחיים של מטרנה וסימילאק. גרינפיס טען כי החברות מטעות את הצרכנים באופן מתמיד, וכי הן אינן מציינות זאת על האריזה, וכי בחברת מטרנה אף נכתב מפורשות על המוצר כי הוא נקי מ–GMO ‏(מזון מהונדס גנטית‏).

הנדסה גנטית היא נושא מעורר מחלוקת. כך הדבר כשמדובר בהנדסה גנטית של עוברים, למשל - שם נשאלת השאלה עד כמה יש לרדוף אחרי האידיאל של עובר מושלם ללא פגמים. גם בעניין שלכאורה טעון הרבה פחות, כמו המזון שאנו אוכלים, עולות תהיות רבות. האם צמחונים, למשל, יסכימו לאכול עגבניה שנוסף לה גן של בעל חיים? ומה יהיה יחסם של שומרי כשרות למזון המכיל גנים של חיה לא כשרה?

בנוסף למשמעויות המוסריות והפילוסופיות, לסימון מוצרים שמכילים מזון מהונדס גנטית יש גם משמעות צרכנית של ממש. בכירים בתעשיית המזון הישראלית העריכו השבוע כי אם תעבור הצעת החוק, רבים ממוצרי המזון שעל מדפי רשתות השיווק יסומנו ככאלה שבייצורם נעשה שימוש בזרעים מהונדסים, ועלותם של האחרים תזנק.

סיבה אחת היא מחירם של חומרי הגלם שאינם מהונדסים “מדובר בחומרי גלם יקרים. העלות של סויה לא מהונדסת, למשל, גבוהה ב–30%–40% מזו של סויה רגילה. השדות של הסויה הזו הם שדות עם תפוקה נמוכה, שיש בהם הרבה יותר חרקים ומזיקים שגורמים לכך שהם לא יגיע לצלחת”, אומר בכיר בתעשיית המזון.

בנוסף לעלייה במחיר חומרי הגלם, הרי שמניסיון העבר, בהחלט ייתכן שסימון מזון שאינו מכיל רכיבים מהונדסים ייצור לו תדמית בריאה יותר - ויעלה אף הוא את המחיר. כפי שאומר הבכיר בתעשייה, “אני מעריך שבאופן טבעי מחירי המזון יעלו. ברגע שנושא מסוים נהפך לאישיו - היצרנים מטבעם לוקחים פרמיה, כי הם יכולים”.

אייל טואג

חקיקה שכזו גם תחייב את תעשיית המזון הישראלית לקבל מהספקים שלה הצהרה כי הגידולים שלהם לא הגיעו מזרעים מהונדסים. בנוסף, משרד הבריאות יצטרך להגדיר את הסף שמעליו מוצר מזון ייחשב מהונדס. במקרה של מטרנה וסימילאק, לדוגמה, שיעור הרכיבים המהונדסים היה נמוך מ–0.9% - כך שלפי התקן האירופי, למשל, אין צורך לסמן את המוצר בתווית מיוחדת.

“אם תהיה חקיקה, אני מניח שהתקנות של משרד הבריאות יגדירו את שיטות הבדיקה. וכמובן שהכל יעלה כסף. יהיו מוצרים שבהם זה יהיה מסובך יותר. ככל שיש יותר חומרים בנוסחה של המוצר, קשה יותר להגיע אל כל הספקים”, אומר אחד הגורמים בחברות הגדולות בתעשייה. מצד שני, כדאי לקחת בעירבון מוגבל את דברי היצרנים. עבור אלה המתחרים בשוק הבינלאומי כבר שנים, דוגמת אסם או שטראוס, מדובר בפרוצדורה מוכרת. כבר כיום אסם מוכרת באירופה מוצרים הנושאים תווית הכוללת מידע על שימוש בהנדסה גנטית בעת הייצור. כשמדובר בארה”ב, לעומת זאת, אין חובת סימון מוצרים מהונדסים, אך אם יעבור החוק, מוצרים כאלה המגיעים מארה”ב יחויבו גם הם בסימון מיוחד.

לא בכדי הוויכוח סביב הנדסה גנטית הוא מאבק כלכלי המתרחש בזירה הבינלאומית בין אירופה לארה”ב. החקלאות האמריקאית נחשבת מובילה בעולם בתחום ההנדסה הגנטית, ובארה”ב, קנדה וברזיל השימוש בזרעים מהונדסים נפוץ. בכירים בתעשיית המזון הישראלית, כמו גם בתחום המחקר, טוענים כי “הסיפור פה, בחלקו לפחות, הוא סיפור של מלחמה כלכלית בין ארה”ב לאירופה. האירופים לא רוצים אצלם סחורה שתסכן את החקלאים שלהם”.

הצרכנים הישראלים לא היו צריכים עד היום להתמודד עם העניין, ובמשק הישראלי מתקיימת דואליות ביחס לתחום. ברמת הייצור אנחנו בצד האירופי: משרד החקלאות אינו מאשר שימוש בזרעים מהונדסים בישראל, צעד שמגונן על יצואן המזון הישראלי. מן הצד השני, ברמת הצרכן, אנחנו בצד האמריקאי. שכן בניגוד לאירופה, בישראל מוצרי המזון לא מסומנים.

ההשלכות הבריאותיות עדיין לא ידועות

המשמעות של הנדסה גנטית היא החדרת גנים ששייכים לחיידקים, בעלי חיים או צמחים, לתוך גידולים מסוימים. פעולה זו נועדה לשפר את הצמחים שינבטו מהזרעים - בין אם מבחינת עמידות, בין אם מבחינת האיכות ובין אם מבחינת כמות היבול. חשוב להבחין בין הנדסה גנטית לבין הכלאות והשבחות - טכניקות נפוצות בחקלאות, שאינן כוללות שינוי גנטי של הצמח.

המדענים עדיין לא הכריעו לגבי טיב ההשפעה הבריאותית של מזון מהונדס גנטית. בספרות המחקרית מוזכרים לפחות שני מקרים שבהם גידולים חדשים שנוצרו בעקבות הנדסה גנטית גרמו לתופעות אלרגיות בקרב עכברים, והוחלט שלא להוציא אותם לשוק. מצד אחר, קיימים גם גידולים טבעיים רבים שגורמים לאלרגיות, והסיבה המרכזית לבדיקה של גידולים מהונדסים על עכברים היא הרצון לאתר תכונות כאלה.

הוויכוח הידוע ביותר הנוגע להנדסה גנטית הוא פיתוחו של האורז הזהוב ‏(Golden Rice‏), שהונדס גנטית כך שיכיל בטא קרוטן ‏(חומר שמביא ליצירת ויטמין A בגופנו. מחסור בוויטמין A הוא סכנה מרכזית לאוכלוסיות נרחבות במדינת הלא מפותחות, שכן מחסור כזה עשוי לגרום לעיוורון, פיגור שכלי ופגיעה במערכת החיסון. האורז הזהוב אמור להוות פתרון עבור אותן אוכלוסיות עניות שניזונות בעיקר ממנו. האם יש להילחם בו, רק מאחר שהוא מהונדס?

המצדדים בהנדסה הגנטית במוצרי מזון מסבירים כי “הצמחים המהונדסים נועדו לתת יתרון למגדל. יש זרעים מהונדסים שמאפשרים לגדל צמח עמיד לקוטל עשבים ולרסס את השדה, כך שהעשבים השוטים ימותו והצמח לא יינזק”, אומר בכיר בפקולטה לחקלאות ברחובות.

“תמיד אפשר לומר ‘בוא נהנדס עגבנייה שיהיו בה יותר ויטמינים’, ואז אתה כצרכן תצטרך להחליט אם לקחת ויטמינים בכדורים, או לאכול עגבניה שיש בה ויטמין כתוצאה מהנדסה גנטית. אני בהחלט בעד שהצרכן יידע מה יש במזון. מצד אחר, ההימצאות של גן זה או אחר בצמח היא חסרת משמעות. מה שבעל משמעות הוא איזה גן בא לידי ביטוי ואיזה גן לא בא לידי ביטוי. כבני אדם אנחנו אוכלים כל הזמן דנ”א זר וזה חסר משמעות. השאלה היא אם הצמח מכיל כימיקלים אחרים שלא נמצאים בו במצב הטבעי.

“אני לא רואה השלכות של מזון מהונדס גנטית על בריאות האדם. יש סכנה של שינוי ביחסים האקולוגיים בין מינים בטבע. אם, למשל, יש אוכלוסייה טבעית של פרפרים או חיפושיות שניזונה מגידול מסוים, הפיכתו לעמיד בפני מזיקים אז ההימנעות של הגידול הזה ממזיקים עשויה להיות בעלת השפעה שלילית או חיובית. אבל כאן צריך לזכור שהאקולוגיה מופרת כל הזמן על ידי 1,001 גורמים ובראשם האדם, גם כשהוא לא עוסק בהנדסה גנטית”.

להתנגדות להנדסה גנטית יש כמה סיבות מרכזיות. יעל איפרגן, המנהלת את הקמפיין בעד החקיקה לסימון מזון מהונדס מטעם ארגון גרינפיס, מסבירה: “ראשית, אפשר לגשת לנושא מנקודת מוצא צרכנית בסיסית - והיא שזכות הציבור לדעת. בנוסף, יש שאלה של בריאות. אם אתה סובל מאלרגיות, יש סבירות גבוהה יותר שמזון מהונדס יפגע בך. יש גם השפעה עקיפה: ברגע שמייצרים צמח מתירס מהונדס, הוא מגודל בכמויות ענק. התוצאה הסופית היא שאנחנו צורכים יותר סויה, תירס וקנולה - או ליתר דיוק את עמילן התירס ולציטין הסויה שנכנסים לכל מזון”.

איפרגן מוסיפה כי “השימוש בגידולים מהונדסים פוגע במגוון הביולוגי. יש סיבה לכך שיש בטבע 100 סוגים של זרעים לגידול מסוים. כל אחד מהזרעים האלה מותאם למחלות שונות ולתנאים שונים. ברגע שנכחיד את כל הזנים האחרים - זה יהיה תהליך ללא חזרה. זו התערבות שהיא לא נשלטת”.

לדברי איפרגן, "אנחנו לא אומרים ’תפסיקו את הגידולים האלו בגלל מחקר זה ואחר’. אנחנו נשארים רק בתחום סימן השאלה. בדיוק כמו המכשירים הסלולריים, גם ההשלכות של גידולים מהונדסים יתבררו בעוד כמה שנים, ועד אז אין סיבה להיחשף לזה בלי לדעת.

“באירופה הצרכנים קוראים על כל הרכיבים שבמזון, והרבה יותר מודעים למזון שהם קונים. בארה”ב זה הפוך. האוכלוסייה לא מודעת וצורכת מזון מעובד ועתיר סוכר. זה המקום שבו על הציבור להגן על עצמו מפני תאגידי הענק, על ידי דרישה לשקיפות וגם הגבלה אם צריך”.

להקטין את הפער בין ייצור לצריכה

גורם נוסף במשוואה, פרט לבריאות, הוא העובדה שהנדסה גנטית מאפשרת להגדיל את כמות המזון המופק ובכך גם מורידה את מחירו והופכת אותו זמין יותר.

“העולם שלנו רעב, וצריך לתת לו מזון. כיום, גם בעולם השבע - מחירי המזון הולכים ועולים כל הזמן”, אומר בכיר בתעשית המזון בישראל. “כשמביטים בדו”חות האו”ם מבינים שהמחסור במזון בעולם גדל והולך, ושקצב הגידול בכמות המזון שאנחנו מייצרים לא עומד בקצב גידול האוכלוסייה. אם ההערכות הן שעד 2050 אוכלוסיית העולם תהיה 10 מיליארד איש - אין סיכוי שייצור המזון יגדל באותה רמה.

“קיימים כיום דו”חות של ארגוני מזון עולמיים, שלפיהם שליש מהתוצרת החקלאית בפלנטה מושמדת מסיבות שונות ומשונות. הנדסה גנטית היא אחת הטכנולוגיות המשמשות להשבחת צמחים ובעלי חיים כדי להקטין את הפער הזה בין ייצור לצריכה. הנדסה גנטית היא העתיד. עד היום איש לא בא ואומר שמזון מהונדס גנטית הוא מסוכן. מה שכן קרה הוא שלפני כעשור התחילו לטעון באירופה שזכות הציבור לדעת מה הם רכיבי המזון שלו ואילו תוספות גנטיות נכנסו לתוכו. אותם ארגונים שמפמפמים את ההתנגדות עושים את זה מחוסר הבנה. זה אותם אלו שמפמפמים שאנרגיה גרעינית לא בטוחה. אני רוצה לראות את האנשים האלה שלא משתמשים בטלפון סלולרי. בפחד שהם גורמים הם מייצרים משהו הרבה יותר גרוע לאותו ציבור”.

הבכיר בפקולטה לחקלאות מוסיף: “כשאומרים הנדסה גנטית, כולם חושבים שמייצרים פה את פרנקנשטיין, וזו טעות. כל המינוח פה משובש. אם למשל אתה מצליח להכניס לצמח חלבון שמביא לכך שזחלים מתים אם הם אוכלים אותו, ואז צריך לרסס פחות את הצמח - זה לא טוב יותר לצרכן?

“התכונות שעליהן משפיעים בצמחים הן לא בהכרח התכונות שמתגלגלות לצרכן”, אומר אותו בכיר בתעשיית המזון. “מצד אחר, יש התערבויות לא גנטיות שלאף אחד לא אכפת מהן. לדוגמה, יש הורמון גדילה שפרות מקבלות בחלק ממדינות העולם כדי שייתנו יותר חלב. אבל על זה אין דיון ציבורי”.

מנגד, יש הסבורים שההנדסה הגנטית היא כישלון. “כל הדיון בשאלת ההשפעה הבריאותית שלה הוא שולי”, טוען פרופ’ דני זמיר מהפקולטה לחקלאות. “הנדסה גנטית זו הבשורה שלפני 15 שנה היתה אמורה להציל את כדור הארץ. אלא שבכל מה שקשור למזון היא נכשלה. הבטיחו שהנדסה גנטית תספק עמידות ליובש, למחלות, לתנאי עקה, ערך תזונתי הרבה יותר גבוה - ואיפה הדברים האלה?

“ההנדסה הגנטית לא הצליחה, וברור למה. היא לא הצליחה כי ביולוגיה היא דבר מורכב מאוד. זה לא משהו שיכולים לעשות בו מניפולציה. אנחנו לא מבינים כיום מה הגן שמספק יבול גבוה יותר. אף אחד לא מבין איך הוא עובד. לכן ההנדסה הגנטית נכשלה. היא מכרה בשורה לא קיימת שהיא פנטזיה וצריך להתעורר ממנה כמה שיותר מהר.

“גם חברות הזרעים יודעות את זה. אם תראה כמה הן משקיעות בטיפוח קלאסי של זנים, בהשוואה להנדסה גנטית של ממש, תבין. אבל צעירים שמחליטים על דרכם המקצועית ובוחרים מה ללמוד חוששים מהנושא של טיפוח בהשבחה, בגלל ההנדסה הגנטית. הם חוששים ממה שבארה”ב נקרא ‘פרנקנשטיין פוד’, וכל מה שמקושר לתאגידים האמריקאיים הגדולים. כך יוצא שברמה האינטואיטיבית, כל צעיר או צעירה ששומעים על הנדסה, טיפוח או השבחה מעקמים את הפרצוף - ואז האנשים הטובים באמת שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם המחסור במזון בעולם לא מגיעים לתחום שלנו. כך נוצר מצב שבו הדבר המרכזי שההנדסה הגנטית עושה זה למנוע מהתחום הזה לקבל את מה שמגיע לו”.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#